-UNTITLED-

הכנסיות הנוצריות של אלוה

Christian Churches of God

PO Box 369, WODEN ACT 2606, AUSTRALIA

Email: secretary@ccg.org

( כל הזכויות משומרות .2001 Christian Churches of God Wade Cox )

המחקר הזה אפשר להעתיק ולהפיץ באופן חופשי בלי שינוים. לעותק צריך להיות סימן מסוים. הוראת שם וכתובת ה מחבר וסימן שמירת זכויות המחבר הכרחית.העותקים אפשר להפיץ בחינם. ציטוטים קטנים יכולים להיות מוספים למאמרים ביקורתיים בלי הפרת זכויות המחבר.

את המחקר הזה אפשר למצוא קאן: http://www.logon.org, גם http://www.ccg.org

הדיבר השיני אומר: תואהת את אחיך כמוך. עשרת הדיברות מחולקים לשני הדיברות הגדולים. המבנה הזה ברור מאוד הרי בארבעה דיברות ראשונים מדובר על אהבה לאלוה ובשישה הבאים על אהבה לאנשים.

[חשוב לקרוא פרושים לדיבר החמישי ודיברות הבאים]

2 אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.

קודם כל אנחנו חיבים לאוה ואז לקרוב לשנו. החובה שלנה להיות קד הוגן בשביל אלוה. כי הוא אלוה של חים ולא מתים.

29. ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים.

30. כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו.

31. ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר.

32. אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים.

34. והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו.

37. ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך.

40. בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים.

זאת אומרת בחלק ראשון כתוב על אהבה לאלוה. צריך לאהוב מכל הנפש, מכל הנשמה וכל המוח. הדיבר השיני קורא לנו לאהוב את קרובים שלנו כמו אצמנו. כי אים אתה לא אוהב את הקרוב שלך שאתה רואה אותו ושלידך איך אתה יכול לאהוב את אלוה שאי אפשר לראות אותו?

20. כי יאמר איש אהב אני את האלהים והוא שנא את אחיו כזב הוא כי אשר לא יאהב את אחיו אשר הוא ראה איככה יוכל לאהב את האלהים אשר איננו ראה אתו.

21. וזאת המצוה יש לנו מאתו כי האהב את האלהים יאהב גם את אחיו.

מהדיבר הגדול הראשון יוצא הדיבר השיני ומהדיברות האלה כל החוק של אלוה וספרים של נביאים. זאת אומרת שעשרת הדיברות זה המשך של שני הדיברות הגדולים ואת עשרת הדיברות משיך את כל שאר מצווצ של אלוה.

אפשרות שלנו לדבר על רמות גבוהות של שמירת החוק טלויה בשמירת הדיבר השיני.

התוכן שלה והמסר שווה להיגיון לש הדיבר הגדול הראשון. במרקז של הדיבר הראשון ־ אלוה , במרקז של הדיבר השיני ־ אב ואם פיזים של בן אדם. מושא של הדיבר הראשון זה משפחה של אלוה, של שיני ־ משפחה אנושית. הם ביחד טוענים של אצם של אלוה שהוא אלוהים שלנו בשמיים.

בדיבר השיני יש הפטחה על חיים נצחים. ככה היה מהתחלה. אפשרות להרוג יוצאת מחטאים של אנשים ורצון לראות סוף של מישהו אחר. זה הכול בגלל השד. אלוה לא יכול לרצות מות של אנשים. בזמן מסוים הוא יחכה לאלה שיבאו להתנצל. אהבה של אלוה מושלמת. (תראה גם עבודה הכיבסה שהלכה לאיבוד או בן בזרני [199].

אים אנחנו שומרים על הברית במשפחה זה אומר שאנחנו שומרים גם על שלמות שלנו ומאומנות לאוה. נשואין זה מראה של קשר בין ישוע לבין כנסיה. אי אפשר לוטר על משהו אחד בלי להזיק לשיני. כל התערבות במשפחה שמורידה את גבר נחשבת כבגידה. בגלל זה דתות שמרשות לכוהנים להתערב בדברים של משפחה לא ישיגו שום תועלת להפך יכולים לגרום לביות ובגידה מצד אישה. עד שגבר שומר על מצות הוא כוהן בבית שלו. היום יש הרבה זרמים בנוצרות שבין גבר ואישה שמים כומר. לפעמים אפילו סולחים בגידה בבן זוג אים זה קשור לכומר.

