-UNTITLED-

כתוב: לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־שמו לשואהדיבר העשלישי מדבר על כוח ושילטון של אלוה וסדר שמתבסס על החוק שלו. הדיבר הזה לא רק אומש שאסור לקרוא לו בשם בלי סיבה. הוא גם קשור לסדר סוציאלי ודתי ולוח שנה שנבראו בשביל הדיבר הזה. נסיון לעבוד לאולה תחת מערכת אחרת זה גם הפרה של הדיבר הזה.

הכנסיות הנוצריות של אלוה

Christian Churches of God

PO Box 369, WODEN ACT 2606, AUSTRALIA

Email: secretary@ccg.org

( כל הזכויות משומרות .2001 Christian Churches of God Wade Cox )

המחקר הזה אפשר להעתיק ולהפיץ באופן חופשי בלי שינוים. לעותק צריך להיות סימן מסוים. הוראת שם וכתובת ה מחבר וסימן שמירת זכויות המחבר הכרחית.העותקים אפשר להפיץ בחינם. ציטוטים קטנים יכולים להיות מוספים למאמרים ביקורתיים בלי הפרת זכויות המחבר.

את המחקר הזה אפשר למצוא קאן: http://www.logon.org, גם http://www.ccg.org

7 לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־שמו לשוא.

11 לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־שמו לשוא.

שם של אלוהים ביחיד נשמע כאלוה. הוא המקור של כל כוח ובבית המקדש עובדים אליו.

17 פתגמא שלח מלכא על־רחום בעל־טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון די

26 וכל־די־לא להוא עבד דתא די־אלהך ודתא די מלכא אספרנא דינה להוא

מתעבד מנה הן למות הן לשרשו הן־לענש נכסין ולאסורין.

הוא נצא הכל בהכל. ככה הוא הופך להיות אלוהים. אבל הוא אלוה יחיד.

5 ואהבת את יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך ובכל־מאדך.

ספר שמות 13:14 מראה לנו שאלוה הופך להיות את מישהו. הוא אומר לנו: אני אהיה מה שאהיה (ראה גם מדרשי מקרא אוקספורד).

כל הכוח של אלוה נמצא בשם שלו כמו יהווה של מלאכים. כל אחד שעובד בשמו קורא לו בשם יהווה. (תראה גם מאמר מלאך יהווה [24] וגם ספר בראשית חלק 18 וגם 19).

אלוה מדריך ומלווה אותנו ודאגה שלו גורמת להתפתחות שלנו והוא נותן לנו את מגן שלו. הוא המבצר שלנו והמוציל. (2 התס' 22:32־35, תהלים 18:34, 144:1). כל השילטון נמצא אצל אלוה והוא קובע את כל השילטונות (הרומ' 13:1־2־7).

אבל אנחנו צריכים לשמוע לאלו הולא לבני אדם (מעשים 5:29). הוא בעל של אונש וסליחה (דברים 32:35, תהלים 94:1, העבר' 10:30, הרומ' 12:19).

20 את־יהוה אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע.

הסדר של לוח השנה בשמו נמצא בדיבר הרביעי שלו במאמר החוק והדיבר הרביעי [256].

החגים ושבתות הם חגים של אלוה ומה שאנחנו עושים בימים האלה אנחנו עושים בשמו של אלוה יחיד אמתי. המשיח לו פעל לפי שיטה הזאת ולא שינה שום דבר בשיטה הזאת של ימים ושבתות. הוא פעל בשמו של אלוה ולא השתמש בשם של אלוה בלי סיבה. הוא קיים את חוקי עקידה בשבת. הוא לא ניסה לשנות או לווטר עליהם. הוא פשוט סיקם את הכול וכל הקורבנות.

12 הוא יתחטא־בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם־לא יתחטא ביום

כל השילטונות צריכים לפעול לפי החוק של אלוה. כל כוחות שמנסים לפול לא לפי שיטה הם עוברים על חוק של אלוה והחוק של הדיבר השלישי.

מי שמביא החוק שהוא לא החוק של מקרא הוא עובר על חוקים של אלוה ועל דיבר השלישי.

אז אסור לנו להשתמש החוק של אלוה ולקחת חלק מהחוק וחלק אחר לשנות או לפרש לא נכון.

אסור לעבוד לאלוה יחיד בשם של ישוע ולא לשמור על שבתות וחגים ולשמור על פולחנות אלילים של שמש. אז לשמר על יום ראשון וחג המולד ופסחא אלילית זה לא רק לעבור על הדיבר הרביעי אלה גם על הדיבר השלישי ועל כל החוק בכלל.

אלוה אומר שהוא לא אוהב את החגים שלהם (ישע' 1:11־20) בגלל מבעות.

שבת שגייתית זה לא אומר לעבוד לאלוה ביום אחרי למשל ביום ראשון. זה אומר לעבוד לאלוה בכעס, רשענות וצביעות. אלוה שונא את הכומרים השוקרים האלה. הם עובדים לפולחנות שמש ופולחנות ועל (2 שמואל 32:5, הוש' 10:5, צפונ' 1:4).

אסור שלנו להשתמש בשם של אלולה בלי סיבה ולא להתחיב בשמו המזויף.

7 לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־

12 הוא יתחטא־בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם־לא יתחטא ביום

9 פדות שלח לעמו צוה־לעולם בריתו קדוש ונורא שמו.

9 למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא־יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך

תורה אומרת לנו שאף אחד לא ראה את אלוה ואף אחד לא שמע קולו. אז אך הוא נראה ומי הוא אלוהים שאף אחד לא ראה אותו ומכירים אותו רק בשם?

18. את האלהים לא ראה איש מעולם הבן היחיד אשר בחיק האב הוא הודיע.

20 ויקח את־העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר־דק ויזר על־פני

37. הוא משה אשר אמר אל בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון.

ישוע מזהה אותו כאב ואומר שאך אחד לא ראה ואתו לא צורה לא גוף ולא שמע את קולו.

