-UNTITLED-

תפקיד של דיבר רביעי בהיסטוריה של כנסיות ששומרות על שבת. [170]

המחקר הזה אפשר להעתיק ולהפיץ באופן חופשי בלי שינוים. לעותק צריך להיות סימן מסוים. הוראת שם וכתובת ה מחבר וסימן שמירת זכויות המחבר הכרחית.העותקים אפשר להפיץ בחינם. ציטוטים קטנים יכולים להיות מוספים למאמרים ביקורתיים בלי הפרת זכויות המחבר.

במשך מאתיים אחרונות כנסיות ששומרות על שבת חושבות שמה שמגדיר אותם זה שמירה על שבת ושבמשך כל היסטוריה של כנסיות רדפו אחריהן. פוזיציה הזאת לא יכולה להיות נכונה עד הסוף. ככה היא מסטירה אספקטים בסיסים של אמונה שגרמה לאדיפות אחרי כנסיות של אלוה וגם אספקטים אחרים שמיצבים סימנים של המובחרים. המחקר הזה מראה שיש סימנים שמגדירים את מובחים ולפיהם אפשר לסמן ולציין אותם בסביבה בזמן של כל תקופי רדיפה שאנו נוהגים לקרוא אינקביזיציה.

תפקיד של דיבר רביעי בהיסטוריה של כנסיות ששומרות על שבת.

במחקר "התפשטות כללית של כנסיות ששומרות על שבת [122]" מדובר שבמשך כל היסטוריה קיים מספר של כנסיות ששמרו על שבת שכל הזמן פחות או יותר היו באופוזיציה לשילטונות ודת רשמית וזה גרם לרדיפות והשמדות. במשך מאתיים אחרונות כנסיות ששומרות על שבת חושבות שמה שמגדיר אותם זה שמירה על שבת ושבמשך כל היסטוריה של כנסיות רדפו אחריהן. פוזיציה הזאת לא יכולה להיות נכונה עד הסוף. ככה היא מסטירה אספקטים בסיסים של אמונה שגרמה לאדיפות אחרי כנסיות של אלוה וגם אספקטים אחרים שמיצבים סימנים של המובחרים. המחקר הזה מראה שיש סימנים שמגדירים את מובחים ולפיהם אפשר לסמן ולציין אותם בסביבה בזמן של כל תקופי רדיפה שאנו נוהגים לקרוא אינקביזיציה. שיטה אורטודוקסית יסוית ועיקרית משתמשת בהרבה הזדמנויות לזיהוי דת הזאת כדי לאסוף הוכחות ואינפורמציה מכובנת נד המובחרים כדי אחר כך להשמיד אותם.

הכנסיות הנוצריות של אלוה של מאה עשרים טועות בגדול אם הן חושבות שהיום יקבלו אותן יותר טוב או בסבלנות יחסית למאות הקודמות. בעיקרו של דבר זה הוכיח תהליך ביטול של כנסיות ביומינו ,חוסר ידע יחסית דוקטרינות של כנסיות מוקדמות ושימוש דת שלהן. עבדה אמתית רואים כל סימנים החשובים של שיטות סרדאית ולאודקאית (חזון 3:1־6). מחוסר הבנה הזאת יוצאת רק שיטה אמתית אחת ־ שיטה פילדלפאית (חזון 3:7־13) שלא משפיעה הרבה אבל שומרת על מיצוות וקיבלה עדות של ישוע המשיח (חזון 12:17; 14:12). אבל מה אומר מקרא לגבי סימני המובחרים ועל איזה תפקיד יש לשבת בתהליך זהות ?

על חשיבות של שבת מדובר בדיבר הרביעי. שאלה הזאת עולה במחקר שבת [31] ונמצא בשמות 20:8,10,11 וגם בדברים 5:12.

שבת היא סמל של עם אלוהים. היא סמל שהיננו לבין אלוהים ועושה אותנו קדושים.

לעתים קרובות בטעות חושבים ששבת זה רק יום אחד בשבוע ולא שמים לב על אופן כללי שלה. זה לא נכון. שבת קוללת כל עבודות במשך ימי הקודש שנקראים כשבתתות של אלוהים.

שבת היא לא סימן רק לכנסיה. היא גם של אנשים של הברית שעוד לא מרגישים שיכות לכנסיה. אילו היא היתה סמל רק של המובחרים, יהדות היתה חלק של תקומה לתחיה הראשונה. אבל זה לא ככה.

פסח הוא סימן שיני של אנשי הברית. התפשטות של דיבר הרביעי באופן כזה (כמו שכבר ראינו ) זה סמל של פעילות שלנו ("על היד ") ובמוח שלנו ("תפילין"). זה סמל של חוק אלוהים (דברים 6:8) ושחרור של ישראל (דברים 6:10). בברית החדשה זה קשור לעמים מובטלים (הרמ''ם 9:6;11:25־26). פרוש של פסח בכנסיות של אלוה של מאה עשרים שגיתי מהתחלה עד הסוף. הנחה לא נכונה אומרת שיהודים בטעות חגגו את פסח בליל ארבעעשר של ניסן ושליל זיכרונות היה בליל חמשעשר ושהם בטועת קראו את ליל הזה ליל הפסח. כל התוצאות הטעויות האלה חקרו בפרטים במוסף לעבודה "פסח" [98]. סימני החוק ־ שבת ופסח קיימות בקוונה כדי להגן מעבודת אלילים (דברים 11:6). שני סימנים האלה נראים תפילין וחתמת על היד שמסמל את המובחרים. יחד עם רוח הקדוש הם בסיס של ימים האחרונים שמדובר עליהם בחזון 7:3. אז סמל של המובחרים מרוקז בדיבר הראשון. ישוע אמר :" תעריץ לאלוהים ותעבוד רק עליו הוא אחד"(מתי 4:10; לוקס 4:8).הערצה זאת גם עבודה לפי פרוש של מקרא. כפרה זאת סימן הבא של אנשי הברית. כישלון בכפרה גורם לגרוש מעם שלך או במילים אחרות מגף של הברית ישראל שקיים ככנסיה (ויקרא 23:29).

סמל עיקרי ויסודי של המובחרים זאת ברית מילה (בראשית 17:14). היא קיימה עוד לפני טבילה (ר''א עבודה טבילה ותשובה [52]). טבילה ברוח הקדוש זאת סימן ראשוני של המובחרים דרך דם של ישוע בגוף אחד (מתי 28:19;מעשי 1:5 ,11:16;הרמ'6:3 ;1הקור' 12:13 ;העברים 9:11־28).

את דוקטרינה כללית של המובחרים אפשר לראות עוד בתקופת המוקדמות. הבנה הכי קרובה אפשר לקבל מיוחנן השליח דרך עבודות של תלמידים שלו פוליקרפ ואירני. נקודת המבט הכי מוקדמת אומרת שלמקרא ולכנסית ברית החדשה יש פוזיציות שונות יחסית אלוהים שקיימות כבר אלפיים שנה בארך.

מקום מרקזי בתורה נוצרית נמצאות דוקטרינות מיוחדות של אלוה. שבת ,ראש החודש וחג סוכות היו אספקטים שונים של עבודת אלוהים. כמעט כולם שמרו גם על חוקי אכילה (ר''א גם עבודה חוקיי אכילה [15]). לכן שבת וכל מה שהקיף אותה היה סימן של עבודל אלוהים אחד (יוחנן 17:3). אלוה הזה היה אותו אלוהים שיהודים עבדו אליו ושמדובר עליו בברית העתיקה. כנסיה המוקדמת נחשבה כמקרא רק ברית העתיקה וברית החדשה פירש והוסיף אותה (ר''א עבודה "מקרא" [164]). דוקטרינות של אלוהים נמצאות בעבודות:"טאולוגיה מוקדמת של אלוהים" [127]; " על אלמוות" [165], "אלוהות של ישוע" [147], "דיבר הראשון: חטא של סטן" [153] וגם "קונסובסטנציונליות עם אלוהים האב" [81].

בסיס מקראי של דוקטרינה כללית נמצא הדיבר הראשון. אז אנחנו רואים שדיבר הרביעי הוא רק צד רביעי של שיטה יותר גדולה. שבתתות וימי הקודש הם באצמם אלמנטים של שיטה של דיבר הרביעי ומקורים עם דיברות אחרים. השאלה הזאת נחקרת בעבודה "דוקטרינות של נוצרות".

כנסיה חייבת לשמור על עשרת הדיברות שכתובות בשמות 20:1־17 ודברים 5:6־21.

אז שמירה על שבת זאת סימן הכרחי. אי אשר להיות נומרי שעובד לאלוהים ולא לשמור על שבת לפי לוח שבתתי..לשמור על יום אחר לא שבת זה לא רק לעבור על דיבר הרביעי. זה גם עבודת אלילים כי אלוהים אל רצה שיהיה ככה. זה מעשה של חוסר כניעה, חטא שאפשר להשווות עם מחשפות (1 שמואל15:23). דיבר השיני מחזק את דיבר הרביעי ולכן זה גורם לעבודת אלילים.

ארבעת הדיברים מדברים על יחס בן אדם לאלוהים ואפשר להדיר אותם כמלים הראשונים של החוק ,זאת אומרת: (ציטוט ) (מרקוס 12:13). זה דיבר יסודי וראשוני (מתי 22:37־38).

איחוד מושלם עם אלוהים קורה רק אם לשמור בלבביביות את הדיברות האלה ולהימנע מכל מעשה שיכול להזיק לזה.

דיבר הרביעי הוא אחד מארבע שבאצמו חלק של דיבר הראשון השדול. אז לפי מיליחם של ישוע אלוהים הוא המרקז, מקור ראשוני ואוביקט של אמונה (מתי22:37־38 ;מרקוס 12:30 ;חזון 1:8). ידע על אלוהים אחד ואמתי ובנו ישוע המשיח שהוא שלח לאנשים זה דבר הכרחי כדי לקבל חיים הנצחים (יוחנן 17:3 ;יוחנן 5:20). אז כיבר הרביעי הוא לא דיבר סופי אבל קיים כסימן של המובחר ואובדה שהוא עובד לאלוהים הנכון.