מסר הכי טוב לבני אדם נמצא בחוק של אלוה כי קאן נמצא הגנה על חיים של בן אדם וגם הוא מבין לאלו חיים הוא צריך לשאוף. היום מדינה ומערכת סוציאלית גונבת מאישיות יותר ממה שעושי םגנבים. היום גם פועלים את החוקים האלה למרות שלא כולם רואים וא רוצים לראות את זה. עוד מאט אנחנו נרגיש כל נוראות של המערכת הזאת שחייה ימים אחרונים שלה.

מערכת של חוקים כולה מתבססת על אמת. אפשר ללכת בדרך הצלה רק אים הדרך הזאת דרך אמת. אנחנו נצתרך לקום מול החוק של אלוה ואמונה שלו.

בכשרת הדיברות נמצאים אספקטים רוחנים של החוק כי כל המעשים קשורים למחשבות ושיכים לכל החוק.

רק אים להתנגד לחטאים של השדים שקודם כל מופיעים במחשבות, אנחנו באמת נלמד לאהוב אחד את שיני ברוח ואמת.

1. 13 אם בלשנות אנשים ומלאכים אדבר ואין בי האהבה הייתי כנחשת המה או כצלצל תרועה.

2. וכי תהיה לי נבואה ואדע כל הסודות וכל הדעת וכי תהיה לי כל האמונה עד כי אעתיק הרים ואין בי האהבה הייתי כאין.

3. ואם אחלק את כל הוני ואם אתן את גופי לשרפה ואין בי האהבה כל זאת לא תועילני.

הסיום של החוק זה אהבה ורחמים. מה שרוח הקדוש עושה בשלב רוחני ־ לשמור ־ החוק עושה ברמה פיזית. אחד לא בא בלי שיני. כדי ללכת לרמה הגדולה של החופש צריך שיהיה ת הרוח הקדוש מעלך.

אלוה נתן את החוק הזה כדי שנוכל להיות איתו ואחד עם שיני ביחסים מושלמים.

לכן מתחיל מהדיבר החמישי והלא כתוב שאנחנו צריכים לאהוב את אחינו כמונו.

[לקרוא אחרי פרושים של חלק שיני של עשרת הדיברות מבדר השישי על עשירי].

אלוה עשה את ישראל להיות צאצאים שלו ואמר לשמור על חוקים שלו.

1 והיה כי־תבוא אל־הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת

2 ולקחת מראשית כל־פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן

לך ושמת בטנא והלכת אל־המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם.

3 ובאת אל־הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה

אלהיך כי־באתי אל־הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו.

4 ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח יהוה אלהיך.

5 וענית ואמרת לפני יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם

6 וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה.

7 ונצעק אל־יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את־קלנו וירא את־ענינו

8 ויוצאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות

9 ויבאנו אל־המקום הזה ויתן־לנו את־הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש.

10 ועתה הנה הבאתי את־ראשית פרי האדמה אשר־נתתה לי יהוה והנחתו

11 ושמחת בכל־הטוב אשר נתן־לך יהוה אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר

12 כי תכלה לעשר את־כל־מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר ונתתה

13 ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן־הבית וגם נתתיו ללוי ולגר

ליתום ולאלמנה ככל־מצותך אשר צויתני לא־עברתי ממצותיך ולא שכחתי.

14 לא־אכלתי באני ממנו ולא־בערתי ממנו בטמא ולא־נתתי ממנו למת

15 השקיפה ממעון קדשך מן־השמים וברך את־עמך את־ישראל ואת האדמה

נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש.

16 היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את־החקים האלה ואת־המשפטים

17 את־יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו

18 ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר־לך ולשמר כל־

19 ולתתך עליון על כל־הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם־

ישראל זה עם מציון הוא יכול להיות חלק מיהווה ומקום מרקזי של הרצון של אלוה.

אלוה לא רק ברך, אלה שלח סימנים סימבולים מסוימים.

1 ויצו משה וזקני ישראל את־העם לאמר שמר את־כל־המצוה אשר אנכי

2 והיה ביום אשר תעברו את־הירדן אל־הארץ אשר־יהוה אלהיך נתן לך

3 וכתבת עליהן את־כל־דברי התורה הזאת בעברך למען אשר תבא אל־הארץ

אשר־יהוה אלהיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר יהוה אלהי־אבתיך

4 והיה בעברכם את־הירדן תקימו את־האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם

5 ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא־תניף עליהם ברזל.

