-UNTITLED-

המאמר הזה מדבר על החוק של אלוה שנמצא במאמר הזה כמו שמפרשים אותו הנבים לפי קריאית החוק בשנות שבת.

הכנסיות הנוצריות של אלוה

Christian Churches of God

PO Box 369, WODEN ACT 2606, AUSTRALIA

Email: secretary@ccg.org

כל הזכויות משומרות .2001 Christian Churches of God Wade Cox

המחקר הזה אפשר להעתיק ולהפיץ באופן חופשי בלי שינוים. לעותק צריך להיות סימן מסוים. הוראת שם וכתובת המחבר וסימן שמירת זכויות המחבר הכרחית.העותקים אפשר להפיץ בחינם. ציטוטים קטנים יכולים להיות מוספים למאמרים ביקורתיים בלי הפרת זכויות המחבר.

את המחקר הזה אפשר למצוא קאן: http://www.logon.org, גם http://www.ccg.org

בסוףו של דבר כל דברים הם רכוש של אלוה. אלוה קבע חוקים שלפי אותם אנחנו יכולים להשתמש בדברים שלו. בחוקים שלו הוא הבדיל דברים שאנחנו יכולים להשתשם בם ולא כיולים. אלוה הבדיל אותם לפי חוקים שאנחנו חיבים לשמור עליהם.

הוא קבע חוקים שקשורים לטבע וסביבה. יש חוקים שאומרים מה אנחנו יכולים לאכול זאת אומרת על שרשרת אכילה. יש חוקים שאומרים איזה חלק מאדמה אנחנו יכיולים לשטול ואיזה חלק מחוץ לכונות שלו.

כל הרכוש שיך לאוה יחיד אמיתי לכן הדיבר הראשון מדבר על חוק שמדבר על רכוש ששיך לאלוה ונקרא עשיריה. (ראה גם מאמר אשיפת עשיריה [161]).

1 הנני שלח מלאכי ופנה־דרך לפני ופתאם יבוא אל־היכלו האדון אשר־

אתם מבקשים ומלאך הברית אשר־אתם חפצים הנה־בא אמר יהוה צבאות.

2 ומי מכלכל את־יום בואו ומי העמד בהראותו כי־הוא כאש מצרף וכברית

3 וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את־בני־לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו

4 וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמניות.

5 וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים

לשקר ובעשקי שכר־שכיר אלמנה ויתום ומטי־גר ולא יראוני אמר יהוה

6 כי אני יהוה לא שניתי ואתם בני־יעקב לא כליתם.

7 למימי אבתיכם סרתם מחקי ולא שמרתם שובו אלי ואשובה אליכם אמר

8 היקבע אדם אלהים כי אתם קבעים אתי ואמרתם במה קבענוך המעשר

10 הביאו את־כל־המעשר אל־בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא

בזאת אמר יהוה צבאות אם־לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם

11 וגערתי לכם באכל ולא־ישחת לכם את־פרי האדמה ולא־תשכל לכם הגפן

12 ואשרו אתכם כל־הגוים כי־תהיו אתם ארץ חפץ אמר יהוה צבאות.

אלוה קבע החוק שדורש תשלום על כפיפה לאלוה וגם כסך בשביל עניים וגם נותן הזדמנות להצתרף לחגיגת שבת וחגים שלו.

קובנות של אלוה צריכים להיות טהורות. לקורבן לא טהור הוא שיך כלחלאה.

1 לא־תזבח ליהוה אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי

2 כי־ימצא בקרבך באחד שעריך אשר־יהוה אלהיך נתן לך איש או־אשה אשר

3 וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל־צבא

4 והגד־לך ושמעת ודרשת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת

את הדרשה הזאת להביא קורבן בלי כתמים ובושה שיך לכול המובכרים ובסך הכל לכל האנשות כי גורלה קשורה בזה.

את הקורבן הזה הביא משיח לכן אף אחד יותר לא רשם את העם ישראל ואף אחד לא יודע על כגודל אמונה כי גם גוים יכולים להתנצל. אמונה שיכת גם לגוים והם כיולים להיות חלק מבית המקדש של אלוה (1 הקור' 3:17). אז מובן שאים משיך שילם עלינו אנחנו לא יכולים לוטר על בית המקדש.

10. והנתן זרע לזרע ולחם לאכל יתן וירבה את זרעכם ויפריא תנובות צדקתכם.

11. למען תעשירו בכל לכל התמימות הפעלת תודה לאלהים על ידינו.

12. כי שרות העבודה הזאת לא לבד ימלא את מחסרי הקדושים כי גם יודו רבים לאלהים בשרותכם הנאמן הזה.

13. ויכבדו את האלהים על משמעת הודאתכם לבשורת המשיח ועל תמת התחברותכם אליהם ואל כלם.

14. והם בהתחננם בעדכם נכספים לכם בעבור חסד האלהים אשר גבר עליכם.

כמו שאנחנו רואים בספרי מלאכיה ושלומו הגמול זה פרוות.

החוק של אלוה מכונון לחן וצדקה וטהורה ועבדת בית מקדש שזה לא סטם מילים בללי בסיס אלה מעשים בכבוד אלוה וצדק.

23. אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה.

בית המקדש בזן שילטון של מלכיתדק קיבל עשיריה מלבי. במגיאת המשיח לבי קבעו סדר חדש של הנהלת הכוהנים. לבי שילמו עשיריה למלכיצדק (מלך צדיק) שהוא נסיך של ירושלים. המשמעות הזאת היתה גם בשם אדוניצדק (האדון שלי צדיק) (יהוש' 10:1). כל זה נקררא נביאות ומרכיב את הסדר החדש ואמונה.

1. 7 כי זה מלכי צדק מלך שלם כהן לאל עליון אשר יצא לקראת אברהם בשובו מהכות את המלכים ויברכהו.

2. ואשר חלק לו אברהם מעשר מכל שמו יפרש מלך הצדק ועוד מלך שלם הוא מלך השלום.

3. באין אב באין אם באין יחש ולימיו אין תחלה ולחייו אין סוף כי אם נדמה לבן האלהים הוא עומד בכהנתו לנצח.

4. ראו עתה מה גדול הוא אשר גם אברהם אבינו נתן לו מעשר מראשית השלל.

5. הן אלה מבני לוי אשר נחלי את הכהנה יש להם חק על פי התורה לקחת את המעשרות מן העם מן אחיהם אשר אף הם יצאי ירך אברהם.

6. ואשר איננו מתיחש למשפחתם הוא לקח את המעשר מן אברהם ויברך את אשר היתה לו ההבטחה.

7. והנה נכון הדבר כי הקטן יברך על ידי הגדול ממנו.

8. ופה בני אדם שימותו לקחים את המעשר אבל שם לקחו מי שהועד עליו כי הוא חי.

9. ויתכן לומר כי גם לוי הלקח את המעשרות היה מעשר בעשר אברהם.

יותר במפורט על זה אפשר לקרוא במאמר מלכיצדק [128].

אללוה דורש שאנחנו נשמור החק של ספר דברים 14:28 ונביא לו עשיריה ביום שלישי.

28 מקצה שלש שנים תוציא את־כל־מעשר תבואתך בשנה ההוא והנחת

זאת עשיריה של שנה שלישית המחזור השביעי. הכל זה בא לפני עשיריה שני שמקבלים כוהניםלעזרת העניים במשך מחזור של שבע שנים.

אמוס גם מדבר על זה. על קורבן יממי ויטרו עוד כשבית המקדש היה שלם. בסוף של בית המקדש של יחזקאל ישאר קר קורבן הבוקר. קאן אמוס מדבר על זמן עד הרסה בשנת 70.

4 באו בית־אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת

אלוה אומר שהוא נתן לישראל עשיריה שהיא עוד לא החזירה לו את זה. הוא שלח להם רעב אבל הם עדין לא החזירו לו עשיריה. (אמוס 4:1־13). מי שרודף אחרי עניים ומסכנים באצמם עוד לא החזירו לאלוה עשיריה. אחד בא אחרי שיני. אים הם לא החזירו לאלוה את העשיריה הם יכולים להציק לעניים וזקנים, חולים ויתומים.

תזהרו בהבדלה בין מה ששיך לאו הלבין מה ששיך לקסר (מתי 22:21, מרקוס 12:17, וקס 20:25).

זאת אומרת שכל שילטון זה שילטון של אלוה ואנחנו חיבים להתיחס אליו כלשילטון הקדוש.

2. הכנסת ארחים אל תשכחו כי יש אשר הכניסו בה מלאכים ולא ידעו.

3. זכרו את האסורים כאלו אתם אסורים עמהם ואת הנלחצים באשר גם אתם בבשר.

4. האישות תיקר בכל וערש יצועכם אל יחלל את הזנים ואת המנאפים ידין אלהים.

5. רחקו מאהבת כסף ושמחו בחלקכם כי הוא אמר לא ארפך ולא אעזבך.

6. על כן נבטח ונאמר יהוה לי בעזרי לא אירא מה יעשה לי אדם.

7. זכרו את מנהיגיכם אשר הגידו לכם את דבר האלהים בינו לאחרית דרכם ולכו באמונתם.

8. ישוע המשיח גם תמול גם היום הוא הוא וגם לעולמים.

9. אל תנועו בתורות שנות וזרות כי טוב לכונן לבנו בחסד ולא בעניני מאכל אשר לא הועילו למתהלכים בהם.

10. יש לנו מזבח אשר אינם רשאים לאכל מעליו משרתי המשכן.

לכן מי שמאמין באלוה חיב לשמור על חלק מסוים של חוקים בשביל אולה והנהלה ציבורית.

מערכת הכי מתאימה זאת מערכת של נביאים ושופטי ישראל. מנרכיה אדמיניסטרתיבית הופיעה יותר מאוחר כמו מערכת יותר יקרה ולא הכי חשובה.