דיבר הרביעי שיך לכל השיטה עבודה לאלוהים מקראית של ראשי החודש ,חגים ,ימי הקודש וגם עשריה (ר''א עבודה עשרייה[161]) ששיכים לברית עם אלוהים (ר''א גם עבודה הברית של אלוהים [152]). אנחנו כבר דיברנו על השפעה של ראשי החודש על לוח אלוהים (ר''א עבודה לוח אלוהים [156]). ראשי החודש וחגים מאחדים כדי ליצור שיטת עליון.

דווקא לכן אנו מחקרים על תורות של אחים שלנו מעבר כדי לדעת למה הם סבלו ולמה האנישו אותם. דוקטרינות של כנסיה מוקדמת נחשבו כדוקטרינות שהיו בזמן הגיוני. לא חושבים על אפשרות השפעה מצד של שיטה מנהלית.

שימוש את האלמנטים בדוקטרינות של הכנסיות המוקדמות.

הכנסיה המוקדמת היתה אוניטרית. גנוסטאים ומודליסטים לא חשבו שהם חלק מכנסיה. אין הוכחות שישוע והשליחים או תלמידים שלהם היו מתישנו טריניטרים או ביניטרים. כנראה דוקטרינה של טריניטריות התפתחה מביניטריות במאה רביעי. כנסיה ששמרה על שבת לפניכן או יותר מדויק לפני רפורמציה שקמה הארך בעוד 11 מאות אף פעם לא היתה טריניטרית או ביניטרית. כעובדה ביניטריות יצא ממודליזם שהיה נפוץ בין עובדי אלוהים רונאי אטטיס (ר''א גם עבודה מקור של חג המולד ופסחא [235]).

מכתובים של אירני ( והקדם שלו פוליקרפ ) אנחמו יודעים שכנסיות היו רובן אוניטריות ,הן האמינו שאלוהים שלח את ישוע ושהמובחרים לא יכלו להפוך להיות אלוהים כמו ישוע עם אלוהים. הם האמינו שאלוהים הוא נצחי ואין כמוהו . הטעונות האלה מצאים בעבודה בזכריה 12:8 וגם בעבודה "נגד כפירות".

אירני (Against Hertesies, III, viii, 3) אמר על אלוהים דברים הבאים:

לפי דרשה שלו הם נבראו ,האו ומר והם נעשו. דרך מה הוא דאש? בטח דרך מילה שבעזרתה נבראו את השמיים וברוח של ספתיו את כל הצבא שבם (תהל 32:6)".

" ידוע שאף נביא וגם אף שליח לעולם לא קרא לאף אלוהים אחר חוץ מעדוני ,אלהים אמתי... אבל כל מה שנברא שונה ממי שברא את זה כמו שיצור שונה ממיצר. לגבי עצמו הוא לא מיצר. הוא חוץ מהתחלה והסוף ,חוץ מחיסרונות. הוא מושלם ובאותו זמן מומשך. לאחרים הוא נתן דבר אמתי ־ תחיה וכל שחי נברא עלידיו" ( Ibid.)

אירני חושב שלוגוס (מילה ) גם יכול להיות אלוים (theos или elohim) ושהוא גם שונה מכל דברים אחרים שנברא עלידיו .(ibid.) בספר שלו הוא נתן פוזיציה של אלוהים ובנו שנחשבים כאלוים וכל בני אלוהים.

"לכן אף אחד לא רוח הקדוש ,לא השליחים , ל אמישהו אחר לא יכול להיות אלוהים חוץ ממנו. אף אחד לא יכול לקרא לאף אחד אלוהים חוץ מלאוהים עליון שעדוני ובנו ישוע שכקיבל כוח מהאב שלו מעל כל חיה. כמו שכתוב בתהל 109:1 ,אלוהים פונה לבנו ואומר שכל האויבים יהיו תחת רגליו..."

הוא משיך ואומר שעל רוח הקדוש דיברו שניהם: גם אלוהים וגם בנו. הוא חשב שדווקא אלוהים דיבר עם אברהם לפני משפט ושמדת סודם בגלל חטאים שלה. זה:

"הוא מחריז:" ציטוט "(תהל 44:7־8). את רוח הקדוש מסמנים שניהם בעזרת מילת אלוהים. גם מי שנמשח כי הוא בן ומי שנמשח כי הוא האב. ושוב:"ציטוט "(תהל 81:1). (פה ) זה קשור לבן ולאב ולכל אחד שקרוב לאלוהים. אבל דווקא כנסיה זאת בית המקדש של אלוהים, זה לגבי אותה נאמר:" ציטוט (תהל 49:1). למי מתקוונים כשאומרים אלוהים? למי שעליו נאמר:"ציטוט (תהל 49:3). הוא הבן שהגיע לאנשים שאמר להם:ציטוט (ישעיה). אבל על איזו אלוהים הוא אמר? על אלו שיחסית אותם הוא אמר:" ציטוט (תהל 81:6). וגם בטח לאלה שקיבלו חן "ציטוט (הּרומאים 8:15) (Against Heresies, Bk. III, Ch. vi, ANF, Vol. I, pp. 418-419 ).

אין ספק שאירני היה סובאורדינליסט לפי יחס שלו לאלוהים והרחיב את מוסג אלוהים לזה שקלל גם את ישוע וכל המאומצים. כנראה זה יוצא מזכריה 12:8. כנראה דווקא פה הוא מראה שדווקא ישוע אסף את המובחרים. אבל אף על פי זא אנחנו יודעים מכתבי הקודש שזה היה אלוהים שהעביר את המובחרים לישוע באותו סדר שהם היו נאספים (יוחנן 17:11־12;עברים 2:13,9:15). יוכל להיות שזה שהוא השתמש במוסג מיוחד לגבי המובחרים לא היה נכון נמידו (מצד של אירני). בחזון 4:5 מוצאים שצבא השמיים גם שיך למעוצת הצדיקים. אז צבא השמיים הוא גם עוזרי אלוהים.

טאולוגיה מוקדמת של אלוהים [127];ועל אלמוות [165]. חשוב גם להבין שמחשבה על אלמוות של נפש נחשבת כלא נכונה ולא אלוהי. המבט הראיה הזה שיך לדעה שלפי אותה אפילו כשה כנסיות התחילו להשתמש בכוח כדי להחריח לשמור על יום ראשון במקום שבת וזה היה לפי עדות של יוסטניאן הסובל כבר ב150 שנה בספירה, דוקטרינות של אלוהים ויום ראשון המשיכו להיות עקרים וחשובים. אז שבת היתה אסורה על שלב מוקדם ־ לפני תורה על אלוהים ויום ראשון. יותר מאוחר להפך לא הסקימו עם תורת אלוהים וכבר אחרי זה חוקי שבת ודוקטרינה על נפש.

אנדרס ניגרן ( ((Anders Nygren) Agape and Eros, Tr. by Philip S Watson, Harper Torchbooks, New York, 1969) ) הבין נכון דוקטרינה של חים נצחים בכנסיה כשאמר דבר הבא:

"כנסיה מוקדמת היתה שונה מאליניזם דווקא באמונה שלה בתקומה מבין המתים. מסורת של נוצרות קיבלה "תקומנ של בשר". אפולוגטים שמה בניגוד לדוקטרינה של "אלמוות של נפש" של אליניזם. אנטיטזה היתה חשובה ועקרונית כי לא היתה אף שאלה שלגביה היתה התנגדות כל כך חזקה לרוח של אליניזם.לאפולוגטים דוקטרינה של אליניזם על אלהוות של נפש נראה חסרה אלוהים והם חשבו שצריך להשמיד אותה בתור הראשון (Justin, Dial. 1xxx. 3-4 ).

סלוגן המתאים למקרה הזה יכולים להיות מילים של טיטיאן: (יבנים ,אין אלמוות אלא מוות לנפש באצמו. אבל הוא יכול גם לא למות" (Tatian, Oratio ad Graecos, xiii. 1).

הבדל בין נוצרים ולא נוצרים בשאלה הזאת היה כל כך גדול שאמונה ב"תקומה מבין המתים של בשר" נחשבה כעתיקה. מי שהאמין ב"אלמוות של נפש" הראה שהוא לא נוצרי. יוסטניאן לגבי זה אמר: "אים אתם מדברים עם מישהו שאומר שלא מאמין בתקומה מביון המתים אבל נשמות שלהם אחרי מוות עולות לשמיים ,אז תדעו לכם שאתם מדברים עם לא נוצרי." ( Dial. 1xxx. 4) (ibid., pp. 280-281. )

אז כנסיה ויטרה מאלמוות של נפש ־ היא היתה אוניטרית וסובאורדנליסטית לגמרי. היא היתה מוכנה לא רק לוטר משלישיה כשרעיון הזה התחיל להיתפתח ,אלא יכול להיות שויטרה מכל אחד שהסקים עם רעיון הזה או מכל דטאיסט מגנוסטים. באותו זמן כנסיה הית מואד סבלנית לכל כפרות כד בעזרת זאת להראות מי שווה להיות חבר כנסיה ( 11:19 הקורנתיים). הם עשו את זה בעזרת מחקרים (2 טימותיוס . KJV; RSV 2:15).

הם חשבו שכתבי הכודש אמתים אפשר לחשוב רק ברית העתיקה ,וברית החדשה זה רק אינטרפרטציה של כתבים האלה. הם שמרו על ראשי החודש ועל חגים אחרים ,אנחנו יודעים דם שהם שמרו על חג פסח ושזה גרם לויקוח במאה שיני כש פשחא התחילה להתפתח. דבר הזה מוכר כויקוח קברטודצימני (ר''א עבודה חג פסח [98]).

לאת לאת כנסיה התחילה להיות אוטסידר באימפריה רומנית ולנן נסתה להיות רחוק מכנסיה אורטודוקסית לפני חזרה של אריאנים שהיתה עד מאה שמיני וגם מהקמה של אימפריה רומאית ב590 שנה. רדיפות אחרי דת היו מ590 עד 1850 שנה ־ זה תקופה של כוח ושילטון של אמפריה רומאית (ר''א עבודה "התפשטות כללית של כנסיות ששומרות על שבת [112]).