6 אבנים שלמות תבנה את־מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עולת ליהוה

7 וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך.

8 וכתבת על־האבנים את־כל־דברי התורה הזאת באר היטב.

9 וידבר משה והכהנים הלוים אל כל־ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום

10 ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את־מצותו ואת־חקיו אשר אנכי מצוך

12 אלה יעמדו לברך את־העם על־הר גרזים בעברכם את־הירדן שמעון ולוי

13 ואלה יעמדו על־הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי.

15 ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם

19 ארור מטה משפט גר־יתום ואלמנה ואמר כל־העם אמן.

20 ארור שכב עם־אשת אביו כי גלה כנף אביו ואמר כל־העם אמן.

22 ארור שכב עם־אחתו בת־אביו או בת־אמו ואמר כל־העם אמן.

25 ארור לקח שחד להכות נפש דם נקי ואמר כל־העם אמן.

26 ארור אשר לא־יקים את־דברי התורה־הזאת לעשות אותם ואמר כל־העם

גריזם זה מקום של העם המובחר. שם צריך לענות אמן על כל מילת ברכה או קללה. סמרים עד היום שומרים על מנהד לא לעצום עיניים בלילה לפני חד פסח כי הם נמצאים בלילה הזה בהר גריזם ועוזבים אותו רק בבוקר בשביל חגיגה. אחרי זה הם חוזרים לחיים רגילים שלהם, ליום קדוש אחרון שבשבילם זה חג מצות.

מילים אל ברכות וקללות שיכות לטבע שונה של מעשים לכן העם קיבל את המוסר שלו. כוהני םעמדו יחד עם נביאים בעמצא העמק והחריזו על דברים שונים ואחרי זה על מילין שלהם חזרו אנשים מיוחדים שעמדו על שי ההר ושישה פעמים הם צעקו את הדברים האלה לשישה כיוונים לפי כמות של שבתי ישראל.

כדי להראות שאנחנו שומרים על כל החוק של אלוה אנחנו הינו צריכים לכתוב אותו על האבן במזבח. כדיי שאנשים יוכלו לראות את החוק כולו היו שתי לוחות הברית ענקיות עם עשרת הדברות כתובות עלהן. אז החוק של אלוה היה פתוח לכולם ובאופן פתוח דרש קודם כל כפיפה.

אלוה נתן תורה לעם ישראל והבדיל בין ברכה למי ששומר על החוק לבין קללה למי שלא שומר על חוק שנמצא בספר דברים 28:1־68 (ראה גם מאמר ברכה וקללה [75]).

הוא שלח את עם ישראל למדבר כדי להצביע על ביאת המשיח ובמשח 40 שנה הוביל את עם ישוראל במדבר. (מעשים 7:1־60). כדי לשמור על החוק צריך רוח הקדוש. החוק נתן לנו אלוה והוא משתלב עם הטבע שלו. בגלל זה אלוה כותב בלבבות שלנו ועוזר לנו לא לעבור על החוק שלו.

31 הנה ימים באים נאם־יהוה וכרתי את־בית ישראל ואת־בית יהודה ברית

32 לא כברית אשר כרתי את־אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ

מצרים אשר־המה הפרו את־בריתי ואנכי בעלתי בם נאם־יהוה.

33 כי זאת הברית אשר אכרת את־בית ישראל אחרי הימים ההם נאם־יהוה

נתתי את־תורתי בקרבם ועל־לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו־

34 ולא ילמדו עוד איש את־רעהו ואיש את־אחיו לאמר דעו את־יהוה כי־

כולם ידעו אותי למקטנם ועד־גדולם נאם־יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם

35 כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע

36 אם־ימשו החקים האלה מלפני נאם־יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות

37 כה אמר יהוה אם־ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי־ארץ למטה גם־אני

38 הנה ימים נאם־יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה.

39 ויצא עוד קוה המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה.

40 וכל־העמק הפגרים והדשן וכל־השרמות עד־נחל קדרון עד־פנת שער

רוח הקדוש ירד בשנה 30 בחד שבועות. משנת 27 אלוה התחיל לאשוף את מי שנשאר בין במובחרים שלו כמו שאמרו על זה השליחים.

בנביאות אחרונה של יוחנן מדובר שבזמן מסוים אלוהים יקרא את מי שנשאר וירושלים תשחרר.

חוזה של אלוה עם העם התחיל בהר ביני , נמשך בזמנו של משיח וחי עד היום.

