מתי 22:29־40
29. ויען ישוע ויאמר
להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים
וגם את גבורת האלהים.
30. כי בתחית המתים
לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים
בשמים יהיו.
31. ועל דבר תחית המתים
הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר.
32. אנכי אלהי אברהם
ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים
כי אם אלהי החיים.
33. וישמע המון העם
וישתומממו על תורתו.
34. והפרושים כשמעם
כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו.
35. ואחד מהם מבין
בתורה שאל אתו לנסותו לאמר.
36. רבי אי זו מצוה
גדולה היא בתורה.
37. ויאמר ישוע אליו
ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל
מדעך.
38. זאת היא המצוה
הגדולה והראשונה.
39. והשנית דומה לה
ואהבת לרעך כמוך.
40. בשתי המצות האלה
כל התורה תלויה וגם הנביאים.
זאת אומרת בחלק
ראשון כתוב על אהבה לאלוה. צריך לאהוב מכל הנפש,
מכל הנשמה וכל המוח. הדיבר השיני קורא לנו לאהוב
את קרובים שלנו כמו אצמנו. כי אים אתה לא אוהב
את הקרוב שלך שאתה רואה אותו ושלידך איך אתה
יכול לאהוב את אלוה שאי אפשר לראות אותו?
1 יוחנן 4:20־21
20. כי
יאמר איש אהב אני את האלהים והוא שנא את אחיו
כזב הוא כי אשר לא יאהב את אחיו אשר הוא ראה
איככה יוכל לאהב את האלהים אשר איננו ראה אתו.
21. וזאת
המצוה יש לנו מאתו כי האהב את האלהים יאהב גם
את אחיו.
מהדיבר הגדול
הראשון יוצא הדיבר השיני ומהדיברות האלה כל
החוק של אלוה וספרים של נביאים. זאת אומרת שעשרת
הדיברות זה המשך של שני הדיברות הגדולים ואת
עשרת הדיברות משיך את כל שאר מצווצ של אלוה.
הדיבק הגדול השיני
קולל שישה דברות מעשרה.
אפשרות שלנו לדבר
על רמות גבוהות של שמירת החוק טלויה בשמירת
הדיבר השיני.
התוכן שלה והמסר
שווה להיגיון לש הדיבר הגדול הראשון. במרקז
של הדיבר הראשון ־ אלוה , במרקז של הדיבר השיני
־ אב ואם פיזים של בן אדם. מושא של הדיבר הראשון
זה משפחה של אלוה, של שיני ־ משפחה אנושית. הם
ביחד טוענים של אצם של אלוה שהוא אלוהים שלנו
בשמיים.
בדיבר השיני יש
הפטחה על חיים נצחים. ככה היה מהתחלה. אפשרות
להרוג יוצאת מחטאים של אנשים ורצון לראות סוף
של מישהו אחר. זה הכול בגלל השד. אלוה לא יכול
לרצות מות של אנשים. בזמן מסוים הוא יחכה לאלה
שיבאו להתנצל. אהבה של אלוה מושלמת. (תראה גם
עבודה הכיבסה שהלכה לאיבוד או בן בזרני [199].
אים אנחנו שומרים
על הברית במשפחה זה אומר שאנחנו שומרים גם על
שלמות שלנו ומאומנות לאוה. נשואין זה מראה של
קשר בין ישוע לבין כנסיה. אי אפשר לוטר על משהו
אחד בלי להזיק לשיני. כל התערבות במשפחה שמורידה
את גבר נחשבת כבגידה. בגלל זה דתות שמרשות לכוהנים
להתערב בדברים של משפחה לא ישיגו שום תועלת
להפך יכולים לגרום לביות ובגידה מצד אישה. עד
שגבר שומר על מצות הוא כוהן בבית שלו. היום
יש הרבה זרמים בנוצרות שבין גבר ואישה שמים
כומר. לפעמים אפילו סולחים בגידה בבן זוג אים
זה קשור לכומר.
מסר הכי טוב לבני
אדם נמצא בחוק של אלוה כי קאן נמצא הגנה על חיים
של בן אדם וגם הוא מבין לאלו חיים הוא צריך לשאוף.
היום מדינה ומערכת סוציאלית גונבת מאישיות
יותר ממה שעושי םגנבים. היום גם פועלים את החוקים
האלה למרות שלא כולם רואים וא רוצים לראות את
זה. עוד מאט אנחנו נרגיש כל נוראות של המערכת
הזאת שחייה ימים אחרונים שלה.
מערכת של חוקים
כולה מתבססת על אמת. אפשר ללכת בדרך הצלה רק
אים הדרך הזאת דרך אמת. אנחנו נצתרך לקום מול
החוק של אלוה ואמונה שלו.
בכשרת הדיברות
נמצאים אספקטים רוחנים של החוק כי כל המעשים
קשורים למחשבות ושיכים לכל החוק.