אדבנטיזם באמריקה וכנסית אלוה אמריקאית במשך מאתיים אחרונות בטות השתמשו בנתונים של אימפריה רומאית (1260 ימים). הקונסטרוקציה הזאת קיימה בגדול בגלל שהם לא ידוע היסטוריה ארופאית. הטות הגדולה הזאת מאד השפיע על הנביות השגייתית לגבי תנועת אדבנטיזם ב1842־44 שנים. אחרי זה זה גרם להפעת דוקטרינה שגייתית אחרת שנקראה פסק דין פרה־אדבנטאי (ר''א עבודה פסק דין פרה־אדבנטאי [176]).

עדויות של אינקביזיציה מספרות לנו על אלו קוקטרינות של כנסיה היו בשלבים שונים של התפשטות שלה.

אנחנו יכולים להגיד עם בטחון ששיטת קטולית כדי להסתיר עד קמה הכנסיה נפוצה ושדוקטרינות שלה לא משתנות נתנה לה שמות שונות לפי מקום התפשטות. אבל בטוח כנסיה של אלוה אצמה בין אנשים היו ויקוחים לגבי הנגלה ודגשים (למשל פרסביטריאנם ואפיסקופליאנים בין ולנסים מערבים). אנחנו יודעים שהם נקראו קטרים וקטריאנים או פוריטנים באנגלית. גם נקראו אותם בולגרים ,חזרים ,ולנסים ,אלביגואים ,ולדנסים ,שבתליארים ,שבתתים ,אינשבתתים ,פסגניאנים. מוסג "שבתריאר כנראה מתקוון לאריאנים ששמרו על שבת.

אנחנו יודעים שאיחוד של דוטרינות היה מובן באופן כללי ,אבל בספת אם יותר מקובל . למשל מוסג "סודומאי המיסקן" (poor bugger ) באנגלית זה ביטוי של העם ואומר על השתתפות בצער של בן אדם מסקן שאין לו אושר. היום זה קצת מביך את אמריקאים ואפילו את אוסטרלים כי למוסגים "bugger " ו" buggery" יש משמעות מיוחדת שקשורה למעשי סודום. אבל יש למוסג הזה עוד משמעות אחת שאומרת על רצון של המובחרים בזמן של אינקביזיציה. במילון אוקספורד מוצאים שמוסג הזה הופיע בסביבה של אנגלית במאות בינוניות ממילה צרפתית "bougre " ולטינית " Bulgarus" שאומר בולגרי או כופר. ככה קראו את כופרים במיוחד את אלביגואים. זאת משמעות ראשונה ומקורית. במשמעות שניה שקשורה למעשי סודום התחילו להשתמש משנת 1555 וכנראה עשו את זה כדי להשפיל בחברי זרם שרדפו אחריהם סמשך שלוש מאות. מוסג " pauvre bougre" "בולגרי המסקן" בספה אנגלית היה כ" poor booger ". לקייום של מוסגים " bogle" ו" boggle" בספה מודרנית אין מקור ברור. מעליו שבמוסג "סודימי המסקן" התחילו להשתמש בזמן של מסעי צלבונים נגד אלביגואים. אבל עולה שאלה: איזה קשר יש בין אלביגואים ובין בולגרים? תשובה קלה. כנסיות של אלוה שמוקרות כתקופה פרגמית (חזון 2:12) ונקראות גם פבליקנים נכנסו לארופה משטחים שהיו תחת מנהגות שך קונסטנטין קמפרונימוס ויוחנן צימסחיה (ר''א עבודה התפטות כללית של כנסיות ששומרות על שבת [122]). מפרקיה הם התפשטו בין בולגרים ,סלובמים דרומים ובמיחד בבוסניה וגם בונגריה ורומוניה. הם התפשו למערב ומתחיל ממאה 15 התאספו עם שבתתים שבמערב נקראו וולנסים או וולדנסים. באופן בטוח אנחנו יכולים להגיד שדוקטרינות שלהם התפשטו עוד בתחילת מאה שלושעשרה אבל לדעת במאה אחוז אנחנו יכולים רק אלו היו ענפים שלהם במזרח ממאה 15 עד 19 במיוחד בונגריה ורומוניה.

ערועים של מסעי צלבונים אלביגואים כתובים בעבודה התפטות כללית של כנסיות ששומרות על שבת [122]. בלי ספק פה מדברים על קהילות ששמרו על שבת. רצון של כנסיה קטולית של אימפריה רומית להסתיר את העובדה הזאת גרם לוויקוחים לינגביסטים לגבי מקור של מילה "שבתתים". אבל אנחנו יודעים שהם היו אוניטרים. לפי עדויות רשמיות הם קיימו גם לפני 934 שנה כשאפיפיור של וויראולי אטטו (Atto bishop of Vireulli) כמו שאחרים התלונן שהם קיימים.

פעם הראשונה קראו אותם וולנסים ב1179 שנה בזמן של משםט עליהם שקיים בזמן של רימונד מדבנטריה. ראשי זרם או דודים ברנרד רימונדסקי ורימונד בימיאקסקי ב1179 עוד לפני מעוצה לטרנית היו משפילים ככופרים (לא כי הם שמרו על שבת ,אלא כי הם היו נציגי אוניטריות) ברימונד מדונטרי. כבר שם של

מסה שהיה כתוב נגם ב1180 שנה עלידי ברנרד פונטקאודסקי Adversus Vallenses et Arianos קולל שם וולנסים. זאת אומרת שהם היו אוניטרים סובאורדינליסטים. המסה הזה בשנת 1180 נאבד אבל נשארו כתבי ברנרד פונטקאודסקי Liber Contra Vallenses (כתובים ב1190 שנה) קימים גם היום. ולנסים של זמן ההו היו נחשבים כאוניתרים ששונים מאריאנים. זה מבט ראיה נכון וכנסיה של אלוה מסקימה עם זה. אריאניזם מתיחס לרוח הקדוש כלדבר שישוע ברא אותו ,אבל זה מתנגד לדוקטרינות של אוניטריות מקראי. במקרה הזה אין צורך לסמן את נקודת הראיה הזאת בטקסטים שקשורים לארי (ר''א גם עבודות Arianism and Semi-Arianism (No. 167) и Socinianism, Arianism and Unitarianism (No. 185) )

אלביגואים היו לא סתם ענף של וולנסים. אלביגואים התחלקו לשני זרמים :וולנסים או וולגנסים וקטרים מקומים או פוריטנים. לקטרים היו דוקטרינות שונות יחסית לטוב ורע ,שהיו מיוסדות על צורות גנוסטיציזם ודואליזם מניחאי. השינוים נפתחים עלידי רי רוינפלד (Ray Roennfeldt ) בעבודות שלו ( An Historical Study of Christian Cosmic Dualism, Andrews University )(אפשר להשוות עם עבודה Vegetarianism and the Bible (No. 183) ). את האמונה הזאת לא קיבלו נציגי טנדנציה דואליסטית. בכל מקום איפוה ניסדה את הכנסיה הרבה ככה נקראים מאתפות (אנשים ששינו את הדת שלהם) בין נזירים לעתים קרובות הפשיטו דעות מאוד מוזרות. כדוגמה יכולים להיות אלנעמים. בסביבה של אלנעמים בבוסניה סגפנות ליווה את דואאליזם שלכופרים וניסה להרוס את בסיס של דת נוצית. טעויות הופיע גם בין ענפים מוקדמים של פסליקנים. טועת מסוימת היתה בזה שמלצ'זדקיאנים יצרו סדר אחר במשווה עם זה שהתפתח לפי דעות אוניטרייות. מלצ'זדק נחשב כנציג של מלאכים וישוע נציג של אנשים שהיה מתחתיו. כתובים קטולים השתמשו בדעות של כופרים בני זמנם של זרמים שונים ובאופן זמנית קללו אותם בכנסיה שלהם. הם אמרו שלכנסיות האלה כאילו היו דעות טעויות ובאופן כזה שינו את דוקטקינת אמתיות.

רומה עמדה על מסע צלבונים גדולה נגד שני זרמים אלביגואים במאה שלושעשרה. לאלביגואים עזרו בדרום של מרפת שהיתה תחת מנהיגות של רוזן רימונד של טולוז. וולנסים או שבתתים היו נפוצים והשפיעו הכי הרבה פה וגם בבפרד. אנחחנו יכולים ליצור מחדש דוקטרינות של וולנסים של זרם ספרדח של שבתתים כי רדפו אחריהם חזק מאוד.

מטרה של אינקביזיציה ספרדית היתה לשחרר את מדינה מככה נקראים נוצרים יהודים. קראו אותם מרנים או חזירים. מכתבי אינקביזיציה ספרדית בעשרת מדרשים אנחנו יודעים שהם לא רק שמרו על שבת אלא גם ויטרו משלישיה ,שמרו על ימי הקודש קולל חוקי אכילה. סמל אמונה מדיר את סימני כופרים. רדפו גם אחרי מוסלמים ויהודים אבל כל הרדיפות היו מקוונים לא נגדם אלא כהסיה של אלוה שנקראו את חבריה שבתתים ,אנשבתתים או אנשבתים. חוק של ארגון אלפונס שזרק את וולדנסים או אינשבתתחם מספרד נמצא בכמוד 20 של עבודה "התפשטות כללית של כנסיות ששומרות על שבת [122].

ססיל רוט ( Cecil Roth) במבוא לעבודה שלו "The Spanish Inquisition " (Robert Hale Ltd, London, 1937) כתב את הזהרה שלפי אותה היסטוריה חוזרת ובאותו זמן הספר הזה הוא בטירי ומספר על מה שקרה בארופה בתקופה הזאת. מדעים יהודים ניסו להראת את אינקביזיציה ספרדית כצורה של רדיפות אחרי יהודים. כנראה שגיה הכי גדולה למרות כל יסודיות שלה זאת עבודה מודרנית של ב. נטניהו (The Origins of the Spanish Inquisition in Fifteenth Century Spain, Random House, New York, 1995 ). נטניהו ניסה לשכנע את קריינים שאוביקט של אינקביזיציה ספרדית היתה 'הילה יהודית למרות שזה לא נכון לכמרי ומדעים באופן חד משמעותי לא הסקימו עם פוזיציה הזאת. רבנים של זמן ההו טענו שהם לא יהודים אלא נוצרים. הם לא היו יהודים שרצו להוכיח שהם נוצרים. הם באמת היו נציגים של כנסיה של אלוה.