1 ויקרא משה אל־כל־ישראל ויאמר אלהם אתם ראיתם את כל־אשר עשה יהוה

לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל־עבדיו ולכל־ארצו.

2 המסות הגדלת אשר ראו עיניך האתת והמפתים הגדלים ההם.

3 ולא־נתן יהוה לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום

4 ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא־בלו שלמתיכם מעליכם ונעלך לא־

5 לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם למען תדעו כי אני יהוה אלהיכם.

6 ותבאו אל־המקום הזה ויצא סיחן מלך־חשבון ועוג מלך־הבשן לקראתנו

7 ונקח את־ארצם ונתנה לנחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי.

8 ושמרתם את־דברי הברית הזאת ועשיתם אתם למען תשכילו את כל־אשר

9 אתם נצבים היום כלכם לפני יהוה אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם

10 טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך.

11 לעברך בברית יהוה אלהיך ובאלתו אשר יהוה אלהיך כרת עמך היום.

12 למען הקים־אתך היום לו לעם והוא יהיה־לך לאלהים כאשר דבר־לך

13 ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את־הברית הזאת ואת־האלה הזאת.

14 כי את־אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני יהוה אלהינו ואת אשר

15 כי־אתם ידעתם את אשר־ישבנו בארץ מצרים ואת אשר־עברנו בקרב

16 ותראו את־שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם.

17 פן־יש בכם איש או־אשה או משפחה או־שבט אשר לבבו פנה היום מעם

יהוה אלהינו ללכת לעבד את־אלהי הגוים ההם פן־יש בכם שרש פרה ראש

18 והיה בשמעו את־דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה־לי

19 לא־יאבה יהוה סלח לו כי אז יעשן אף־יהוה וקנאתו באיש ההוא

ורבצה בו כל־האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את־שמו מתחת השמים.

20 והבדילו יהוה לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית הכתובה בספר

21 ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבא מארץ

רחוקה וראו את־מכות הארץ ההוא ואת־תחלאיה אשר־חלה יהוה בה.

22 גפרית ומלח שרפה כל־ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא־יעלה בה כל־עשב

כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצביים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו.

23 ואמרו כל־הגוים על־מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול

24 ואמרו על אשר עזבו את־ברית יהוה אלהי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו

25 וילכו ויעבדו אלהים אחרים וישתחוו להם אלהים אשר לא־ידעום ולא

26 ויחר־אף יהוה בארץ ההוא להביא עליה את־כל־הקללה הכתובה בספר

27 ויתשם יהוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל־ארץ אחרת

28 הנסתרת ליהוה אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד־עולם לעשות את־כל־

על חלוקת ישראל הנביאים דיברו מהתחלה, אבל אלוה אמר שאים יש להם החוק הזה הם יחזרו להבנתו. רוח הקדוש ירשום אותו בלבבות ונפשות ואז העם שוב יתאחד.

1 והיה כי־יבאו עליך כל־הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך

והשבת אל־לבבך בכל־הגוים אשר הדיחך יהוה אלהיך שמה.

2 ושבת עד־יהוה אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר־אנכי מצוך היום אתה

3 ושב יהוה אלהיך את־שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל־העמים אשר הפיצך

4 אם־יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך.

5 והביאך יהוה אלהיך אל־הארץ אשר־ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך

6 ומל יהוה אלהיך את־לבבך ואת־לבב זרעך לאהבה את־יהוה אלהיך בכל־

7 ונתן יהוה אלהיך את כל־האלות האלה על־איביך ועל־שנאיך אשר

8 ואתה תשוב ושמעת בקול יהוה ועשית את־כל־מצותיו אשר אנכי מצוך

9 והותירך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי

אדמתך לטבה כי ישוב יהוה לשוש עליך לטוב כאשר־שש על־אבתיך.

10 כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה

הזה כי תשוב אל־יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך.

11 כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא־נפלאת הוא ממך ולא רחקה

12 לא בשמים הוא לאמר מי יעלה־לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה

13 ולא־מעבר לים הוא לאמר מי יעבר־לנו אל־עבר הים ויקחה לנו

15 ראה נתתי לפניך היום את־החיים ואת־הטוב ואת־המות ואת־הרע.