10 ויאמר שמואל את כל־דברי יהוה אל־העם השאלים מאתו מלך.

11 ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את־בניכם יקח ושם לו

12 ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות

14 ואת־שדותיכם ואת־כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו.

15 וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו.

16 ואת־עבדיכם ואת־שפחותיכם ואת־בחוריכם הטובים ואת־חמוריכם יקח

18 וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא־יענה יהוה

אסור לוטר על עשיריות וכנסים. בעיני אלוה זה נראה גניבה.

29 כן־תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם־אמו ביום השמיני תתנו־

30 ואנשי־קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו.

ביום שמיני כל הנאר של ישראל גם ילדים גם חיות יקדישו לאלוה בטהורה רוחנית.

17 שלש פעמים בשנה יראה כל־זכורך אל־פני האדן יהוה.

18 לא־תזבח על־חמץ דם־זבחי ולא־ילין חלב־חגי עד־בקר.

19 ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו.

20 ופטר חמור תפדה בשה ואם־לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא־

אף אחד לא כול להגיע מול אלוה עם ידיים ריקות. מי שעוזב את ישראל גונב מאלוה.

23 שלש פעמים בשנה יראה כל־זכורך את־פני האדן יהוה אלהי ישראל.

24 כי־אוריש גוים מפניך והרחבתי את־גבלך ולא־יחמד איש את־ארצך

בעלתך לראות את־פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה.

25 לא־תשחט על־חמץ דם־זבחי ולא־ילין לבקר זבח חג הפסח.

26 ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו.

20 ויאמר יהוה אל־אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא־יהיה לך בתוכם אני

21 ולבני לוי הנה נתתי כל־מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר־הם

22 ולא־יקרבו עוד בני ישראל אל־אהל מועד לשאת חטא למות.

23 ועבד הלוי הוא את־עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם

24 כי את־מעשר בני־ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה

על־כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה.

26 ואל־הלוים תדבר ואמרת אלהם כי־תקחו מאת בני־ישראל את־המעשר אשר

נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן־המעשר.

27 ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן־הגרן וכמלאה מן־היקב.

28 כן תרימו גם־אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני

29 מכל מתנתיכם תרימו את כל־תרומת יהוה מכל־חלבו את־מקדשו ממנו.

30 ואמרת אלהם בהרימכם את־חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן

31 ואכלתם אתו בכל־מקום אתם וביתכם כי־שכר הוא לכם חלף עבדתכם

32 ולא־תשאו עליו חטא בהרימכם את־חלבו ממנו ואת־קדשי בני־ישראל לא

קובנות צריכים להיות הכי טובים בלי חיסרונות וכתמים. זה או ניסון להזיק לאוה או רצון לוטר על קורבן בכלל. זה לא נחשב קורבן נכון והוא לא מקובל.

22 עשר תעשר את כל־תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה.

23 ואכלת לפני יהוה אלהיך במקום אשר־יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך

תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את־יהוה אלהיך כל־

24 וכי־ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי־ירחק ממך המקום אשר יבחר

25 ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל־המקום אשר יבחר יהוה אלהיך

26 ונתתה הכסף בכל אשר־תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר

תשאלך נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך.

27 והלוי אשר־בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך.

28 מקצה שלש שנים תוציא את־כל־מעשר תבואתך בשנה ההוא והנחת

29 ובא הלוי כי אין־לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר

בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך יהוה אלהיך בכל־מעשה ידך אשר תעשה.

עשיריה שניה היא בשביל חגיגת חגים של אלוה שהם דבר הכרחי. אים מקום של קורבן רחוק אז אפשר לקחת כסף ולקנות כל מה שצריך במקום. היום אנשים לא לוקחים אים אוכל, הם לוקחים כסף וקונים הקול במקום. זאת אומרת אין לנו דרשה ישרה להאכיל עניים. כסף ואוכל צריך לתת בערב לפני חג כדי שנוכל להתכונן לחג ולעזור לעניים. מי שלא עוזר לעניים ולא מביא עשיריה הוא גם גונב מאלוה.

מי שלא משלם עשיריה גונב מאלוה. מ שרוצה שיחזירו לו עשיריה כי הוא חוסר כסף אז יקבל גם אונש. אים מחזירים למישהוא אחת מעשיריות אז הוא חיב לשלם אחרי זה עוד חלק חמישי או זה אומר עשרים אחוז לכל עשיריה כזאת.

אלוה קבע את לוח השנה שלו על השמיים. הוא בנוי על מחזורים של ירח וראשי חודש חדשים. מי שלא שומר על לוח שנה ראשון של אלוה (לא לוח שנה של יהודים) גונב שמן מאלוה.

מי שלא מקדיש את הזמן שלו בשבת לאלוה גונב זמן מאלוה. כל אחד חיב בימים כאלה ללמוד על אלוה יחיד חי אמיתי וחוקים שלו. כל שבע שנים בחג של שנת שבת קוראים ולומדים תורה. מי שלא חוגג חגים ולא שומר על שבתות גונב זמן מאלוה אז לו כופף לו. אלוה דורש מכל אחד כפיפה ברוח אמונה ואמת.

אלוה נתן לאנשים ידע ורכוש שהם יכולים להקדשי לאלוה בעליון שלו. מי שלא משתמש בידה ויכולת שלו לעבוד לאוה גם גונב ממנו מה שהוא נתן.

1 ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם־לב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה

בהמה לדעת לעשת את־כל־מלאכת עבדת הקדש לכל אשר־צוה יהוה.

2 ויקרא משה אל־בצלאל ואל־אהליאב ואל כל־איש חכם־לב אשר נתן יהוה

חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אל־המלאכה לעשת אתה.

3 ויקחו מלפני משה את כל־התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת

הקדש לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר.

4 ויבאו כל־החכמים העשים את כל־מלאכת הקדש איש־איש ממלאכתו אשר־

5 ויאמרו אל־משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר־צוה

6 ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל־יעשו־עוד מלאכה

7 והמלאכה היתה דים לכל־המלאכה לעשות אתה והותר.

8 ויעשו כל־חכם־לב בעשי המלאכה את־המשכן עשר יריעת שש משזר ותכלת

9 ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת

10 ויחבר את־חמש היריעת אחת אל־אחת וחמש יריעת חבר אחת אל־אחת.

11 ויעש ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה במחברת כן עשה בשפת

12 חמשים ללאת עשה ביריעה האחת וחמשים ללאת עשה בקצה היריעה אשר

13 ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר את־היריעת אחת אל־אחת בקרסים ויהי

14 ויעש יריעת עזים לאהל על־המשכן עשתי־עשרה יריעת עשה אתם.

15 ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה

16 ויחבר את־חמש היריעת לבד ואת־שש היריעת לבד.

17 ויעש ללאת חמשים על שפת היריעה הקיצנה במחברת וחמשים ללאת עשה

18 ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את־האהל להית אחד.

19 ויעש מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה.

21 עשר אמת ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד.

22 שתי ידת לקרש האחד משלבת אחת אל־אחת כן עשה לכל קרשי המשכן.

23 ויעש את־הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגב תימנה.

24 וארבעים אדני־כסף עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת־הקרש

האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת־הקרש האחד לשתי ידתיו.

25 ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשה עשרים קרשים.

26 וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת

29 והיו תואמם מלמטה ויחדו יהיו תמים אל־ראשו אל־הטבעת האחת כן

30 והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני

31 ויעש בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע־המשכן האחת.

32 וחמשה בריחם לקרשי צלע־המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי המשכן

33 ויעש את־הבריח התיכן לברח בתוך הקרשים מן־הקצה אל־הקצה.

34 ואת־הקרשים צפה זהב ואת־טבעתם עשה זהב בתים לבריחם ויצף את־

35 ויעש את־הפרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה

36 ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה

37 ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם.

38 ואת־עמודיו חמשה ואת־וויהם וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדניהם

בית המקדש נבנה מדברים שהביא החופש והם היו מוקדשים למערכת רוחנית שאנשים צריכים לשמור עליה כדי לקבל את החופש הרוחני הזאת. במרקז של הברית ובית המקדש יהיה ארון הקודש. הוא קשור למערכת חדשה איפה החוק של לאוה נצא בלב של כל אחד ואחד. הוא באמת ארון הקודש לכן מסתירים אותו (ראה גם מאמר ארון הקודש [196].. הוא ימצא רק במחשבות ולא באף מקום אחר.

1 ויעש בצלאל את־הארן עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו

2 ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ ויעש לו זר זהב סביב.

3 ויצק לו ארבע טבעת זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על־צלעו האחת

5 ויבא את־הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את־הארן.

6 ויעש כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה.

7 ויעש שני כרבים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת.

8 כרוב־אחד מקצה מזה וכרוב־אחד מקצה מזה מן־הכפרת עשה את־הכרבים

9 ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על־הכפרת ופניהם

10 ויעש את־השלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו.

12 ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר־זהב למסגרתו סביב.

13 ויצק לו ארבע טבעת זהב ויתן את־הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע

14 לעמת המסגרת היו הטבעת בתים לבדים לשאת את־השלחן.

15 ויעש את־הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב לשאת את־השלחן.

16 ויעש את־הכלים אשר על־השלחן את־קערתיו ואת־כפתיו ואת מנקיתיו

17 ויעש את־המנרה זהב טהור מקשה עשה את־המנרה ירכה וקנה גביעיה

18 וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה

19 שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים

בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן־המנרה.

21 וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת־

22 כפתריהם וקנתם ממנה היו כלה מקשה אחת זהב טהור.

23 ויעש את־נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור.

