-UNTITLED-

כתוב: ולא תחמד אשת רעך ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו

המאמר הזה מדבר על החוק של אלוה שנמצא במאמר הזה כמו שמפרשים אותו הנבים לפי קריאית החוק בשנות שבת.

הכנסיות הנוצריות של אלוה

Christian Churches of God

PO Box 369, WODEN ACT 2606, AUSTRALIA

Email: secretary@ccg.org

כל הזכויות משומרות .2001 Christian Churches of God Wade Cox

המחקר הזה אפשר להעתיק ולהפיץ באופן חופשי בלי שינוים. לעותק צריך להיות סימן מסוים. הוראת שם וכתובת המחבר וסימן שמירת זכויות המחבר הכרחית.העותקים אפשר להפיץ בחינם. ציטוטים קטנים יכולים להיות מוספים למאמרים ביקורתיים בלי הפרת זכויות המחבר.

את המחקר הזה אפשר למצוא קאן: http://www.logon.org, גם http://www.ccg.org

17 לא תחמד בית רעך לא־תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל

21 ולא תחמד אשת רעך ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו

7. אם כן מה נאמר הכי התורה חטא היא חלילה אלא לא ידעתי את החטא בלתי על ידי התורה כי לא הייתי יודע החמוד לולי אמרה התורה לא תחמד.

הדיבר העשירי מדבר על החוק ברמה רוחנית הכי גדולה. הדיבר העשירי מביא את החוק ללבבות וראשים של בני אדם ומפרח על התנהגות של המובחר. מי שעובר על הדיבק הזה כמו על כל דיבר אחר יעבור על כל החוק.

הדיבר העשירי קשור לשני הדברות הגדולים גם עם כל העשרת הדיברות אחרים.

37. ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך.

מערכת של אלוה המבנה שלו ושילטון בתור החוק

אלוה בריאה את החוק שלו לפני שהוא סיים את כל התוכנית שלו שמסתימת בתקומה שניה מבין המתים.

17. אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת.

18. כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל.

19. לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים.

20. כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים.

21. שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין.

22. אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם.

23. לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך.

24. עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך.

25. מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא.

26. אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה.

28. אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו.

29. ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם.

30. ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם.

31. ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות.

32. אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא.

כל המערכת של החוק אנשים קיבלו ותפסו בזכותו של משיח. הוא הביא את החוק למשה על הר סיני ואחרי זה בתור משיח הסביר אותו ופירש בנכון.

26 ארור אשר לא־יקים את־דברי התורה־הזאת לעשות אותם ואמר כל־העם

1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו.

5 ויהי כל־נפש יצאי ירך־יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים.

7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם.

9 ויאמר אל־עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו.

10 הבה נתחכמה לו פן־ירבה והיה כי־תקראנה מלחמה ונוסף גם־הוא על־

11 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה

12 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל.

14 וימררו את־חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל־עבדה בשדה את כל־

אחרי זה לאוה וקרא למוצל שלו בשביל מתרות והוא מוצל. אלוה יבצע את תקומה כשה הוא יחליט שהיגיע הזמן שלו. עשרת הדיברות מלמדים סבלנות וכוח לפי רצון של אלוה.

כל הכוח נמצא אצל אלוה אפילו כוח שיש אצל השד והמלאכים שנפלו של ימים האחרונים. אנחנו רואים שלאוהלא מתיחס לאנשים אחרת לפי תפקיד או סטטוס שלהם בחברה (ויקרא 19:15, דברים 1:17, 16־19, 2 שלוא' 14:14, 2 דבר' 19:17, משל' 24:23, 28:21, הרומ' 2:11, אפס' 6:9ם, הקול' 3:25, יעק' 2:1, 2:9, 1 פטר' 1:17).

מונוטאיזם זאת מערכת שכל השילטון נמצא בידים של אלוה אמיתי אחד שהוא שלח את ישוע לכדור הארץ שלנו (יוחנן 17:3).

יש אנשים שרוצים למרוד נגד שילטון של אלוה יחיד אמיתי בפוליטאיזם. זה נקרא חטא של המכשפות. פוליטאיזם פשוט מחפס אפשרויות להביא כוח שלו במקום כוח של אלוה יחיד אמיתי. דוקא בגלל זה ישוע תמיד ביצע את רצון של אלוה יחיד אמיתח (יוחנן 6:38־40).

אלוה יודע על צרכים שלנו ומתחשב בם בתוכנית שלו. כמצנות מפריעה לנו באמונה שלנו ומעים טובים. בני ישראל קיבלו מן שהם יוכלו לאכול ולשתו בימים הקשים שלהם במדבר (תהלים 37:25, ישע' 33:16).

