הכנסיות הנוצריות
של אלוה
PO Box 369, WODEN ACT 2606,
AUSTRALIA
Email: secretary@ccg.org
( כל הזכויות
משומרות 1995 .1999 Wade Cox
)
את המחקר הזה אפשר
למצוא כאן:
http://www.logon.org,גם
http://www.ccg.org
המחקר הזה אפשר להעתיק
ולהפיץ באופן חופשי בלי שינוים. לעותק צריך
להיות סימן מסוים. הוראת שם וכתובת ה
מחבר וסימן שמירת זכויות המחבר הכרחית.העותקים
אפשר להפיץ בחינם. ציטוטים קטנים יכולים להיות
מוספים למאמרים ביקורתיים בלי הפרת זכויות
המחבר
אוניטריות רדיקלית
לא מקבל התקימות קודמית רוחני של ישוע וטוענים
שקיום שלו התחיל מרגע שמרים ילדה אותו. ביניטריות
מנסה לשים בראש שני אלוהים. דיטאיזם מדבר על
קיום נצחי של שני אלוהים. מישהו פונה לצד זה
או זה בלי הבנה של דוקטרינה אצמה ,המקור שלה.
מה הפוזיציה של מקרא בשאלה הזאת?
התקיימות קודמית
של ישוע
שאלת
התקיימות קודמית של ישוע
מתחלקת לשתי נקודות. ראשונה זאת שאלת
קיום משוטף יחד עם אלוהים בתור אלוהים לתחילת
בריאה. זאת אומרת שהוא קיים עוד לפני בריאה
רוחנית. שאלה שניה זאת קיים של ישוע כיצור רוחני
עוד לפני שהאו נעשה בן אדם. בעבודה הזאת אנו
מדברים על זה שהוא קיים עוד לפני בריאה פיזית
אבל לא היה אלוהים תלול מאוחד.
מקרא אומר ישר
שהיה אלוהים יחד תלול מאוחד ושהוא שלח את ישוע
המשיח (יוחנן 17:3). מקרא גם טוען שאף אחד לא ראה
אותו מעולם ושהוא נמצא על עולם שאין להשיגו.
רק הוא נצחי (1טימ' 6:16)(ר''א עבודה על אלמוות [165]).
השאלות האלה נפתחות למתה. עז ישוע קיים לא כמו
שאלוהים. אלוהים היה יחיד ונצחי. בכל זאת מקרא
טוען שישוע קיים לפני בריאת הארץ כיצור רוחני.
יוחנן השליח כתב
על ישוע והחריז בקייומתו הקודם. יוחנן 1:1:
"בהתחלה היתה
מילה ,ומילה היתה מאלוהים ,ומילה היתה אלוהים."
אנחנו יודים שזה
תרגום לא נכון של פשיטה שנעשה בימי קדם כמו
שעשו אז. אפילו אחר תרגום של למסה שמנסה להוכיח
על פוזיציה טריטוניטרית ,הטקסט נשמע ככה:
מילה היתה בהתחלה
והמילה הזאת היתה עם אלוהים; ואלוהים היה המילה
הזאת.
פה רואים שינוי
בסדר מילים בחלק אחרון.
Concordant Literal New Testament
מראה משמאות מילולית של מילים ומבנה
יבנית שלהם.
בהתחלה היתה מילה
ומילה היתה מאלוהים ואלוהים היה המילה הזאת.
בטקסט כתוב על
יחס ודרך מסירות של ישוע לאלוהים. המשך של הטקסט
נמצא בבשורה על פי יוחנן 1:2
ציטוט
אז טקסט ראשון
מדבר על לוגוס כעל מילה. בתקופה של מקרא היא
נשמעה כ זה מוסג יבני עברי שאומר מילת אלוהים
כמו שזה מבינים מהברית העתיקה.
אוניתרים רדיקלים
או אלה שלא מקבלים התקיימות קודמית
של ישוע לפני שהוא נולד ממרים אומרים שזה היה
לא ישוע אלא צורה של כוח אלוהים כמו מילה אלוהי
שלו.
פרק ראשון של הבשורה
של יולנן מסביר את פוזיציה הזאת יותר בפרטים
וזה מונע את הבנה הזאת.
יוחנן אומר על
יוחנן הטלבן (ציטוט של Concordant
Literal New Testament )
יוחנן 1:6־14 (לקרוא
את כל הטקסט).
לוגוס בא בבשר
והתישב ביננו. אנחנו נדבר על שאלות האלה למתה.