מספר של טריבונלים של עבודה קדושה ספרדית בסופו של דבר היה 15. הם יחד עם פקידים ציבורים וצבא חי בברסלונה ,קורדובה ,קוינקה ,גרנדה ,ללקן ,מדריד ,סנטיגט ,סבילה ,טולדו ,וולנס ,וולידולידה וסרגוס. עוד טריבונל אחד היה באיים בלרים בפלמה (אי מיורקא).

איזורים הכי אקטיבים היו מדריד ,סביליה וטולדו כי פה חיו הכי הרבה נוצרים חדשים (כמו רוט קרא אותם). פעילות שלהם היתה הכי גדולה בקסטיליה עתיקה ואנדולוזיה והגיע למינימום אחרי השמדות גדולות בקטולין (Roth, ibid., Ch. The Unholy Office, p. 73 ). שיאת אינקביזיציה ספרדית התעצבה עד הסוף בסוף של מאה 15 תחת שלטון של מעוצה מרקזית El Consejo de la Suprema y General Inquisicion שגם נכרא La Suprema שבהתחלה היה קשור עם רסטיליה. בעזרה של ארבע מועצות בעלות השפעה תחת הנהלה של פרדיננד ואיזבלה מעוצה של אינקביזיציה קיבלה מקום לא אחרון בין שאר מעוצות ונציגי שלטון מלכי (Roth, ibid., p. 74) . בשנת 1647 היה מודפס צו שאמר שכל החלטות של כל טריבונלים צריך קודם להסכים עם מעוצת אינקביזיציה. עשו את זה כדי לעצור את אכזריות ענקית של רדיפות במקומות. האכזריות הזאת יצא מחוסר הבמה של ענין . נתניהו (The Origins of the Spanish Inquisition in Fifteenth Century Spain, pp. 440-459) לגבי טעויות מתאר סיטואציה כש כל טעויות של שכל נכשבות ככפירה בניגוד לטעונה של אוגוסטין שאמר: אני יכול לטעות אבל אני לא כופר (De Trinitate, c, 3, n. 5-6). אנרביזיטור חואן דה טורקבמדה (Juan de Torquemada) מבקר את משפטי טולדו כי לא היו עיקבים ודינו על שאלות אנטישמיות לאמקראיות. הוא חשב ששאלה הזאת זאת שאלה של אותה רמה שבעיות בין המן (Haman) ומורדחי (Mordecai) ויהודים (ibid., p. 449) . בזמן הזה הוא ראה בעית של מוסג אלוהים באותו אופן עשו וולנסים. בטולדו כמו שבמקומות אחרים טענו כאמת ברורה (publica fama) את נושא שקיים ( כמו שאנחנו עוד נראה ) גם בוולנסיה שלפי אותו כופרים ששומרים על ברית מילה לא יכולים להאמין בישוע המשיח ומבטרים מבשר שלו בטקסים וכ' (ibid., 444) . לפי טורקוומדה אנשי טולדו אחרי טבילה לא יכלו להגיד שהוא (מי שעבר לדת אחר ) מתישהו האמין במשהו אחר שחוץ מישוע ואם־כנסיה (cf. Netanyahy, p. 444) .

טורקוומדה חשב את האשמות לא נכונות ולא אמתיות ,אמר שהם מראות את חוסר אוביקטיביות של כל משפט (ibid., p. 445) . למה ככה קרה? אנחנו יודעים שוולנסים היו אוניטרים במשך מאות. זה אומר על סובארדינציה של בשר ישוע. אבל אי שום ויטור מאלוהיות של משיח. אבל במקרה הזה ויקוח היה על משהו יותר גדול. טורקבמדה אמר שמשפטי טולדו פשוט היו אנטישמיים ולגזענות הזאת אין שום בסיס מקראי. הוא האניש את משפטים זאלה חזק וחד משמעותי. היתה גם בעיה שהשמדות כללו את דור רביעי של העוברים. הוא ביקר את ניסיון הזה. לפי זה הוא טיאר את סיטואציה בין בוסנאים כטעות של מנחאים. הוא ראה את בעית קונבנסייה בתוך שלטון של המלך באמפריה הקדושה של רומא. טורקבמדה אמר:

"בימינו לנוצרות עבר מלך מפורסם של פולין ,האב של מלך של היום יחד עם הרבה פקידים ואנשים פשוטים (ולדיסליו 2 ולפני זה מלך של ליטוה יגילו עבר לנוצרות ב1386 כשהוא נעשה מלך. הוא היה אב של קזימיר 4 שהתחיל להיות מלך ב1447 שנה). יותר מאוחר בזן של אפיפיור יבגני 4 מלך של בוסניה ואישתו והרבה מפקידים שלו עברו לנוצרות (מלך סטפן חזר לקטוליות ב1445 שנה). חוץ מזה כמעת כל יום הרבה מוסלמים עוברים לדת הנכונה. זה לא נכון לטעות שעל כל האנשים האלה יש חטא עבודת אלילים לפחות עד דור רביעי על מה שהם ואבות שלהם האמינו לפני קמה זמן." (Tractatus, pp. 54-55; cf. Netanyahu, p. 452).

טורקבמדה כתב עבודה נגד אלנעמות בבוסניה Symbolum pro imformatione Manichaeorum, ed. N Lopez Martinez and V Proano Gil, 1958, p. 23, n. 68 and Netanyahu, n. 119). פה אנחנו רואים תוצאות של התערבבות בתוך זרם את דואליזם מנחאי שבו פבלקנים יסדו דת אוניטרית. כנסיה של תקופה הזאת היתה מיוסדת גם בגרצוגובינה (ר''א עבודה The General Distribution of the Sabbath-keeping Churches (No. 122). ). בעיה ברורה אבל לא לנתניהו. עד למאה 15 וולנסים היו באנדגראונד כל כך רציני שכבר היה נראה שהם לא קיימים יותר. טולדים התחילו להיות כל כך אכזרים שאינקביזיציה התליחך להשתמש בם כבמכונת השמדה של סימיתים (יהודים). השמדה הזאת הפריעה לפעילות כנסיה יחבית להתחזקות את דת נוצרית ,לכן טורקבמדה היה צריך להפריע לזה כדי שקשרים בתיך אימפריה היו יותר חזקים והעוברה היתה נעמה ונחשבה כדבר חיובי. גזנות של אנקביזיציה גדלה הת פרי הזה. טורקבמדה היה מספיק חכם כדי להבין איזו יכולה להיות החלטה של היסטוריה. לכן הוא היה מוכרח לעצור את אינקביזיציה. במקרה הזה כנסיה המשיכה לפעול עול שלוש מאות ובאצמה הרסה את שילטון שלה. (ר''א Malachi Martin Decline and Fall of the Roman Church, Secker and Warburg, London, pp. 254 ff ).

אחרי יסוד של אינקביזיציה במקום התחילו לפתח דברים שהיו קשורים לגזירות. אחרי גזירת חן שאמר לכופרים להגיע ולחזור לתשובה בעוד 30 או 40 יום אינקביזיציה התחילה להקות את המקום. זה גרם להרבה השמדות. שלב הבא היה הדפסת גזירת אמונה שעזרה למצאו סוגי כפירה שהיה צריך להשמיד אותם וסימנים שלהם.

גזירת אמונה היה מודפס ב1519 עלידי אינקביזיטור Andres de Palacio ומודפס עלידי רוט. מגזירה הזאות מובן שיש כמה כפירות כלליות ומזה אפשר להפריד בין שלושה קבוצות אנשים. קבוצה ראשונה זאת נוצרים ששומרים על מסורת של יהדות. קבוצה שניה זאת יהודים ושלישית ־ מוסלמים. כמו שאנחנו רואים כפירה היתה גם בכנסיה אצמה כי מילים בזמן טקס נחשבו כהוכחה לאשמה. שבתתים גם לא השצמשו בצלב. לפי גזירה הזאת אפשר לחשוב שהם גם ויטרו ממוסג נשמה וטוב ורע. הם שמרו על שבת מתחיל מערב יום ששי לערב יום שבת ולא עשו שום עבודה. הם חגגו את חג פסח והשתמשו במרור (רוט ע'ד 77) .כמו שאנחנו ראוים בגזירה היו מנהגי יהודים ומסורת שלהם. אז בגזירה שתי שיטות התאספו עד גדי כך שהיה קשה להפריד בינהם. לפי חוקים יהודים הם שמרו על חוקי אכלה וכברו מתים. הם וויטרו ממריולטרי (Mariolatry) וגם ממשיח. כנראה נוצרים גם לבשו אותם עם יהודים בגדים ושמרו על חוק בגדים ראשים (ע''ד 79). הם התאספו בכנסיות ביתיות וקררא את מקרא שהיה כתוב לא בשפת אם שלהם.

רחוש של כופרים לקחה אינקביזיציה וזה גרם לרדיפות יותר חזקות.

רוט מספר על פתיחת עבודה בבית אופרה. עדים (סיפורים שלהים כתובים ב1821 בAnnual Register ) בלי ספק הוכחים שבבתי סוהר תחת קרקעים שפעילו עוד ב1809 שנה מצאו את מה שנשאר מאנשים (למשל כתובים על הקירות) ,חלקי בגדים של נזירים שהיו על גופות ודברים אחרים שהוכיחו על השמדות עתיקות ואחרונות שקרו במקום (רוט ע''ד 84־85)

בדרך כלל זמן של ארסט היה בין ארבע לשלוש שנים ובמקרה אחד זה היה אפילו 14 שנה. לשלם על תחזוקה היו צריכים נזירים באצמם ולא היה משנה כמה זמן הוא נמצא שם. למשל על 4 שנים תחזוקה של נזירה אחת שהיתה משוחררת ב1703 שילמו עוד צאצאים שלה ב1872 (רוט ע''ד 87). בדרך כלל רחוש לקחו בזמן של מעצר.