25 ויעש את־מזבח הקטרת עצי שטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים

26 ויצף אתו זהב טהור את־גגו ואת־קירתיו סביב ואת־קרנתיו ויעש לו

27 ושתי טבעת זהב עשה־לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו

29 ויעש את־שמן המשחה קדש ואת־קטרת הסמים טהור מעשה רקח.

אין דבר דומה אחר חוץ ממקום רחמים. יש לו שני חרובים מעל כסא של אלוה. אחד מחרובים כאלה היה השד (יש חלק 14, יחזקאל פרק 28). השיני היה מכאל כמו משיח או יהוה אלוהים (יהודה פרק 9).

1 ויעש את־מזבח העלה עצי שטים חמש אמות ארכו וחמש־אמות רחבו רבוע

2 ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו היו קרנתיו ויצף אתו נחשת.

3 ויעש את־כל־כלי המזבח את־הסירת ואת־היעים ואת־המזרקת את־המזלגת

4 ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עד־חציו.

5 ויצק ארבע טבעת בארבע הקצות למכבר הנחשת בתים לבדים.

7 ויבא את־הבדים בטבעת על צלעת המזבח לשאת אתו בהם נבוב לחת עשה

8 ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל

9 ויעש את־החצר לפאת נגב תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה.

10 עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף.

11 ולפאת צפון מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי

12 ולפאת־ים קלעים חמשים באמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי

14 קלעים חמש־עשרה אמה אל־הכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה.

15 ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמדיהם

17 והאדנים לעמדים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כסף וצפוי ראשיהם

18 ומסך שער החצר מעשה רקם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר

ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר.

19 ועמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם

21 אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על־פי משה עבדת הלוים ביד

22 ובצלאל בן־אורי בן־חור למטה יהודה עשה את כל־אשר־צוה יהוה את־

23 ואתו אהליאב בן־אחיסמך למטה־דן חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן

24 כל־הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע

25 וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל

26 בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על־הפקדים מבן עשרים

שנה ומעלה לשש־מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים.

27 ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים

28 ואת־האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה

29 ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע־מאות שקל.

30 ויעש בה את־אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת־מכבר הנחשת

31 ואת־אדני החצר סביב ואת־אדני שער החצר ואת כל־יתדת המשכן ואת־

שוכה במדבר נבנה מכנסים וכסף של שיראל הרשומה. את הכסף הזה מוגדש לכנסיה במדבר ובית המקדש נבנה מבני אלוה שמשיח לילם עליהם.

היה רון הקודש ודברים קדושים, צלחות היו ממראות של נשים מאשיפה. זה אומר שגם נשים היו בבית המקדדש וגם בני ישראל במדבר. ארבעים שנה במדבר זה אותו דבר כמו ארבעים יובלים.

שני מדריכים יודה אפרים הגיעו לארץ המופתחת שסמל שלה הם קלב ויוב.

1 ומן־התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי־שרד לשרת בקדש ויעשו את־

2 ויעש את־האפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר.

3 וירקעו את־פחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן

5 וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת

6 ויעשו את־אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על־שמות

7 וישם אתם על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את־

8 ויעש את־החשן מעשה חשב כמעשה אפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני

9 רבוע היה כפול עשו את־החשן זרת ארכו וזרת רחבו כפול.

10 וימלאו־בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד.

13 והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצת זהב במלאתם.

14 והאבנים על־שמת בני־ישראל הנה שתים עשרה על־שמתם פתוחי חתם איש

15 ויעשו על־החשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור.

16 ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו את־שתי הטבעת על־שני

17 ויתנו שתי העבתת הזהב על־שתי הטבעת על־קצות החשן.

18 ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו על־שתי המשבצת ויתנם על־כתפת האפד

19 ויעשו שתי טבעת זהב וישימו על־שני קצות החשן על־שפתו אשר אל־

20 ויעשו שתי טבעת זהב ויתנם על־שתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו

21 וירכסו את־החשן מטבעתיו אל־טבעת האפד בפתיל תכלת להית על־חשב

האפד ולא־יזח החשן מעל האפד כאשר צוה יהוה את־משה.

23 ופי־המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע.

24 ויעשו על־שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר.

25 ויעשו פעמני זהב טהור ויתנו את־הפעמנים בתוך הרמנים על־שולי

26 פעמן ורמן פעמן ורמן על־שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את־

28 ואת המצנפת שש ואת־פארי המגבעת שש ואת־מכנסי הבד שש משזר.

29 ואת־האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה

30 ויעשו את־ציץ נזר־הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם

31 ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על־המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את־

32 ותכל כל־עבדת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה

33 ויביאו את־המשכן אל־משה את־האהל ואת־כל־כליו קרסיו קרשיו בריחו

34 ואת־מכסה עורת האילם המאדמים ואת־מכסה ערת התחשים ואת פרכת

37 את־המנרה הטהרה את־נרתיה נרת המערכה ואת־כל־כליה ואת שמן

38 ואת מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל.

39 את מזבח הנחשת ואת־מכבר הנחשת אשר־לו את־בדיו ואת־כל־כליו את־

40 את קלעי החצר את־עמדיה ואת־אדניה ואת־המסך לשער החצר את־מיתריו

41 את־בגדי השרד לשרת בקדש את־בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת־בגדי בניו

42 ככל אשר־צוה יהוה את־משה כן עשו בני ישראל את כל־העבדה.

43 וירא משה את־כל־המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו

כל הכוהנים היו תחת הכוהן הראשי שעומד מעל כל שבתי ישראל ועל בגדים של ו12 אבנים 4 אבנים בשלוש שורות.זה מסמל חלוקת חיים ארבע לשלוש. שתי אבנים מסמלות אלוהים. גם ראו אותם בפנים של אדם ־ אריה על חומות ירושלים (יחזק' 41:19).12 אבנים הן 12 מדריכים של 12 שבתי ישראל לעיר של אלוה (ראה גם מאמר עיר של אלו ה[180].. בספר החזון על אבנים כתוב אחרת. שתי אבנים זה דברים קדושים של אללוה (ראה גם מאמר גברים קדושים של אלוה [184]). השבתים מתיצבות אחרת למלכות, יש להם תפקידים אחרים בשביל עבודה אחרת. אלוה חילק מקומות המלכות שלו ונתן לישוע למלא אותם.

בריאה כולה שיכת לאוה, גם אדמה, גם הכל מה שגודל עלהי וכל מה שקיבל בן אדם כדי לחיות , לפרות ולרבות לפי החוק של אלוה וכונות שלו (בראשית 1:26־31, תהלים 24:1, 50:12, 1 הקור' 10:26־28).

29 ויאמר אליו משה כצאתי את־העיר אפרש את־כפי אל־יהוה הקלות

יחדלון והברד לא יהיה־עוד למען תדע כי ליהוה הארץ.

עמים לא מפחדים מאלוה לכן הם עוד לא קיבלו ירושה שלהם (שמות 9:29־35, ראה גם מאמר משה ואלילי מצרים [105]).

אנחנו הולכים להיות אלוהים לפי רצון של אלוה ולא בערת הגניבות. לפי גניבה נפלו אדם וחוה (בראשית 3:5) חןןה עשתה טעות כי היא רצתה להיות כמו אלוה או לדעת כמונו ונפלה. על כולנו אלוה יודע, זןכר, הוא בחר בנו וקידש (הרומ' 8:29־30). אנחנו אנשים חדשים ואלוה מחכה מאיתנו מעשים לפי חוקים שלו. אנחנו קיבלנו אותם בחינם ולא יכולים לגנוב מאלוה.(הקול' 3:10).

41. ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש.

42. ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה.

43. ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים.

44. וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות.

45. ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו.

46. ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית.

47. ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים.

19. כי הבריאה תערג ועיניה תלויות להתגלות בני אלהים.

20. כי נכבשה הבריאה להבל לא מרצונה כי אם למען הכבש אתה אלי תקוה.

21. אשר הבריאה גם היא תשחרר מעבדות הכליון אל חרות כבוד בני האלהים.

22. כי ידענו אשר הבריאה כלה יחד תאנח ותחיל עד הנה.

23. ולא זאת בלבד כי גם אנחנו אף אם יש לנו בכורי הרוח נאנח בנפשנו ונחכה למשפט הבנים פדות גויתנו.

המובחרים לא יכולים לשנות מילה של אלוה הם צריכים להיות אמיתי בשיחה עם אלוה וישוע (2 הקור' 5:17). רוב העולם שינו וקללו על מילה שלאלוה. הם עזבו את הברית ממערכות שלהם ומנסים לגנוב את החיים הנצחיים שקיבלו בחינם ושאלוה נותן לאלה שעובדים לו המובחרים.

5 ועתה אם־שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את־בריתי והייתם לי סגלה מכל־

12 ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם ומת.

13 לא־תחוס עינך עליו ובערת דם־הנקי מישראל וטוב לך.

14 לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר

15 לא־יקום עד אחד באיש לכל־עון ולכל־חטאת בכל־חטא אשר יחטא על־פי

17 ועמדו שני־האנשים אשר־להם הריב לפני יהוה לפני הכהנים והשפטים

אנחנו צריכים לשמור על חוקים שלו ולא לשנות אותם.

חיות שיכות לאוה אבל אפשר להשתמש בן. חשוב לשמור על מערכת של אלוה ולא לשנות אותה (שמות 21:23־28, ראה גם מאמר החוק והדיבר השישי [259]).

אלוהים דואגים על כולים גם על חיות שלו גם על צמחים וכול אחד (דברים 25:4, 1 הקור' 9:9, 1 טימ' 5:18).

כל אחד שלא יכול לשמור על משפחה שלו מוטר על אמונה יותר רע אשר איש לא דתי. כל מעשה כזה נחשב כגנבה מאלוה.

