-UNTITLED-

החוק קולל שני דיברות. את שני הדיברות האלה מיצגים את בסיס של תורה כולה ומצות של נביאים , קולל כתבי ישוע המשיח שאנחנו מכירים כמקרא. דיביר ראשון אומר תאוהב את אלוהים בכל הלב וכל הנפש ודיבר שיני דומה לראשון: תאוהב את אחיך כאצמך.

הכנסיות הנוצריות של אלוה

Christian Churches of God

PO Box 369, WODEN ACT 2606, AUSTRALIA

Email: secretary@ccg.org

( כל הזכויות משומרות .2001 Christian Churches of God Wade Cox )

Sub-editors Cassie Wattler & Scott Rambo)

המחקר הזה אפשר להעתיק ולהפיץ באופן חופשי בלי שינוים. לעותק צריך להיות סימן מסוים. הוראת שם וכתובת ה מחבר וסימן שמירת זכויות המחבר הכרחית.העותקים אפשר להפיץ בחינם. ציטוטים קטנים יכולים להיות מוספים למאמרים ביקורתיים בלי הפרת זכויות המחבר.

את המחקר הזה אפשר למצוא קאן: http://www.logon.org,גם http://www.ccg.org

הבנת החוק ומשמעות שלו השתנו במהלך הזמן. בתקופה הזאת היו הרבה שינוים והיום יש הרבה מדמעיות של החוק. הנביאים המוקדמימים הבינו את החוק בדרך כלל מצד של צדק סוציאלי. יותר מאוחר הנביאים דאגו יותר על עבודה לאלוה ועל קיום מעשים קדושים. חלק ממעשים קשורים למשפטים והחזרת החוק בישראל. הברית החדשה מתעסקת בתוצאות מלכות של ישוע והמשך של החוק בניגוד להחלתות שקיבלו רבנים יהודים. הבשורה קופית אל פי פומוס שואל שאלה שמרה בסיס של כל הבשורה. עם הזמן הכי חשובים נעשו שאלות כמו קמה זמן להתפלל, קמה זמן לתת צדקה, מתי למהר וכו'. כל השאלות האלה נמצאות בקורן שבאצם מראה את כל המעגל ומחזיר אותנו לשאלה על צדק סוציאלי.

כל פרוש של החוק דוקש לימוד רעיונןת שנמצאים בכל מני ספרים מתקופות שונות וגם כוונות של חוק הראשון. דבר הכי חשוב קאן זה שישיוע לא וויטר על אף נקודה בחוק, לא שינה בו אף מילה. אז אנחנו ראים שכוונה קללית של מקרא זה לשחנע בן אדם לאהוב את לאוה וגם את אחיו.

דרך אנליזה של חוקים של אלוה אנחנו רואים במצוות הסברים של אגרות דרך הזמן. גם היום החוק של אלוה הוא כמו שהיה פעם ותמיד. כל השאלות שקשורות לעבודת אלוה, תהורה, צדקה, ואמונה מוחלטים וצריכים להיות מקובלים כל שבע שנים.

אנחנו רואים שלא נתנצל אים נשמור על חוקים. אנחנו נתנצל עלידי רחמים. בלי רוח הקדוש אנחנו לא נצליח לשמור על חוקים כמו שעושים יהודים ועמים אחרים במשך שלוש מאות שנה. אנחנו שומרים על חוקים כי זה דורש מאיתנו את אהבה שלנו לאלוה. אנחנו תמיד הינו צריכים לעשות את זה אבל כומרים לימדו אותנו לעשות אחרית או שינו את החוק של אלוה או לוח שנה של אלוה ככה שהיה בילתי אפשרי לשמור עליו.

בגלל פקוש לא נכון של קולוס' 2:14־15 נוצרות מודרנית מלמדת שהחוק של אלוה נטלה על הצלב. זה היה מסמך על החוק, המגילה שנטלה על הצלב ולא החוק של אלוה באצמו. צורת מנהלה רומית שאנחנו מכירים כנוצרות ניסתה להכניס את ישוע בתוך מערכת אלילית ולצרף למערכת הזאת מבנה פוליטית של יבנים ־ רומים. כדי לקיים את זה הם היו צריכים לשנות את כל מקרא ככה שאף אחד לא יחשוב שהם עושים את זה. ככה נולדה טעות על הברית החדשה ועל נפילת החוק של אלוה. הם שינו גם את חוח שנה של אלוה . במקומו הרכניסו את לוח שנה אליעלי ומערכות של פולחן השמש, חג המולד ופסחא אלילית.