17. ולמלך עולמים לאלהים הקים לעד והנעלם מעין והחכם לבדו לו הכבוד וההדר לעולמי עולמים אמן.

27. באמונה עזב את ארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה אשר איננו נראה ויתחזק.

לאלוה הזה שאף אחד לא ראה אותו יש לו שם. השם מזהה את מי שאלוה. השם שלו אלוה או יהווה המלאכים .

מאמר מודרני נותן כמה משמעויות של מילה לשוא. המשמועיות הן:

מילה שיוצאת ממילה tohu (ישע' 45:18, בראשית 1:2, ירמיה 4:23)

כל המילים האלה מתרגמים לאנגלית כלשוא. בכתבי הקודש לכל מילה יש מקום מסוים שלה ומשמעות שלה. בשביל זה בדיבר השלישי משתמשים במילים שונות. מילה עברי זה שוה (shav ). למילה הזאת גם יש משמעות של בוגדנות.

במילון עברי של סטרונג 7723 מילה shav אומרת רשענות, שקרנות, שגיתיות וכו'.

אים נסתקל על הדיבר השלישי נראה הרבה דרכים איך להשתמש בחוק הזה.

בעברית יש הרבה מילים שאומרות שם של אלוה. אחרי שבי בבבל שבת יהודה וחלק משבתי לבי ובנימין חשבו שם של אלוה כל כך קדוש שהם כתבו אותו אבל לא אמרו. כשבבית הכנסת כוהן הגיע למילה יהווה הוא אמר במקומו אדוני שאומר אדון שלי.

בעברית העתיקה לא היו אותיות תנועות. יותר מאוחר הופיו נקודות לאלה שלא היו בטוחים במסורת באלפי לבטא את הצלילים. זה היו סימנים קטנים (נקודות) שהיו מסביב ומתחת לאות אבל אף פעם לא במקום האות.

לכן מסביב לשם של אלוה שימו נקודות אדוני כמו שזה צריך להשמע. בגלל זה בתקופה אחרונה הופיעה מילה יהווה שיצא מיהוה ונקודות של מילה אדוני. סופרים 134 פעם שינה את המילה הזאת בתקופת הרבנות. אנחנו יודעים באיזו מקומות בידיוק הוא שינה את הכתבי הקודש בדיוק. מהחפרות העתיקות אנחנו יודעים ששם קצר של אלוה היה יה (ג' פריצ'רד The Ancient Near East, Princeton, 1958, Vol. 1, pp. 278-282 ). היום אנשים שיודעים טוב על אלוה (תהלים 68:4) יהוה.

כשכתבו יהוה הקריאו אדוני ונזכרו באלוהים. קראו לו יהויך. סופרים יותר מאוחרים קראו לו אלוהים.

הרבה ממסורות יותר עתיקות הגיעו ליהדות משבי בבל. פחד לא להגיד שם של אלוה בא ממסורת עבדי אלילים שאלוה יכול להתחיל לפעול או לפקח על בן אדם שקורא לו בשמו.(תראה מאמר אברקדברא במשמעות של שמות [240]).

לסופרים היו חוקים מסוימים מה הוא צריך לעשות:

אים בזמן שהוא כותב שם של אלוה פונה אליו מלך אסור לו להתיחס אליו.

הביאו את החוקים האלה לבן אדם כדי שהוא לא ישתמש בשם של אלוה לשוא. אבל יכול להיות שלזה השפיע המנהג האלילי. אים אתה מכיר שם של אלוהים אתה יכול לגרום לאלוהםים לפעול. הדעה הזאת מתנגדת לדיבר השלישי של החוק של אלוה.

מקרא של בוליגר מספרת על רשימה של שינוי שמות כמו יהויך שינו לאדוני ובהערות 32 מסופר על מילה אלוהים.

הקונצפציה הזאת על שמות של אלו הלא נמצא בדיבר השלישי.

ג'. רשדוני ( The Institutes of Biblical Law, Presbyterian and Reformed Publishing Company, 1973, page 126 ) שואל שאלה הבאה:

"תשובה: הדיבר השלישי דורש מאיתנו שלשם של אלוה, למצוות שלו, למעשים של אלוה, לתפילות, לכפיפות, ולדברים אחרים ששיכים לו ושנזכר במוח, במחשבות, בדיבור, בשיחות, בכתב ובמכתבים שלנו שלכל זה יחס שלנו יהיה מכובד וקדוש בשם של אלוה והטובתו."

החטאים שפלי הדיבר השלישי אסור לעשות זה להשתמש בשם של אלוה בלי סיבה ולשוא, לקרוא לו בשמות אחרים לא טובים, לא טהורם או לא מכובדים, לקרוא מעשים שלו או דברים שלו בשמות לא טובים, וגם לכוס אחד על שיני, לריב, או להשתמש במילים רעות וקללות וא לשמור על דוקטרינות שקרניות , או לא לכבוד מילים או מעשים או דברים שתחת הפקחת אלוה או לעשות דברים שמתנגדים לאמת ,זה הכול אסור לנו לעשות לפי הדיבר השלישי. חוץ מזה גם ליצור דתות שקרניות, לא נכונות ולא טהורות ־ זה חטא לפי דיבר השלישי."

רוב האנשים כנראה לא ידעו שלדיבר השלישי יש כל כך הרבה מרכיוים.

אנחנו יודעים שאלוה רוצה להיות חבר של בן אדם. יש רק דרך אחת שאפשר להשיג את זה ־ זה לעשות במאה אחוז מה שאלוה דורש מאיתנו לפי החוק שהוא נתן לנו. אלוה רוצה משמעת ולא קורבנות מאיתנו. החוק נמצא בשביל טובתנו ולא בשביל לגרום לנו לבעיות שאנחנו שומרים דרך רוח הקדוש.

שינוים בשם של אלוה התחילו מנחד של אדם הראשון אנוס, ספר בראשית 4:26.

26 ולשת גם־הוא ילד־בן ויקרא את־שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה.