בספה יבנית אין
ידיע ,צריך לדעת לראת אותו ולהשתמש בו. זאת הזעיה
של יוחנן ב1:1. הרבה מתורגמנים חושבים שפה צריך
להשתמש בידיע הזאת אטירגום יהיה:והמילה היה
אלוהים. יש רציונל בדעה הזאת ,כמו שאנחנו נראה
מיוחנן 1:18 וטקסטים אחרים. בכל זאת יוחנן 1:1 מטורגם
לא נכון בגירסה מפורסמת.
קנוך התחיל להשתמש
באותיות גדולות. לפניו כל האותיות היו גדולות
בדפוס אוניציאנית לכן אי אשר להבדיל. טקסט נשאר
כמו שהוא טירגם אותו.
אוניתרים רדיקלים
מנסים באזרה של טקסט הזה להוכיח שרצון של אלוהים
מתגשם בבשר ולא ביצור. זה מקור של טעות.
יוחנן הטבלן אמר
על ישוע שהוא קיים לפניו. יש ינוי אחר בטקסט
יבני ישן Receptus
או Received,
ומשם הוא אבר ל
KJV ,כמו שאנחנו
נראה בחלק הבא.
יוחנן
1:15-18 (לקרוא
את כל הטקסט).
יוחנן אומר ברור
שישוע היה לפניו. אבל אנחנו יודעים שיוחנן היה
ב6 חודשים גדול מישוע ואז לא יכול להיות שישוע
קיים לפניו. אז יוחנן מדבר על התקימות קודמית
של ישוע.
התקימות הזאת היתה
בצורה של אלוהים כמו שאנחנו יודעים מטקסטים
ישנים שהיו משונים בReceptus
.Concordant
Literal קוראים ככה:
יוחנן
1:15-18 (לקרוא
את כל הטקסט).
טקסט שמדובר עליו
מרה את שיטה של טקסט ששיך ליוחנן שהוא אומר
שישוע היה לפניו. בטקסט אורגינל של יוחנן
1:15-18
משתמשים במוסג
monogenes theos ואת זה
מציין גם Marshall's Greek English
Interlinear. (את זה מציין גם טקסט
ערבי של פשיטא). דר' גרוט עשה מחקר על מקור של
מוסג monogenes theos
( On Monogenes
Theos in Scripture and Tradition ר''א גם
עבודע על אלמוות [165]). יש הרבה הוכחות שמוסג
הזה נכון. רק זרם יקר של נוצרות וביניטרים מתעלמים
ממנו .
כדי להוכיח על
התקיימות קודמית של ישוע אפשר לראות אל ־האפסאים
3:9.
ציטוט.(אל־האפסאים
3:9.)
אבל מילים "עלידי
ישוע" לא נמצאים בטקסטים ישנים ,הוסיפו
אותן לKJV
מטקסט של Receptus
ואין אותן בטקסטים אחרים
של מקרא (ר''א הערה ל Companion
Bibleספר 5 ).
אל העברים 1:1 ב
KJV גם
מדבר על בריאת העולם עלידי ישוע.
אל העברים 1:1 ציטוט
אז טקסט הזה היה
מטורגם לא נכון כי מילה
aion אומרת תקופה
ולא עולמות כמו KJV
מנסה להבהיר (תשווה עם
Companion Bible
). ישוע עמד קצת יותר מלמתה ממלאכים
אבל לא תמיד היה ככה. אל־העיברים טוענת שהוא
היה נברא כמו חברים שלו ואז יכול להיות כוהן
טוב לב ונאמן.
המשיח החריז על
התקיימות קודמית שלו בהרבה מקומות.
בבשורה על פי יוחנן
5:37 אנחנו רואים שאב שלח את ישוע וישוע החריז
שאף בן אדם לעולם לא ראה את ישוע ולא שמע את
קולו. אז יוחנן פעמיים מעיד שאף אחד לא ראה את
אלוה ואת מי שדיבר עם נביאים של הברת העתיקה
קוראים אלוהים. אם הוא לא היה אלוהים יחיד אז
מי הוא היה?
אנחנו נראה שזה
יכול להיות רק ישוע ובכל הברית העתיקה קוראים
לו מלאך של יהווה ובברית בעתיקה גם מוצאים את
המוסג הזה.
יש גם היבט אחר
של מוסגים שחשוב לחקור.
יוחנן 13:3 (לקרוא
את כל הטקסט)
פה אוניטרים רדיקלים
נלחמים על מוסג הזה שהוא אומר פשוט נולד ממרים.
בטקופות מוקדמות היבט הזה נכנס לכנסיה נוצרים
בצורה של מודליזם. שיצא מעבדת אליל אטטטיס.