רומים קיבלו דת באימפריה וכשהיא נפלה הם העמידו את חייה ודרשו מדת לפקח על חינוח למרות שקודם זה היה תחת אחריות של אימפריה. הם הצליחו לעשות את זה הודות לשינוים כללים של מערכת הדת כי חוקים לש לאוה התנגדו במאה אחוז למערכת פוליתית ודתית של לאוה יחיד בשלישיה. את המערכת פוליתית ודתית עדיין קימת וארופה עדיין מחזקת ואתה. אבל בקרוב הכול ישתנה.

המתרה שלנו כמו שזה כתוב בחוק זה לקרוא ולפרש את החוק אצמו. כשאנחנו עושים את זה אנחנו רואים מה שיחליף ואתו בזמן ביאת המשיח. ואילו אנחנו היאנו עושים ככה מהתחלה, אנחנו לא הינו מאבדים את הדרך הנכונה וההיסטוריה שלנו היתה אחרית.

למרות מיטוס פופולרי החור של אלוה והמצוות שלו קיימו מהתחלה. על זה אפשר לקרוא במאמרים דוקטרינה של חטא הראשון חלק א', גן אדן [246], דוקטרינה של חטא הראשון חלק ב', דור של אדם הראשון [248]. קונצפציה של נוח לסין זה פיקציה של רבנות יהודי. הבנה ופחד מול אלוה קימו בישראל עוד בזמן של אדם הראשון, נביאים והאבתינו. וזה הם לקחו איתם למצרים.

17 ותיראן המילדת את־האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים

18 ויקרא מלך־מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין

19 ותאמרן המילדת אל־פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי־חיות הנה

21 ויהי כי־יראו המילדת את־האלהים ויעש להם בתים.

ודיבר אלוה עם הנביאים שלו ובמיוחד עם משה דרך המלאך שלו יהווה (ראה מאמר מלאך יהוה [24]).

2 וירא מלאך יהוה אליו בלבת־אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש

3 ויאמר משה אסרה־נא ואראה את־המראה הגדל הזה מדוע לא־יבער הסנה.

4 וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה

5 ויאמר אל־תקרב הלם של־נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד

6 ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר

7 ויאמר יהוה ראה ראיתי את־עני עמי אשר במצרים ואת־צעקתם שמעתי

8 וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן־הארץ ההוא אל־ארץ טובה ורחבה

אל־ארץ זבת חלב ודבש אל־מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי

9 ועתה הנה צעקת בני־ישראל באה אלי וגם־ראיתי את־הלחץ אשר מצרים

10 ועתה לכה ואשלחך אל־פרעה והוצא את־עמי בני־ישראל ממצרים.

11 ויאמר משה אל־האלהים מי אנכי כי אלך אל־פרעה וכי אוציא את־בני

12 ויאמר כי־אהיה עמך וזה־לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את־העם

13 ויאמר משה אל־האלהים הנה אנכי בא אל־בני ישראל ואמרתי להם אלהי

אבותיכם שלחני אליכם ואמרו־לי מה־שמו מה אמר אלהם.

14 ויאמר אלהים אל־משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל

15 ויאמר עוד אלהים אל־משה כה־תאמר אל־בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם

אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה־שמי לעלם וזה

16 לך ואספת את־זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי

אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת־העשוי לכם במצרים.

17 ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל־ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי

18 ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל־מלך מצרים ואמרתם אליו

יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה־נא דרך שלשת ימים במדבר

19 ואני ידעתי כי לא־יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה.

20 ושלחתי את־ידי והכיתי את־מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו

21 ונתתי את־חן העם־הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם.