1 ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער־בם

2 ויצעק העם אל־משה ויתפלל משה אל־יהוה ותשקע האש.

3 ויקרא שם־המקום ההוא תבערה כי־בערה בם אש יהוה.

4 והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו

5 זכרנו את־הדגה אשר־נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת־

8 שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו

10 וישמע משה את־העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר־אף יהוה מאד

11 ויאמר משה אל־יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא־מצתי חן בעיניך לשום

12 האנכי הריתי את כל־העם הזה אם־אנכי ילדתיהו כי־תאמר אלי שאהו

כאשר ישא האמן את־הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו.

13 מאין לי בשר לתת לכל־העם הזה כי־יבכו עלי לאמר תנה־לנו בשר

14 לא־אוכל אנכי לבדי לשאת את־כל־העם הזה כי כבד ממני.

15 ואם־ככה את־עשה לי הרגני נא הרג אם־מצאתי חן בעיניך ואל־אראה

16 ויאמר יהוה אל־משה אספה־לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי־

הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל־אהל מועד והתיצבו שם עמך.

17 וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן־הרוח אשר עליך ושמתי עליהם

18 ואל־העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר

מי יאכלנו בשר כי־טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם.

19 לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא

20 עד חדש ימים עד אשר־יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי־מאסתם את־

יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים.

21 ויאמר משה שש־מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר

22 הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את־כל־דגי הים יאסף להם ומצא

23 ויאמר יהוה אל־משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם־לא.

24 ויצא משה וידבר אל־העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם

25 וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן־הרוח אשר עליו ויתן על־

שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו.

26 וישארו שני־אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם

הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה.

27 וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה.

28 ויען יהושע בן־נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם.

29 ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל־עם יהוה נביאים כי־יתן

31 ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן־הים ויטש על־המחנה כדרך יום

כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על־פני הארץ.

32 ויקם העם כל־היום ההוא וכל־הלילה וכל יום המחרת ויאספו את־השלו

הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה.

33 הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם

34 ויקרא את־שם־המקום ההוא קברות התאוה כי־שם קברו את־העם

אלוה הכל בהכל. אנחנו צריכים להיות מודים על מה שאלוה נתן לנו. כי רצון חזק לקבל משהו גורם לכעס של אלוה.

מכשפות נחשבת כחטא המרד (2 שמוא' 15:32). גם החטא הוא רצון לשקר לאלוה. לרואת עתיד אנשים לא יכולים וזה מתנגד לחוקים של אלוה.

10 לא־ימצא בך מעביר בנו־ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף.

12 כי־תועבת יהוה כל־עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש

14 כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל־מעננים ואל־קסמים ישמעו

15 נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון.

ראית כוחבים וקשר עם רוחות מתנגדות לאמונה של אלוה.

אלוה קבע את המערכת שלו לפי זמן שלו ולוח שנה שלו ולא לפי אלילים של העולם הזה. דווקא בגלל זה לוח שנה שלם של מערכת העולם קול לוח שנה שיקרי של גילל ששיך לתלמוד יהדות ולא לוח שנה נכון צריך לעזוב ואנשים חיבים לעבור ללוח שנה של אלוה של תקופת בית המקדש. (ויקרא 23:1־44, במדברים 15:3ף 29:39, 1דבר' 23:31, עזרא 3:5, נחמ' 10:33). לוח שנה של שמש ולוח שנה עברי של גילל מתנגדים לרצון של אלוה ואלוה אמר שהוא שונא את החדים שלהם (ישע' 1:14) בגלל שהם ליכלכות את החגים של אלוה.

כל מערכת של שמירת יום ראשון מתבססת על מערכת אלילית וטאולוגיה שיקרית שמתנגדת לרצון של אלוה ועל זה אפשר לקרוא במאמר החוק והדיבר הרביעי [256]. כל המערכת על שמירה של יום ראשון מתבססת על שינוי של מקרא ושינוים בהכרה של אנשים. שבת היתה יום שביעי של בריאה. במערכת שלנו יום ראשון נעשה יום שביעי.

קמצנות נותנת מכות על החוק רוחני וגורמת לירידה אל חטאים פיזים. אנחנו בני אלוה ואב שלנו דורש מאיתנו כפרה ברוח אמת ואמונה.

9. כי מצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תחמד ועוד כאלה כלולות הנה במאמר הזה ואהבת לרעך כמוך.