חוקים של אוכל קיימים בשביל אנשים ואנשים חייבים לשמור עלהם. הם קשורים לטבע ושרשרת אכילה. על זה אפשר לקרוא במאמר חוקי אכילה [15] והחוק והגיבר השישי [259]. מי שאוכל אוכל לא טהור לא רק מזיק לבריאות שלו הוא גם גונב מאלוה שבנה את המערכת שלו. אין שום ספק שחוקים חשובים מבחינת מדע ודת. חיות טהורות אוכלות אוכל שלהם ושרשרת אכילה שטובה לבני אדם.

חיסרונות בכדור הארץ שלנו זה תוצאה של גנניבות שלנו מטבע ואלוה.

יש חוקים מסוימים מה אנחנו יכולים לאכול ומה אסור לנו להרוד בסביבה. על חוקים מה אפשר להרוג ומה אסור בין חיות וציפורים כתוב במאמר החוק והדיבר השישי [259]. מי שלא שומר על חוקים על טבע ופרות שלו, יחסית לשבתות וחגים פשוט גונב מאלוה ומקבל אונש. לאדמה יהיו שבתות משלה.

ביחד עם חוקים על חופש טבע קיימים גם חוקים על רכוש של ציבור. לשאלה הזאת על רכוש ציבורי יש שני אספקטים.

אספקט ראשון זה אספקט של רכוש של מלך בשביל צרכים אישים שלו. אספקט שיני זה רכוש של ציבור של זה רכוש של כולם ולכל אחד יש זכות עליו. בקרא את הרכוש הציבורי הזה זה רכוש אדזה. זה מקומות איפה אוכלות חיות ביחד. אים מלך רוצה לקחת אדמה ששיכת לאנשים פשוים זה נחשב כגניבה. חשוב לשמור על חוקים כאלה כשמחלקים אדמה. כמו שאנחנו יודעים המקרא לא משקרת.

זכויות של בן אדם מאוד קשור למוסג רכוש פרטי. על רחוש פרטי אנחנו יכולים לקרוא בחוק במקרא.

לכל אחד יש זכות לפרטיות וזה אומר לנו על אהבה אחד לשני כמו שאנחנו רואים למלה.

8. ואל תהיו חיבים לאיש דבר זולתי אהבת איש את רעהו כי האהב את חברו קים את התורה.

9. כי מצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תחמד ועוד כאלה כלולות הנה במאמר הזה ואהבת לרעך כמוך.

10. האהבה לא תרע לרע על כן האהבה קיום התורה כלה.

כל אחד צריך להרגיש בטחון ואסור להפחיד אישיות (ויקרא 26:6).

יחד עם הרכבת מדינות זכויות של בני אדם נעשו מגובלות בגבולות ובתי המכס.

14 לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר

זה אמר על החזרת אדמה כי האדמה לא שיכת לאנשים פרטים ואי אפשר לקבל אדמה לעולם.

ומי שלא מקים את זה יפול עליו קללת לאוה (דברים 27:17 משל' 22:28, 23:10 ).

מי שמעביר את גבולות בשדאות ולוקח לאצמו אדמה של יתומים או חלשים הוא גם גונב או זה אומר שהוא מתכוון לגנוב. אלוה ידאג על אלה שנשארו בלי אב. אבל שופטים אחרים על המעשים כאלה לפי החוק. במה שקרה אלוה מאניש את יוב (יוב 24:2). בינתים אלוה מסתכל ושופט.

2 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל־הארץ אשר אני נתן לכם

3 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את־תבואתה.

4 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך

5 את ספיח קצירך לא תקצור ואת־ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה

6 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך

7 ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל־תבואתה לאכל.

8 וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע

9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו

10 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל־ישביה יובל הוא

תהיה לכם ושבתם איש אל־אחזתו ואיש אל־משפחתו תשבו.

11 יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את־

האחריות יוצאת בסך הכל משיכות של אדמה ואנחנו יודעים שכל הארץ שיכת לאלוה. אחריות גם קשורה לשימוש האדמה.

23 והארץ לא תמכר לצמתת כי־לי הארץ כי־גרים ותושבים אתם עמדי.

25 כי־ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר

26 ואיש כי לא יהיה־לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו.

27 וחשב את־שני ממכרו והשיב את־העדף לאיש אשר מכר־לו ושב לאחזתו.

28 ואם לא־מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת

אי אפשר להחזיק את אדמה מחוץ ךעיר מגובלת. יש גם גבולות במערכת חקלאות. הם שונים ביחס לאחריות.

29 ואיש כי־ימכר בית־מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד־תם שנת ממכרו

30 ואם לא־יגאל עד־מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר־בעיר אשר־לא

31 ובתי החצרים אשר אין־להם חמה סביב על־שדה הארץ יחשב גאלה תהיה־

32 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים.

33 ואשר יגאל מן־הלוים ויצא ממכר־בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי

34 ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי־אחזת עולם הוא להם.

הבדל בין ערים מגובלות ולא מגובלות באפשרות הצלה וגם ביכולת להיות חלק של שיקום יובל. רק מקומות גדולים של ערים גדולות אפשר למכור לתמיד. אי אפשר למכור ערי מחבוא וגם ערים של כוהנים אבל בכל רגע אפשר להפוך אותן לעיר מחבוא. אף אדמה מחוץ לעיר מגובלת אף עיר שדא או כפר או אדמה בלי דגר אי אפשר למחוק ממערכת יובלים. אז החוק הזה קשור לשיקום החזרה ורכוש. בן אדם אחרי שעיר מכרו יכול להציל את הרכוש שלו במשך שנה שלמה אחרי מכירה. אחרת רכוש לו עובר למישהוא אחר לעולם. אף רכוש אחר אי אפשר למכור לעולם.

במשך מאות רבות אנשים לקחו להם עבדים או מכר אנשים וגם הכריח אותם לעבוד לפי החוזה למרות שהם עבדים די יקרים.

לאנשים יש הרבה תקופות קשות והם סובלים מזה הרבה. לפעמים החוק דורש שאנחנו נוציל או נדאג על בן אדם. אז אים אנחנו לא עושים את הסז לפי החוק אנחנו גם גונבים.

35 וכי־ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך.

36 אל־תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך.

37 את־כספך לא־תתן לו בנשך ובמרבית לא־תתן אכלך.

38 אני יהוה אלהיכם אשר־הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את־ארץ

39 וכי־ימוך אחיך עמך ונמכר־לך לא־תעבד בו עבדת עבד.

41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל־משפחתו ואל־אחזת אבתיו ישוב.

42 כי־עבדי הם אשר־הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד.

לכן אסור לרדוף לאף אחד בגלל חובות שלו. את החוק הזה מאוד אקטואלי היום כשבשורות נכנסו למלכות של אלוה. מי שלא רוצה להיות חלק של כנסיה לפי החוק לא כיול לקבל מלכות שלאלוה.

44 ועבדך ואמתך אשר יהיו־לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד

45 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר

46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם

47 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או

49 או־דדו או בן־דדו יגאלנו או־משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או־השיגה

50 וחשב עם־קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר

51 אם־עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו.

52 ואם־מעט נשאר בשנים עד־שנת היבל וחשב־לו כפי שניו ישיב את־

53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא־ירדנו בפרך לעיניך.

54 ואם־לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו.

55 כי־לי בני־ישראל עבדים עבדי הם אשר־הוצאתי אותם מארץ מצרים אני

מי שלא רוצה לחיות לפי חוק ולשמור חוקים על זמן ומלאכה חברי ישראל זאת גניבה. לכן יש צורך בזכות עבודה ותעשיה. אלוה בעל של ישראל לא של מישהוא אחד אלה של כל ישראל. כל אחד שנולד בה וכל אחד ששיך לברית של אוה ־ כולם הם בני אלוה ונמצאים במלכות שלו שיכים לאוה. אי אפשר למכור או לקנות אותם הם לא עבדים בשביל אף בן אדם ואף אירגון.

החוק כזה יהיה עם ביאת המערכת יובלים כמו שאלוה אמר דרך הנביא שלו ירמיה. (ירמ' 32:6־44).

טלה הציל את בן אדם מול אלוה כמו שאנחנו רואים משיר לאלוה ויביא אותו לבית הקדוש שלו (שמות 15:1־19).

1 אז ישיר־משה ובני ישראל את־השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה

2 עזי וזמרת יה ויהי־לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו.

4 מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים־סוף.

8 וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו־נד נזלים קפאו תהמת בלב־ים.

9 אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו

10 נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים.

11 מי־כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא.

13 נחית בחסדך עם־זו גאלת נהלת בעזך אל־נוה קדשך.

15 אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען.

16 תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד־יעבר עמך יהוה

17 תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו

19 כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את־מי הים

אלוה צריך להיות ביננו בין אלה שלא נופלים במדבר. אז זאת אומרת לא ליכלכו את אדמה שאלוה צריך לחיות בה (במדבר 35:34, 20:22־24).

גם אל תעברו את חוקי עקידה של אלוה (במדבר 15:1־12). אים אתם מתעלמים על החוק אתם חיבים להגיע לכפרה (במדבר 15:17־28).

אבל אף אחד חוץ מאלוה לא יכול להוציל את האח שלו. (תהלים 49:6־7).

13 כל־האזרח יעשה־ככה את־אלה להקריב אשה ריח־ניחח ליהוה.

14 וכי־יגור אתכם גר או אשר־בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח־ניחח

15 הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני

29 האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה

30 והנפש אשר־תעשה ביד רמה מן־האזרח ומן־הגר את־יהוה הוא מגדף

31 כי דבר־יהוה בזה ואת־מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה.

לכן גניבה בבית משפט אסורה לפי החוק (משל' 18:5־11).

17 לא־תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני־איש כי

המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו.

גניבות בעזרת כוח שילטון או יחסים חברתים אסורים לפי החוק.