22 ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי־כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על־

יש אשר יש ( eyeh’asher’eyeh ) או אהיה אשר אהיה ( Oxford Annotated RSV). אני אלוה יחיד אמתי , יחיד הנצחי (יוחנן 17:3, 1 יוחנן 5:20, 1 טימ' 6:16), עליון (דברים 32:8) אלוה (עזרא 4:24, 7:26, תהלים 30:4־5) היה צריך להתפזר כדי להיות אלוהים. ואת האפשרות הזאת הוא נתן לבנים שלו (תהלים 86:2, 6). הוא קבע את בנו הרוח להיות אלוהים.

6 חציך שנונים עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך.

8. אך על הבן אמר כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך.

9. אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך.

1 מזמור לאסף אלהים נצב בעדת־אל בקרב אלהים ישפט.

5 לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו ימוטו כל־מוסדי ארץ.

אלוה נתן את ישראל למלכות של בנו ישוע, יהווה של ישורא.

8 בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני

אנשים צריכים יהפוך להיות אלוהים (יוחנן 10:34־35) ואלוה מדבר עם אנשים גרך העובדים שלו, הנביאים.

1 ויען משה ויאמר והן לא־יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא־

3 ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו.

4 ויאמר יהוה אל־משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי

5 למען יאמינו כי־נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק

6 ויאמר יהוה לו עוד הבא־נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה

7 ויאמר השב ידך אל־חיקך וישב ידו אל־חיקו ויוצאה מחיקו והנה־שבה

8 והיה אם־לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת

9 והיה אם־לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת

ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן־היאר והיו לדם

10 ויאמר משה אל־יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם

משלשם גם מאז דברך אל־עבדך כי כבד־פה וכבד לשון אנכי.

אלוה קבע את השליחים שלו רוחנים ופיזים מאל אנשים.

1 ויאמר יהוה אל־משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה

מזמן הזה אלוה ניסה להוציל את קדור הארץ דרך העם שלו עם ישראל וניהל אותו בן שלו. לו היה שם שלו יהווה והוא דיבר עם עולם דרך הנביאים. יותר מאוחר הוא בא לקדור הארץ בבשר.

1 ויאמר יהוה אל־משה עוד נגע אחד אביא על־פרעה ועל־מצרים אחרי־כן

2 דבר־נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי־כסף

3 ויתן יהוה את־חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ

4 ויאמר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים.

5 ומת כל־בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על־כסאו עד בכור השפחה

6 והיתה צעקה גדלה בכל־ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף.

7 ולכל בני ישראל לא יחרץ־כלב לשנו למאיש ועד־בהמה למען תדעון אשר

8 וירדו כל־עבדיך אלה אלי והשתחוו־לי לאמר צא אתה וכל־העם אשר־

9 ויאמר יהוה אל־משה לא־ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ

10 ומשה ואהרן עשו את־כל־המפתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את־לב

אלוה השתמש בישראל כדי להראות את המהות שלו מעל עמים ומלאכים שנפלו.

2 דבר אל־בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים

3 ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר.

4 וחזקתי את־לב־פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל־חילו וידעו

5 ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל־העם

ויאמרו מה־זאת עשינו כי־שלחנו את־ישראל מעבדנו.

7 ויקח שש־מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על־כלו.

8 ויחזק יהוה את־לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני

9 וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על־הים כל־סוס רכב פרעה

10 ופרעה הקריב וישאו בני־ישראל את־עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם

11 ויאמרו אל־משה המבלי אין־קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה־

12 הלא־זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את־

13 ויאמר משה אל־העם אל־תיראו התיצבו וראו את־ישועת יהוה אשר־יעשה

לכם היום כי אשר ראיתם את־מצרים היום לא תספו לראתם עוד עד־עולם.

15 ויאמר יהוה אל־משה מה־תצעק אלי דבר אל־בני־ישראל ויסעו.

16 ואתה הרם את־מטך ונטה את־ידך על־הים ובקעהו ויבאו בני־ישראל

17 ואני הנני מחזק את־לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל־

18 וידעו מצרים כי־אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו.