16 אשר אנכי מצוך היום לאהבה את־יהוה אלהיך ללכת בדרכיו ולשמר

מצותיו וחקתיו ומשפטיו וחיית ורבית וברכך יהוה אלהיך בארץ אשר־אתה

17 ואם־יפנה לבבך ולא תשמע ונדחת והשתחוית לאלהים אחרים ועבדתם.

18 הגדתי לכם היום כי אבד תאבדון לא־תאריכן ימים על־האדמה אשר אתה

19 העדתי בכם היום את־השמים ואת־הארץ החיים והמות נתתי לפניך

הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך.

20 לאהבה את־יהוה אלהיך לשמע בקלו ולדבקה־בו כי הוא חייך וארך

ימיך לשבת על־האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת

שימו לב שישראל שקיבלה את החוק נחשבת מחודשת ומוצלת. מאז הקללות נשלחות רק על העמים שרודפים אחרי ישראל ורוצחים אותו. שימו לב על המשל הזה:

31. והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו.

32. ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים.

33. והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו.

34. אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם.

35. כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני.

36. ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי.

37. וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך.

40. והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם.

41. ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו.

42. כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי.

43. גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי.

44. וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך.

45. אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם.

קאן אנחנו רואים איך ישראל מעם שאלוה מאניש אותו ורודף אחריו הופך לעם המובחר וכבר עמים אחרים שמנסים לכבוש ישראל מקבלים אונש מאלוה. יש לנו שתי הוכחות. אחת זה קיום ישראל כעם אחד ושבתים מאוחדים. שיני זה שישראל זהה לבית המקדש. הם ישארו ביחד עד סוף הימים (ראה מאמר עדות [135]).

כשמשה אמר לישראל על העתיד שלו הוא נזכר בשיר שהוא שר ועל שיר שאלוה שלח לו אותו. בשירים האלה מדובר על המובחים של ימים האחרונים ועל מקום גמול. כבס נתן שיר חדש ל24 חכמים (החזון 5:9) ול144000 המובחרים (14:3). מאז שירי מצביעים על המובחרים של ישוע.

1 וילך משה וידבר את־הדברים האלה אל־כל־ישראל.

2 ויאמר אלהם בן־מאה ועשרים שנה אנכי היום לא־אוכל עוד לצאת ולבוא

3 יהוה אלהיך הוא עבר לפניך הוא־ישמיד את־הגוים האלה מלפניך

4 ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר

5 ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל־המצוה אשר צויתי אתכם.

6 חזקו ואמצו אל־תיראו ואל־תערצו מפניהם כי יהוה אלהיך הוא ההלך

7 ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל־ישראל חזק ואמץ כי אתה

תבוא את־העם הזה אל־הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה

8 ויהוה הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא

9 ויכתב משה את־התורה הזאת ויתנה אל־הכהנים בני לוי הנשאים את־

10 ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות.

11 בבוא כל־ישראל לראות את־פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את־

12 הקהל את־העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו

ולמען ילמדו ויראו את־יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את־כל־דברי התורה

13 ובניהם אשר לא־ידעו ישמעו ולמדו ליראה את־יהוה אלהיכם כל־הימים

אשר אתם חיים על־האדמה אשר אתם עברים את־הירדן שמה לרשתה.

14 ויאמר יהוה אל־משה הן קרבו ימיך למות קרא את־יהושע והתיצבו

באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד.

15 וירא יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על־פתח האהל.

16 ויאמר יהוה אל־משה הנך שכב עם־אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי

אלהי נכר־הארץ אשר הוא בא־שמה בקרבו ועזבני והפר את־בריתי אשר

17 וחרה אפי בו ביום־ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל

ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי־אין אלהי בקרבי

18 ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל־הרעה אשר עשה כי פנה אל־

19 ועתה כתבו לכם את־השירה הזאת ולמדה את־בני־ישראל שימה בפיהם

20 כי־אביאנו אל־האדמה אשר־נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע

ודשן ופנה אל־אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את־בריתי.

21 והיה כי־תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד

לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את־יצרו אשר הוא עשה היום בטרם

22 ויכתב משה את־השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את־בני ישראל.

23 ויצו את־יהושע בן־נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את־בני ישראל

24 ויהי ככלות משה לכתב את־דברי התורה־הזאת על־ספר עד תמם.

25 ויצו משה את־הלוים נשאי ארון ברית־יהוה לאמר.