18 ולא־יקח הנשיא מנחלת העם להונתם מאחזתם מאחזתו ינחל את־בניו

אז קניות צריכות להיות לפי חוקים צודקים שלא מתנגדים למערכת יובלים ולא טלוים בסטטוס של אישיות (ראה גם משלים 28:19). למדינה או למלך אסוק לקדל אדמה דרך יחסים טובים או אים הם לא צריכים את האדמה הזאת.

קניה בטנאים נכונים זה דבר הכי חשוב של חברה חופשית ונכונה.

מתרה של כל חוקה אפשר להגדיר כהחזרה אחרי הז שיקום ושיפוץ.

28. מי שגנב אל יסף לגנב כי אם ייגע ובידיו יעשה את הטוב למען יהיה לו לתת לאיש מחסור.

אבל יש חוקים מסוימים על אונש וקלי הגנה של חטא שעוברים אותו ויש חוקים נגד גניבות.

חוקים על ירושה שמדובר עליהם בדיבר שישי וחמישי עוזרים ומגנים על יחדות משפחתי \ שבתי ועושר של העם. אנחנו ראינו את זה בספר במדבר 27:1־11.

גם אסור שיהיה חוסר שיויון בין אנשים שמקבלים ירושה. הז גם נחשב כגניבה. שיכות של הורים נקבע לפיחוקי היובלל ולא לפי אהבת הורים.

15 אבן שלמה וצדק יהיה־לך איפה שלמה וצדק יהיה־לך למען יאריכו

17 זכור את אשר־עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים.

זכויות של בכור מאובדים בחטא של ישראל בין הכוהנים כמו שראינו בדוגמה של רובן. הדוגמה הזאת אומרת על איבוד של המובחרים את ההשילטון שלהם ומקום שלהם בגלל חטאים שלהם. זכויות הבכורים נקבעים כדי לשמור על כו אחריות במשפחה.

בכל החוק יש מוסג של צדק משפחתי ושל שבת. אנשים אחרים מול משפחה ומול העם שלהם.

מהגיון של טאוריה זכויות אנחו רואים שאין שום זכויות אחרים חוץ מחובת טאוריה החובות. החברה שיותר מדי דואגת על זכויות אישייות בסופו של דבר נבהלת ממקסימליות שלה. אז כל החוק של מקרא מתבססת על חובות מול חברה ומשפחה ודבר ראשון על החובה ללאוה. זאת אומרת שבאוו זמן יש חובות לכל אחד ששיך לחברה הזאת.

קטגוריה ראשונה של הדיבר השמיני זה גניבה כללית. יש כמו שאנחנו נראה הרבה צורות של גניבות. שתי צורות ראשונות מגדירות בדיבר שיש ושביעי זאת אומרת גניבה של חיים וגניבה של משפחה בדיבר השביעי. הדיבר השמני מדבר על צורות רכוש יותר פשוטות כמו רכוש סטטי.

לגנבה יש שתי מיוחדות. מי שגונב אוכל מקלל בעיני משפחה וחברה. אבל יש כמה דרכים לכפור על חטא הזה ורושונה זאת איבוד שם טוב בחברה.

17 ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את־החיל הזה.

18 וזכרת את־יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את־

36 מאזני צדק אבני־צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה

37 ושמרתם את־כל־חקתי ואת־כל־משפטי ועשיתם אתם אני יהוה.

צריך להשתמש באותם סטנדרתים גם בבית גם עסקים ומי שלא משתמש במשקל נכון גם גונב.

15 אבן שלמה וצדק יהיה־לך איפה שלמה וצדק יהיה־לך למען יאריכו

9 כה־אמר אדני יהוה רב־לכם נשיאי ישראל חמס ושד הסירו ומשפט וצדקה

11 האיפה והבת תכן אחד יהיה לשאת מעשר החמר הבת ועשירת החמר האיפה

12 והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל

רב האנשים לא יודעים שכעס ושקר זה גם גניבה ומזיק להם. אנשים לא חושבים על חזרת שקר שבדרך כלל קורה בגלל שהם מקבלים צד של מישהו אחד. דתות מזויפות במשך מאות רבות היו מקור של שקר וכעס שקרה בדרך כלל כי הם היו נמצאים על צד של מישהו אחד. אים אנשים לא יכולים לשנות נימוקים הם משקרים ואיפה זה לו עוזר ־ הורגים. על נושא הזה אפשר ללמוד במאמר החוק והדיבר התשיעי [262].

גניבה שם טוב של מישהו מתנגדת לחוקים של אלוה ונחשב כגניבה הכי חמורה של כל הגניבות.

יש סוג אחר של גניבה וזה גניבה במציאה. בן אדם לא צרך להחזיק רכוש של מישהוא אחר אפילו אים זה אויב שלו כמו שאנחנו רואים מספרים של מקרא (שמות 23:4־5, דברים 22:1־4).

יש שני סוגים של רכוש ניד ולא ניד.זכויות מופיעות בגלל פעולות של בית או בית חרושת.

אז גניבה יותר קלה ־ בדרך כלל זה גניבה פיזית של העברה רכוש ממקום למקום.

את האספקטים האלה קשורים למכיר של רכוש ובמקרה גניבה צריך לשלם את המכיר הזה.

שלב הבא של הגדרת גניבות זה אקטיבים חומרנים ולא חומרינים. לאיבוד של אקטיבים לא חומרנים אפשר להתיחס איבוד שם טוב, חופש, תכונות חיים, אהבה ויחסים, זכויות יצירה וכו'.

קשה מאוד להגדיר את הרכוש כזה ועדין קימים הרבה אנשים שחושבים לא רואים נזקים בהרסה בכעס, שקר ושאיפה.

ניכוי בילתי חוקי של משכורת או רכוש של מישהוא אחר

ניכוי של משכורות מתנגד לחוקים של לאוה. זה אותו דבר כמו לוטר לעניים בבית ואוכל. אסור גם לשקר.

26 כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי־יצעק אלי

13 לא־תעשק את־רעך ולא תגזל לא־תלין פעלת שכיר אתך עד־בקר.

14 לא־תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך.

15 ביומו תתן שכרו ולא־תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא

בן אדם נעובד יום אחד צריך לקבל משכורת באותו יום. אסור לנכות את המשקורת שלו ליום הבא. מי שרוצה לעבוד שבוע או שבועים חיב לחתום על חוזה. גם מי שמקבל משכורת כל חודש הוא גם עובד רק לפי חוזה.

את המאמרי םשל החוק מאוד ברורות וישרות. הם יוצאים מלב של החוק שזה אהבה לקרוב. יועקוב אל של ישוע מספר על זה ככה:

1. 5 הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם.

3. זהבכם וכספכם כסתם חלאה והיתה חלאתם בכם לעדות ואכלה כמו אש את בשרכם אצרתם לכם אוצרות בקץ הימים.

4. הנה שכר הפעלים אספי קציר שדתיכם אשר עשקתם צעק עליכם וצעקת הקוצרים באה באזני יהוה צבאות.

5. התעדנתם בארץ והתענגתם והשמנתם את לבכם כמו ליום טבחה.

6. הרשעתם והמתם את הצדיק והוא נענה לא יפתח פיו.

18. כי הכתוב אמר לא תחסם שור בדישו ועוד נאמר הפעל שוה בשכרו.

13 הוי בנה ביתו בלא־צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבד חנם ופעלו

5 וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים

לשקר ובעשקי שכר־שכיר אלמנה ויתום ומטי־גר ולא יראוני אמר יהוה

משיח דיבל על משכורות שלנו שנקבל ושנחשבו כהמלה. מי שלא משלם לעודב שלו ומנכה את המשכורת שלו לא יכנס למלכות השמיים. (מתי 20:1־6).

כנסיה גם לא צריכה לנכות את המשכורת של מיסיונרים וחלוצים שלה וגם של כל אחד שעובד בשבילה. אף אחד מדתים לא צריך ללכת מבית לבית. (לוקס 10:7, 1 טימ' 5:17־18 ) כל אחד מקבל לפי עבודה שלו (1 הקור') הדתים צריכים להיות דוגמה לאחרים וגם לעזור להם ולהגן עליהם.

מי שרוצה להיות חלק של אשיפה של אלוה לא צריך לתת כסף לריבית ולא מקבל מתנות (תהלים 15:5).

5 כספו לא־נתן בנשך ושחד על־נקי לא לקח עשה־אלה לא ימוט לעולם.

זאת אומרת שמי שנותן כסף לריבים עושה מעשה בילתי חוקי םוהוא לא יקבל מלכות השמיים.

לפעמים זאת אומרת חוסר צדק ושיויון ובילטי אפשריות להכנס לתקומה ראשונה.

10 עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל־תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה

12 שחד לקחו־בך למען שפך־דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק

אלוהים גם מדבר על הבדלים כאלה בספר יחזקאל 18:3־20. הנפש שהוא נפש פושע צריך למות. ריבית נחשבת כמכשול לחים נצחים (יחזק' 18:8־13). לתת כסף בריבית קשור להתעשרות לכן מעשים כאלה אסורים. הז לא נותן למובחר להצתרף לתקומה ראשונה. זה נחשב כגניבה.

בתקופה של שיקום של עזרא ונחמיה הכריחו אנשים להלוות ביתם כדי לקנות תבואה לשיקום. נחמיה הכריח אנשים שקבשו את האדמה להחזיר אותה לבעלים שלה כי ריבית והלויה מתנגדים לחוקים של אלוה ולא נותנים להכנס ומלכות השמיים. חשוב לא לעזור למעשים כאלה להתפשט.

1 ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה אל־אחיהם היהודים.

2 ויש אשר אמרים בנינו ובנתינו אנחנו רבים ונקחה דגן ונאכלה

3 ויש אשר אמרים שדתינו וכרמינו ובתינו אנחנו ערבים ונקחה דגן

4 ויש אשר אמרים לוינו כסף למדת המלך שדתינו וכרמינו.