מררנים או נוצרים חדשים לא יכלו להיות עדים באף משפט. עילום שם של עדים היה מקוסל עוד במאה 13 כאילו כדי להגן על יותר חלש. זה נעשה נורמה ואז כבר אף אחד לא יכול לדעת שמות של האשמים. (רוט טוען נכון שלפני שנת 1836 אף עברין לא יכול לקבל את פרקלית או לראות את עדויות שהיו כתובים נגדם ).אלו היו זמני ברברים ואינקביזיציה היתה ראשונה בזה.

אינקביזיציה ארופאית התחילה בצרפת דרומית במאה 13 והסתיימה באיזור של אפיפיור ב1846 שנה. בין 1823 לבין 1846 שנים השמידו ,זרקו ,והבריחו 200000 אנשים ,1,5 מיליון היה היה תחת השגחות (ר''א Malachi Martin, The Decline and Fall of the Roman Church, p. 254 и работу The General Distribution of the Sabbath-keeping Churches (No. 122), p. 29 ). רוט מספר על ייאוש של אנשים בצרפת דרומית של מאה 13:

"הקשיבו לי ,עדונים! אני לא כופר כי יש לי אישה ויש לי ילדים ואני אוכל בשר ומשקר ,ומתאצבן אבל אני נוצרי אמתי!"(רוט ע''ד 90).

זה שהוא ויטר מאלמנטים של אסקטיזם היה חשוב בגלל דואליזם של מניחאים שהיו מוקרים כ"קטרים " או "פוריטנים" ובעזרת אסקטיזם ניסו להגיע לחן אלוהים. הם היו זרם שיכול להיות גרם לרדיפות אחר וולנסים ושבתתים. מניחאים דואליסטים היו שונים מוולנסים. עם זה הסקים וובר אבל זהה לא נכון. שבתתים כל הזמן שמרו על חוקי מקרא. עבודות שלהם נעשו בסודיות לכן לדעת בדיוק מה קרה שם קשה מאוד. אבל בכל זאת אנחנו יודעים שהם שמרו על שבת ולהבין כל מהלך של עבודה להם רק עם להסתכל על ענף מזרחי של שבתתים.

אנחנו יודעים בדיוק אלו היו דוקטרינות של כנסיה בוונגריה וטרנסילון ממאה 15 עד למאה 19. כתובים האלה עשה רב ראשי של בודפשת (וונגריה) סמואל קון (Samuel Kohn) בעבודה שלו DIE SABBATHARIER IN SIEBENBURGEN Ihre Geschicte, Literatur, und Dogmatik, Budapest, Verlag von Singer & Wolfer, 1894, Leipzig, Verlag von Franz Wagner. (חלקים מעבודה נמצאים בעבודה The General Distribution of the Sabbath-keeping Churches (No. 122) (at pp. 22 ff.

מפרנסיס דיויד (Frances David) או דוידס (Davidis) שנפטר בבית סוהר ב1579 אנחנו יודעים שענף הזה של וולנסים או שבתתים שמרה על אוניטריות. קון טוען שהם חזרו לנוזרות מקורית ואמתית (קון ע''ד 8). כנסיה אוניתרים התחלקה לשומרי שבת ויום ראשון. ענף שהיה תחת הנהלת יוסי היה הכי קרובה לאמת.

הם שמרו על שבת וחגים אחרים ושהכי חשוב על ראשי החודש.

לפי דוקטרינות שלהם ישוע יחזור ויאסוף את כל יהודים בארץ ישראל.

הם האמינו בשני תקומות לתחיה :אחת מכוונת לחיים נצחים כשישוע יבוא ,שניה למשפט שיהי בסוף של אלף שנה.

הם קראו על הצלה בחן ובאותו זמן אמרו שצריך לשמור על חוקים.

הם חשבו שאלוהים קורא לאנשים והסכימו שבגדול העולם נעשה עיוור.

דוקטרינה של ישוע שלהם היתה לגמרי אוניטרית סובאורדנליסטית.

(ר''א עבודה The General Distribution of the Sabbath-keeping Churches (No. 122), p. 22)

אז מובן שכנסיה מוקדמת היתה אוניטרית ושמרה על חוקים של ברית העתיקה. שבת היתה רק צד אחד של אמונה שלהם שהיתה מכוונת לעבודת אלוהים יחיד ואמתי. בארופה מזרחית רדפו אחריהם בדרך כלל כי הם שמרו על שיטה אוניטרית. לאינקביזיציה שמירה על שבת לא היה דבר עיקרוני (פרנסיס דוידס בחר למות אבל לא להפסיק להיות אוניטרי ,למרות שאפילו סוצין (Socinus) שהיה באצמו אוניטרי נסה לשכנע אותו לעזוב את אוניתריות שלו ולהצשיך לחיות ) הם לא קיבלו סטטוס של כנסיה למרות שאפילו ליהודים היה סטטוס כזה. בהשמדה של שיטה הזאת אינקביזיציה היתה קשוחה מאוד ,במערב היה מספיק לשמור על שבת כדי למות.

יחד עם רםורמציה התחילה לגדל אוניטריות. היא כבר לא היתה רק בסביבה רק של שומרי שבת. או במילים אחרות כל אוניתרים היו חברי של כנסיה של אלוה וגם כל חברים שלה שמרו על שבת.

מילה אוניטריות זה מוסג אנגלי שיצא משורש לטיני “unitarius” . פעם הראשונה הוא הופיע בדת ב1600 שנה (Encyclopedia of Religion and Ethics (ERE),Unitarianism, Vol. 12, p. 519. הוא אומר על איחוד של אלוה ומתנגד לפוזיציה של כנסיה אורטודוקסית ששומרת על שלישיה. במוסג "טריניטריות" פעם הראשונה השתמש סרבט (Servetus) בשנת 1546 (ibid.) . במוסג "אוניטריות " משתמשים גם חוץ לעולם נוצרי (למשל מוסלמות ויהדות במקור אוניטרים).

טקסט יבני של ברית החדשה ב1516 פירסם את ארזם רוטטרדמסקי.

ברית החדשה שהוא הדפיס גרם למדעים מקצועים של שפה יבנית להתחיל לבדוק את פרקים שטריניטריות אורטודוקסלית התבססה עליהם. מאוד חשוב גם שיפו לפתיחות ואנקביזיציה גרמה לסודיות. מדעים התחילו לשים לב שמקרא באמת לא טריניטרית ואפילו יותר אוניתרית. נסיון ראשון של הדפסת טקסטים אנטיטריניטרים היה של מרטין צליריה (1499-1564; Martin Cellarius) שהיה תלמיד של (Reuchlin) וחבר ראשון של לוטר (ERE, ibid., pp. 519-520) . בעבודה שלו de Operibus Dei הוא השתמש במוסג “deus” יחסית לישוע. אז נוצרים יכולים להיות נקראים “dei” או בני אלוהים (ibid.) .כמו שרנחנו יודעים מעבודה The Early Theology of the Godhead (No. 127) המוסג הזה הופיע מתורת אירני ותלמידים של השליחים הראשונים וגם מהשליחים אתמם. כל זה היה מאוד חשוב ואנשים הכי אינטליגנטים ובעלי השכלה התחילו להיתענין בזה וב1531 שנה זה גרם לויקוחים גדולים. בנאפול ספרדי ג'ון ולדס (John Valdes) הקים את קבוצה דתית ללימוד כתבי הקדש שפעילה עד למוות שלו ב1541 (ERE, ibid., p. 520) . שימו לב על מילה "וולדס". כנראה בן אדם הזה לפי טאולוגיה היה וולנס של ספרד (ר''א גם עבודה (The General Distribution of the Sabbath-keeping Churches (No. 122 ). ב1539 שנה מלנחטון מזהיר את קנסת של וונציה שבאיטליה צפונית מתפשטת סוברטיזם (ibid.) . חבר של קבוצה הזאת ברנרד אוקינו (Bernard Ochino; 1487-1565) מסיננה הגיע ללונגון והתחיל לעבוד פה בכנסית הזרים (1550-1553) עד שמלכה מריה שרצתה להחזיר אל קטוליות לא הפסיקה פעילות של כנסיה הזאת. אוקינו עבר לצוריך ולפולין והצתרף לאנטיטריניטרים. בעיר קרקוב ב1539 בגלל שהיא האמינה באלוהים יחיד סרפו את אישתו של יובל קטרין ווגל (Catherine Vogel) שהיתה בת שמונים (ibid.). התנועה הזאת קימה בארופה בתקופה שאנחנו קוראים תקופה של טיטירן (Thyatiran) . תנועה משתטפת בעבודה של סינוד שיני של שינוי כנסיה ב1556 שנה. ב1558 מנהיג היה ד'ורד' בלנדרטה (George Blandrata) . אוניטרים היו גם אנבפטיסטים של גולנדיה תחת מנהיגות של דויד ד'וקיס (David Joris; 1501-1556) .באצם אפשר לקרוא לאוניטרים האלה פרוטסטנטים. ERE טוען:

בזמן של שלטון גנריך 8 (Henry VIII) אלפים פרוטסטנטים מגרמניה , אלזס ומקומות אחרים עברו לאנגליה וכנסית הזרים תחת מנהיגות של אדברד (Edward VI) כללה גם צרפתים ,וולונים ,איטלקים וספרדים (ERE, ibid., p. 520)..

האנשים האלה בעזרת כנסיה אוניטרית חיפסו את מבצר באנגליה. היא באמת היתה ככנסיה של אלוה. באנגליה להביא את דעה פרטי היה מוטר ממאה 15 בעזרה של אפיפיור (Richard Peacock) וכתובים שלו.

"28 לדצמבר כומר ד'ון אסחיטון (John Assheton) לפני קרנמר (Cranmer) ויטר מ"כפירות" שלפי אותם רוח הקדוש לא אלוהים אלא רק חלק מכוח של האב ,וישוע שנולד ממריה רק הנביא הקדוש ולא אלוהיםאמתי. בשנה הבאה נאספה צעוצה כדי למצוא את כופרים אמתים ,בבטיסטים ,ואנאבבטיסטים וכ' (ERE, ibid.).

