התפשטות כללית של כנסיות ששומרות על שבת. [122]

הכנסיות הנוצריות של אלוה

PO Box 369, WODEN ACT 2606, AUSTRALIA

Email: secretary@ccg.org

( כל הזכויות משומרות 1995 .1999 Wade Cox )

את המחקר הזה אפשר למצוא כאן:

http://www.logon.org, גם http://www.ccg.org

המחקר הזה אפשר להעתיק ולהפיץ באופן חופשי בלי שינוים. לעותק צריך להיות סימן מסוים. הוראת שם וכתובת ה מחבר וסימן שמירת זכויות המחבר הכרחית.העותקים אפשר להפיץ בחינם. ציטוטים קטנים יכולים להיות מוספים למאמרים ביקורתיים בלי הפרת זכויות המחבר.

נתונים היסטוריים.

אחרי אנליזה של היסטוריה של כנסיות ששמרו על שבת אנחנו יכולים להגיע לתוצאות חשובות עליהן וגם לחקור על שטת שמירה שהוכחה שמודל שישוע קבע אותה לא נעלמה מעולם. יש קמה דוגמות חשובות שמספרות על היסטוריה רצופה של כנסיות ששמרו על שבת בנוצרות העתיקה בארופה במשך ולפני מעות בינוניות . הן היו גם בתקופה של רפורמציה. כנסיות ששמרו על שבת שנקראו גם שבתתי קיימו בכל שלב של שתפתחות אנושית ברב חלק של קדור הארץ. נראה גם שבהתחלה הכנסיות האלה שמרו על ימי הקודש.

שמירת שבת למרות רצון של רומה התפשטה מהר. כמו שרואים מראייות של פפור )200־250 שנ' בספירה ( ,שמרו על שבת גם במצרים :

אם לא תשמרו על שבת באמת ,אז לא תראו את השם ) The Oxyrhynchus Papyri, Pt. 1, р. 3, Logion 2, verso 4-11, London: Offices of the Egyptian Exploration Fund, 1898. ).

אוריגן גם כתב על שמירת שבת:

אנחנו חושבים ששבת לפי חשיבות חג שני אחרי חג צליבה. וכל מי שצדיק בין הקדושים מסכים עם זה כי גם הם שמרו על שבת. שבתיזם קאן זה סימן של עם אלוהים (אל־העברים 4:9) ( Homily on Numbers 23, para. 4, in Migne, Patrologia Grжca, Vol. 12, cols. 749, 750 ).

ראייה דומה מוצאים גם ב חוק עיקרי של השליחים (Ante-Nicene Fathers, Vol. 7, р. 413; c. 3rd century ) :

אתה חייב לשמור על שבת בשמו של מי שנעלם מבריאתו אבל לא הפסיק לחזות מראש : השמירה הזאת מנוחה ממלאכה ולא להצלנות.

שמירת שבת הפוזיציה הראשית של כנסיה התפשתה במערה ארופה ומפלשתינה למזרח ולהודו (מינגנה Early Spread of Christianity, Vol. 10, р. 460 ) ואחר־כך ( The Creed of Half Japan, р. 23 ) לסין. התפשתות של שמירת שבת בהודו גרמה לויקוחים בבודהיזם בשנת 220 בספירה. לפי לוייד ( The Creed of Half Japan, р. 23 ) שרשרת קושנית של הודו דרומית עשתה מפגש של כומרים בודים בווסליה כדי להסיג איחוד בשמירת שבת כל שבוע. חלקם כל־כך נפתעו מהברית העתיקה שהתחילו לשמור על שבת.

לכנסיות שבתיות היה הרבה כוח. למשל כנסיה של מילנו שמרה על שבת.

בדרך־כלל על שבת שמרו כנסיות מזרחיות וגם חלק מכנסיות של מדידה ...בכנסיה של מילנו;... זה לא אומר שכנסיות מזרחיות או אחרות ששמרו על יום הזה היו קרובות ליהדות אלא שהן הגיעו ביום שבת לעבוד לישוע המשיח ,המלך של שבת (Dr. Peter Heylyn History of the Sabbath, London 1636, Part 2, para. 5, pp. 73-74; original spelling retained.).

כנסיות גוטיות במערב כנירא לא כיבדו את שבת בגלל השפעה של רומה ,למרות שגוטים באצמם לא היו קתולים. סידוניי מספר על תקופתו של טאודוריק 454־526 שנים :

עובדה שבמזרח מסורת לשמור על שבת כעל יום קדוש התיסדה יותר הוקדם ובמזרח להפך אנשים היו נגד לשמור על שבת ( Apollinaris Sidonii Epistole, lib. 1,2; Migne, 57).