קאן לא כותבים מה קרה באמת. מקרא של בוליגר בהערות 21 מספרת לנו על תוכן נכון של פרק הזה. לפי פרושים ישנים של יהדות אנשים הפסיקו להתפלל בשם של אלוה ( Targum Onkelos ) ועשו להם פסלים וקראו אותם בשם של אלוה (Targum Jonathan ). ראשי אומר שזה היתה פרושונציה של שימוש בשם של אלוה. דבר יהויך או מילת אלוה היתה אצם שתיאר את אלוה עד כמה שאנחנו מבינים תפקיד של מילה בישוע המשיח.

ברור שמזמן לש אנוס הנחד של אדם הראשון אנשים לימדו לעשות להם פסלים ואלילים ולשים אותם לשמיים. הם חשבו שהם התחילו לקרוא באלוהים שלהם יהוך.

אז עבדות לאלילים מתחילה דווקא ככה. אנוס אומר חלש, חולה או לא מרופא. ספר בראשית זה ספר של התחלה. אפילו עוד בזמן של אנוס אנשים התחילו להשמש בשם של אלוה בלי סיבה. אנוס, השיבעי קרא להם לא דתים (יהודה 14:15).

אז מקור של עבדת אלילים קאן. השד גורם לבן אדם להפסיק לעבוד לאלוה ולהתחיל לעבוד לפולחנות שקרניות נדג אלוה.

12 הוא יתחטא־בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם־לא יתחטא ביום

שביעת הכתר או שביעת הנשיא או כל שביעות אחרות היו נפוצות עוד בתקופה עתיקה והיו מקובלות אים הן היה מתבססות על הדיבר השלישי. כשה בן אדם שובע הוא מפטיח לשמור על מילים שלו כמו אלוה שומר על מילים והפטחות שלו. אים אנשים כאלה לא שמרו על שביעה שלהם זה נחשב כהעברת החוק של אלוה ונאנש במשפט השמיים. היום אנשים לא מתיחסים ברצינות לשביעה כזאת. היום שביעה זה רק תקס, רק פורמליות. אנשים שובעים על מקרא למרות שהם לא קראו אותו עד הסוף או לא מבינים או מה שהכי נורא לא מאמינים שמה שכתוב במקרא זה אמת.

בתקופות העתיקות לא לשמור על שביעה היה חטא מאוד חריף. בן אדם שהיה עד של השביעה כזאת ולא ניסה להפריע לעשות לו דברים רעים באצמו צריך קורבן הסליחה (ויקרא 5:4־7)

1 לא תשא שמע שוא אל־תשת ידך עם־רשע להית עד חמס.

10 שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם־לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח

16 אלה הדברים אשר תעשו דברו אמת איש את־רעהו אמת ומשפט שלום שפטו

17 ואיש את־רעת רעהו אל־תחשבו בלבבכם ושבעת שקר אל־תאהבו כי את־כל־

4 ויעשו־כן בני ישראל וישלחו אותם אל־מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל־

6 דבר אל־בני ישראל איש או־אשה כי יעשו מכל־חטאת האדם למעל מעל

7 והתודו את־חטאתם אשר עשו והשיב את־אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו

8 ואם־אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד

9 וכל־תרומה לכל־קדשי בני־ישראל אשר־יקריבו לכהן לו יהיה.

10 ואיש את־קדשיו לו יהיו איש אשר־יתן לכהן לו יהיה.

12 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי־תשטה אשתו ומעלה בו

13 ושכב איש אתה שכבת־זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד

21 לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידך

22 כי־תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי־דרש ידרשנו יהוה

1 ויאמר משה אל־בני ישראל ככל אשר־צוה יהוה את־משה.

2 וידבר משה אל־ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה.

3 איש כי־ידר נדר ליהוה או־השבע שבעה לאסר אסר על־נפשו לא יחל

4 ואשה כי־תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה.

5 ושמע אביה את־נדרה ואסרה אשר אסרה על־נפשה והחריש לה אביה וקמו

6 ואם־הניא אביה אתה ביום שמעו כל־נדריה ואסריה אשר־אסרה על־נפשה

אויבים של אלוה משתמשים לפעמים בשם של אלוה לקעה, על זה מדובר בספר תהלים 74:10־18 .את הצדיקים לוקחים לבתי סוהר, שולחים את האנשים לשבי ואומרים שם שלו. אז האנשים שלו צריכים לדעת את השם שלו, מה הוא אומר (ישעיה 52:5, הרומ' 2:24). בימים הנוראים אנשים יקללו את השם של אלוה ולא יחזרו לתשובה כדי לקדש אותו (החזון 16:9־11, 16־21).

דוגמה קלסית של שימוש לרעה בשם של אלוה בשביעה רגילה אפשר לקרוא בספר 1 שמואל 21:10־13 ומעשים 6:11. סטפן לא שאל על זכות של מעוצה להרוג אותו. הוא ביקש על סליחה את אלה שלא הצתרפו אליהם כי העדים היו משקרים ופעלו נגד הדיבר השלישי ותשיעי.

את ישוע האשימו בעבדת אלילים (מתי 9:3, 26:65, יוב 10:36). אבל הוא באצמו לימד לא לשבוע לרעה נגד רוח הקדוש. (מתי 12:22־23, מרקוס 3:22־30). זאת שאלה קשה עם אמת שלה. רוח הקדוש הוא קלי חשוב בהצלת אנישם בכוח האלוה. מי שלא מבין החטאים שלו לא יכול לקבל הצלה מאלוה.

אים אתה מקלל באלוהים או במנהל של הארץ שלכה זה משפיל את אלוה. בהמשך אנחנו נדבר על זה יותר. יש הרבה מקומות איפה מדובר על זה.

5 ועתה מה־לי־פה נאם־יהוה כי־לקח עמי חנם משלו יהילילו נאם־יהוה

6 לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי־אני־הוא המדבר הנני.