5 ועתה כבשר אחינו בשרנו כבניהם בנינו והנה אנחנו כבשים את־בנינו

ואת־בנתינו לעבדים ויש מבנתינו נכבשות ואין לאל ידנו ושדתינו

6 ויחר לי מאד כאשר שמעתי את־זעקתם ואת הדברים האלה.

7 וימלך לבי עלי ואריבה את־החרים ואת־הסגנים ואמרה להם משא איש־

8 ואמרה להם אנחנו קנינו את־אחינו היהודים הנמכרים לגוים כדי בנו

וגם־אתם תמכרו את־אחיכם ונמכרו־לנו ויחרישו ולא מצאו דבר.

9 ויאמר לא־טוב הדבר אשר־אתם עשים הלוא ביראת אלהינו תלכו מחרפת

10 וגם־אני אחי ונערי נשים בהם כסף ודגן נעזבה־נא את־המשא הזה.

11 השיבו נא להם כהיום שדתיהם כרמיהם זיתיהם ובתיהם ומאת הכסף

12 ויאמרו נשיב ומהם לא נבקש כן נעשה כאשר אתה אומר ואקרא את־

13 גם־חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים את־כל־האיש אשר לא־יקים

את־הדבר הזה מביתו ומיגיעו וככה יהיה נעור ורק ויאמרו כל־הקהל אמן

החוק ברור. מי שנותן כס, לא צריך לקחת רבית. אסור לעשות את זה עם כסף או דברים אחרים.

19 לא־תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך לכל־נדר כי תועבת

20 לא־תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל־דבר אשר ישך.

אבל השופט אמר לישוע מי האח שלי? הצלה היום קיים גם לגוים. אף אחד לא יכול לקחת כסף בריבית. כל העמים פתוחים למתכות האלוה. בעזרת אמונה סמרים ומיצרים אחים ליהודים.

יהודה לא יכול לתת כסף בריבית לאפרים טאפרים לא יכול לעשות את זה בשביל מנסי. במערכת של אלף שנה של אלוה לא תיהיה ריבית.

פרושים של משיח בבשורה על פי מתי 25:27 ועל פי לוקס 19:23 אי אפשר להבין כניסיון לוטר על אחריות על ריבית. אלוה באופן ישר וברור אומר לנו שאסור לתת כסף בריבית. ישוע שאל שאלה ריטורית. תשובה היתה בשיביל מי שחשב שבעל היה איש קשה. אחרי זה ישוע אומר זהוא לא היה כופר טוב. פרושים הם פרושים אלגורים ולא שיכים למלכות האלוה.

החוזה הקשור לריבית זה שנת שבת שבשנה הזאת מוטרים מכל החובות.

2 וזה דבר השמטה שמוט כל־בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא־יגש את־

3 את־הנכרי תגש ואשר יהיה לך את־אחיך תשמט ידך.

4 אפס כי לא יהיה־בך אביון כי־ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך

5 רק אם־שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את־כל־המצוה הזאת

6 כי־יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר־לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט

7 כי־יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר־יהוה אלהיך

נתן לך לא תאמץ את־לבבך ולא תקפץ את־ידך מאחיך האביון.

8 כי־פתח תפתח את־ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו.

9 השמר לך פן־יהיה דבר עם־לבבך בליעל לאמר קרבה שנת־השבע שנת

השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל־יהוה והיה

10 נתון תתן לו ולא־ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה

11 כי לא־יחדל אביון מקרב הארץ על־כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את־

12 כי־ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת

14 העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן־

15 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על־כן אנכי

16 והיה כי־יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת־ביתך כי־טוב לו

17 ולקחת את־המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך

18 לא־יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש

19 כל־הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך לא

20 לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר־יבחר יהוה אתה

21 וכי־יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך.

22 בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל.

המערכת הזאת קימת כדי שבן אדם כל שבע שנים ירגיש חופשי מעבדות וחובות. חוסר שמירה על החוק הזה נחשב כאי צדק ומוטר על חופש של העם בחוקי האלוה. רצון להשאר בעבדות מדבר על חלשה של האיש בתך מערכת.

הקונצפמיה בקרבנות טובות טהורות חופשיות שהביאה משפחה של אלה זה באצם התוכן של התוכנית של אלוה. חיות בר וחיות לא טובות הן לא חלק של בקורים ואפשר לאכול אותן בתך שאר. זת אומרת הן לא יכוליות להיות חלק של עקידות ועשיריה שמסמלת המובחרים.

זכויות ורכוש באים מצפיות. כל אחד צריך לצפות החלטה הגיונית של תכונות החיים.

אנחנו ראינו חיכו של גוים בישראל כחלק של תוכנית של אלוה. גוים מקבלים אצלנו חלק מכוח של אלוה תחת שילטון של משיח. (בראשית 39:20־23, 40:3־5, 42:16־19, מתי 12:21, הרומ' 15:12). זה יקרה לא בגלל שישתמשו בכוח של אלוה נגד לחלש, יתום או איש זר.

אנחננ לא צריכים לרדוף אחרי זרים יתומים או אלמונות אחרת אלוה ישמע את הבכי שלהן ויעשה אלמונות נשים של אלוה שרודפים אחריהן ויתומים ילדים שלהם. (שמות 22:23־24, 23:9). אסוק לנו לרדוף אחרי איש זר אלה הוא צריך לחיות ביננו ואנחנו צריכים לאהוב אותו כמו אחד מאיתנו הרי אנחנו באצמנו הינו זרים במצרים. (ויקרא 19:33־34). זרים צריכים לעשות כיפורים איתנו (ויקררא 16:29) או הוא יצא מהעם (ויקרא 17:8־9). צריך לצרף זרים לעם ישראל כד שהם ינצלן עלידי משיח. המקום שלם ה מקום שלהם ואי אפשר לגנוב אותו מהם. אבל הם צריכים להיות חלק של העם ושל המערכת. (ויקרא 22:10־18). אסור לנו לעבוד לאלילים שלהם אבל אנחנו חיבים לאהוב אותם כמו אצמנו. (ויקרא 18:26, דברים 10:17־22). אים מישהוא יזיק לאלמונה או ליתום שנשראל בלי אבא אלוה ישמע את הבכי שלהם וישלח אונש. (שמות 22:23).

אתם לא יכולים לקחת מאיש עני משהו שיזיק לו למצב חיים שלו לבריאות שלו או לבטחון חייו.

10 כי־תשה ברעך משאת מאומה לא־תבא אל־ביתו לעבט עבטו.

11 בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את־העבוט החוצה.

13 השב תשיב לו את־העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה

14 לא־תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך.

15 ביומו תתן שכרו ולא־תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא

קאן אנחנו נזכרים בתשלום מהר של עובד ועל מצוה לא להזיק לו.

למלווה אסור להכנס בבית בכוח ולדרוש כסף שהוא הלוה, כל המעשים שלו צריכים להיות לפי חוקים.

הרוח של החוק אומרת לנו לעזור לעני ולא רק לנכות מנזק לו.

הרח של החוק מראה לנו איך אלוה מאניש את האנשים שלא מוכרים בשבתות וראשי החודש רק כדי להרביח יותר כשראש החודש או שבת תצא. ישראל זאת סל של פרות קייץ.

2 ויאמר מה־אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל־

3 והילילו שירות היכל ביום ההוא נאם אדני יהוה רב הפגר בכל־מקום

5 לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה־בר להקטין איפה

6 לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר.

7 נשבע יהוה בגאון יעקב אם־אשכח לנצח כל־מעשיהם.

8 העל זאת לא־תרגז הארץ ואבל כל־יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה

מבחינה הזאת לחוק דאגה על קרוב מוטלת אחריות גדולה.

30. וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תשאל מאתו.

31. וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם.

32. ואם תאהבו את אהביכם מה הוא חסדכם כי גם החטאים אהבים את אהביהם.

33. ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן.

34. ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה הוא חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם בשוה.

אים לבן אדם חסר משהו כל אחד חיב לתת לו ולא לבקש להחזיר. זאת אומרת אנשים ומלווים צריכים לקחת הלויה לפי צרכים שלהם.

לאהוב את אויבים (לוקס 6:35) ולהגן על בורח (23:15־16).

מי שלא ירד אחד ענ , לא לקח ריבית ולא שיקר במשכורות יקבל חיים נצחים (יחזק' 18:17, יוב 24:2־10, משל' 22:22־23).

לשופטים וכל משמשפט אסור לקחת מתנות כי זה גורם לאי צדק וחוסר חוכמה (שמות 23:8, ויקרא 19:15, דברים 16:18־20).

זה נחשב כגניבה של צד שמקבלת אי צדק. את השאלה הזאת אפשר למצוא במאמר החוק והדיבר התשיעי [262].

מתנות של אלוה בשביל אלה שמקימים צדק (תהלים 137:8).

7 כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא

8 ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו.

המשפטים קורים בצדק משפחטי זה דבר ראשון ודבר שיני בצדק לאומי (מתי 18:7, 1 הקור' 6:1־8). מי שלא יכול להתנהג בצדק הוא גונב וחוטא.

איפה נזק קורה בגלל חוסר תשומת לב תנסו לעשות דבר יותר טוב ממה שהוא היה. גם אים יכריחו אותך לעשות משהו תעשה את זה לפי רצון שלך. (מתי 5:41, 27:32, מרקוס 15:21).

18 וכי־יריבן אנשים והכה־איש את־רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל

19 אם־יקום והתהלך בחוץ על־משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא

נזק מופיע קאן בגלל חוסק תשומת לב של שני צדדים. לא מחזירים את הנזק אים תקיפה היתה של שני צדדים. אבל מי שהזיקו לו צריך לקבל תשלום מזה שגרם לו לנזק.