19 ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד

20 ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את־

21 ויט משה את־ידו על־הים ויולך יהוה את־הים ברוח קדים עזה כל־

22 ויבאו בני־ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם

23 וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל־תוך

24 ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל־מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם

25 ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני

26 ויאמר יהוה אל־משה נטה את־ידך על־הים וישבו המים על־מצרים על־

27 ויט משה את־ידו על־הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים

28 וישבו המים ויכסו את־הרכב ואת־הפרשים לכל חיל פרעה הבאים

29 ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם.

30 ויושע יהוה ביום ההוא את־ישראל מיד מצרים וירא ישראל את־מצרים

ישראל נטבלה לעבודה בשבילו בים סוף. הם קיבלו אותה כי הם היה צריכים להיות המובחרים, העם של של אלוה, אצם רחב של אלוהים בראש של מלאך יהווה (זכ' 12:8).

נזכרים גם על 10 שירי הדור ((1) שמות 15:1־9; (2) במדבר 21:17־18; (3) דברים 32:1־43; (4) שופטים 5:1־31; (5) 1 שמואל 2:1־10 ; (6) 2 שמואל 22:1־51; (7) לוקס 1:46־55; (8) לוקס 1:68־79; (9) לוקס 2:29־32; (10) החזון 14:3, 15:3). אים יש שיר של משה (דברים 32:1־43) ושיר שיני (15:1־19), יכול להיות גם שיר של עגל כי זה שיר הדור. את שני שירים האלה שיר של משה ושיר של העגל מצינים את בחירת השיקום (החזון 15:3־4).

3. וישירו את שירת משה עבד אלהים ושירת השה לאמר גדולים מעשיך ונפלאים יהוה אלהים צבאות צדק ואמת דרכיך מלך הגוים.

4. מי לא ייראך יהוה ולא יכבד את שמך כי קדוש אתה לבדך כי כל הגוים יבאו וישתחוו לפניך כי נגלו משפטי צדקך.

בכוח שלנו אנחנו נשקם את שירים שמכבדים את כוחבי השחר וקייומו של העולם. יוב 38:4־7

אנחנו נעשה אלוהים ואלוה יהיה השיר שלנו. אנחנו נבנה לו בית. הוא אלוהים של ההורים שלנו ואנחנו בית המקדש שלו. אלוהים של אלוה שלנו בחר בנו כמקום של התישבותו.

1 אז ישיר־משה ובני ישראל את־השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה

2 עזי וזמרת יה ויהי־לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו.

4 מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים־סוף.

8 וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו־נד נזלים קפאו תהמת בלב־ים.

9 אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו

10 נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים.

11 מי־כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא.

13 נחית בחסדך עם־זו גאלת נהלת בעזך אל־נוה קדשך.

15 אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען.

16 תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד־יעבר עמך יהוה

17 תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו

19 כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את־מי הים

ישראל התנצלה והתישבה בגלל זה בהר הבית (יעקוב בספר דברים 32:8 זה ישראל שמנהלת מהר של אלוה). אז אנחנו יחד עם יהווה נעשנו צאצאים ביחד ללוקחים את ירושה שלו כהמובחרים על־ידי האב האלוה שלנו (הרומ' 8:17, גל' 3:29, טיט'3:7, העבר' 1:14, 6:17, 11:9, יעקוב 2:5, 1פטרו ס3:7, מלאכי 2:10, העבר' 2:11). אנחנו עם מלאכים בני אלוה (יוב 1:6, 2:1) וכולם מקודשים עלידי אלוה אחד (מלאכי 2:10) ויוצאים מאותו שורש עם משיח (העבר' 2:11) שנעשה בן של אלוה אחרי תקומה שלו מבין המתים (הרומ' 1:4).

20 ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את־התף בידה ותצאן כל־הנשים אחריה

21 ותען להם מרים שירו ליהוה כי־גאה גאה סוס ורכבו רמה בים.