המרקז של החוק במשפט תאהב רעך כמוך. המ הקשר בין הדיבר העשירי לבן משפט הזה?

13 לא־תעשק את־רעך ולא תגזל לא־תלין פעלת שכיר אתך עד־בקר.

ברוב המקרים פשעים גניבה או שקר זה מעשים פיזים. אבל הם כולם מתבססים על על תהליך הכרתי ומוביל לחטאות. חטא מכה על חברה ואישיות וחופש בני אדם.

כוח של העם מתבסס על חופש שלו. עבדות זאת קללה בשביל מערכת של אלוה ורוח של משפחה שטלוי בשמירת חוקים. רצון להשתמש בכוח בני אדם מפריע לחוקים.

15 כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה

16 לא־תסגיר עבד אל־אדניו אשר־ינצל אליך מעם אדניו.

חושבים שעבד שבורח מבעלו עושה את זה כי הוא יכול לעשות אחרת לכן אסור להחזיר אותו אלה צריך לקבל בשלום. זה קשור גם לאנשים שבורחים כדי להוציל את חיים שלהם. אבל החוק לא מרשה לעמים לעבור ממקום למקום מתיקווה למצוא תנאים יותר טובים לחיות.

חוק נקמה קיים כדי לעצור את מכות חריפות של כעס וקמצנות.

19 ואיש כי־יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו.

20 שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן

לישוע יש מה להגיד בקשר ליחס שלנו לחטאים שלנו ובקשר לאהבה שלנו לרע שלנו ויכולת לסילחה. אבל החוק קיים כדי שנוכל להשתמש בו בתנאים מתאימים וכשצריך.

מערכת של אלוה נמצאת בשלב הכי גבוה בדיבר העשירי ולעתים קרובות שוכוחים על אובדה הזאת.

5. כי זאת ידע תדעו כי כל זנה וטמא ואהב בצע שהוא עבד אלילים אין לו חלק ונחלה במלכות המשיח והאלהים.

קמצנו נחשבת כעבדת אלוילים ולא נותנת לבן אדם להכנס למלכות של אלוה.

המבנה של החוק ומתנות של אלוה אנשים לעתים קרותות לא מצינים נכון בגלל מקום בחברה או קשרים טובים.

13. ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי.

14. קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך.

15. הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי.

16. ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים.

כולנו עובדים על אותה משכורת. כולנו נקבל הצלה שזה מתנה של אלוה. וכבר לא חשוב כמה זמן וכמה קשה אנחנו עובדים בכרם של אלוה. שי לנו מתנות מאלוה. אבל אנחנו בטוחים בדם של ישוע וזה משכורת על מלאכה שלנו. שמירה על חוקים ועבודה לאוה וישוע הבן שלו שהביא לנו את החוק עוזרת לנו להחזיק את רוח הקדוש של אלוה בהצלה נצחית.לנצלו בשמירת החוק. תנצלו במעשים. תשמרו על המקום שלכם במלכות של שמיים לפי עדות של ישוע (החזון 12:17, 14:12). ובזה הבדל הכי גדול ביננו לבין נוסרות מסורתית עם שמירת יום ראשון ומוסלמות חסידית. אמונה בלי מעשים מתה (יעק' 2:17). מי שלא עובד לאוה ומחפס מקום גבוה שלו בגלל קמצנות או מסיבות אחרות פשוט יפש העם. יש הרבה אנשים שהיו המובחרים אבל איבדו את המקום שלהם ביגלל השגיה הזאת. (הרומ' 1:22, 8:29־30).

אסור לקמצנות להערבב במשפחה שנחשבת כבסיס של העם.

5 כי־תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו.

7 מדבר־שקר תרחק ונקי וצדיק אל־תהרג כי לא־אצדיק רשע.

8 ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים.

9 וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את־נפש הגר כי־גרים הייתם בארץ מצרים.

11 והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן־

החוק לא מרשה לקמצנות להשפיע על אנשים. שי דעה שגוים לא יקבלו הצלה כמו שאחנו רואים בתלמוד יהודי (ראה גם מאמר החוק והדיבר השישי [259]). הדעה הזאת שיקרית היא מסתירה את החוק האמיתית ולא רק אפיקורסים שקוללים על חוקים של אלוה ומערכת שלו חושבים ככה. זאת סיבה שישוע האניש את פרסים וסיבה שהם הרגו אותו ואל חזרו לתשובה דרכיו. אותה נקודה הרעה השפיע עת נוצרות וגרמה לאינקביזיציה ורדיפות אחרי בני אלוה ויהודים הימי הבינונים.

11. לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם.

12. ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו.

13. ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר.

14. הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור.

17. העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות.

18. אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם.

19. כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים.

20. אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם.

קאן אנחנו רואים כוח של קמצנות שהורגת אישיות, רוחניות והכרה שלה.

1 הוי חשבי־און ופעלי רע על־משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש־לאל

2 וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו.

זה השפיע על אישתו של אהב יחזבל (1 שמוא' 21:1־29) גם על דוויד ואישתו של אוריה (2 שמוא' 11:1־12:9). בשני המקרים האלה קצמצנות גרמה לרצח בגלל עדות שיקרית והעברה של כוח נגד איש מאומן. בשני המקרים אלוה השתמש בנביא בשביל העברה של הכוח.

בהעברה של הדיבר העשירי יש גם נואף במקרים האלה:

27. ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם.

28. ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא.

את החוק העליון הזה משפיע על רוח שלנו כבני אלוה.

קמצנות לפעמים גורמת לגניבות כמו שראינו למלה בדוגמה עם אהב ושדא. קמצנות גורמת להעברות של חוקים של אלוה ואיבוד את המקום במלכות השמיים כמו שראינו בדוגמה עם אשן (יהוש' 7:19־21).

המיבנה של הדיבר העשירי זה מפתח לרוח של תורה וחוק האלוה. דוקא בדיבר העשירי אפשר לראות את זה הכי ברור. זאת אומרת החוק יוצא מאלוה ומתרקז בדיבר העשירי בשלמות רוחנית שלו.

2 צו את־אהרן ואת־בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על־

3 ולבש הכהן מדו בד ומכנסי־בד ילבש על־בשרו והרים את־הדשן אשר

4 ופשט את־בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את־הדשן אל־מחוץ למחנה

5 והאש על־המזבח תוקד־בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר

7 וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני־אהרן לפני יהוה אל־פני המזבח.

אנחנו רואים שהטקסט הזה מוביל לשיקום פיזי בחוק ובדיבר השמיני. משפטים 6 ו־ 7 אומרים על אופן תקנה של העברת הדיבר עשירי והשפעה שלו על מוח והכרה של אנשים.

החטאים עומדים ביננו לבין אלוה ואנחנו מאבדים את המקום שלנו במלכות השמיים ולא נכנסים בתקומה ראשונה.

10 ואיש אשר ינאף את־אשת איש אשר ינאף את־אשת רעהו מות־יומת הנאף

11 ואיש אשר ישכב את־אשת אביו ערות אביו גלה מות־יומתו שניהם

12 ואיש אשר ישכב את־כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם.

13 ואיש אשר ישכב את־זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו

14 ואיש אשר יקח את־אשה ואת־אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא־

15 ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת־הבהמה תהרגו.

16 ואשה אשר תקרב אל־כל־בהמה לרבעה אתה והרגת את־האשה ואת־הבהמה

17 ואיש אשר־יקח את־אחתו בת־אביו או בת־אמו וראה את־ערותה והיא־

תראה את־ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו

18 ואיש אשר־ישכב את־אשה דוה וגלה את־ערותה את־מקרה הערה והוא

19 וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את־שארו הערה עונם ישאו.

20 ואיש אשר ישכב את־דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו.

21 ואיש אשר יקח את־אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו.

22 ושמרתם את־כל־חקתי ואת־כל־משפטי ועשיתם אתם ולא־תקיא אתכם הארץ

על זה מקבלים אומש חזק. ישוע הראה שזה היה נקודה אחרונה של החוק. הוא הראה אים אונש הפסיק כשאישה זונה חזרה לתשובה והוא אמר שאים יש מישהוא בלי חטאים שיזרוק אבן. אנחנו יכולים רק לנחש מה קרה אז. כהל התפזר כי כל אחד הרגיש בושה. (יוחנן 8:1־11). את המתודה האת אומרת לנו אים להשתמש בחוק.

אנחנו רואים בטקסט הבא שלזר שחי בארץ שלך קוראים אח.

35 וכי־ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך.

36 אל־תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך.

37 את־כספך לא־תתן לו בנשך ובמרבית לא־תתן אכלך.

38 אני יהוה אלהיכם אשר־הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את־ארץ

39 וכי־ימוך אחיך עמך ונמכר־לך לא־תעבד בו עבדת עבד.

41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל־משפחתו ואל־אחזת אבתיו ישוב.

42 כי־עבדי הם אשר־הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד.