דיגמה לש עדות שקרנית מסיבה לקבל תועלתלא טובה יכוהל להיות דוגמה של נבות. המעשה שלו עובר גם על הדיבר השלישי גם על הדיבר התשיעי כי הדיבר התשיעי מדבר על עדות לא נכונה והדיבר השלישי מאסרת לקיים משפטים לא נכונים.

10 ויאמר הכהן חרב גלית הפלשתי אשר־הכית בעמק האלה הנה־היא לוטה

בשמלה אחרי האפוד אם־אתה תקח־לך קח כי אין אחרת זולתה בזה ויאמר

11 ויקם דוד ויברח ביום־ההוא מפני שאול ויבא אל־אכיש מלך גת.

12 ויאמרו עבדי אכיש אליו הלוא־זה דוד מלך הארץ הלוא לזה יענו

13 וישם דוד את־הדברים האלה בלבבו וירא מאד מפני אכיש מלך־גת.

יזבל מוצא עדים שקרים כדי שמלך אחב יוכל לקבל כרמים של נבות.

8. ואסטפנוס מלא אמונה וגבורה ויעש אתות ומופתים גדולים בקרב העם.

9. ויקומו אנשים מבית הכנסת הנקרא על שם הליברטינים ושל קורינים ואלכסנדריים ומן בני קיליקיא ואסיא ויתוכחו עם אסטפנוס.

11. ויסיתו בו אנשים אמרים שמענו אתו מדבר גדופים במשה ובאלהים.

12. ויעוררו את העם ואת הזקנים והסופרים ויקומו עליו ויחטפהו ויביאהו לפני הסנהדרין.

13. ויעמידו עדי שקר אשר אמרו האיש הזה איננו חדל מהטיח דברים נגד

כמו שראינו הם ניסו להאניש את ישוע. רוב הנביאים שנשלחו לישראל היו נהרגים עלידיה כוהנים או צובור דתי של התקופה הזאת מסיבות שונות. ברוב המקרים אנשים חטאו בגלל שהכומרים שלהם עבדו לאלים שקרנים ולא לאלוה יחיד אמתי.

2. והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נסלחו לך חטאתיך.

4. וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם.

5. כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך.

6. אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך.

אים ישוע באמת היה משיח אז הוא לא היה אפיקורס. כוהן הראשי דיבר על שנה כשצריך לבוא מישהו שימות על חטאים של אנשים אחרים. הוא ציפה לישוע. זה היה סמל שהוא הוריד את הבגדים שלו. היא ניסה להראות חיסרונות של כוהנים לבים ביהודה עד מלכיצדק בישראל.

63. וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים.

64. ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים.

65. ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו.

את ישוע האנישו בעבדת אלילים בגלל בורות של אנשים שהכשיבו לו ומה שהוא אמר ביחס לכתבי הקודש. רוב הנוצרים מודרנים היו הורגים את ישוע היום אילו הוא היה בא אליהם שוב. כי מה שהוא צריך לתת שונה ממה שהוא רוצה לשמוע. בימי הבינונים היו מושיבים אותו כמו ארין ששמר על שבת לפי הבשורות של הברית החדשה.

34. ויען אתם ישוע הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אלהים אתם.

35. הן קרא שם אלהים לאלה אשר היה דבר האלהים אליהם והכתוב לא יופר.

36. ואיך תאמרו על אשר קדשו האב ושלחו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בן אלהים אני.

רק הבשורה היחידה הזאת מאשימה אותו. האנישו אותו שהוא גנב את כוח של אלוהים אקרון.

22. אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה.

23. וישתוממו כל המון העם ויאמרו הכי זה הוא בן דוד.

24. והפרושים כשמעם זאת אמרו זה איננו מגרש את השדים כי אם על ידי בעל זבוב שר השדים.

25. וישוע ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב וכל עיר ובית הנחלקים על עצמם לא יכונו.

26. והשטן אם יגרש את השטן נחלק על עצמו ואיככה תכון ממלכתו.

27. ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם.

28. אך אם ברוח אלהים אני מגרש את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים.

29. או איך יוכל איש לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו.

30. כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר.

31. על כן אני אמר לכם כל חטא וגדוף יסלח לאדם אך גדוף הרוח לא יסלח לאדם.

32. וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמחרף את רוח הקדש לא יסלח לו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.

שיוע מלמד שעדות שקרית אחד נגד שיני אפשר לסלוח אבל עדות שקרית נגד אלוה זאת חטא שעליו מקבלים מוות. בשביל לקבל הצלה צריך לחזור לתשובה. הצלה ברוח הקדוש למרות כל החטאים זה מפתח להצלה. מי שלא יכול לחזור לתשובה ולבקש סליחה הוא חוטא נגד אלוה.

9. ויצרבו בני אדם בחם גדול ויגדפו את שם אלהים אשר לו הממשלה על המכות האלה ולא שבו לתת לו הכבוד.

10. וישפך החמישי את קערתו על כסא החיה ותחשך מלכותה וינשכו מכאב לב את לשונם.

11. ויגדפו את אלהי השמים ממכאבם ושחינם ולא שבו ממעשיהם.

עדות שקרית לאלוה זאת אנטיטזה לחזרה לתשוהב. העולם חי לפי חוקים שלו במשך 6000 שנה ואפילו יותר. הם יעשו מאדמה מדבר ריק ואפילו אז לא יחזרו לתשובה ולא ישמרו על חוק של אלוה.

15 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין.

אלוהים לא משחק במשחקים. אלוהים מתכון למה שהוא אומר. לציבור לא תהיה סקנה אים כולנו נשמור על החוק שלו. איי אפשר לשמור על חלק של החוק. אנחנו לא יכולים לשמור על החוק ad hoc זאת אומרת באופן חלקי. מערכת של החוק של אלוה שלמה ומתבססת על חוקים של טבע וסדק עולמי. יחסים לא יכולים להשתנות עם הזמן, הם סטטים, מושלמים שהופיעו לפי רצון של אלוה פעם אחת ולעולם. שינווים בחוק ושביעות גורמים להעברות של הדיבר השלישי.