חסידים של אטטיס
בהתחלה חשבו שאלוהים ובנו שה אלוהים אחד. הדוקטרינה
הזאת היתה מקובלת ברומה אבל לא היה לה קשר עם
מקרא ולכן היא היתה צריכה להתפתח כדי להפוך
להיות ביניתריות במעוצה ניקאית ב325 ואחרי זה
לטריניטריות ב381 במעוצה קונסטנטינולית. במאה
שלישי ורביאי עבדי אטיס ברומה התלוננו שנוצרות
גנבה את דוקטרינה שלהם (ר''א עבודה מקורות של
חג המולד ושל פסחא [235]).
יוחנן 12:44 אומר
שאת ישוע שלח אלוהים.
יוחנן12:44 (לקרוא
את כל הטקסט).
זה אומר יציאה.
אוניטרים רדיקלים אומרים שזה היה סימן שסימל
לידה מחיק. אחרים גם משנים את יחסים האלה ומגנים
על דוקטרינה בעיתית של שני אלוהים שאחד נכנע
לשיני. אבל בכל זאת יוחנן ב3:17 אומר שהוא נשלח
לעולם עלידי אלוהים ואז מעיד כל התקיימות הקודמית
שלו.
יוחנן 3:17 (לקרוא
את כל הטקסט).
על מוסג נשלח צריך
לשים לב כשאנחנו מתרגמים אותה מיבנית. המילה
הזאת (SGD 649
) ־ apostello
אומרת להבדיל או לשלוח עם משימה.
זה קולל רעיון של שליחות וככה פירשו אותה ב
Concordant Literal New Testament
. במילה
SGD 3992 pempo גם משתמשים
בטקסט בהבנה למסור. הקונצפציה הזאת לפי אופו
שימוש וצורה מדברת על רעיון הפרדה זהירה עם
משימה זמנית.
הקונצפציה הזאת
נאמרה בצורות שקשורות למעשי אלוהים בעולם של
אנשים. התאנשות של ישוע היתה שליחות זמנית מצד
של אלוהים עם תוחנית המלה.
למרות הכל יש הרבה
טקסטים חשובים שמדברים על התקיימות קודמית
של ישוע ומסבירים יחסים קשורים אליה. דוגמה
עיקרית זה אל־הפליפאים 2:5־7 . מסיבות טריניטריות
KJV, סותר
אותה אבל בRSV
מוצאים טירגומ יותר מדויק.
אל־הפליפאים 2:5־10
ציטוט.
הטקסט הזה הסביר
משמעות של טקסט אל־העברים. פה מוצאים טעונה
ברורה שישוע היה צורה morphe
של אלוהים אבל בוא לא חשב
ששוויון עם אלוהים זה דבר שצריך לעמוד עליו
או להלחם כמו שהסטן ניסה לעשות (תשווה ישעיה
14:12־14 ביןיחזקל 28:6־15). הוא סבל ,נעשה בן אדם ,באר
את מוות על העמוד או על צלב (ר''א עבודה "הצלב.
המקור והמשהעות שלו [39]). הטקבט הזה הוכחה ברורה
של התקיימות קודמית של ישוע. דוגמה אחרת ברורה
זה טקסט של יוחנן 17:5.
יוחנן 17:5
אז ישוע קיים בכבוד
לפני בריאת העולם. והוא היה שווה לבני אלוהים
שקיימו בזמן של בריא כמו שאנחנו רואים מיוב
38:4־7.
יוב 38:4־7
אנחנו יודעים שהסטן
היה לוציפר ,המלאך של כוכב השחר ואנחנו יודעים
שישוע החליף אותו ככוכב השחר. הטקסט אומר על
התקיימות קודמית שלו ברמב עם יצורים האלה (ר''א
עבודה "לוציפר. בעל האור וכוכב השחר[223]").
ישוע ג אמר: ראיתי
איך הסטן נפל כאילו מברק מין השמעיים (וקס 10:18).
אז הוא או קאה או לא ראה איך הסטן נפל. הוא עוד
לא עלה על שמיים כי עוד לא מת אז שאחרי שה קם
מבין המתים. ישיע ויחזקל כתבו על זה בטקסטים
שלהם. אז אלו ישוע לא קיים לפני זה הוא לא היה
יכול לראות את זה. אפשר לחשוב שזה קרה אחרי משפט
במדבר אבל טקסטים בז שקשורים לנפלה כתובים
בזמן עבר. אז אפשר לראות בזה דמיון מוזר אם ישוע
לא קיים לפני זה.. קונצפציה שטואנת שהמילים
האלה קשורים לבן אדם (מלך של בובל) עושה את נביאות
יותר פשוטה.
את ישוע קוראים
גם מלך של שבת. טקסט הזה מתיסד על זה שהוא נתן
לנו את החוק.
מתי 12:8 (לקרוא את
כל הטקסט )
מטקסטים האלה אנחנו
רואים תוכן של התקיימות קודמית וחשיבות של
אלוהים.