26 לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית־יהוה אלהיכם

27 כי אנכי ידעתי את־מריך ואת־ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום

28 הקהילו אלי את־כל־זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את

29 כי ידעתי אחרי מותי כי־השחת תשחתון וסרתם מן־הדרך אשר צויתי

אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי־תעשו את־הרע בעיני יהוה

30 וידבר משה באזני כל־קהל ישראל את־דברי השירה הזאת עד תמם.

אלוה חשב על הכל שיכול להשמיד על העם. הוא קבע לקרוא החוק בסוף של כל שנה שביעיצ בחד סוכות כדי שאנשים לא ישקחו אותו וימשיכו להאמין בו.

הבעיה היא שאנשי םשומרים רק על חלק של החוק של אלוה. למשל כבר הרבה זמן לא שומרים על שבת ושינו אותה ליום ראשון כי אומרים שישוע הביא את יום ראשון אבל באמת אין לזה אף הוכחה. חוץ מזה התחילו שיטוף פעולה עם עבדי אלילים והתחילו לחגוג חגים שלהם. חוקי םעל רכוש היו חשובים לעשירים שהפכו אנשים לעבדי םשלהם. כוהני שבגדו החלישו את החוקים כדי להסביר את הבגידה שלהם. ישראלים נמצאים במערכת שגיתית, הם בתוך חטא אבל לא מבינים את זה. תורה משוקרת כובשת את האדמה ואף אנשים לא לומדי םהחוק של אלוה. כוהני םהרגו את כל קרבי ישוע י הם לא רצו לשמור על חוקי םחדשים (ראה גם מאמר מרים וקרובי ישוע [232]).

המקרים הנוראים האלה אפשר לקרוא באחת מנביאויות הכי מוקדמות של משה.

2 יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי־דשא וכרביבים עלי־עשב.

4 הצור תמים פעלו כי כל־דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר

6 ה־ליהוה תגמלו־זאת עם נבל ולא חכם הלוא־הוא אביך קנך הוא עשך

7 זכר ימות עולם בינו שנות דר־ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו

8 בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני

10 ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו

11 כנשר יעיר קנו על־גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על־

13 ירכבהו על־במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן

14 חמאת בקר וחלב צאן עם־חלב כרים ואילים בני־בשן ועתודים עם־חלב

15 וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור

17 יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום

20 ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא־

21 הם קנאוני בלא־אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא־עם בגוי נבל

22 כי־אש קדחה באפי ותיקד עד־שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט

24 מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן־בהמת אשלח־בם עם־חמת זחלי

25 מחוץ תשכל־חרב ומחדרים אימה גם־בחור גם־בתולה יונק עם־איש

27 לולי כעס אויב אגור פן־ינכרו צרימו פן־יאמרו ידנו רמה ולא יהוה

30 איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם־לא כי־צורם מכרם ויהוה

32 כי־מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי־רוש אשכלת מררת למו.

35 לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו.

36 כי־ידין יהוה עמו ועל־עבדיו יתנחם כי יראה כי־אזלת יד ואפס

38 אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם

39 ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי

41 אם־שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי

42 אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב.

43 הרנינו גוים עמו כי דם־עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו

אפשר לשיר שיר של משה פעם בשבע שנים בעברית העתיקה ולפרש אותו.

44 ויבא משה וידבר את־כל־דברי השירה־הזאת באזני העם הוא והושע בן־

45 ויכל משה לדבר את־כל־הדברים האלה אל־כל־ישראל.

46 ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל־הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר

תצום את־בניכם לשמר לעשות את־כל־דברי התורה הזאת.

47 כי לא־דבר רק הוא מכם כי־הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על־

49 עלה אל־הר העברים הזה הר־נבו אשר בארץ מואב אשר על־פני ירחו

וראה את־ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה.

50 ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל־עמיך כאשר־מת אהרן אחיך בהר

51 על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי־מריבת קדש מדבר־צן על אשר

52 כי מנגד תראה את־הארץ ושמה לא תבוא אל־הארץ אשר־אני נתן לבני

זה מוזר עבל אנחנו שוברי םעל תוכן של החוק, אנחנו מארבבים בין שבת ויום ראשון למרות שבסיס של יום ראשון בפולחנות עתיקים של אישטר. ואנחנו חיים עים זה יותר מאלפיים שנה.

בקרוב משיח יחזור כדי לשפוט העמים ואנחנו נקבל אונש עם ישראל או בלידה.