אים בקונפליקט הדתטפו שלושה צדדים על תוצאות מחליט בית משפט. (שמות 21:22ַ).

על נזקי םשקרו בגלל חיות או צד שלישי אפשר לקרוא בספר שמות 21:28־33. תשלום על חיים של בן אדם קובע בית משפט וזה יכול להיות אפילו חיים כאונש מוות.

24 מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשר דברת

25 כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל־כליך לא תתן.

אי אפשר לאסור לבן אדם לאשוף גרינים בשדא של כל אחד אים בן אדם הזה רעב אבל אסור לו להזיק לאשיפת מובל. זה כבר נחשב כגניבה.

מבדילים בין נזק לאישה (דברים 22:13) וגם בין נזק לאישה לא נשואה (דברים 22:28־29).

אונס וגניבה לא יכולים לעשות בעלי שילטון.(לוקס 3:14, ישע' 17:14).

2 צו את־אהרן ואת־בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על־

3 ולבש הכהן מדו בד ומכנסי־בד ילבש על־בשרו והרים את־הדשן אשר

4 ופשט את־בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את־הדשן אל־מחוץ למחנה

5 והאש על־המזבח תוקד־בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר

שאלת גניבה קשורה לשאלה סמכות. בחוק יש מסר מסוים של אספקטים שקשורים לגניבה כזאת. בכל המקרי םכאלה צריך להחזיר המכיר של רכוש ובנושף לזה חלק חמישי ממכיר. וזה לא קולל כס, לכפירה לכוהן.

אפשר לסלוח על העברת החוק. לכן נושא יקר של החוק זה נושא כפירה.

4. ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו.

על חטאים ללא כונה מספר ספר ויקרא פרק 4 ו־ 5.מתרה לעקידה היתה הרכבת כנס נמצא ביד. ישוע שילם מוות על חטאים שלנו ואי אפשר לשלם על זה בדם של חייות. בימים האחרונים תהיה שיטה ויהיו קורבנות נושפים ואנשי םיקבלו אונשים. זה כס וכלילא לא מוטר על קורבן של ישוע אלה רק מראה לנו חשובות של חזרה לתשובה. (במדבר 15:28). מי שיעשה את זה יסלח לו.

אלה שסולחים להם הרהב אוהבים הרבה, אלה שלא סולחים להם הרבה לא אוהבים הרבה (לוקס 7:47־48). מאושר איש שאלוה סלח לו את החטא שלו. (תהלים 32:1־2, הרומ' 4:7־8, קולוס' 2:13).

תפילה של דת ירפא את החלש, תעזור לחולה ויסלח לו (יעק' 5:15). זאת אומרת שמחלה שונה לחטא. לכן כל החטאים נסלחים בשם של אלוה העלון בישוע המשיח. (1 יוח' 2:12).

זאת אומרת שמי שלא סולח אים בן אדם חזר לתשובה באצמו חוטא וגונב מסביבה שלו ומבן אדם שחזר לתשובה.

אנחנו מתפללים לאוה ואומרים שסולחים לאויבים שלנו. סליחת חטאים זה דבר מאוד חשוב ומי שלא מקיים את זה גונב ורוצח באותו זמן. זאת אומרת הוא עובר על הדיבר שישי וחמישי באותו זמן. מי שלא יכול לסלוח גונב ורוצח באותו זמן. זאת אומרת הוא עובר על הדיבר שישי וחמישי באותו זמן. זה לא נותן לאיש המובחר להכנס למלכות של אלוה. בגלל שאנשים לא יודעים את זה הם לא חוזרים לתשובה או לא סולחים אחד את השיני וככה לא נותנים לקרובים שלהם להכנס למלכות הלאוה למרות שהם יכולים לעשות את זה.

מי שגונב אישה של מישהוא יכול לקבל כמה אונשים. אבימלך צריך לקבל אונש אפילו אים הוא לא ששכב עם שרה כי משה אמר שהוא אח שלה. למראת שטעונה הזאת היתה נכונה משה לא אמר את כל האמת ואבימלך ועם שלו יכול להיות במצב קריתי ומשמד עלידי אלוה (שמות 20:3־7). זאת אומרת בתקופה הזאת אפילו לא יהודים ידעו ושמרו על הדיבר השביעי. למרות כל החטאי אברהם הוא היה נביא ואלוה שמע את כל התפילות שלו אליו. אלוה בחר בו ודיבר איתו למרות כל החטאים שלו. זאת אומרת אברהם קיבל סליחה לא בכוח שלו אלה רק בזכותו של אלוה. (שמות 20:3־7, 14־18). אחרי זה הוא בירך על אבימלך כי הוא דאג על אברהם. בעזרת אוה אלה ישמור על כל העמים כמו שאנחנו רואים מדוגמה קודמת. (ישע' 2:4). אלוה נתן לנו כפירה וצדק (2 הקור' 5:18).

אנחנו רואים שכל גניבה בעזרת מוצא או ניכוי אואחרת גורמת להחזרת נזק ובנושף לזה עוד חלק שמישי ממכיר של הדבר וחוץ מזה גם קורבן לאוה שמביאים דרך כוהנים. (ויקרא 6:1־5).

במקרה אים הדבר נמצא במקום אחר או נשרף או נהרס אז צריך לשלם עלליו הרבה יותר כסף. אים זה פרות אז גנב נות חמש חיות על חיה אחת. אים זה כבסים אז ארבע כבסים על כבס אחד. אים מה שהוא גנב נמצא ביד שלו הוא משלם כפול שתים.

אים בעל הבית לתפוס מישהוא שרוצה להכנס לבית שלו הוא יכול להרוג אותו ולא יאשימו אותו ברצח. אים הוא יהרוג אותו בבוקר יצתרך לשלם עליו כסף.

הגנב חיב להחזיר כל הכסף אחרת מוכרים אותו לעבדות. אים מישהוא שרף רכוש של מיהוא בלי כונה זה גם נחשב כגניבה וצריך לשלם על זה כיר שלם. אים מישהו מאבד דבר שהוא שמר עליו הוא חיב לשלם כפול שתים.

2 אם־זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם־אין לו ונמכר בגנבתו.

3 אם־המצא תמצא בידו הגנבה משור עד־חמור עד־שה חיים שנים ישלם.

4 כי יבער־איש שדה או־כרם ושלח את־בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו

5 כי־תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם

6 כי־יתן איש אל־רעהו כסף או־כלים לשמר וגנב מבית האיש אם־ימצא

7 אם־לא ימצא הגנב ונקרב בעל־הבית אל־האלהים אם־לא שלח ידו במלאכת

8 על־כל־דבר־פשע על־שור על־חמור על־שה על־שלמה על־כל־אבדה אשר

יאמר כי־הוא זה עד האלהים יבא דבר־שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם

9 כי־יתן איש אל־רעהו חמור או־שור או־שה וכל־בהמה לשמר ומת או־

10 שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם־לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח

13 וכי־ישאל איש מעם רעהו ונשבר או־מת בעליו אין־עמו שלם ישלם.

15 וכי־יפתה איש בתולה אשר לא־ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה.

החוק על תשלום של דברי םשנאלמו בזמן ששמרו עליהם נקרא חוק על נזק בלי כוונה וקשור לשאלו החזרה. היום בן אדם שאחרי על חפץ חיב להחזיר אותו אולשלם עליו. אבל אים הוא היה צריך לשמור על חפץ מסוים ולנזק גרמו חיות בר והוא לא היה מסוגל לעשות משהוא כדי לוטר על זה אז הוא לא נחשב אשם בזה ויכלו להוריד כל האחריות.

2 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה.

3 והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן־ששים שנה והיה ערכך חמשים

5 ואם מבן־חמש שנים ועד בן־עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים

6 ואם מבן־חדש ועד בן־חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף

7 ואם מבן־ששים שנה ומעלה אם־זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה

8 ואם־מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על־פי אשר

9 ואם־בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה

10 לא יחליפנו ולא־ימיר אתו טוב ברע או־רע בטוב ואם־המר ימיר בהמה

11 ואם כל־בהמה טמאה אשר לא־יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את־

12 והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה.

14 ואיש כי־יקדש את־ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע

15 ואם־המקדיש יגאל את־ביתו ויסף חמישית כסף־ערכך עליו והיה לו.

16 ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר

18 ואם־אחר היבל יקדיש שדהו וחשב־לו הכהן את־הכסף על־פי השנים

19 ואם־גאל יגאל את־השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף־ערכך עליו וקם

20 ואם־לא יגאל את־השדה ואם־מכר את־השדה לאיש אחר לא יגאל עוד.

21 והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו.

22 ואם את־שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה.

23 וחשב־לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את־הערכך ביום

24 בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר־לו אחזת הארץ.

25 וכל־ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל.

26 אך־בכור אשר־יבכר ליהוה בבהמה לא־יקדיש איש אתו אם־שור אם־שה

27 ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם־לא יגאל ונמכר

28 אך־כל־חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל־אשר־לו מאדם ובהמה ומשדה

אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל־חרם קדש־קדשים הוא ליהוה.

30 וכל־מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה.

32 וכל־מעשר בקר וצאן כל אשר־יעבר תחת השבט העשירי יהיה־קדש

33 לא יבקר בין־טוב לרע ולא ימירנו ואם־המר ימירנו והיה־הוא

34 אלה המצות אשר צוה יהוה את־משה אל־בני ישראל בהר סיני.

קונצפציה שלמה על תשלום אומרת שהיא מקודשת לחיות של אלוה טהורות ואי אפשר לקנות אותם כי הם מצביעים על המובחרים ועל מובל של אלוה. מי שמשלם על עשיריה חיב אחרי זה לשלם 20 אחוז כי זה נחשב כניכוי עשיריה. זה קורה בגלל שעשיריה שיכת לאלוה.

