המאמר הזה מדבר
על החוק של אלוה שנמצא במאמר הזה כמו שמפרשים
אותו הנבים לפי קריאית החוק בשנות שבת.
הכנסיות הנוצריות
של אלוה
Christian
Churches of God
|
PO Box 369, WODEN
ACT 2606, AUSTRALIA
|
Email: secretary@ccg.org
|
כל הזכויות
משומרות .2001
Christian Churches of God
Wade Cox
|
המחקר
הזה אפשר להעתיק ולהפיץ באופן חופשי בלי שינוים.
לעותק צריך להיות סימן מסוים. הוראת שם וכתובת
המחבר וסימן שמירת זכויות המחבר
הכרחית.העותקים אפשר להפיץ בחינם. ציטוטים
קטנים יכולים להיות מוספים למאמרים ביקורתיים
בלי הפרת זכויות המחבר.
|
את המחקר הזה אפשר למצוא קאן:
http://www.logon.org,
גם http://www.ccg.org
|
החוק והדיבר
העשירי
כתוב:
שמות 20:17
17 לא
תחמד בית רעך לא־תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו
וחמרו וכל
אשר לרעך.
דברים 5:21
21 ולא
תחמד אשת רעך ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו
ואמתו שורו
וחמרו
וכל אשר לרעך.
הרומ' 7:7
7. אם כן מה נאמר הכי התורה חטא היא
חלילה אלא לא ידעתי את החטא בלתי על ידי התורה
כי לא הייתי יודע החמוד לולי אמרה התורה לא
תחמד.
הדיבר העשירי מדבר
על החוק ברמה רוחנית הכי גדולה. הדיבר העשירי
מביא את החוק ללבבות וראשים של בני אדם ומפרח
על התנהגות של המובחר. מי שעובר על הדיבק הזה
כמו על כל דיבר אחר יעבור על כל החוק.
הדיבר העשירי קשור
לשני הדברות הגדולים גם עם כל העשרת הדיברות
אחרים.
הדיבר הגדול
הראשון
מתי 22:36־38
36. רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה.
37. ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה
אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך.
38. זאת היא המצוה הגדולה והראשונה.
כל החוק מתרקזת
על אהבת האלוה.
מערכת של אלוה
המבנה שלו ושילטון בתור החוק
אלוה בריאה את
החוק שלו לפני שהוא סיים את כל התוכנית שלו
שמסתימת בתקומה שניה מבין המתים.
מתי 5:17־32
17. אל תחשבו כי באתי להפר את התורה
או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת.
18. כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו
השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה
עד אשר יעשה הכל.
19. לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות
האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות
השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות
השמים.
20. כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם
מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים.
21. שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח
ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין.
22. אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על
אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו
רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב
לאש גיהנם.
23. לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם
תזכר כי יש לאחיך דבר עליך.
24. עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח
וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב
את קרבנך.
25. מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך
אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך
לשוטר והשלכת את בית הכלא.
26. אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר
שלמת את הפרוטה האחרונה.
27. שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף.
28. אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה
לחמד אותה נאף נאפה בלבו.
29. ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה
והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת
כל גופך אל גיהנם.
30. ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה
והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת
כל גופך אל גיהנם.
31. ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן
לה ספר כריתות.
32. אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי
על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו
לאשה נאף הוא.
כל המערכת של החוק
אנשים קיבלו ותפסו בזכותו של משיח. הוא הביא
את החוק למשה על הר סיני ואחרי זה בתור משיח
הסביר אותו ופירש בנכון.
דברים 27:26
26 ארור
אשר לא־יקים את־דברי התורה־הזאת לעשות אותם
ואמר כל־העם
אמן.
נקמה לבני אלוה
זאת סיבה לרדיפות אחריהם
שמות 1:1־14
1 ואלה
שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו
באו.
2 ראובן
שמעון לוי ויהודה.
3 יששכר
זבולן ובנימן.
4 דן ונפתלי
גד ואשר.
5 ויהי
כל־נפש יצאי ירך־יעקב שבעים נפש ויוסף היה
במצרים.
6 וימת
יוסף וכל־אחיו וכל הדור ההוא.
7 ובני
ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא
הארץ אתם.
8 ויקם
מלך־חדש על־מצרים אשר לא־ידע את־יוסף.
9 ויאמר
אל־עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו.
10 הבה
נתחכמה לו פן־ירבה והיה כי־תקראנה מלחמה ונוסף
גם־הוא על־
שנאינו
ונלחם־בנו ועלה מן־הארץ.
11 וישימו
עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות
לפרעה
את־פתם
ואת־רעמסס.
12 וכאשר
יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל.
13 ויעבדו
מצרים את־בני ישראל בפרך.
14 וימררו
את־חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל־עבדה
בשדה את כל־
עבדתם
אשר־עבדו בהם בפרך.
אחרי זה לאוה וקרא
למוצל שלו בשביל מתרות והוא מוצל. אלוה יבצע
את תקומה כשה הוא יחליט שהיגיע הזמן שלו. עשרת
הדיברות מלמדים סבלנות וכוח לפי רצון של אלוה.