1 כה אמר יהוה השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי־זה בית אשר תבנו־לי

2 ואת־כל־אלה ידי עשתה ויהיו כל־אלה נאם־יהוה ואל־זה אביט אל־עני

3 שוחט השור מכה־איש זובח השה ערף כלב מעלה מנחה דם־חזיר מזכיר

לבנה מברך און גם־המה בחרו בדרכיהם ובשקוציהם נפשם חפצה.

4 גם־אני אבחר בתעלליהם ומגורתם אביא להם יען קראתי ואין עונה

דברתי ולא שמעו ויעשו הרע בעיני ובאשר לא־חפצתי בחרו.

5 שמעו דבר־יהוה החרדים אל־דברו אמרו אחיכם שנאיכם מנדיכם למען

6 קול שאון מעיר קול מהיכל קול יהוה משלם גמול לאיביו.

7 בטרם תחיל ילדה בטרם יבוא חבל לה והמליטה זכר.

8 מי־שמע כזאת מי ראה כאלה היוחל ארץ ביום אחד אם־יולד גוי פעם

9 האני אשביר ולא אוליד יאמר יהוה אם־אני המוליד ועצרתי אמר

10 שמחו את־ירושלם וגילו בה כל־אהביה שישו אתה משוש כל־המתאבלים

11 למען תינקו ושבעתם משד תנחמיה למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה.

12 כי־כה אמר יהוה הנני נטה־אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גוים

13 כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלם תנחמו.

14 וראיתם ושש לבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנה ונודעה יד־יהוה את־

15 כי־הנה יהוה באש יבוא וכסופה מרכבתיו להשיב בחמה אפו וגערתו

16 כי באש יהוה נשפט ובחרבו את־כל־בשר ורבו חללי יהוה.

17 המתקדשים והמטהרים אל־הגנות אחר אחד בתוך אכלי בשר החזיר והשקץ

18 ואנכי מעשיהם ומחשבתיהם באה לקבץ את־כל־הגוים והלשנות ובאו

19 ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים אל־הגוים תרשיש פול ולוד משכי

קשת תבל ויון האיים הרחקים אשר לא־שמעו את־שמעי ולא־ראו את־כבודי

20 והביאו את־כל־אחיכם מכל־הגוים מנחה ליהוה בסוסים וברכב ובצבים

ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי ירושלם אמר יהוה כאשר יביאו בני

22 כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עמדים לפני נאם־

23 והיה מדי־חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל־בשר להשתחות לפני

24 ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא

אלוה יתן יום שבת חדש וסדר חודשים חדש וחגים מוסימים וכל העמים ישלחו נציגים שלהם לירושלים לחגיגות בזמן מסוים אחרת הם לא יקבלו גשמים.

16 והיה כל־הנותר מכל־הגוים הבאים על־ירושלם ועלו מדי שנה בשנה

17 והיה אשר לא־יעלה מאת משפחות הארץ אל־ירושלם להשתחות למלך יהוה

18 ואם־משפחת מצרים לא־תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגף

19 זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל־הגוים אשר לא יעלו לחג את־חג

20 ביום ההוא יהיה על־מצלות הסוס קדש ליהוה והיה הסירות בבית יהוה

21 והיה כל־סיר בירושלם וביהודה קדש ליהוה צבאות ובאו כל־הזבחים

ולקחו מהם ובשלו בהם ולא־יהיה כנעני עוד בבית־יהוה צבאות ביום

ירושלים שוב תהפוך לעיר קדושה אבל זה יהיה רק התחלה. יש לנו חיים נצחים ותקומה ראשונה אחרינו. עמי םאו יכפפו לאלוה ולחוק שמשיח יביא או ימותו כי לא יסבלו על קשאים שיפלו עליהם. אנחנו נפשר החק והמצות ובמשך אלף שנה כל העמים ידעו על דרך לאלוה. אחרי זה יקומו לתחיה המתים ואו יקבלו סליחה או אונש.

4. וארא כסאות וישבו עליהם והמשפט נתן בידם ונפשות ההרוגים על עדות ישוע ועל דבר האלהים ואשר לא השתחוו לחיה ולצלמה ולא קבלו את תוה על מצחותם ועל ידם ויקומו ויחיו וימלכו עם המשיח אלף שנים.

5. ושאר המתים לא קמו לחיים עד כלות אלף השנים זאת היא התחיה הראשונה.

6. אשרי האיש וקדוש הוא אשר חלקו לקום בתחיה הראשונה באלה לא ישלט המות השני כי אם יהיו כהנים לאלהים ולמשיחו וימלכו אתו אלף שנים.