הם היו אוניטרים. בשלב הזה של התפתחות כנסיה לא ביניטריות ,לא דיטאות לט יכלו להיות מוכחות עד הסוף. לכנסיה לא היו דוקטרינות. ב1551 רופא (George van Parris) ממינץ נפטר רק כי הוא טען שרק אלוהים האב הוא אלוהים אמתי וישוע לא .כשבלנדרטה הגיע לפולין ב1558 תנועה אוניטרית כבר היתה במעוצה פרוטסטנטית ,אבל קיבלה תוקף חוקי רק בעוד שבע שנים. הם קראו לאצמם רק נוצרים (ERE, ibid.) . פאוסט סוצין בן דוד של לליאי סוציאן (1539-1604), מסינה ,חבר של קלבין ומלנחטון (1525-1562) ביקר באנגליה ונסע לפולין. ב1579 הוא התישב בפולין .שם "סוציניאנים" יצא משם שלו. אבל הם קיימו קאן הרבה לפני סוציניאן והיו ענף של כנסיה שאנחנו מכירים כוולנסים. על זה כתוב בעבודה Socinianism, Arianism and Unitarianism (No. 185). .

אחרי כנסיה אוניטרים של פולין רדפו עד שהיא לא נאלמה ֻר'א ERE )

סוצין הסקים לקרוא לישוע אלוהים אבל רק במשמעות של אירני (כמו שאנחנו יודעים מעבודה שלו The Early Theology of the Godhead (No. 127) )

פרנסיס דיויד מכנסיה של וונגריה היה עצור במבצר דבה מסיבה שהוא לגבי ישוע לא הסקים עם תפילות וכול'. הוא מת בבית סוהק ב1579. מכתובים של צאצאים שלו אנחנו יודעים שהם לא רק היו אוניטרים אלא גם שמרו על שבת ,ראשי החודש וחגים אחרים (ר''א עבודה The General Distribution of the Sabbath-keeping Churches (No. 122) )

במוסג "אוניטריוס" בפעם הראשונה השתמש את מלי (Melius) ובתועדות המוסג הופיע פעם הראשונה בצו של מעוצת לקספלקסקי (Lecsfalva) ב1600 שנה. באופן קבוע את המוסג הזה כנסיה קיבלה ב1638. אחרי זה רדפו אחרי כנסיות של וונגריה במשך מאתיים שנה.

אוניטריות באנגליה גדלה. אנשים הכי כחמים הבינו שברית החדשה לא היתה טריניטרית אלא אוניטרית והתחילו לחפס מקורות של תורות מקרא. התחלה של תהליך הזה כניראה נמצא בפעילות של (Richard Hooker; 1553-1600) ו (John Hales; 1584-1656) . שאלה הכי חשובה היתה למצוא מקום של אלוהים בכתבי הקודש. עבודות הכי חשובות בנושא הזה זה עבודות של (William Chillingworth; 1602-1644) . עבודות של (Grotius) שוטקות יחסית לדוקטרינה אוניטרית של אלוהים (לפי עבודה של (Stephen Nye) Brief History of the Unitarians also called Socinians, London, 1687) ) אומרים שהוא מסביר את עבודות שלו לפי פוזיציה אוניטרים ודעות של סוציאנים (ERE, p. 522). .

פול בסט (Paul Best; 1590-1657) עבר לדת בזמן של טיול שלו בפולין. אוניטרים של טרנסילבן השפיעו גם על מילטון (ר''א ). מעוצות קונטרבראית ויורקית אסרו להביא ספרים אוניטרים ופרלמנט ב1648 שנה החריז וויטור שלישיה כפשע הכי גרוע. אבל ג'ון בידל (John Biddle; 1616-1662) שנקרא לעתים קרובות גם אב של אוניטריות באנגליה פירסם את הספר A Twofold Scripture Caechism. . אוניטריות נעשתה באמת כללית במאה שבעעשרה. פקופסור ברונובסקי (Bronowski) בסידרה טלוויזייה "טיסה של בן אדם" אפילו טען שרבולוציה של תעשיה היתה תוצאה של דעה אוניתרית. למרות פחד של רדיפות וגירוש לאיים סילים (Scilly Islands) (1654-1658) בידל אסף את צאצאים. מוות של בידלי ב1662 וצו אחדות עצרו את תנועה בתוך זרם. אבל בזמן הזה כל אנשים הכחמים כבר ויטרו מטריניטריות. גם מילטון היה בינהם. בתקופה מ1691 עד ל1705 להדפסה נתן קסף בן אדם עשיר טומס פרמין (Thomas Firmin; 1632-1697) . פרלמנט ניסה להפריע לתהליך. אבל בנוסא הזה עבדו פילוסופים גדולים למשל ד'ון לוקק (John Locke; 1632-1704) . כתוצאה של לימוד מקרא עבר לאוניטריות אחרי מילטון גם איסק ניוטון (Isaac Newton) .אחריהם גם ווילים ויסטון ( (William Whiston; 1672-1752 שאחרי נייוטון עבר לאוניברסיטה בקמבריד' אבל ב1710 היה מפוטר כי הוא היה אוניטרי. טרקטט של סמואל קלרק (Samuel Clarke; 1675-1729) The Scripture Doctrine of the Trinity גם היה חשוב בפתירה של בעיה הזאת. פה פעם הראשונה דיברו על זה שישוע לא נצחי. כשב1786 פתחו את אקדמיה של מנצ'סטר (יותר מאוחר קולד' באוקספורד ) רקטור ראשון שלה היה טומס ברנס (Thomas Barnes) הגם היה אוניטרי.

קולד' פרסבטריאני של קרמרטנה היה גם אחד ממוסדי לימוד. את ראשון הקים את (Samuel Jones) חבר של קולד' באוקספורד ,אחד מ2000 כמרים שהיו מגורשים ב1662 שנה (ERE, p. 523).

את אוניטרי אחר היה (Joseph Priestly; 1733-1804) . חבר של פריסטלי (Theophilus Lindsey; 1723-1808) ב1774 עבר לסטרנדה ופתח את מקהלה אוניטרית. זאת היתה מקהלה אוניטרית ראשונה אחרי הרבה שנים. יכול להיות שראשונה אחרי השמדה של כנסית הזרים.

את מקהלה הזאת השתמשה בטקסים של אנגליקנים ושמרה על עבודה לאלוהים אחד. הז שטומס בלשמה (Thomas Belsham; 1750-1829) נעשה מורה טאולוגיה בקולד' חקני ב1789 מאוד עזר לשאלה אוניטרית. זה אפשר לא רק ללמוד כתבי הקודש באופן יותר חופשי אלא גם להפשיט את ספרים ולגרום ללימוד והשכלה. לזה עזרה חברה אוניטרית. מנהיגים של החברה היו לינדסי ,פריסטלי ובלשם. אוניטריות של האנשים האלה גם אל קיבלהאת תורת הנשמה (ר''א ERE, p. 524 ). טומס סאוטבוד סמיט באידאלים של אונטריות שלו גם עשה ראושם על בירון (Byron) ,מור (Moore) ,וורדסוורט (Wordsworth) ,וקרב (Crabbe) .

אוניטריות מודרנית באופן כזה שפיתחו אותה את ד'ימס מרטיניו (James Martineau; 1805-1900) ובתי ספר מודרנים הקטינו את מסר מסיאני של ישוע. הם מתבססים לא על כתבי הקודש אלא על מדרשים. מדרשים שהציג את מרטיניו מאד חשובים לפילוסופיה שלוו יחסית לתיקשורת בין רוח לבין בני אדם.

ד'ון טילר (John James Tayler; 1797-1869) בעבודה שלו Attemt to ascertain the character of the Fourth Gospel (London, 1867) גרם לגיסקוסיה ראשונה באנגליה לגבי יוחנן (Johannine) .הרבה מדעים רצו לראות מחדש טקסטים של ברית העתיקה וברית החדשה. ב1870 הזמינו להצתרף לעורכי מקרא את ד'ורד' סמיט (George Vance Smith). . מדעי אוניטרי (James Drummond; 1835-1918) היה טואלוג מפורסם הוא כתב The Jewish Messiah (1877), Philo Judaeus (1888), Inquiry into the Character and Authorship of the Fourth Gospel (1903) . (John Relly Beard; 1800-1876) במילון שלו פתח דרד למילונים מקראים מודרנים. אוניטרים אחרים מפורסמים היו ,Edgar Taylor ,Samuel Sharpe H A Bright , , William Rathbone Greg , Francis William Newman Frances ,Power Cobbe ,Ralph Waldo Emerson Theodore Parker וMax Muller . ERE נותן גם איפורמציה לגבי כמה כנסיות והתפשטות שלהן.

באנגליה שבתתים אוניטרים נעשו מפורסמים במאה 17 ,למרות שמישהו אולי יראה קשר עם היסטוריה יותר עתיקה. טאולוריה של מקרא היתה בבסיס של תנועת טרסקיטים ב1616 שנה שמנהיג שלהם בלונדון היה ד'ון טרסקה (John Traske) . גמלט ד'קסון (Hamlet Jackson) דרך לימוד מקרא הביא אל שמירת שבת לכל הקבוצה. אופן שמירה מילולי הביא את קבוצה הפוריטנית הזאת לשמירה על חוקי אכילה של בראשית. יש אומרים שצאצאים של טרסקיטים יצרו בסיס של כנסיה של בפטיסטים מילה ארדים אבל אחרים שחיקרו את שאלה הזאת טוענים שהיא הופיעה בזרמים יותר מוקדמים. הכנסיה נעשתה מפרסמת בעזרת של פעילות ד'ון ד'ימס John James) שהיה הרוג בגלל בגידה. על הכנסיה השפיע לא רק בית כנסת של אמסטרדם ,אלא גד תנועה נפוצה (Sabbetai Zwi) . בהתחלה של 1700 כמו שסופרים מפורסמים כמו למשל אדברד אביל (Edward Elwall) אמרו כנסיה היתה רק אוניטרית. לוח מקראי וחג פסח של 14 לניסן חגגים עד היום אבל אחרי מוותו של כומר אלבורן פיט (Albourne Peat) מתחיל מ1992 םעילות אוניטרים התחילה להעצר.