ספר במדבר 16 מראה לנו שלאוה לא סבול הרבה את אלה שלא שומרים על החוק שלו ומתנגדים אליו.

30 ואם־בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את־פיה ובלעה אתם ואת־כל־אשר

להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את־יהוה.

31 ויהי ככלתו לדבר את כל־הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם.

32 ותפתח הארץ את־פיה ותבלע אתם ואת־בתיהם ואת כל־האדם אשר לקרח

33 וירדו הם וכל־אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך

שם של אלה אמרו בכעסה. אלוה השתמש במקרה הזה כדי לעצור את המרד וכדוגמה לאלה שמשתמשים בשם של אלוה בלי ביסה. אבל הכי רע זה לא סתם לקרוא את אלוה בשמו אלה לקרוא לו בכעס, לצעוק אליו ועל שיטה שלו ואלה ששומרים על החוקים שהוא הביא.

את הנביא ירמיה שנוא נביאי אנתות שמשם הוא הגיע.בדרך כלל חטאים העם מתחילים מראש של העם. זונת הדת לשוא קיבלה לה שם של אלוה ככה שהןא איבד את הכוח שצריך להיות לו (החזון 17:16).

פולוס נזרק מול כוהן הראשי. המעשים האלה הם גודמה מאוד חשובה.

1. 23 ויבט פולוס אל הסנהדרין ויאמר אנשים אחים בכל תמת לבבי התהלכתי לפני אלהים עד היום הזה.

2. ויצו חנניה הכהן הגדול את העמדים עליו להכותו על פיו.

3. ויאמר אליו פולוס יככה אלהים הקיר המסיד האמנם ישב אתה לדין אתי כתורה ואתה מצוה להכותי שלא כתורה.

4. ויאמרו העמדים שם את הכהן הגדול לאלהים תחרף.

5. ויאמר פולוס אחי לא ידעתי אשר הוא הכהן הגדול כי כתוב נשיא בעמך לא תאר.

פולוס השליח ידע את החוק הזה. הוא לימד את החוק כמו פרסי (ספר מעשים 5:34).

3. ויאמר איש יהודי אנכי נולד בטרסוס אשר בקיליקיא ומגדל בעיר הזאת לרגלי גמליאל ומלמד לפי דקדוקי תורת אבותינו ואהי מקנא לאלהים כמוכם כלכם היום.

באצם פולוס לא היה יהודי. הוא היה משבת בנימין (הרומ 11:1). זאת אומרת שהוא שיך לשבת בנימין ולא שבת יהודה שמשבת הזה יוצאים יהודים. משה לא היה יהודי. הוא היה לבי. ישוע המשיח היה יהודי, גם קשור ללבי. כוהן הראשי למרות שהוא היה לבי הוא היה ראש של כל השבתים גם לבי גם בנימין גם יהודה. החוק הזה מסתים עם הרסת בית המקדש ותקופה של בית התפוצות.

פולוס כשהוא הבין מה הוא הולך להגיד הוא ידע מה הוא עוסה. הוא דיבר נגד מנהל ואנשים שלקחו על אצמם כוח של אלוהים ונגד החוק.

1. כל נפש תכנע לגדלת הרשיות כי אין רשות כי אם מאת האלהים והרשיות הנמצאות על יד אלהים נתמנו.

2. לכן כל המתקומם לרשות מרד הוא בצווי האלהים והמרדים ישאו את דינם.

החוק של לאוה זה הצו שלו שנמצא בספר שמות 22:28. לבן אדם קשה מאוד לחיות לפי החוק בגלל הנהלה גדולה של מדינה, על מה שכתב פולוס השליח. כנירא כל האנשי םשלנו בעתיד יקלו מבחן כי שילטון עוברים על זכויות שלהם.

1 ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו.

2 וירא בלק בן־צפור את כל־אשר־עשה ישראל לאמרי.

3 ויגר מואב מפני העם מאד כי רב־הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל.

4 ויאמר מואב אל־זקני מדין עתה ילחכו הקהל את־כל־סביבתינו כלחך

השור את ירק השדה ובלק בן־צפור מלך למואב בעת ההוא.

5 וישלח מלאכים אל־בלעם בן־בעור פתורה אשר על־הנהר ארץ בני־עמו

לקרא־לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את־עין הארץ והוא ישב

6 ועתה לכה־נא ארה־לי את־העם הזה כי־עצום הוא ממני אולי אוכל נכה־

בו ואגרשנו מן־הארץ כי ידעתי את אשר־תברך מברך ואשר תאר יואר.

7 וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל־בלעם וידברו

8 ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי

9 ויבא אלהים אל־בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך.

10 ויאמר בלעם אל־האלהים בלק בן־צפר מלך מואב שלח אלי.

11 הנה העם היצא ממצרים ויכס את־עין הארץ עתה לכה קבה־לי אתו אולי

12 ויאמר אלהים אל־בלעם לא תלך עמהם לא תאר את־העם כי ברוך הוא.

13 ויקם בלעם בבקר ויאמר אל־שרי בלק לכו אל־ארצכם כי מאן יהוה

14 ויקומו שרי מואב ויבאו אל־בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו.

16 ויבאו אל־בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן־צפור אל־נא תמנע מהלך

17 כי־כבד אכבדך מאד וכל אשר־תאמר אלי אעשה ולכה־נא קבה־לי את העם

18 ויען בלעם ויאמר אל־עבדי בלק אם־יתן־לי בלק מלא ביתו כסף וזהב

לא אוכל לעבר את־פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה.

19 ועתה שבו נא בזה גם־אתם הלילה ואדעה מה־יסף יהוה דבר עמי.

20 ויבא אלהים אל־בלעם לילה ויאמר לו אם־לקרא לך באו האנשים קום

21 ויקם בלעם בבקר ויחבש את־אתנו וילך עם־שרי מואב.