מתי 11:17 (לקרוא
את כל הטקסט )
ידע הזה קולל גם
התקיימות קודמית כמו שאנחנו רואים מיוחנן 17:24.
בברית החדשה ישוע
עומד על אותה רמה עם כוכבי השחר מצבא מלאכים
,כמו שאננחנו רואיי ממעשים. במעשים 7 אנחנו רואים
שהיה מלאך של אלוהים שדיבר עם משה (מעשים 7:30)
תוכן של קונצפציה
של יד ימין של אלוהים בשמות 15:6 אומר שישוע לפי
מעשים שלו הוא מלאך יהווה של הברית העתיקה.
אנחנו רואים שישוע יושב מצד ימין של אלוהים.
בטקבט של יעיה
9:6 מסמן שהוא היה מלאך של מעוצה גדולה , והברית
החדשה מעביר את טקסט הזה לישוע.
פולוס אומר שקיבלו
אותו כמלאך של אלוהים ,אפילו כישוע (הגל' 4:14).
פולוס אומר בופן
ברור שישוע היה עם עם ישראל בזמן יציאת מצראים.
ציטוט.
הנחה שישוע היה
שם רק כרעיון במחשבה של אלוהים שאף אחד לא ראה
אותו מוריד את חשיבות של מטפורות ושפה של מקרא.
יוב 3323־26 מדבר
על מלאך האלף שהוציל את אנשים מהבור.
יוב 3323־26 (לקרוא
את כל הטקסט)
ושוב טירגום של
RSV יותר
עיקבי מKJV
כי רק ישוע הוא המתווך והפדיון.
ציטוט
בבראשית 48:16־15
גם כתוב שאלוהים או אלוה של יעקוב היה מלאך
הצלה.
ציטוט
חרה לתשובה זה
תפקיד של ישוע. משיח באופן ברור מכובן לזה. אז
משיח היה צריך להתקיים מראש כמלאך הצלה או הלוהים
של יעקוב ועם ישראל (תשווה תהל 45:6־7 ביו אל־העברים
1:8־9). בכל זאת לא משנה מי הוא היה אבל הוא לא
היה אלוה.
בבראשית 7:16 אנחנו
רואים שאלוהים נותן פקודה למושה. יהווה גם סדר
את נוח ומשפחתו בסירה. דווקא יהווה אלוהים דיבר
עם אדם בבראשית 3:8.
בדברים 32:29 כתוב
שישראל היה מכובן ליהווה כגורלו. הטקסט היה
משונה ביהדות כעוד קצת זמן אחרי מאה ראשון.
שינוים רואים בKJV
איפו כתוב:
ציטוט
RSV
קורא את הטקסט אחרת:
ציטוט
אלוהים יהווה קיבל
את ישראל כגורלו.
אז ביררנו שהברית
החדשה ממילים של ישוע והשליחים ויוחנן הטובל
טוענים שישוע קיים קודם. והוא באמת אמר:( יוחנן
8:58)"לפני שהיה אברהם אני קיים". זאת היתה
החרזה של התקיימות קודמית. זאת גם היתה הוכחה
של אלוהיות שלו. האים הוא היה אלוהים או מלאך
או את שניהם? ואים ככה אז איך זה אפשרי?
לשםה עכרית אין
בעיה של אנגלית שמוסגים מטרגמים לא נכון. באנגלית
יש רק מילה אחת שמשמעות שלה זה אלוהים. בעיברית
יש הרבה מוסגים. בעיה הזאת נמצאת בבסיס של לאולוגיה
של טריניטרים שיוצת מטאולוגיה עתיקה של עבדי
אלילים. גם למילה מלאך יש משמעות פשוטה ־ שליח.
הוא היה אחד מרוב הבנים של אלוהים שהיו תחת
הנהלה של כוכבי השחר (יוב 1:612:1;38:4־7).
חוץ מזה אנחנו
יודעים שחלק מהטקסטים היו פשוט מזויפים. לדוגמה
יכול להיות 1טים 3:16 ;1יוחנן 5:7 והוספות לטקסטים
ישנים Alpha
וOmega
של יוחנן (תשווה עבודות "
יצורים ראשים של אלוהים כמו אלפה ואומגה [229]
בין מדרשים לCompanion Bible
).
מהברית העתיקה
אנחנו יודים שאלוהים היה אלוהים יחיד.קראו
לו יהווה של צבה. קראו לו אלוה. אז אלוה זה שם
של אלוהים בעברית ביחיד שבכלל לא היתה לו צורה
של רבים. אנחנו יודים שאלוה היה אוביקט עבודה
בבית המקדש. מיוב 33:26 אנחנו רואים שאלוה היה
אוביקט תפילה.