22 ויסע משה את־ישראל מים־סוף ויצאו אל־מדבר־שור וילכו שלשת־ימים

23 ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על־כן קרא־שמה

25 ויצעק אל־יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל־המים וימתקו המים שם שם

26 ויאמר אם־שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת

למצותיו ושמרת כל־חקיו כל־המחלה אשר־שמתי במצרים לא־אשים עליך כי

27 ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו־שם על־

ישראל היתה צריכה להשתחרר מחטאים וצריכה להיות תחת מנהיגות של 12 מתוך 70 שהיו צריכים להגן עליהם כמו שנעשה באלים. (ראה גם מאמרים משה ואלילי מצרים [105], פסחא בסיני [115]).

9 ויאמר משה אל־אהרן אמר אל־כל־עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי

10 ויהי כדבר אהרן אל־כל־עדת בני־ישראל ויפנו אל־המדבר והנה כבוד

12 שמעתי את־תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר

אלוה נתן להם מן במדבר במשך 40 שנה. מי שוויטר על ירושה של אלוה נפתרו. האוכל במדר היה צל של מה שהיה צריך לקרות כמושכתוב במקרא כמו רוח הקדוש, כמו דרך לקייום במשך 40 יובלים. אנחנו לא יכולים לראות את אלוה אחרת אנחנו כניראה הינו נפתרים. אף אחד לא ראה אותו ולא יראה. הוא יחיד נצחי שחי בעולם בילתי ניגש (1 טימ' 6:16)

32 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם

למען יראו את־הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ

33 ויאמר משה אל־אהרן קח צנצנת אחת ותן־שמה מלא־העמר מן והנח אתו

34 כאשר צוה יהוה אל־משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת.

35 ובני ישראל אכלו את־המן ארבעים שנה עד־באם אל־ארץ נושבת את־המן

אלוה אמר לנו מה לעשות כדי לקבל את ירושה שלו ולהיות בשבילו חשובים.

1 בחדש השלישי לצאת בני־ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני.

2 ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן־שם ישראל נגד

3 ומשה עלה אל־האלהים ויקרא אליו יהוה מן־ההר לאמר כה תאמר לבית

4 אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על־כנפי נשרים ואבא אתכם

5 ועתה אם־שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את־בריתי והייתם לי סגלה מכל־

6 ואתם תהיו־לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל־בני

7 ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל־הדברים האלה אשר

8 ויענו כל־העם יחדו ויאמרו כל אשר־דבר יהוה נעשה וישב משה את־

9 ויאמר יהוה אל־משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם

בדברי עמך וגם־בך יאמינו לעולם ויגד משה את־דברי העם אל־יהוה.

10 ויאמר יהוה אל־משה לך אל־העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם.

11 והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלשי ירד יהוה לעיני כל־העם

12 והגבלת את־העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל־

13 לא־תגע בו יד כי־סקול יסקל או־ירה יירה אם־בהמה אם־איש לא יחיה

14 וירד משה מן־ההר אל־העם ויקדש את־העם ויכבסו שמלתם.

15 ויאמר אל־העם היו נכנים לשלשת ימים אל־תגשו אל־אשה.

16 ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על־ההר

17 ויוצא משה את־העם לקראת האלהים מן־המחנה ויתיצבו בתחתית ההר.

18 והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן

19 ויהי קול השפר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול.

20 וירד יהוה על־הר סיני אל־ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל־ראש ההר

21 ויאמר יהוה אל־משה רד העד בעם פן־יהרסו אל־יהוה לראות ונפל

22 וגם הכהנים הנגשים אל־יהוה יתקדשו פן־יפרץ בהם יהוה.

23 ויאמר משה אל־יהוה לא־יוכל העם לעלת אל־הר סיני כי־אתה העדתה

24 ויאמר אליו יהוה לך־רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל־

אלוה העביר לנו את חוק דרך מלאך הגדול (מלאך של אשיפת שבעים גדולה). אז דרך נציג שלו אלוה העביר את בסיס של החוק למשה. ואת הנציג הזה היה ישוע (1 הקור' 10:4).

2 אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.

4 לא תעשה־לך פסל וכל־תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר

5 לא־תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת

7 לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־

10 ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא־תעשה כל־מלאכה אתה ובנך־ובתך

11 כי ששת־ימים עשה יהוה את־השמים ואת־הארץ את־הים ואת־כל־אשר־בם

וינח ביום השביעי על־כן ברך יהוה את־יום השבת ויקדשהו.