22 ויחר־אף אלהים כי־הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא

23 ותרא האתון את־מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון

מן־הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את־האתון להטתה הדרך.

24 ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה.

25 ותרא האתון את־מלאך יהוה ותלחץ אל־הקיר ותלחץ את־רגל בלעם אל־

26 ויוסף מלאך־יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין־דרך לנטות ימין

27 ותרא האתון את־מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר־אף בלעם ויך את־

28 ויפתח יהוה את־פי האתון ותאמר לבלעם מה־עשיתי לך כי הכיתני זה

29 ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש־חרב בידי כי עתה הרגתיך.

30 ותאמר האתון אל־בלעם הלוא אנכי אתנך אשר־רכבת עלי מעודך עד־

31 ויגל יהוה את־עיני בלעם וירא את־מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה

32 ויאמר אליו מלאך יהוה על־מה הכית את־אתנך זה שלוש רגלים הנה

33 ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם־

כל העקידות הן חגים לאלוה וקורבנות לא טהורות זה אותו דבר שלהגיד שם של אלוה בלי סיבה.

אלוה אומר שאנשים חושבים ששולחן שלו לא טהור לכן אנחנו חוטאים כשמביאים לו קורבנות לא טובות.

10 ויחר־אף בלק אל־בלעם ויספק את־כפיו ויאמר בלק אל־בלעם לקב איבי

11 ועתה ברח־לך אל־מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד.

12 ויאמר בלעם אל־בלק הלא גם אל־מלאכיך אשר־שלחת אלי דברתי לאמר.

13 אם־יתן־לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את־פי יהוה

לעשות טובה או רעה מלבי אשר־ידבר יהוה אתו אדבר.

14 ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית

15 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין.

16 נאם שמע אמרי־אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי

בטקסט הזה חשוב שישוע היה במדבר עם עם ישראל. ישוע אמר שאף אלוה לא ראה את אלוה ולא שמע את קולו. ישוע קבע את האונש הזה בגלל משה, בגללו הוא חשב שצריכה להיות הנהלה נושפת.

דווקא משה היה צריך לעשות את זה כי הוא קיבל הערות במדבר ממשהוא שאנחנו חושבים היה משיח.

4. וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח.

לכן כנסיה טריניטרית לא הסכימה עם טענה שישוע היה במדבר עם עם ישראל כמלאך יהווה או שליח של אשיפה גדולה של ספר ישעיה 9:6 (LXX ). אים זה היה ישוע אז החוק של מצוות לא עוברים קולל שבתות וחגים של אלוה. אז אנחנו רואים שהם כבשו על שילטון של אלוה ןשם שלו לשוא. הם הרגו את הצדיקים ושתו מדם שלהם.

יש כמה קבוצות של כנסיות ששומרות על שבת וטוענות שצריך לקרוא לאלוה רק בספה עברית. הם מסבירים את זה בספר מעשים 4:12

12. ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע.

רעיון יכול להיות מקובל ולפי זה אנחנו צריכים לשמור על מה שאנחנו אומרים. הרעיון הזה צוחק על אלוה יחיד אמתי כי לפי הוא אלוה מדבר עם בן אדם רק בעברית העתיקה. הרעון הזה לא מתיחס לאובדה שדוקא אלוה קבע את הספות במגדל בבל.

6 לםרבה המשרה ולשלום אין־קץ על־כסא דוד ועל־ממלכתו להכין אתה

ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד־עולם קנאת יהוה צבאות תעשה־זאת.

יש כמה דרכים איך להבין את המשפט הזה. LXX מבין את הטקסט של ספר ישעיה 9:6־8 כמו:

6 לםרבה המשרה ולשלום אין־קץ על־כסא דוד ועל־ממלכתו להכין אתה

ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד־עולם קנאת יהוה צבאות תעשה־זאת.

8 וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר.

לכן תירגום בספר LXX כמו מלאך של אשיפה הגדולה ברור.

טריניטרים ויהודים לא מבינים מי זה אב הנצחי. הוא יוצא מ־ LXX. טקסט עיברי העביר את התפקיד של האב למשיח. לפי הבשורה של פולוס השליח יש הרבה אבים בארץ ובשמיים. (האת' 3:14). אפר לנסות לקרוא טקסט עברי כמו אב הנצחי אבל בדרך כלל לא קוראים את זה בטקסטים קולל LXX . סונצינו ככה מתרגם את הטקסט הזה:

לכן מערכת נראת בשילטון של אלוה. LXX מבין כמו מלאך של הברית העתיקה שנתן החוק לישוע וכתבו את זה מאה לפני שישוע נולד. יהדות מודרנית לא מקבלת את האובדה הזאת לכן היום נוולדה יהדות רבנים נגד תורת LXX .

רעיון של שמות הקדושים לא מתיחסת לטעונות של כתבי הקודש שנמצאים בבשורה על פי מתי 1:21־23

21. והיא ילדת בן וקראת את שמו ישוע כי הוא יושיע את עמו מעונותיהם.

שיוע נשלח לארץ, הוא חי חיים בלי חטאים ואז נתן אותם כקורבן: כי אלוה הוא המוציל שלנו.

25. לאלהים אשר לו לבדו החכמה המושיע אתנו לו הכבוד והגדלה והעז והממשלה מעתה ולעולמי עד אמן.

23. הנה העלמה הרה וילדת בן וקראו שמו עמנואל אשר פרושו האל עמנו.

את הבן של אלוה הזה, המשיח, המוציל נקבע עלידי כוהן הראשי לפי צו של מלכיצדק ונעשה כוהן הראשי שלנו בביאת הראשונה שלו ויהיה מלך בביאת השניה שלו.

אים אנחנו קוראים את שיוע רק בשם עברי שלו אנחנו עוברים על הדיבר השלישי. זה מגביל את רצונות של אלוה ותוכנית שלו על הצלחה והצלה של כל האנשות.