למרות שאין מספיק נטונים היסטורים אבל יכול להיות ששאר כנסיות בפטיסטיות מוקדמות באנגליה גם היו אוניטרים. יוצא מין הכלל ברור היתה כנסיה של פינר ־ חלה (Pinner s Hall) שבשנת 1676 הקים (Frances Bampfield) . הכנסיה הזות התיחסה לשאלות חשובות בכלות ולא עד העומק וכאילו הציגה את קלבינות ולמרות שבמפילד לא היה טריניטרי במאה החוז אבל הוא לא היה אוניטרי. איחוד של בפטיסטים כללים ומיוחדים גרם לבעיות בסביבה של בםטיסטים והשפיע ברע לתנועה אוניתרית של בפיסטים שבתריאנים. טריניטרים היו יותר חזקים בדוקטרינות שלהם ולאוניטרים להפך לא היו פוזיציות ברורות. אוניטרים האדיפו להתעלם מסמלים. באמת עד היות מילה ארד לא מקבלת שום גבר חוץ מעשרת הדיברות יחד עם כמה תוספות מברית החדשה (Seventh Day Baptists in Europe and America, Vol. 1, American Sabbath Tract Society, Plainfield, New Jersey, pp. 25-113). .

זאת טעות הכי גדלה של בפטיסטים של יום שביעי. בלי דוקטרינות ברורות הם לא יכלו להסביר את פוזיציות שלהם ולהדפיס מעמרים ברורים.

בהתחלה של התפתחות אוניטריות כמעט כל הזמן היתה יחד עם ושמירת שבת כי שניהן יצאו מהבנה מילולית של המקרא. טריניטריות עד לרפורמציה לא היה קשור עם שמירת שבת. אחרי רפורמציה התברר שכמה שומרי שבת היו בעד טריניטריות ,כמה היו היו בעד אוניטריות. חלק מוניטרים באותו זמן היו בעד לשמור על יום ראשון. אוניטריות. מודרנית ששומרת על יום ראשון זאת אותה טועות כמו כל שמירה על יום ראשון.

נסיון של מירת שבת באסיה לפני שהיתחילו לפעול איזואיטים היה בדרך כלל טריניטרים. אחרי כנסיות מוקדמות שךפרסיה ,הודו ,סין הגיעו נסטוריאנים ושליחים אפריקנים (ר''א עבודה The General Distribution of the Sabbath-keeping Churches (No. 122) ). בשמירת שבת אוניתרית היתה סקנה לבודדיזם ואז הוא לא קיבל אותה. כנסיות של אסיה ששמרו על שבת בדרך כלל היו טריניטרים. הן שמרו על חוקי אכילה . הפרדה גדולה בינהם התחילה אחרי מעוצות קונסטנטינופול וחילדון.

בסין לכנסיה נוצרית היה ניסיון נוסף וכמו במקומות אחרות שמירה על שבת אמרה על מילליות מקראית. הן התבססו עוד בשנה 781 (ר''א עבודה The General Distribution of the Sabbath-keeping Churches (No. 122) ). בסין שמירה על שבת היתה נפוזה עוד בשנת 1850 (ibid.). .

באמריקה כנסיות של אלוה יצאו משיטה כנסיתית של אנגלים ויחד עם השפעת ארופה . אנחנו לא נדבר עלין כאן.

תנועה של אדבנטים היתה אוניטרית עד ל1931 שנה כשאוריה סמיט מת. פילוסופים של אדבנטיזם של יום שכיעי היו James White, Cottrell Bordeau, Canright, Аndrews, Loughborough, Matteson, Bordeau, Jones, Prescott . ואוריה סמיט.

כל התנועות האלה הבינו לא נכון אצם של אשמה ותקומה לתחיה של אלוים. הם באופון מילולי שמרו על טקסטים שהיו מילניאליאים. אדבנטיזם של יום שכיעי באותו זמן שמרו על מילניאליות אלוהית.

תנועה של אדבנטים היתה אוניטרית עד ל1931 שנה כשאוריה סמיט מת וטריניטרים התחילו לקבל את כוח. צאצאים של סמיט חשבו שהוא היה אריאני.

בין הראשונים שבעבודה שלו Desire of Ages (1898, p. 530) הראה לאדבנטיסטים טריניטריות היתה Ellen G White . העבודה שלה היתה בניגוד לדוקטרינות כנסיתים אמתים. לפי אנדרסן (Andreasen)The Spirit of Prophecy היו גם זרמים אחרים של פילוסופים אדבנטאים.

לפי אנדרסן טוען שהם חשבו שזה טועיות של הדפסה אבל הוא יצא לדרך כדי לדבר עם סופרת. זה באמת היה ככה. אבל הוא לא אמר את זה עד לשנת 1948. עד ל1931 הטקסט נחשב כזיוף.

כנסית אדבנטיסטים או אריאנים היתה אוניתרית ל1931 שנה. אריאנות אומרת שרוח הקדוש הוא בריא של הבן. כנירא דוקטרינה הזאת שגיה של טריניטרים מוקדמים כי במדרשים של אריה אין דוקטרינה כזאת. אבל לפי הגדרה של טריניטרים אריונות לא אוניטריות מקראית גם לא כנסיה של תקופה הזאת ,קולל כנסיה של אלוה (של יום שביעי). גם לא שום כנסיה הבאה.

חשוב להגיד שאדבנטיסטים של יום שביעי לא נעשו טריניטרים עד להדפסה של Questions on Doctrine ב1958 שנה. אנדרסן שלח קמה מכתבים בניגוד למעשה הזה. כתוצאה קבעו את תרופת מעבר שהיה מ1931 עד ל1958. סמל אמונה של אדבנטאים צרפתים לפי ספר כנסיתי היה של ד''ר טומס מקלבין (Thomas Mcelwain) שלמד בבית הספר של אדבנטאים בצרפת מ1968 עד 1973 והוא כתב שבית הספר היה טריניטרי אבל כנסיות עדיין שמרו על פוזיציה אוניטרית. תנועה של אדבנטאים בהתחלה של 1800 (1842־1844) התיחסה לטריניטרים כלשומרי שבת. חלק מהם לעולם לא וויטר משיטה טריניטרים וזאות היתה טועות שלהם כי ב1931 אחרי מות של סמיט בראש עמדו טריניטרים. מה שגרם לבעיות נוספות היה רצון לשוך לפרוטסטנטיזם של אמריקה. כל זה הוביל את כנסיה בסוף של מאה 20 לבינריות ולהרבה שגיות ופילוג בתיכה.

כנסיה של אלוה (של יום שביעי) היתה אוניטרית הם שמרו על שבת אבל בדרך כלל לא שמרו על ימי הקודש. אבל בכמה איזורים למשל בצ'לי הם שמרו על חגים גם.

היום כומרים טריניטרים לא מסכימים עם אובדה הזאת אבל יכול להיות שסיטואציה תשתנה. ב1997 כנסיה של אלוה (של יום שביעי) החריזה על בינריות שלה.

כנסיה עולמית של אלוה (לפני זה רדיו כנסיה של אלוה)

מ1927 גרברת ארמסטרונג (Herbert Armstrong) פירסם את מאמר בעיטון כנסיה של אלוה (של יום שביעי) Bible Advocate . הוא התחיל פעילות שלו בהתחלה של 1930 ועד ל1940 היה חבר של כנסיה של אלוה (של יום שביעי) וקיבל מסקורת. זה היה אחרי התרזת טרענעטרעות אבל לא היה קשור לזה.

טאולוגיה של כנסיה עולמית של אלוה היתה דומה אבל לא היתה אותו דבר עם כפירה של מרטוני () אחרי מוות של מקדוני () ואחרי מעוצה בקונסטנטינופול ב381 שנה. טאוריות האלה היו שונות יחסית להבנה של רוח הקדוש אבל בכל זאת שמרו על קונצפםציה של שני אלוהים. טאולוגיה הזאת היתה מאוד חלשה ובסביבה של כנסיה עולמית של אלוה היה הרבה אוניטרים מסיבה מאוד פשוטהכי במבנה של הבנת אלוה המשיכו להיות דברים לא ברורים עד הסוף.

יחד עם מפולת של כנסיה עולמית של אלוה הופיעו קמה כנסיות שדוקטרינות שלהן יחסית שלישיה ואלוה היו די חלשות. באצם רוב מכנסיות האלה דואליסטיות ומאמינות סשני אלוהים מהתחלה (). חלק החריז על שיטה ביניטרית אבל הציגו בסיס טאולוגית חלש מדי. כל הקבוצות האלה שומרות על ימי הקודש ולפחות שתיים על ראשי החודש.

הכנסיות הנוצריות של אלוה שומרות על שבת ואספקטים של שיטות של כנסיה מוקדמת כולל גם דוקטרינה אוניטרית מקראית של אלוה. לכנסיה הזטת יש ענפים בין עמים דוברי אנגלית.

עדי יהווה זאת כנסיה אוניטרית שלא שומרת על שבת ,ראשי החודש וחגי קטיף . לכן אין להם סיני המובחרים שנחקרים בעבודה הזאת.

שבת זאת סימן של כנסיה של אלוה. זה לא סימן הכי חשוב. סימן ראשון זה אלוהים. הוא מיצב מיבנה אוניטרי. טבילה זאת סימן שני וסימן של רוח הרדוש זו חותמת פנימי. סימנים חיצונים הם שבת ופסח שבאצם סימנים של חוקי אלוהים. אחרי זה הולכים ראשי החודש וימי הקודש. שבת מוטרת מדברים אנושים בגלל עבודת אלילים.

אנחנו קוללים שבת בגלל עבדת אלילים. שבת כוללת ימים שאלוהים קבע לעבודת אלוהים לפי לוח שלו שמתבסס על שמירה של ראשי החודש נכונה. אלוהים מאניש בגלל חוסר כבוד אליו ולחוקים שלו.

שבתות קשורות חזק לביבר הראשון ולחוק. אלוהים מאניש את עמו בגלל כל חוסר שמירה של החוק. המובחרים שמקו על דת עד למאה 19 ו20 כאשר עם ריקוז על עבודה לאלוהים אחד התחילה לא להתמודד פרוטסטנטיות.