12 כבד את־אביך ואת־אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר־יהוה אלהיך

17 לא תחמד בית רעך לא־תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל

את חלוקת החוק לשני דיברות הגדולים אנחנו יכולים לראות בספר דברים יותר מאוחר. המבנה הזה מאוד מדיוק: ארבעת דיברות ראשונים קשורים לאהבת האלוה, ששת הבאים לאהבת האחך.

יש לנו אחריות קודם כל מול אלוה ואז מול בן אדם.

האחריות שלנו ־ להות בית מתעים לאלוה. הוא הנצחי, אדון עולמינו.

29. ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים.

30. כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו.

31. ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר.

32. אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים.

34. והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו.

37. ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך.

40. בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים.

42. מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד.

43. ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו.

44. נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך.

46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו.

יותר מאוחר דויד קרא לו אלוהים האלוה (תהלים 45:6־7; העברים 1:8־9).

כי הוא היה אלוהים של ישראל ודיבר עם נביאים. הוא היה מלאך יהווה וראש של ישראל (זכ' 12:8). חלק ראשון של החוק קשור לאהבה לאלוה, צריך לאהוב את אלוה מכל הנפש. חלק שיני אומר לאהוב את אחיך כאצמך. כי אים לא תוהאב את אח שלו שאתה יכול לראות אותו אז איך תוהאת את לאו האשר לא רואים אותו?

20. אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה.

21. ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב.

מבנה של דיבר הגדול ראשון מיצג את בסיס של דיבר הגדול השיני ולשני הדיברות האלה פונה כל הברית החדשה ונביאים. אז עשרת הדיברות זה תוצאות משני אלה וכל החוקים זה תוצאות של עשרת הדיברות.

דיבר הגדול הראשון קולל ארבעת הדיברות הראשונים. מהגיון של אלוה יוצאת תקומה והצלה. הוא נותן חיים נצחיים למובחרים שלו כמו שהוא רוצה.

דיבר ראשון מחריז על יחדות האלוה וניהול שלו בעולם.

2 אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.

דיבר שיני אומר שעבדות לדברים ולאלילים זה נגד אלוה. אלוה רוצה שאנשים יעבדו בו באמונה ואמת.

4 לא תעשה־לך פסל וכל־תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר

5 לא־תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת

הדיבר הזה מראה לנו למי להתפלל. אסור לנו לבנות לאצמנו אליל או עגל או חפץ אחר לעבוד לו. זה אומר אפילו פסל, צלב או אפילו תמונה של לאוה או ישוע שקם לתחיה מבין המתים.

דיבר שלישי מכובן על הגנת כוח שם של אלוה ומעשים שלו. כל המעשים נעשים בגלל הרצון וכוח שלו.

7 לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־

דיבר רביעי כדי לדעת שהצורה שלו קשורה לבמנה של החוק שלו אים לשמור על לוח שנה ומערכת חגים שלו. דיבר רביעי לא רק מצין את ים שבת אלה גם טוען על שבוע ומסביר איך המערכת הזאת פועלת.

10 ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא־תעשה כל־מלאכה אתה ובנך־ובתך

11 כי ששת־ימים עשה יהוה את־השמים ואת־הארץ את־הים ואת־כל־אשר־בם

וינח ביום השביעי על־כן ברך יהוה את־יום השבת ויקדשהו.

אז לוח שנה אחר שמתבסס על מערכת אחרת צריך לחשוב כעבודת אלילים ונגד החוק של אלוה.

אלוה קבע את שבת, ראשי החודש, חגים אחרים של השנה. אי אפשר להשתמש במערכת אחרת חוץ מזאת שקיבלנו ממנו. חגים כמו פסחא, חג המולד, יום ראשון במקום שבת זה הכול נסיום לעבור על חוק של אלוה וארבעת הדיברות שלו (ראה גם מאמרים המקור של פסחא וחג המולד [235], דוקטרינה של חטא הראשון חלק א', גן אדן [246], דוקטרינה של חטא הראשון חלק ב', דור של אדם הראשון [248].