רק אים להתנגד
לחטאים של השדים שקודם כל מופיעים במחשבות,
אנחנו באמת נלמד לאהוב אחד את שיני ברוח ואמת.
בסיום של החוק
זה אהבה
1 אל הקורנטיים
13:1־3
1. 13
אם בלשנות אנשים ומלאכים אדבר ואין בי האהבה
הייתי כנחשת המה או כצלצל תרועה.
2. וכי
תהיה לי נבואה ואדע כל הסודות וכל הדעת וכי
תהיה לי כל האמונה עד כי אעתיק הרים ואין בי
האהבה הייתי כאין.
3. ואם
אחלק את כל הוני ואם אתן את גופי לשרפה ואין
בי האהבה כל זאת לא תועילני.
הסיום של החוק
זה אהבה ורחמים. מה שרוח הקדוש עושה בשלב רוחני
־ לשמור ־ החוק עושה ברמה פיזית. אחד לא בא בלי
שיני. כדי ללכת לרמה הגדולה של החופש צריך שיהיה
ת הרוח הקדוש מעלך.
אלוה נתן את החוק
הזה כדי שנוכל להיות איתו ואחד עם שיני ביחסים
מושלמים.
לכן מתחיל מהדיבר
החמישי והלא כתוב שאנחנו צריכים לאהוב את אחינו
כמונו.
חלק ב'
[לקרוא אחרי פרושים
של חלק שיני של עשרת הדיברות מבדר השישי על
עשירי].
אלוה עשה את ישראל
להיות צאצאים שלו ואמר לשמור על חוקים שלו.
דברים 26:1־19
1 והיה
כי־תבוא אל־הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה
וירשתה וישבת
בה.
2 ולקחת
מראשית כל־פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה
אלהיך נתן
לך ושמת
בטנא והלכת אל־המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן
שמו שם.
3 ובאת
אל־הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי
היום ליהוה
אלהיך
כי־באתי אל־הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת
לנו.
4 ולקח
הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח יהוה אלהיך.
5 וענית
ואמרת לפני יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה
ויגר שם
במתי
מעט ויהי־שם לגוי גדול עצום ורב.
6 וירעו
אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה.
7 ונצעק
אל־יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את־קלנו וירא
את־ענינו
ואת־עמלנו
ואת־לחצנו.
8 ויוצאנו
יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל
ובאתות
ובמפתים.
9 ויבאנו
אל־המקום הזה ויתן־לנו את־הארץ הזאת ארץ זבת
חלב ודבש.
10 ועתה
הנה הבאתי את־ראשית פרי האדמה אשר־נתתה לי
יהוה והנחתו
לפני
יהוה אלהיך והשתחוית לפני יהוה אלהיך.
11 ושמחת
בכל־הטוב אשר נתן־לך יהוה אלהיך ולביתך אתה
והלוי והגר
אשר בקרבך.
12 כי
תכלה לעשר את־כל־מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת
המעשר ונתתה
ללוי
לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו.
13 ואמרת
לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן־הבית וגם נתתיו
ללוי ולגר
ליתום
ולאלמנה ככל־מצותך אשר צויתני לא־עברתי ממצותיך
ולא שכחתי.
14 לא־אכלתי
באני ממנו ולא־בערתי ממנו בטמא ולא־נתתי ממנו
למת
שמעתי
בקול יהוה אלהי עשיתי ככל אשר צויתני.
15 השקיפה
ממעון קדשך מן־השמים וברך את־עמך את־ישראל
ואת האדמה
נתתה
לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש.
16 היום
הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את־החקים האלה ואת־המשפטים
ושמרת
ועשית אותם בכל־לבבך ובכל־נפשך.
17 את־יהוה
האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר
חקיו
ומצותיו
ומשפטיו ולשמע בקלו.
18 ויהוה
האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר־לך
ולשמר כל־
מצותיו.
19 ולתתך
עליון על כל־הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת
ולהיתך עם־
קדש ליהוה
אלהיך כאשר דבר.
ישראל זה עם מציון
הוא יכול להיות חלק מיהווה ומקום מרקזי של הרצון
של אלוה.
אלוה לא רק ברך,
אלה שלח סימנים סימבולים מסוימים.
דברים 27:1־26
1 ויצו
משה וזקני ישראל את־העם לאמר שמר את־כל־המצוה
אשר אנכי
מצוה
אתכם היום.
2 והיה
ביום אשר תעברו את־הירדן אל־הארץ אשר־יהוה
אלהיך נתן לך
והקמת
לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד.
3 וכתבת
עליהן את־כל־דברי התורה הזאת בעברך למען אשר
תבא אל־הארץ
אשר־יהוה
אלהיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר יהוה
אלהי־אבתיך
לך.