ביום התקומה האחרונה
תחת מנהיגות עזרא ונחמיה ההבדל הזה נחשב כמואד
חשוב. ספר עזרא מנסה להראות פונקציות ומקום
של אלוה מקרראי.שם של אלוהים יחיד זה אלוה והכירו
את שם הזה כשתורה הופיעה לכן שם הזה נפגשים
הרבה בספר יוב. הספר הזה היה כתוב כיכול עלידי
משה כאחד מראשונים ספרי מקרא.
ספר תהילים מראה
שאלוה הוא אלוהים של בית המקדש. עזרא 4:23 עד עזרא
7:26 אנחנו רואים מעשים ויחסים של אלוהים לגבי
בית המקדש שלו. בית המקדש זה בית של אלוה ולא
של אלוהים. אלוהים הם בית של אלוה וזה מתרה של
בית המקדש. (1 הקורנ' 3:17). הנביאים החריזו על נביאויות
בשם אלוה ישראל.(עזרא 5:1). זרובבל עלה ובנה את
בית המקדש ונביאי אלוה (עזרא 5:2). הוא אלוה העליון
(עזרא 5:8).הוא אלוה של השמיים ואדמה ואנחנו העובדים
שלו (עזרא 5:11). האבים שלנו גקרמו לכעס של אלוה
בשמיים (עזרא 5:12).
הם שמרו על פסח
ביום 14 של חודש ראשון (עזרא 6:9).החוק הוא חוק
של אלוה (עזרא 7:14) ועזרא כתב את חוק האלוה (עזרא
7:12).כורבני בקשה היו מדגשים גם לאלוה (עזרא 7:14־16).
זה דווקא חשק שלו
,של אלוה בשילטון. (עזרא 7:18) ,של אלוה השמיים(עזרא
7:21). הוא אלוה של השממים שמייצב (עזרא 7:23). כל
המשפטים הם לפי החשק שלו ,כל השופטים הם השופטים
שלו ושאונש תמיד ימצא את הפושע שלא מקיים את
המצוות שלו (עזרא 7:25־26).
דווקא לכן מי שפואל
בשמו ,השופטים שלו או רוחנים או פיזים נקראים
אלוהים כי הם רבים ככבוצה שפועלת לפי רצון של
אלוה.
בטקסטים מוצאים
יחסים בין אלוה ואלוהים שלו. הוא האב והם הבנים
שלו (יוב1:6;2:1) ,כולל השד.דווקא לפי החוק הזה מחאל
לא שפט את השד (יהודה 9).
מוסג האב והבנים
מסמן יחסים כשקבוצה אחת טלויה בשניה. את האובדה
הזה קיבלו בכל העולם העתיק. היחסים האלה הם
יחסים משפחתים.בידיוק בגלל זה המשיח יכול להיות
האב הנצחי לפי ישיע 9:6 כמו מלאך של מעוצת עליו
(LXX).
בשמיים או באדמה יש הרבה משפחות (האת'3:15). לכן
אפשרלהגיד שהמקרא לא אומרת שאלוה הוא משפחה
של אלוהים? כל מבנה של הקרא מתבסס על יחסים משפחתיים
וכל מבנה של החוק ממצווה ראשונה עד האחרונה
מתבסס על משפחת אלוהים. האם אלוה לא יחיד , האם
לא הוא יצר את כולנו (מל'2:10).
אלוה אמר למשה
"אני אהיה את מי שאני אהיה (שמות 3:14 ר''א גם
Oxford Annotated RSV
). אלוה הופך להיות אלוהים. הוא הופך
להות הכל בהכל (את''4:6). את ההבדל הזה ראו גם בחלדי.
אלוה בספה חלדית נשמע כElahh
. אלוהים נשמע כ
Elahhin. . שם
Elahh נמצא
במקור למילה ערבית Allah'h
.האיקרון היסודי של נביאים
הראשונים של מוסלמות :"אין אלוה [
Eloah] חוץ
מאלך[Eloah
]. כל האלוהים יצאו מאלוה שיחד ומיוחד
המלך של עליון. במוסג Allah'h
משתמשים במוסלמות רק כי
אין לו כל צורות של רבים חוץ מישוע וצבא עליון.
מלאך של יהווה
היה אלוהים שכבע אותו ואלוה. אנחנו כולנו צריכים
להפוך להיות אלוהים כמלאך יהווה בראשינו (זכ'12:8).
את האובדה הזאת הבינה את כנסיה המוקדמת. שהחריזה
על התקיימות הקודמית של ישוע וטענה שאנחנו
נהפוך להיות את theoi
. םולוס טען שיש הרבה אלוהים
או theoi (theoi polloi)
גם בשמיים גם בארץ (הקור''8:5).