לפי כל הדיברות אפש לשבות ולשים בבית סוהר עד החלטה של בית משפט. (ויקרא 24:12, במדבר 15:34, 1 שמוא' 22:27). אבל אי אפשר להפריע לאף החלטה. החלטות צריכול להיות מהירות וצדקות.

צריך שיהיה כמה שלבים של שופטים שהן יכלו להתיחס לכל הפושעים נכון. (שמות 18:22־24). לכן תעשו לאנשים רק מה שאתם רוצים שאנשים יעשו לכם. (מתי 7:12). כמו שעשיתה אותו דבר יקרה לך. (אובד' 15).

2 וזה דבר השמטה שמוט כל־בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא־יגש את־

3 את־הנכרי תגש ואשר יהיה לך את־אחיך תשמט ידך.

4 אפס כי לא יהיה־בך אביון כי־ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך

5 רק אם־שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את־כל־המצוה הזאת

6 כי־יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר־לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט

7 כי־יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר־יהוה אלהיך

נתן לך לא תאמץ את־לבבך ולא תקפץ את־ידך מאחיך האביון.

8 כי־פתח תפתח את־ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו.

9 השמר לך פן־יהיה דבר עם־לבבך בליעל לאמר קרבה שנת־השבע שנת

השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל־יהוה והיה

10 נתון תתן לו ולא־ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה

11 כי לא־יחדל אביון מקרב הארץ על־כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את־

12 כי־ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת

14 העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן־

15 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על־כן אנכי

16 והיה כי־יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת־ביתך כי־טוב לו

17 ולקחת את־המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך

18 לא־יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש

תשקמו את כל האנשים בשנת שיחרור. אל תעשו מאנשים עבדים לא באופן כספי ולא באופן פיזי אל תתנו לאנשים להיות עבדים שלכם.

בכל החוקים וקורבנות אנחננו חיבים להשתמש בזה שבמיוחד מכוון לאלוה.

19 כל־הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך לא

20 לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר־יבחר יהוה אתה

21 וכי־יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך.

22 בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל.

בכל ירושה שקיבלנו מאלה כנסיות או כוהנים עובדים בשבילנו ואז אנחנו חיבים לשלם להם עשיריה כדי להאכיל אותם. אל תגנבו מאלה שלאוה בחר אותם כדי לעשות מלאכה שלו.

1 לא־יהיה לכהנים הלוים כל־שבט לוי חלק ונחלה עם־ישראל אשי יהוה

2 ונחלה לא־יהיה־לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר־לו.

3 וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם־שור אם־שה ונתן

4 ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן־לו.

5 כי בו בחר יהוה אלהיך מכל־שבטיך לעמד לשרת בשם־יהוה הוא ובניו

6 וכי־יבא הלוי מאחד שעריך מכל־ישראל אשר־הוא גר שם ובא בכל־אות

7 ושרת בשם יהוה אלהיו ככל־אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה.

13 והעמדת את־הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה.

14 והבדלת את־הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים.

15 ואחרי־כן יבאו הלוים לעבד את־אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם

16 כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל־רחם בכור כל

17 כי לי כל־בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל־בכור בארץ

19 ואתנה את־הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את־

עבדת בני־ישראל באהל מועד ולכפר על־בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל

לבים הסתכלו לצד הכנסיה והם סימלו את כל העם ישראל כמו בכורי האלוה. אז היום כנסיה מסמלת הבכור של העם והצלת העולם.

15 כל־פטר רחם לכל־בשר אשר־יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה־לך אך

פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור־הבהמה הטמאה תפדה.

16 ופדויו מבן־חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה

17 אך בכור־שור או־בכור כשב או־בכור עז לא תפדה קדש הם את־דמם

תזרק על־המזבח ואת־חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה.

18 ובשרם יהיה־לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה.

אסור להסטיר על בכור כי זה נחשב כגניבה לכן לבים והמובחריי אלוה לא יכולים להיות מוסטרים מאלוה.

19 כל־הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך לא

20 לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר־יבחר יהוה אתה

21 וכי־יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך.

22 בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל.

אז אנחנו וראים שאפשר לאכות חיות לא טובות אבל להביא לאוה אפשר רק חיות וקורבנות טובים. המובחרים עובדי םבבגדים לבנים בשביל אלוה יחד עם ישוע.

1 והיה כי־תבוא אל־הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת

2 ולקחת מראשית כל־פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן

לך ושמת בטנא והלכת אל־המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם.

3 ובאת אל־הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה

אלהיך כי־באתי אל־הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו.

4 ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח יהוה אלהיך.

5 וענית ואמרת לפני יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם

6 וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה.

7 ונצעק אל־יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את־קלנו וירא את־ענינו

8 ויוצאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות

9 ויבאנו אל־המקום הזה ויתן־לנו את־הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש.

10 ועתה הנה הבאתי את־ראשית פרי האדמה אשר־נתתה לי יהוה והנחתו

11 ושמחת בכל־הטוב אשר נתן־לך יהוה אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר

12 כי תכלה לעשר את־כל־מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר ונתתה

13 ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן־הבית וגם נתתיו ללוי ולגר

ליתום ולאלמנה ככל־מצותך אשר צויתני לא־עברתי ממצותיך ולא שכחתי.

14 לא־אכלתי באני ממנו ולא־בערתי ממנו בטמא ולא־נתתי ממנו למת

15 השקיפה ממעון קדשך מן־השמים וברך את־עמך את־ישראל ואת האדמה

נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש.

16 היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את־החקים האלה ואת־המשפטים

17 את־יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו

18 ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר־לך ולשמר כל־

19 ולתתך עליון על כל־הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם־

אז חגים ועשיריות זה דברים מאוד חשובים ופותחים דלתות לאלוה ושיקום ותקומה שניה. מי שלא משלם עשיריה ולא שומר על חגים ושבתות לא תוכל לקום בתקומה ראשונה.

גם אפשר לאשוף עשיריות בשביל חבר מת שהיה מואד נהוג מזמן עבר.

על כל אחד מאיתנו שילמו ביוקר לכן אנחנו לא הפחנו להוית עבדים. (1 הקור' 7:23). אנחנו לאיכולים להיות עבדים ולא יכולים לעשות אנשים אחרי םעבדים. אנחנו לא יכולים לגנוב. אים אנחנו לא נותנים חופש לאחרי םאנחנו גונבים ולא נצליח להכנס למלכות של אלוה. תשמרו על החופש שלכם ואל תפריעו לחופש של אנשים אחרים (הגל' 5:1).

שנת שבת זאת שנה של ויטור של כל החובות וחשוב להתיחס לזה בכל החלטות של משפט. כל המכרים ונזקים צריכים להתיחס לשבת ואסור לעשות מעשים ולקבל מתנות שמתנגדות למערכת יובלים (ראה גם מאמר החוק והדיבר הרביעי [256]).

אים מישהו לא מקים את החלטה של בית משפט הוא יכול לקבל אונש מוות על זה.

כל אחד צריך לשמור על כל המערכת חוקים. הדיבר השמיני זה לא וצא מין הכלל. מי שלא מתיחס בכסוד לרכוש של קרוב שלו חוטא בעיני הלאוה.

1 לא־תראה את־שור אחיך או את־שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם

2 ואם־לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל־תוך ביתך והיה עמך

3 וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל־אבדת אחיך אשר־

4 לא־תראה את־חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים

יש גם חוד למצוא את העברות החוק (דברים 22:24). מי שלא עוזר למצוא את הפושע נחשב כעוזר שלו וגם מקבל אונש (תהלים 50:18, הרומ' 1:32, 1 הטימ' 5:22).

אים מישהוא מנסה לקבל כסף בשקר שלו ועדות שקרנית אז הוא חיב לקבל אונש שניסה לעשות למישהוא אחר שהוא האשים אותו (דברים 19:18־19). גם אסור לא לתת עדויות אים אתה יודע משהו (משל' 24:10־12)(ראה גם מאמר החוק והדיבר התשיעי [262]).

אף בן אדם לא יכול לעשות אלימות לאף אחד ולא לעבור על אף דיבר (משל' 28:17, לוקס 10:29־30).

מי שגונב ומסתיר את זה הוא גונב עוד יותר גרוע.

רכוש של בני אדם והדיבר השמיני קימים בשביל הגנה של איש בחברה והגנה חברה מאיש. הרכוש זה לא מקום סופי. זה רק קלישעוזר לגרום לטובה של אחרים. בדרך לאלוה אין מתרה לאשוף כסף. הכי חשוב לעשות ככה שכל אחד ירגיש עשיר בכדור הארץ שלנו. זאת מתרה עיקרית של נביאויות.

7 כי־ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר־בו ומכרו ומת הגנב

בטקסת הזה על גניבת אנשים מקבלים אונש מוות. אבל שי גם מקום שמדבר על מכירה של אנשים. אז אירגונים שמנסים להביא התחיבות צבאית או מכירה של אנשים הארצות אחרות עוברות על החוק של אלוה ונחשבים כפשעים. מי שמשתטף בעסק כזה צריך לחזור לתשובה.

אף חד לא יכול לגנוב תכונות חיים של מישהוא אחר ולהכנס למלכות של אלוה. החוק על רכוש זה אבפקט פיזי פשוט של החוק של לאוה. גניבה מבן אדם זה פשוט גניבה מאלוה אבל בצורה אחרת. אים אנחנו אל שומרים על דברים רוחנים אנחנו שומרים על דברים פיזים. נחנו יבים ללמוד לאהוב אחד את שיני באהבה טהורה ולשמור על רכוש אחד את שיני.