5\6\01 כנסיה\ דוקטרינה	תורה על אלוהים	שיטת אירגון	טבילה	שבת	ראשי החודש	ימי הקודש	פסחא	חוקי אכילה
פבלו ־ אפסאית (נתחיל מ30 בספירה)	מרקראי ־ אוניטרית	פרסביטריאנית וקבזיבישוריאנית	טבילת מבוגרים	ששמרו על שבת	שמרו על ראשי החודש	שמרו על ימי הקדש	קברטו ־ דצימנים	כן.
סמירנסקו ־ ליונית (2־9 בספירה)	מרקראי ־ אוניטרית	פרסביטריאנית וקבזיבישוריאנית	טבילת מבוגרים	ששמרו על שבת	שמרו על ראשי החודש	שמרו על ימי הקדש	קברטו ־ דצימנים	כן.
פבליקנית	מרקראי ־ אוניטרית	קבזימיליטריהטית	טבילת מבוגרים	ששמרו על שבת	קשה לדעת	שמרו על ימי הקדש	קברטו ־ דצימנים	כן.
צרפתי ספרדי וחלנבית או שבתתית (אלביגוים 9־15 מאות)	מרקראי ־ אוניטרית	צרפתי בישופי נונהיררכית ספרדי פרסבטריאנית	טבילת מבוגרים	ששמרו על שבת	כל התקופה של רדיפות עבודה היתה סודית	שמרו על ימי הקדש	קברטו ־ דצימנים	כן.
מרקזי רפורמית ולדנסית שבתתית	מרקראי ־ אוניטרית	פרסבטריאנית ככה נקרא מטוצת עמי הארץ	טבילת מבוגרים	ששמרו על שבת	כל התקופה של רדיפות עבודה היתה סודית	שמרו על ימי הקדש	קברטו ־ דצימנים	כן.
מרקזי פוסטרפורמית ולדנסית (מאה 16 והלא)	קבזיטריניטרית	מארבבת עד העלמות	טבילת מבוגרים	מהתחלה של רפורמציה שמרו על ימי ראשון	לא	לא	פסחא (ביום שישי הצטלבות .ביום ראשון תקומה)	לא
מזרחי ארופאית שבתית (נתחיל ממאה 11)	מרקראי ־ אוניטרית	פרסבתריאנית על בסיס של איזורים.	טבילת מבוגרים	ששמרו על שבת (מי ששמר על יום ראשון נפרדו מהם ב1579 שנה)	שמרו על ראשי החודש	כן	קברטו ־ דצימנים	כן
פררפורמית אנבבטיסטית פוללרדית	מרקראי ־ אוניטרית	קבוצת פרסביטריאנית פלגה במאה 15	טבילת מבוגרים	ששמרו על שבת (מי ששמר על יום ראשון נפרדו מהם ב1579 שנה)	לא ידוע	יחסית לפררפורמציה ואלביגוים	דברטו ־ דצימנים	כן
פוסטרפורמית בבטיסטית	מאורבב (בבטיסטים אוניטרים מוקדמים של יום שבעי)	מאורבבת	טבילת מבוגרים	יחס מאורבב	לא (היום חלק שומרים על חגים)	לא ידוע	רוב קיבלו פסחא	אוסף
אמרקנית בבטיסטית (נתחיל ממאה 17)	מאורבבת	מאורבבת	טבילת מבוגרים	יחס מאורבב	לא	לא ידוע	רוב קיבלו פסחא	אוסף
אדבמטיסטים של יום שביעי	אוניטרית עד שב1931־58 אחרי אוריה סמיט קיבלו שלישיה	קונסטיטוציאלית פרסביטריאנית	טבילת מבוגרים	ששמרו על שבת	לא	הסכימו אבל לא שמרו	פסחא (ביום שישי הצטלבות .ביום ראשון תקומה)	כן
כנסיה של אלוה (SD)	אוניטרית	קונסטיטוציאלית פרסביטריאנית	טבילת מבוגרים	ששמרו על שבת	לא	בסביבה צסוימת.	קברטו ־ דצימנים	כן.
כנסיה של אלוה עולמית( קודמ רדיו כנסיה של אלוה )	אוניתרית עד פילוג ב1955 שנהקשה להגדיר כאוניטרית \דיטאיסטית \בינטריאנים עד1994 שנה יש הרבה ענפים	קונסטיטוצאנלית פרסבתריאנית אחרי פילוג של CD..קונסטיטוציה ובחירות הסתימו בלתי חוקי. היום היררכיה קורפורטיבית עם הרבה ענפים	טבילת מבוגרים	שמרו על שבת עד 1996.היום עושים עבודת יום ראשון. חלק שומרים על שבת.	לא קמה סטודיות מקרות קצרות בזמן בליל ראש החודש מכובנים לרע	כן .לא תמיד שומרים על Wave Sheaf	קבזיקברטודמציאנים על בסיס של לוח עברי עם מבנה של פסחא לא נכון. ב1996 לא שומרים בכמה איזורים.	כן.
הכנסיות הנוצריות של אלוה	מרקראי ־ אוניטרית	קונסטיטוציאנלית פרסביטריאנית	טבילת מבוגרים	ששמרו על שבת	שמרו על ראשי החודש	שמרו על ימי הקדש	קברטו ־ דצימנים	כן.

אינטרפרטציה מסורתית של טריניטרים מוקדמים ואוניטריות

בחלק 152 של ספר 2 שפף מזהה את טריניטרים וקטגוריה ראשונה זה אלוגי ,טאודוטי ,ארטמון ופולוס סמוסטטסקי. על דף 572 הוא אומר:

"לטריניטרים האלה בדרך כלל קוראים מונרחיאנים ( ממילה monarchia ) או אוניטרים ומתקבנים לדגש שהם שמים על יחדות של אלוהים.

אבל בסביבה הזאת אנחנו יכולים לשים עב על עובדה שקיימים שני סוגים של מונרחיאנים: מונרחיאנים רציונליסים או דינמים שביטלו על אלוהיות של ישוע וקיבלו רק "כוח" (dunamis );ומונרחיאנים פטריפסיאנים או מודליבטים שבאותו זמן קיבלו רק שלישיה שהיא באצם שלושה צדדים של חזון ,אבל לא שלושה צדדים של אישיות.

צורה ראשונה של כפירה הזאת הופיע במסגרת של דת יהדות אבסטרקטים של יהודים ובצורה דיטאיסטית ערבבו מוסג אלוהים עם מוסג בן אדם. היא עלתה קצת יותר גבוה מאביוניזם. אחרי שכנסיה לא קיבלה על כפירה הזאת ,היא בגודל ענק המשיכה להתפתח מחוץ לה. היא התיימדה על חזון והיתה מאד נפוצה בין מוסלמים שאפשר לקרוא להם פסבדויהודים או פסבדו נוצרים אוניטרים של מזרח.

צורה שניה יצא מקונצפציה אלוהיות של ישוע ,אבל דם קצת מדעות פנטיאסטיות שהיו בבסיס של דוקטיזם של גנוסטים.

מתרה של קבוצה ראשונה היתה להתפשט כפירה על ישוע מתרה של קבוצה אותו דבר על אלוהים. אבל שניה היתה יותר נוצרית ולכן יותר פופולרית."

חשוב לסמן ששפף היה טריניטריי ולכן הוא לא מסכים עם דעות הקודמות שמתנגדים לפוזיציה אישית שלו. אבל כמו שאנחנו נראה גם דעה שלו לא מושלמת. שפף טוען שכל המונרחיסטים מקבוצה ראשונה ראו בישוע רק בן אדם שמלא בכוח אלוהים. אבל הכוח הזה קיים אצלו לא רק בגלל טבילה (לפי דעות של אביוניסטים) ,אבל הוא קיים קבר מהתחלה ;הם גם חושבים שהוא נברא בעזרת כוח של רוח הרדוש.

אחד מהכי מפורסמים בין אוניתרים של זרם רציונלי כמו ששפף אומר היה אפיפיור של אנטיוחיה מ260 שנה היה פולוס סמוסטטסקי.

"הוא ויטר מאישיות של לוגוס ורוח הקדוש וחשב שהם רק כוחות של אלוהים כמו שכל או בינה בהבנה של אנשים אבל לישוע יש יותר לוגוס מלאלרים."()

שפף חושב שנוצרים האלה הם גם סמוסטיאנים ( Samostatians) ,פבליקנים (Sabellians ) וסבליאנים. אבל הוא טועה כשה מאחד את כולם בשם מונרחים .על טעות הזאת כתוב ב ERE (ר''א מאמר Monarchianism )כי זה מארבב קונצפציות שונות.

שפף חושב שלקטגוריה שניה של אנטיטריניטרים מתיחסים ( Praxeas) ,( Noetus) ,(Callistus ) ,(Beryllus ). כאן אנחנו מגיעים לשאלה ויקולים בין Hugh Pope ו ERE מצד אחד ושפף מצד שיני. בהבנה קלסית מונרחיזם הופיע מ( Patripassians) דרך נואי ואז סבליטנים הם צאצאים שלהם.אבל בפרק 152 הוא קראה לסבליאנים בנפרד.זה חשוב כדי להראת טעות של (Hippolytus ) בעבודה The Early Theology of the Godhead (No. 127) .הם אמרו שאלוהים לפי רצונו נעשה בן אדם ואזבו זה אלוהים בגוף של בן אדם (שפף 157).

שפף ביחס שלו לדוקטרינות מוקדמים היה לא עדהסוף אמתי. הוא משתמש במוסג, אנטיטריניתרית כדי לסמן על דוקטרינות של שלישיה אבל הם לא קיימים.שלישיה לא קיימה עד למעוצה קונסטנטינופל ב381 וקיבלו אותה רק ב451. הוא לא מספר על אונטרים מוקדמים.אירני מאד חשוב לנו כי הוא היה הכי קרוב אלינו ואנחנו יכולים להגיע לטאולוגיה בסיסית של יוחנן ופולירפ. טריניטרים לא אוהבים לקבל טאולוגים שמתנגדים לפוזיציה שלהם. במוסג "טריניטריות משתמשים בהבנה כללית. הם פשות לא רוצים להסטר על וויקוח בין אוניטרים לבין טריניטרים של מאה 15 למרות שיותר אמתי לדבר על זה.