(דווקא מפה יצא מוסג אנגלי
the hoi polloi). בגלל
שכל המלאכים שנפלו נמצאו על אדמהבזמן שפולוס
כתב את זה אז כנרא הוא התכוון על צבא אלוהים.
מילה theoi
זאת צורה של רבים ממלה יבנית
theos שאומרת
אלוה. בין ילים אלוה ואלוהים יש הבדל גדול אבל
בספה יבנית יש בעיה יחסית לזה. אז בידיה משתמשים
במקרה עם אלוה או theos
,משתמשים כשמתקוונים לאלוהים
מסוים ,למשל ישוע או הש (למשל פולוס קורא להשד
את טאוס העולם הזה ומתכוון לאלוהים של העולם
הזה (2הקור'' 4:4)). מחשבה שיש הבדל בשימוש מוסגים
טאוס ואלוהים במקרא (ושכולנו נהיה
theoi ) עברה
מיוחנן לפוליקרפ ,לפוליקרט ולתלמידיו ולארופה
עם אירני (ר''א עבודה טאולוגיה מוקדמת של אלוה
[127]).
הכנסיה בזמן של
רפורציה קיבלה את קונצפציה הזאת ולאובדה הזאת
פונים ככה נקראים סוציאנים כמו שכתוב בתוספת
לHeydock Commentary to the Douay Catholic
Bible שמתר להדפיס בווליקובריטניה
ובכל העולם דובר אנגלית. רק
Ha Elohim או
Ho Theos היה
אלוה יחיד שקיים.
אז מצורת יחיד
של מילה אלוה יוצא מילה אלוהים. אלוהים בצורה
רבים משתמשים כדי לסמן מעוצה כמו שאנחנו רואים
בתהלים (ר''א מבנה של יסוד דת הנוצרית .4
CCG, 1996
דפים 2-6, 12, 27
וגם עבודה "ישוע , המשיך
הבנו של אלוהים [134]).
במקרא כתוב ברור
שאלוהים כפוף הוא הישוע (ר''א אל העברים 1:8־9).
חוסע אומר שהאלוהים הזה היה מלאך שהתווכח עם
יעקוב (הושע 12:3־4). המלאך הזה הוא ראש של שבת
דויד (זכ' 12:8)(ר''א עבודה המובחרים כאלוהים [1]).
אנחנו יודים שקוראים לו יהווה והוא היה נשלח
לישראל עלידי יהווה הצבה שהוא האלוה היחיד
(ר''א זכ' 2:3־11).
לכן יש לנו שני
יהווה שאחד כפוף לשיני ושניהם אלוהים. גם מזכרי
ה12:8 אנחנו רואים שאנו נעשה אלוהים כמו שזה כתוב
בתהל 82:6. ההיגיון של הטעונה הזאת מובן מאליו.יש
הרבה אלוהים אבל אלוה רק אחד שממנו יוצאת מילה
אלוהים. מילה אלוהים כניראה אומרת יצור שקוראים
אותו מלאך של אלוה שהתוכח עם יעקוב או שהיה
בהר סיני ודיבר עם משה. המלאך היה אלוהים שפנה
לאברהם בבראשית 22:1־11.
אנחנו גם יודעים
שבמוסג יהווה משתמשים ליותר לאחד כמו שאנחנו
רואים משיחה של יעקוב עם מלאכים שהגיעו כדי
להרוס את סודום (בראשים 12:2 והלא). שלושה יצורים
שבתירגום אנגלי נקראים גברים באמת היו אלוהים.
טקסט עברי אומר:ושלושה אנושים [
‘enowshim] עומדים לידיו.
הוא הגיע אליהם ופנה כאל אדונים
adoni (בראשית
18:2־3 ר''א גם Green's Interlinear Bible
).במקרא שלושה יצורים האלה
נקראים adoni,
ומוסג הזה אומר גם בעל (כמו שרה פנה
לאבהם). כולם היו מלאכים אבל אף אחד לא הי אב
אלוה שאף בן אדם לא ראה אותו. בבראשית 18ף27;30;32
קוראים להם גם יהווה וזה רק 3 מ134 מקומות בבז
איפה שרפים שינה את שמם לאדוניי
Adonai. .
יכול להיות שאחד
מהם היה ישוע אבל שני אחרים היו יצורים אלוהים.
כולם קוראים להם יהווה וזה אומר אלוהים וטריניטרים
בקוונה מפרשים את זה לא נכון כדי לבלבל את המוח
וגם KJV
כדי להסתיר את המשמעות הנכונה.
בפרטים אפשר למצוא
את שיטת מלאכי יהווה בעבודה מלאך יהווה [24].