44 ועבדך ואמתך אשר יהיו־לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד

45 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר

46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם

47 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או

49 או־דדו או בן־דדו יגאלנו או־משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או־השיגה

50 וחשב עם־קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר

51 אם־עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו.

52 ואם־מעט נשאר בשנים עד־שנת היבל וחשב־לו כפי שניו ישיב את־

53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא־ירדנו בפרך לעיניך.

54 ואם־לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו.

55 כי־לי בני־ישראל עבדים עבדי הם אשר־הוצאתי אותם מארץ מצרים אני

אנחנו ראינו השפעה של החוקים האלה בספר ויקרא 25:35־55 בחוק והדיבר השמיני. הדגש בדיבר הזה להראות עד כמה חשובה אזרחות של ישראל. אף אחד לא יכול להיות חלק של העם ולעבוד לאלילים. אנשים שטענו שאין הצלה בשביל לא יהודים פשוט רוצים שכל ההצלה תשיך רק להם והקונצפמיה הזאת מתנגדת לצדק. זה קורה גם היום.

כל האנשים ששיכים לעם צריכים להיות בני אלוה ועם צריך להתכונן לזה. הצלה קיבלו גם לא יהודים ואנחנו צריכים להיות שמחים שהם קיבלו את האפשרות הזאת.

מטקסט של ספר שמות 22:1־15 (ראה גם מאמר החוק והדיבר השמיני [261]) אנחנו רואים שיקום של החוק ביגלל הגניבות. בטקסט כתוב על נזק שקורה ביגלל שעוברים על הדיבר העשירי וגורם לשקר. יש גם פרק על מקרים כשרוצים רכוש שלא שיך לפי החוק. אים מיהוא רוצה לקבל משהוא שלא שיך לו לפי החק הוא צריך לשלם פי שתיים ממכיר של הדבר הזה. (שמות 22:9).

כל הנזקים שקורים בגלל קמצנות צריכים להיות משולמים לפי החוק ואנשים צריכים לקבל אונש עלהים.

בטקסט הזה אנחנו גם מדברים על נזקים בגלל אש או דבר אחר. חשוב מאוד לשמור על רכוש טוב על זה כתוב גם בדיבר העשירי. שמירה על רכוש של רע ובאה מתוך אהבה ורצון. נזקים הרבה קורים בגלל חוסר אהבה לאלוה ושכל ושולט הרבה.

שרפה זאת מחלה אבל היא גרמת לנזקים. לפעמים זה גניבה אבל לפעמים זה פשוט הרסה בגלל נקמה או כעס. נקמה באה מתוך רצן לקבל מהשהו שיש אתל מישהו אחר ואין לך. בגלל זה אנשים רוצים להרוס את מה שיש אצל שכן כי הם לא יכולים לקבל את זה. העברה של הדיבר עשירי זאת בעיה רצינית של יחסים טובים בין אנשים ולא נותן לאיש שעושה דברים כאלה להכנס למלכות של אלוה.

קמצנות גורמת לגניבות של ארצות וירושה וגם דברים חשובים ליי בני אדם.

14 לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר

הרוח של החוק שומר גם על רכוש של אויבים שלכם כמו על רכוש של אח שלך וכשאנחנו באצמנו עושים את זה אנחנו שומרים על החוק של לאוה ומקיימים את הרצון שלו.

1 לא־תראה את־שור אחיך או את־שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם

2 ואם־לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל־תוך ביתך והיה עמך

3 וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל־אבדת אחיך אשר־

4 לא־תראה את־חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים

תשפרו את כל הנזקים בלי שישאלו אתכם על זה. תגנו על ערך כמו על אצמך.

גם אסור לנו להרוויח בעזרת גניבה או לתת כסף בריבית כי זה גם גניבה ורתון להשתמש בכוח של איש אחר.

אסור להשתמש בכסף של בני אדם אים זה יכול להזיק לחיים או לבריאות שלו. אסור אים הכסף הזה משפיע על חיים שלו ויכולת להרוויח ולחיות.

26 כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי־יצעק אלי

קמצנות של שכל שלנו מפריעה לבן אדם להכנס למלכות של אלוה וגורמת להעברה של עשרת הדיברות והחוק בקללה.

המחקר הזה אפשר להעתיק ולהפיץ באופן חופשי בלי שינוים. לעותק צריך להיות סימן מסוים. הוראת שם וכתובת ה מחבר וסימן שמירת זכויות המחבר הכרחית.העותקים אפשר להפיץ בחינם. ציטוטים קטנים יכולים להיות מוספים למאמרים ביקורתיים בלי הפרת זכויות המחבר.