כשנביאים ביקשו מישוע ללמד אותם להתפלל שמדובר על זה בספר הבשורה על פי לוקס 11:1־4 הוא לימד אותם להתפלל לאלוה. התפילה שלו היתה "האב שבשמיים".

בבשורה על פי יוחנן 17:1־26 ישוע התפילה שלו פונה לאוה כלאב. בבשורה על פי מתי 27:46 שישוע כשהוא היה על הצלב הוא פונה לאלוה בארמית שהיתה שפת אם שלו ושל העם הזה: אלי, אלי למה עזבתה אתי?

הוא לא השתמש במילה עברית. מתי כתב את זה כי הוא שמע את זה כי היה שם. יוחנן גם היה שם. הוא רשם מילים הבאות: "הכול נגמר".

חשוב מאוד להבין שלאלוה ולישוע יש הרבה שמות.

חשוב מאוד להבין שלאלוה ולישוע יש הרבה שמות אבל השמות האלה צריכים להיות מקודשים. אים אנחנו רק אומרים את השם בעברית זה לא עושה את השם מקודש. השמות קדושים באצמם. שמות של ישוע מדברות על כוח שהוא קיבל משלוה. בגלל זה מלאכים של הברית העתיקה קיבלו שמות של יהוה. אבל רק לו היה שם יהווה של המלאכים.

למה התכוון ישוע כשאמר לתלמידים שלו על ההר לא לשבוע בכל? פשוט הוא אמר שהוא בא לא כדי להרוס את החוק. היא הוא שינה את חלק של החוק בצו שלו?

34. אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה.

35. ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב.

36. אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא.

לפרקים האלה יש שני חלקים. חלק ראשון על החוק השביע וחלק שיני מאסר שביע בלי תוכן. אנחנו הרבה שמענו שאנשים אומרים: "האמת היא.." היא זה אומר שלפני זה הם אמרו לא אמת? או הם חושבים שנאמין להם יותר אים הם יגידו : שאימא שלי ימות אים אני משקר" ?

שיוע אמר לנו להשתמש במילים פשוטות כן או לא.

חלק ממנהיגים שלנו בגלל מילחים "לא לשבוע בככל" אמרו לנו לא לשבוע בבית משפט. זאת לא הבנה נכונה של החוק. פולוס השליח שבע בבית המשפט ולא עבר בזה החוק של אלוה.

16 ותאמר רות אל־תפגעי־בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל־אשר תלכי אלך

17 באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יסיף כי המות

אנחנו צריכים להריח דוגמה של רות איך היא קרא לאלוה היה טוב מאוד.

התוכן של הדיבר הרביעי זה על מה שאנחנו מדברים. המילים שלנו מראות המחשבים שלנו, המחשבות מנהלים על המעשים. בבשורה על פי לוקס 6:43־45 ישוע נותן לנו עיקרון:

43. כי עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם עץ משחת איננו עשה פרי טוב.

44. כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה.

45. האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו.

פולוס השליח מדבר על לב רע אל האחים הרומים. הוא מראה דוגמה לש בן אדם שמתרחק מאלוה:

13. קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון חמת עכשוב תחת שפתימו.

בפרק הזה מדובר על אלה שלא שומרים על חוקים של אלוה.

ישוע האח של ישוע המשיח , אפיפיור בכנסיה בירושלים הנציג של קונפסיה בספר מעשים 15 צריך לספר לנו הרבה על שסות.

26. איש מכם אם ידמה להיות עבד אלהים ואיננו שם רסן ללשנו כי אם מתעה הוא את לבבו עבדתו אך לריק תהיה.

5. שמעו אחי אהובי הלא בעניי העולם הזה בחר האלהים להיות עשירים באמונה וירשי המלכות אשר הבטיח לאהביו.

6. ואתם הכלמתם את העני הלא העשירים הם העשקים אתכם והם הסחבים אתכם אל בתי דין.

5. ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה.

6. כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם.

7. כי מין כל בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על ידי מין האדם.

8. אבל הלשון אין אדם יכל לכבשה אין מעצור לרעה הזאת וסם המות מלאה.

9. בה נברך את האלהים אבינו ובה נקלל את האנשים העשוים בצלם אלהים.

11. אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה.

12. אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את עמיתך.

אז אנחנו רואים שאלוה רוצה שלהעובדים שלו תהיה שפה נקיה. הוא משפט אותנו לפי מה שאנחנו אומרים ואיך.

על תפילה אל אלוה יודעים עוד מזמנים העתיקים. אבל גם יודעים שבתפילה אפשר להשתמש כבקלי כדי לשפיע על אלוה. הניסיון הזה "להשפיע" היה לשוא. זה ניסיון לעבור על הדיבר השלישי. צומות הביאו כוהנים ועבדי כנסיה כשלציבור היו בעיות קלקליות. התפילות היו מכונות למדריכי כנסיה שהובילו את החברים אחרים לכפירות.

15. ויוחנן מעיד עליו ויקרא לאמר הנה זה הוא אשר אמרתי עליו הבא אחרי היה לפני כי קדם לי היה.

אלוה השתמש בנביאות ובנביאים כדי להגיד לאנשים מה מחכה להם בעתיד, כדי להביא אנשים לתשובה, כדי להראות להם מה מחכה לישראל ולאלה שלא ישמרו על החוקים של אלוה.

נביאות לרעה תמיד היתה מחלה בשביל עם ישראל. כדוגמה נסיון של מלך בלק ממואב בספר במדבר 22 שביקש מולעל לקלל את ישראל. זה מראה לנו איך לאוה מתיחס לנביאים השוקרים. כל הנביאים כאלה שמשקרים הם הנביאים לשוא. היום במאה אשרים דוקטרינות שקרניות ונביאים המשקרים הפך להיות מחלה לכנסיות של אלוה.

זרם ראשי של ככה נקרא עולם אורתודוקסי מלא בדוקטרינות מלכותיות שיצרו אותן אנשים שבאצמם עוברים על הדיבר השלישי. תפילות למרים כדי להגיע בתפילות לישוע לשוא כי אסור להתפלל לה. להשתשם בקלי תפילה כמו מחרוזת גם אסור ונחשב כהעברת הדיבר השלישי.