רצון של כוח ושילטון
העדפות לפי
תפקיד וסטטוס של בני אדם
כל הכוח נמצא אצל
אלוה אפילו כוח שיש אצל השד והמלאכים שנפלו
של ימים האחרונים. אנחנו רואים שלאוהלא מתיחס
לאנשים אחרת לפי תפקיד או סטטוס שלהם בחברה
(ויקרא 19:15, דברים 1:17, 16־19, 2 שלוא' 14:14, 2 דבר' 19:17,
משל' 24:23, 28:21, הרומ' 2:11, אפס' 6:9ם, הקול' 3:25, יעק'
2:1, 2:9, 1 פטר' 1:17).
מונוטאיזם ופוליטאיזם
מונוטאיזם זאת
מערכת שכל השילטון נמצא בידים של אלוה אמיתי
אחד שהוא שלח את ישוע לכדור הארץ שלנו (יוחנן
17:3).
מרד של רצון
יש אנשים שרוצים
למרוד נגד שילטון של אלוה יחיד אמיתי בפוליטאיזם.
זה נקרא חטא של המכשפות. פוליטאיזם פשוט מחפס
אפשרויות להביא כוח שלו במקום כוח של אלוה יחיד
אמיתי. דוקא בגלל זה ישוע תמיד ביצע את רצון
של אלוה יחיד אמיתח (יוחנן 6:38־40).
אלוה יודע על צרכים
שלנו ומתחשב בם בתוכנית שלו. כמצנות מפריעה
לנו באמונה שלנו ומעים טובים. בני ישראל קיבלו
מן שהם יוכלו לאכול ולשתו בימים הקשים שלהם
במדבר (תהלים 37:25, ישע' 33:16).
במדבר 11:1־35
1 ויהי
העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר
אפו ותבער־בם
אש יהוה
ותאכל בקצה המחנה.
2 ויצעק
העם אל־משה ויתפלל משה אל־יהוה ותשקע האש.
3 ויקרא
שם־המקום ההוא תבערה כי־בערה בם אש יהוה.
4 והאספסף
אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל
ויאמרו
מי יאכלנו
בשר.
5 זכרנו
את־הדגה אשר־נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת
האבטחים ואת־
החציר
ואת־הבצלים ואת־השומים.
6 ועתה
נפשנו יבשה אין כל בלתי אל־המן עינינו.
7 והמן
כזרע־גד הוא ועינו כעין הבדלח.
8 שטו
העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור
ועשו אתו
עגות
והיה טעמו כטעם לשד השמן.
9 וברדת
הטל על־המחנה לילה ירד המן עליו.
10 וישמע
משה את־העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר־אף
יהוה מאד
ובעיני
משה רע.
11 ויאמר
משה אל־יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא־מצתי חן
בעיניך לשום
את־משא
כל־העם הזה עלי.
12 האנכי
הריתי את כל־העם הזה אם־אנכי ילדתיהו כי־תאמר
אלי שאהו
כאשר
ישא האמן את־הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו.
13 מאין
לי בשר לתת לכל־העם הזה כי־יבכו עלי לאמר תנה־לנו
בשר
ונאכלה.
14 לא־אוכל
אנכי לבדי לשאת את־כל־העם הזה כי כבד ממני.
15 ואם־ככה
את־עשה לי הרגני נא הרג אם־מצאתי חן בעיניך
ואל־אראה
ברעתי.
16 ויאמר
יהוה אל־משה אספה־לי שבעים איש מזקני ישראל
אשר ידעת כי־
הם זקני
העם ושטריו ולקחת אתם אל־אהל מועד והתיצבו
שם עמך.
17 וירדתי
ודברתי עמך שם ואצלתי מן־הרוח אשר עליך ושמתי
עליהם
ונשאו
אתך במשא העם ולא־תשא אתה לבדך.
18 ואל־העם
תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני
יהוה לאמר
מי יאכלנו
בשר כי־טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם.
19 לא
יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא
עשרה ימים ולא
עשרים
יום.
20 עד
חדש ימים עד אשר־יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען
כי־מאסתם את־
יהוה
אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים.
21 ויאמר
משה שש־מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה
אמרת בשר
אתן להם
ואכלו חדש ימים.
22 הצאן
ובקר ישחט להם ומצא להם אם את־כל־דגי הים יאסף
להם ומצא
להם.
23 ויאמר
יהוה אל־משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי
אם־לא.
24 ויצא
משה וידבר אל־העם את דברי יהוה ויאסף שבעים
איש מזקני העם
ויעמד
אתם סביבת האהל.
25 וירד
יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן־הרוח אשר עליו
ויתן על־
שבעים
איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא
יספו.
26 וישארו
שני־אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד
ותנח עלהם
הרוח
והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה.
27 וירץ
הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה.
28 ויען
יהושע בן־נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה
כלאם.
29 ויאמר
לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל־עם יהוה נביאים
כי־יתן
יהוה
את־רוחו עליהם.
30 ויאסף
משה אל־המחנה הוא וזקני ישראל.