4 והיה
בעברכם את־הירדן תקימו את־האבנים האלה אשר
אנכי מצוה אתכם
היום
בהר עיבל ושדת אותם בשיד.
5 ובנית
שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא־תניף עליהם
ברזל.
6 אבנים
שלמות תבנה את־מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו
עולת ליהוה
אלהיך.
7 וזבחת
שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך.
8 וכתבת
על־האבנים את־כל־דברי התורה הזאת באר היטב.
9 וידבר
משה והכהנים הלוים אל כל־ישראל לאמר הסכת ושמע
ישראל היום
הזה נהיית
לעם ליהוה אלהיך.
10 ושמעת
בקול יהוה אלהיך ועשית את־מצותו ואת־חקיו אשר
אנכי מצוך
היום.
11 ויצו
משה את־העם ביום ההוא לאמר.
12 אלה
יעמדו לברך את־העם על־הר גרזים בעברכם את־הירדן
שמעון ולוי
ויהודה
ויששכר ויוסף ובנימן.
13 ואלה
יעמדו על־הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולן
דן ונפתלי.
14 וענו
הלוים ואמרו אל־כל־איש ישראל קול רם.
15 ארור
האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי
חרש ושם
בסתר
וענו כל־העם ואמרו אמן.
16 ארור
מקלה אביו ואמו ואמר כל־העם אמן.
17 ארור
מסיג גבול רעהו ואמר כל־העם אמן.
18 ארור
משגה עור בדרך ואמר כל־העם אמן.
19 ארור
מטה משפט גר־יתום ואלמנה ואמר כל־העם אמן.
20 ארור
שכב עם־אשת אביו כי גלה כנף אביו ואמר כל־העם
אמן.
21 ארור
שכב עם־כל־בהמה ואמר כל־העם אמן.
22 ארור
שכב עם־אחתו בת־אביו או בת־אמו ואמר כל־העם
אמן.
23 ארור
שכב עם־חתנתו ואמר כל־העם אמן.
24 ארור
מכה רעהו בסתר ואמר כל־העם אמן.
25 ארור
לקח שחד להכות נפש דם נקי ואמר כל־העם אמן.
26 ארור
אשר לא־יקים את־דברי התורה־הזאת לעשות אותם
ואמר כל־העם
אמן.
גריזם זה מקום
של העם המובחר. שם צריך לענות אמן על כל מילת
ברכה או קללה. סמרים עד היום שומרים על מנהד
לא לעצום עיניים בלילה לפני חד פסח כי הם נמצאים
בלילה הזה בהר גריזם ועוזבים אותו רק בבוקר
בשביל חגיגה. אחרי זה הם חוזרים לחיים רגילים
שלהם, ליום קדוש אחרון שבשבילם זה חג מצות.
מילים אל ברכות
וקללות שיכות לטבע שונה של מעשים לכן העם קיבל
את המוסר שלו. כוהני םעמדו יחד עם נביאים בעמצא
העמק והחריזו על דברים שונים ואחרי זה על מילין
שלהם חזרו אנשים מיוחדים שעמדו על שי ההר ושישה
פעמים הם צעקו את הדברים האלה לשישה כיוונים
לפי כמות של שבתי ישראל.
כדי להראות שאנחנו
שומרים על כל החוק של אלוה אנחנו הינו צריכים
לכתוב אותו על האבן במזבח. כדיי שאנשים יוכלו
לראות את החוק כולו היו שתי לוחות הברית ענקיות
עם עשרת הדברות כתובות עלהן. אז החוק של אלוה
היה פתוח לכולם ובאופן פתוח דרש קודם כל כפיפה.
אלוה נתן תורה
לעם ישראל והבדיל בין ברכה למי ששומר על החוק
לבין קללה למי שלא שומר על חוק שנמצא בספר דברים
28:1־68 (ראה גם מאמר ברכה וקללה [75]).
הוא שלח את עם
ישראל למדבר כדי להצביע על ביאת המשיח ובמשח
40 שנה הוביל את עם ישוראל במדבר. (מעשים 7:1־60).
כדי לשמור על החוק צריך רוח הקדוש. החוק נתן
לנו אלוה והוא משתלב עם הטבע שלו. בגלל זה אלוה
כותב בלבבות שלנו ועוזר לנו לא לעבור על החוק
שלו.
ירמיה 31:31־40
31 הנה
ימים באים נאם־יהוה וכרתי את־בית ישראל ואת־בית
יהודה ברית
חדשה.
32 לא
כברית אשר כרתי את־אבותם ביום החזיקי בידם
להוציאם מארץ
מצרים
אשר־המה הפרו את־בריתי ואנכי בעלתי בם נאם־יהוה.
33 כי
זאת הברית אשר אכרת את־בית ישראל אחרי הימים
ההם נאם־יהוה