במוסג
Shema משתמשים
גם לא נכון ,כי מוסג מלא הוא נשמע ככה
Shema Y'isroel Yahovah Elohenu Yahovah Echad.
: מילה
elohenu טריניטרים
ובינילרים קוראים כElohim
מסיבות לא נכוןנות כמו
במקומות אחרים. מאותה סיבה הם חושבים ש
‘echad אומר
יחיד במקום ראשון (ר''א Strongs
HD #259, גם עבודה ישוע ,המשיך
,בנו של אלוה [134]).
במקרא כתוב די
ברור שיש רק אלוה אחד שהוא יהווה של צבא השמיים
וגם קוראים לו Yahovih (SHD 3069)
.יהווה זה אלוהים של ישראל
,המלאך של אלוה.
אלוהים זאת מילה
ברבים שמתקוון לבני אלוה וכל בן אלוה הוא האלוהים.
לכן אנחנו הופכים להיות אלוהים אבל לא יכולים
להיןת אלוה אחד. לפי בז קיימים לפחות שלושה
יצובים שניקראיןם יהווה אבל אף אחד מהם לא אלוה
יחי המלך של האדמה. לשלושה האלה קראו גם מלאכים
בזמן של הרסה של סודום. כשאברהם ולוט פנו אליהם
קראו להם יהווה וסופרים שינה את טקסט של בראשית
18:27;30;32 ו19:18;24 (בסח הכול 134 שינוים) מ
Yahovah ל
Adonai
כדי להסטיר את האובדה שהיו הרבה
Yahovah . את
המלאכים האלה קראו Yahovah
וAdonai
ונביאים
elohim. בבראשית 19:24
כתוב שבמוסג Yahovah
משתמשים כשמתקוונים גם להרבה
Yahovah
:
בראשית 19:24. ציטוט.
הגיון במקרא פשוט
מאוד.יש רק אלוה יחיד קיים והוא שלח את ישוע
המשיח (יוחנן 17:3). רק הוא ,האלוה היחיד הוא אלוה
אמיתי. הוא קיים סעולם בילתי נתפס. א בן אדם
לא קאה אותו ולא שמע את קולו (יוחנן 1:18;5:371 1טימ'
6:16). monogenies theos
או elohi
(תשווה בין טקסטים
Marshall's Interlinear
וארמית ב Peshitta
) החריז (או אמר ;מילה לו
הוסיפו בטקבט אנגלי). מזה יוצא שישוע והשליחים
אמרו שאף בן אדם לא ראה את האלוה (או
Ha Elohim ) ומי
שבא לנביא לא יכול להיות אלוה או אלוהים אחד.
בכל זאת את מי שאנחנו
נקראים אלוהים או יהווה בא לאנשים ודיבר איתם.
הוא גם פנה אל אלוהים ברבים (ר''א עבודה דוקטרינה
של חתא מקורי של בן אדם 1 גן אדן [246]).
לפי היגיון אפשר
להוכיח שהוא לא היה את אלוהים עליון (
Elyon) או אלוה.
השם שלו גם עוזר לרעיון של הרבה אלוהים. ז אם
משה ,מי שכתב תהלים ,ישוע ,יוחנן ופולוס לא היו
שקרנים ,קיימו הרבה אלוהים. אנחנו יודיעים על
זה גם מטקסטים עברים איפה אלוהים זה ברבים.
היצורים האלה לא היו אלוה אחד ויחיד.
בלי שום ספק ישוע
הי המלאך של אלוה או מלאך שדיבר עם משה בהר סיני
ונתן את החוק. הוא גם הי המלאך אלוהים שהתווקח
עם יעקוב והציל אל אגר כאלוהים שרואה (בראשית
21:17; בראשית 16:7־13). בבראשית 48:15־16 הוא היה מלאך
המוציל ופדיון אצל יוב 33:23־26. אז הוא היה אלוה
של בית אלוהים או El Bethel
. גם מובן שמילים
, yahovah elohim
וadonai
הן ברגים ואומרות הרבה יצורים
שלא יכולים להיות אלוה אחד וקוראים אותם גם
מלאכים. גם אי אפשר לא להסקים עם זה שאם ישוע
הוא לא אחד מהם אז קימים אפילו יותר יצורים
כאלה. ובכל זאת נראה בלתי אפשרי שישוע לא אחד
מהם ,לא אחד ממלאכים של הברית העתיקה שעברו
לברית החדשה.
יהווה שולח אותו
כדי להוציל את ציון. המלאך שהגיע אל זכריה אומר
ששלח אותו. המעשים האלה עשה את ישוע לפי הבשורות
והחזון. מי שדיבר לפי רצון של אלוה ,המלאך של
צבא השמיים יכול להיות רק משיח שקיים לפני או
שהיה שני יצורים שקיבלו את אחריות הזאת והחזון
מתיחם רק לישוע.