אבל גותים מערבים שהתישבו בגליל דרומי ובספרד נקראו בונוסאים ,לכאורה בשם של בונוס סרדיקיי. לפי תורתו ליוסף ומרים היו ילדים. זיהו אותו כדומה למרסלוס ופוטיי שמראה שיחס שלהם לחוק ולשבת היה דומה.

כנראה זה מושבע בעובדה שמרסל היה מרקז של נביאים מערבים ( Massilians ) שבסופו של דבר היו מושפעים בפלגיזם (כנראה בטעות) ( ERE, Sects, Vol. XI, р. 319).

פסוק 26 ברשימת קדושים של מועצה אלבירית (305 ש') אומר שכנסיה בספרד שמרה על שבת. כדי להפריע לזה רומה קבעה צום של שבת. כומר סילבסטר (314־335) ראשון הכריח לצום בשבת וכומר אינוקנטי (402־417) קבע את זה כחוק לכל כנסיות שמצייתות לו:

אינוקנטי אמר: בשבת אנו חייבים לצום (Peter Heylyn History of the Sabbath, Part 2, Ch. 2, London, 1636, р. 44 ).

לגבי צום של כל שבת: השגיה צריכה להיות מתוקנת דרך צום בכל שבת.

עיר סבדיל בצפון־מזרח של ספרד ליד ברסלונה קיבלה את שמה משבתתי.

40 שנה רדפו אחרי כנסיות בפרס ששמרו על שבת בזמנו של שפור שני במיוחד בשנים 335־375 בגלל שהן שמרו על שבת.

שם שונאים את אלוהים השמש שלנו. לא זורואסתר המיסד של אמונה הקדושה שלנו קובע יום ראשון לפני אלף שנים בשם של שמש ומחליף את שבת של הברית בעתיקה. אבל הנוצרים האלה ממשיחים לעבוד לאלוהים בשבת ( O'Leary The Syriac Church and Fathers, pp. 83-84, requoted Truth Triumphant р. 170. ).

הרדיפה הזאת היתה גם במערב אחקי מועתה לאודקיית (366 ש'). גפלה כתב:

פסוק 16 מרשימת קדושים: הבשורה יחד עם כתבי הקודש אחרים צריך לקרא בשבת (גם פסוקים 49 ,51 ;ברצ'יוקצ'י ,ע''ד 217).

פסוק 29 אומר: הנוצרים לא צריכים חהסתגל למסורת יהודית ולנוח בשבת, אלא לעבוד כנוצרים. אם יתפסו את מישהו בזמן שהוא מקיים מסורת יהודית יאנשו ויחרימו אותו ( Mansi, II, pp. 569-570, see also Hefele Councils, Vol. 2, b. 6 )

סוקרטוס ההיסטוריקאי טומר:

רוב הכנסיות בעולם שומרים על שבת באיזושהו אופן (קטולאים למשל קוראים לזה ארוחת ערב אלוהים,ונוצרים של אלקסנדריה ורומה סורבים לעשות את זה ( Socrates, Ecclesiastical History, Bk 5, Ch. 22, р. 289 ).

נוצרים במאה חמשית שמרו על שבת (Lyman Coleman Ancient Christianity Exemplified, Ch. 26, Sec. 2, р. 527). אין ספק שבתקופה של ג'רום (420) הנוצרים שהאמינו יותר עבדו ביום ראשון (Dr. White, bishop of Ely, Treatise of the Sabbath Day, р. 219.).

אבגוסטין חיפו ששמר יל יום ראשון טען שרוב של כנסיות נוצריות שמרו על שבת (Nicene and Post-Nicene Fathers (NPNF), First Series, Vol.1, pp. 353-354),אבל מאד הצתאר שמשתי כנסיות באפריקה אחת שומרת על שבת ,שניה צמה ביום הזה (Peter Heylyn, op. cit., р. 416).

בדרך כלל כנסיות קמה זמן שומרת על שבת.

נוצרים עתיקים היו מאד זהירים בשמירת שבת. כנראה כל כצסיות נוצריות במזרח וגם חלק גדול של כל העולם שומרת על שבת כחג...אתנאים להפך אומרים שהם שומרת על שבת לא כי הם "נדבקו" ביהדות ,אלא עבדו לישוע ,המלך של שבת (Antiquities of the Christian Church, Vol. II, Bk. xx, Ch. 3, Sec 1, 66. 1137,1136)

בחלק שיני של מאה רביעי כומ רראשי של כנסיה אבסיאנית מוסם ביקר בסין. אמברואוז של מילנו טוען שמוסם טייל כמעת בכל מקום בשטח של סין ( Ambrose, De M oribus, Brachman-orium Opera Omnia, 1132, found in Migne, Patriologia Latina, Vol. 17, pp. 1131-1132 ).מינגנה מעיד מוסם טייל בערבייה ,פרס ,הודו וסין בשנה 370 ( fn. 27 to Truth Triumphant, р. 308. ).