8. ויצא להדיח את הגוים בארבע כנפות הארץ את גוג ומגוג ולקבצם למלחמה אשר מספרם כחול הים.

9. ויעלו על מרחבי ארץ ויסבו את מחנה הקדשים ואת העיר החביבה ותרד אש מאת האלהים מן השמים ותאכל אתם.

10. והשטן אשר הדיחם השלך באגם אש וגפרית אשר שם גם החיה ונביא השקר ויסרו יומם ולילה לעולמי עולמים.

11. וארא כסא לבן וגדול ואת הישב עליו אשר מפניו נסו ארץ ושמים ולא נמצא להם מקום.

12. וארא את המתים הקטנים עם הגדלים עמדים לפני הכסא וספרים נפתחים ויפתח ספר אחר אשר הוא ספר החיים וישפטו המתים על פי הכתוב בספרים כמעשיהם.

13. ויתן הים את מתיו והמות והשאול נתנו את מתיהם וישפטו איש איש כמעשיהם.

14. והמות והשאול השלכו באגם האש והוא המות השני.

15. וכל איש אשר לא נמצא כתוב בספר החיים השלך באגם האש.

קאן מסתים החוק והנביאויות. כל האנשי םהאלה יקבלו חיים נצחים עם אלוה.

1 ויעל משה מערבת מואב אל־הר נבו ראש הפסגה אשר על־פני ירחו

2 ואת כל־נפתלי ואת־ארץ אפרים ומנשה ואת כל־ארץ יהודה עד הים

3 ואת־הנגב ואת־הככר בקעת ירחו עיר התמרים עד־צער.

4 ויאמר יהוה אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר

6 ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא־ידע איש את־קברתו עד

7 ומשה בן־מאה ועשרים שנה במתו לא־כהתה עינו ולא־נס לחה.

8 ויבכו בני ישראל את־משה בערבת מואב שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל

9 ויהושע בן־נון מלא רוח חכמה כי־סמך משה את־ידיו עליו וישמעו

10 ולא־קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יהוה פנים אל־פנים.

11 לכל־האתת והמופתים אשר שלחו יהוה לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל־

12 ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל־ישראל.

משה והנבים היו עם משיח כשהחוק נרשם בלבבות של המובחרים.

1. 10 ולא אכחד מכם אחי אשר אבותינו היו כלם תחת הענן וכלם עברו בתוך הים.

4. וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח.

6. וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה.

7. ולא תהיו עבדי אלילים כאשר היו מקצתם כמו שכתוב וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק.

8. ולא נהיה זנים כאשר זנו מקצתם ויפלו ביום אחד שלשה ועשרים אלף איש.

9. ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים.

10. גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית.

11. כל זאת מצאתם להיות למופת ותכתב למוסר לנו אשר הגיעו אלינו קצי העולמים.

13. עדין לא בא עליכם נסיון אחר בלתי אם נסיון בני אדם כי נאמן הוא האלהים אשר לא יניח לנסות אתכם למעלה מיכלתכם כי אם יתן עם הנסיון גם תוצאתיו כדי שתוכלו שאת.

15. כמו אל נבונים מדבר אנכי ושפטו אתם את אשר אמר.

16. כוס הברכה אשר אנחנו מברכים הלא היא התחברות דם המשיח והלחם אשר אנחנו בצעים הלא הוא התחברות גוף המשיח.

17. כי לחם אחד הוא לכן גם נוף אחד אנחנו הרבים באשר לכלנו חלק בלחם האחד.

18. ראו את ישראל לפי הבשר הלא אכלי הזבחים חברי המזבח המה.

19. ועתה מה אמר היש ממש באליל אם יש ממש בזבחי אלילים.

20. אלא את אשר יזבחו הגוים לשדים הם זבחים ולא לאלהים ואני לא אחפץ היתכם חברים לשדים.

21. לא תוכלו לשתות יחד כוס אדנינו וגם כוס השדים ולא תוכלו להתחבר אל שלחן אדנינו וגם אל שלחן השדים.

22. הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו.

23. הכל ברשותי אבל אין הכל מועיל הכל ברשותי אבל אין הכל בנה.

24. איש איש אל יבקש את תועלת עצמו כי אם את תועלת רעהו.

תוהב אחיך כמוך. על המצוות האלה מתבסס את כל החוק וכל הנביאויות וספרי תורה.