אז ישוע לא רק קיים
לפני אלא היה ויש אלוהים עכשיו
Elohi של ישראל שמכירים
אותו כיהווה ששלח אותו Yahovih
יהווה של צבא
Elyon או עדוני
אחד. הוא דוני אחד אלוה. הוא אוביקט של עבודה
בבית המקדש כHaElohim
או אלוהים ישוע הוא לא אלוה
היחיד. רק היצוב כמו אלוה (
HaElohim אצל חלדיים
וHaElohim
במוסלמות) ואין אף אחד שדומה אליו או
שווה לו (ר''א גם עבודה טאולוגיה המוקדמת של
אלוה [127]) .Ha Elohim
(או אלוהים ) היה אלוה. הוא היה
אלוה המשיח ,הוא קבע את משיח כאלוהים בין החברים
שלו (ר'א תהל 45:6־7 ואל העברים 1:8־9) וישוע היה
נאמן למי שברא אותו (ר''א אל העברים 3:2
Marshall's Greek English Interlinear RSV
).
התיסדות של אמונה
ראשונה כתוב הכי טוב בסמל של אמונה של אולפיס
,הבישוף גוטי (341־381). אנשים האמינו בזה הרבה
זמן אחרי ניקי גם בזה האמינה כנסיה הקודמית
מיוחנן עד ירני (ר''א נגד הכפירות
ANF).הוא אמר
אותו דבר שפומה.
סמל של אמונה של
אולפיס ,הבישוף גוטי (341־381).
סמל של אמונה של
אולפיס ,הבישוף גוטי (341־381).
С A, Hahn, Symbole,3 198
ציטוט
לצערינו היו לעויות
אפילו פה ואולפיס כנירה גזר את ספר השופטים
כי הוא היה יותר מדי צבאי (
. B. Lehane, Early Celtic Christianity, Constable London, 1994,
стр. 176. )
הרעיון הזה מתבסס
על טאולוגיה שנמצאת בתהלים 45:6־7 ואל העיברים
1:8־9. קיבלו אותה את אפולוגטים המוקדמים כמו
ירני בליון במאה שיני. קיבלו אותה גם גוים ,וונדלים
,אלנים ,סבבים ,גרולים ,ברטונים וכ' וכל השבתים
הצפונים והיא יוצאת מתורה של השליחים וטאולוגים
שכבר קיימו כמה מאות לפני מעוצה ניקאיתב325 אפוה
היו רוב מבישופים האלה. מהמעוצה הזאת יוצאת
כפירה של ביניטריות. ב381 בקונסטנטינופול החריזו
בקיום שלישיה שיצא מטאולוריה של ווסילי קפדוקי
,גריגורי ניסקי וגריגורי רזנסקי. את הדת הרסו
הרומיים והיבנים. טריניטרים בכוונה קראו לדת
אריאנות כדי לעשות סימן שהדת שלהם יותר עתיקה
,למרות שהיא נולדה רק במאה 4 יד עם אריי. טריניטרים
לא נכון ובתעוט קוראים לדוקטרינה של אוניטרים
סובאורדינרים לפי שם של אריה (ארינות) ואחרי
זה לפי שם של אבסבי ניקומדאי (אבסבאות) ובישופים
אחרים הרבה יותר עתיקים מארי (שאפילו לא היה
בזמן של מעוצה נקאי) בגלל שהם חשבו שרוח הקדוש
נולד מישוע. ובאמת זאצ דוקטרינה של פיליוק שהביעו
למעוצה טולדו קטולים באצמם. אפילו יבנים לא
קיבלו את דוקטרינה הזאת. האנשים שקוראים לדוקטרינה
הזאת אריאנית או שלא מבינים על מה הם מדברים
או פשוט משקרים.
האנשים של כנסיה
שלנו שמרו על דוקטרינה הזאת במשך אלפיים שנה
ומתו עליה (ר''א עבודה " תפקיד של דיבר הראשון
בכנסיות היסטוריות ששמרו על שבת [170]).
רדפו אחרינו והרגו
אבל מעולם כל כך חזק כמו במאה עשריםי .כנסיה
אחרי כנסיה בכל השלבים לפי רצון של כומרים שלה
עזבה את אמונה שלה אפילו בלי הרדיפות.
לכנסיה ישוע הוא
לא אלוהים יחיד שקיים לפני. דר' סמואל קון אומר:
דוקטרינה אורגינלית
של שבתניות יוצאת או\מאמונה אוניתרית באלוהים
אחדד.
האיקרון הכי חשוב
של הדת זה אמונה לאלוה אחד (
Die Sabbatharier in Siebenburgen Гл.10, стр. [47]
).