בעולם קטולי ־ פרוטסטנטי יש הרבה מדי דוקטרינות מזויפות.

7. ובהתפללכם אל תפטפטו כגוים החשבים כי בהרבות דבריהם ישמעו.

ניסיון לאשוף אלפים אנשים ביחד באיצטדיון ולהתפלל לאלוה כדי ביחד לקבל את הרוח הדוש זה ניסיון לשוא, כשאנשים משתמשים בשם של אלו הבלי סיבה.

המשפט " אני כזה כמו שאני" זה ניסיון לעבור על הדיבר השלישי. זה מלמד אותנו לא לחזור לתשובה ובאצם שיר הזה משתמש בשם של אלוה לשוא. אלוה רוצה חזרהלתשובה ולא עקידות. לאנשים אפילו לא אומרים שהם צריכים לבקש סליחה על החטאים שלהם. זה מה שאלוה מבקש בחוקים שלו עם עדות המשיח.

תפילה על ישוע ביום ראשון בבוקר במאה אחוז שימוש בשם של אלוה לשוא. ישוע אמתי מדבר בבשורה על פי מתי ומרקום ככה:

כל המערכת של שירי הבשורות עם סיסמה "יתנו את הלב שלכם לאלוהים" זאת תורה מזויפת על עליה לשמיים או נפילת לגינום לא מתבססת על חוקים של אלוה יחיד ואמתי, אנחנו לא יכולים לקרוא על זה במקרא בשום מקום. התורה כזאת פשוט לשוא. אין לה שום מתרה חוץ מלעזור לעלות לדת מזויפת במקום אמונה באלוה יחיד אמתי של המקרא. לרעיון הזה יש טבע אנושי. הם לא שיכים לכתבי הקודש. הם בלי סיבה ולשוא. הם מפריעים לאלוה לקיים את התוכנית שלו ־ להביא אותנו דרך חזרה לתשובה לארץ המובטחת איתו (מעשים 2:38, מתי 7:21).

בספר הזה אלוה מחריז בזאת שהיסטוריה יגיעה לסי שלה ואנישים יחיו בשלבה יחד עם אלוה וככה יהיה בכל ציבור ובכל שבת.

8. ואתם אל תדמו להם כי יודע אביכם כל צרככם בטרם תשאלו ממנו.

11 לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־

12. וראש דבר אחי לא תשבעו לא בשמים ולא בארץ ולא בכל שבועה אחרת ויהי הן שלכם הן ולא שלכם לא פן תפלו בידי הדין.

מישהוא מאשים את עשרת הדיברות בנגטיביות כי הם בנוים לפי שיטה: אתה לא צריך לעשות... במשפט כזה משתמשים 10 פעמים בספר שמות 20 וגם 10 פעם בספר דברים 5.

אבל החוק הוא פוזיטיבי. צריך לשמור על עשרת הדיברות והם מתיחסים לכל אחד בנפרד ולכל הציבור. החוק ששומרים עליו מביא את רוח של בן אדם לדרך של אלוה. זה מחייב מבן אדם סבלנות וסגידה. עד שאנשים לא ילמדו להשתמש בלב שלהם בעולם יפרח חוסר חוקים.

צריך לשנות לב של בן אדם. אחרת מעשים שלו יהו דפוקים וטיפשים.

1 למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה־

החוק לש אלוה מלא בחוכמה. מי ששומר על החוק מקבל חן והבנה. התוצאות של החוק פוזיטיביות.

החוק של אלוה זה פתרון של בני אדם שהם לא מסוגלים לנהל באצמם. הדיבר השלישי מביא חלק גדול של השילטון. אלוה בצדק שלו מביא את החוק שלו. אנשים צריכים ללמוד לפחד מאלוה ולפחד לעבור על החוק שלו.

( ראה גם שמות 20:10, דברים 5:4, משל' 1:32, 14:7, 17:12, 10:23, 18:6, 29:11, 13:20, 26:6 ).

ספר שמות 21:17 מדבר על אונש על קללץ אב או אם. דרשות לקללות לעם אחר גם נמצאות בספרי החוק. אי אפשר לקיים אף קללה או אונש אים הם לא נמצאים במסגרת החוק. המעשים כאלה הם העברת הדיבר השלישי וכל דיבר אחר ששיך למעשים כאלה.ד

אלוה באצמו נשבע וצריך לשמור על שביעה. ספר של ישעיה 45:23 זה ספר נביאות.

23 בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב כי־לי תכרע כל־ברך תשבע

אלוה אומר שהיסטוריה יגיעה לסי שלה כשכל העמים יעבדו לו ישמרו על החוקים שלו וחגים.

8 הגיד לך אדם מה־טוב ומה־יהוה דורש ממך כי אם־עשות משפט ואהבת

11 לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־

12. וראש דבר אחי לא תשבעו לא בשמים ולא בארץ ולא בכל שבועה אחרת ויהי הן שלכם הן ולא שלכם לא פן תפלו בידי הדין.

11. כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים.

18 ודוד ברח וימלט ויבא אל־שמואל הרמתה ויגד־לו את כל־אשר עשה־לו

אלוה בחר בישע המשיח כנציג שלו וכולם צריכים להכנע לו בשם של אלוה.

10. למען אשר בשם ישוע תכרע כל ברך אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ.

מה שאפשר לדעת על אלוה יודעים המובחרים שפועלים משמו (הרומ' 1:19־20). במלכות הבאה של אלוה אנשים לא ישתמשו בשם של אלוה בלי סיבה ולשוא מה שהם עשו בעבר (בראשית 4:26). מי שהגיע לשילטון ככוהן הראשי לפי צו של מלכיצדק יהיה מלך המלכים וינהל בשם של אלוה יחיד ואמתי ששלח אותו לאדמה (יוב 17:3) ואף פה לא יגיד את השם של אלוה לשוא.