כנסיות של שבת היו מיוסדות בפרס. הן שמרו על שבת ושילמו חלק עשירי לכנסיות שלהם (Realencyclopedie fur Protestantishe und Kirche, art. Nestorianer; see also Yule The Book of Ser Marco Polo, Vol. 2, р. 409 ).לנוצרים של טומס הקדוש בהודו מעולם לא היו קשרים עם רומה.

הן שמרו על שבת כמו כנסיות שקרעו קשר עם רומה אחרי מועצה חלקדונית: אבסיאנים, מרוניתים ,ארמנים וקורדים שקיימו חוקי אכילה וויתרו מהודאה ומחטא ( Schaff-Herzog The New Encyclopedia of Religious Knowledge, art. Nestorians and Nestorianer above.).

ב781 בשיש היו חרויות מלים שמספרות על התפתחות של נומרות בסין. הינה חלק מלוח:

ביום שביעי אחרי טיהור של לבבות שלנו אנחנו עושים קורבן ומקבלים סליחת חטאים.לדת הזאת ,דת מושלמת ונפלאה ,קשה לתת שם ,אבל הים מאירה בחושך בדרשות הקדושות שלה ( M. l'Abbe Hue Christianity in China, Vol. И, Ch. 2, pp. 48-49 ).

בשנת 1625 בהודו שמרו על שבת יקוביניאנים ( Pilgrimmes, Pt. 2, р. 1269).

כנסיה אביסיאנית באתיופיה המשיחה לשמור על שבת למרות ישועים שניסו להכריח אותם לציית לרומה. במשפט בלסבון אביסיאנים טוענים שהם שומרים על שבת לא כהשפעה של יהדות אלא הם מכשיבים לישוע והשליחים ( Geddes Church History of Ethiopia, pp. 87-88 ). ישועים השפיעו על מלך זדנגל והוציעו לאסור שמירת שבת ( Geddes, ibid., р. 311 and also Gibbons Decline and Fall of the Roman Empire, Ch. 47 ).

שבת באיטליה

אומרים שאמברוסי מילנסקי שמר על שבת במילנו ולע יום ראשון ברומה ומזה יצא פתגם כשאתה ברומה תעשה מה שרומאים עושים ( Heylyn, op. cit., 1612 ).גילין קורא לכנסיה של מילנו של מאה רביעית מרקז שמירה על שבת במערב (באותו מקום). לכן לא מוזר שלשבתתי היה שם בית ספר שלהם ,כמו שכתוב ליד וולנסיה כשפטר וולדוהצטרף אלכם.באטליה שמרו על שבת במשך מאות ובפסוק 13 ברשימה קדושים מועצה פריאלית התנגדה לזה.

אנחנו סודרים לכל הנוצרים לשמור על יום של אלוהים שהוא נכנס לא ביום שבת אלא ביום שביעי אחרי לילה הקדוש בשבוע ראשון שנקרא יום של אלוהים. (מנסי ,13 ,851).

אז מסורת לשמור על שבת נמצאה בין מילנו וליון וזה היה מרקז של "אנשים עניים של ליון" ,זרם של שבתי ואינשבתי ויותר מאוחר הם קיבלו שם ולדנסיים. קשר בין מילנו לבין ליון השתפרו פותין ואירני (125־230). שנבם היו תלמידיו של פוליקרפ ,התלמידו של יוחנן ושנהם שמרו על שבת. ארנ סנעשה כומר ראשי אחרי מוות של פותינוס ב177 בזמן של מרקום אברלי.

אירן היה אונטרי כמו יוסטין מרטיר וכל מגנים אנטי־ניקאים.הוא טען שלכנסיה יש אמונה אחת בלתי שינויה זאת אומרת שיש רק בורא אחד (ANF, Vol. 1, Against Heresies, Bk. II, Ch. IX, р. 369 ). הוא אמר שלכנסיה הית הפוזיציה כזאת:

ישוע מעולם לא וויתר מאף מצווה. אנשים חיבים לקיים אותן כי הן אקטואליות גם היום (ANF, Bk. IV, Ch. XVI, р. 480).

הוא מצטט את יחזקל (יח''ל 20:12). אבל מושה (שמות21:13) פונה לשבת כלסמל בין אלוהים ועם שלו. שבת נתונה כסמל שגם סימלי. שבת מלמדת שאנחנו צריכים יום אחרי יום ללמוד תורה ולעבוד לאלוהים. היא נתונה לאנשות כסמל (באותו מקום ע''ד 481).

איגנטוס כומר ראשי של טרויה (98־117 בספירה) ל אהתנגד למסורת יהודית בשטחים שלו. המחבר הזה נזכר על שמירה וכבוד למסורת יהודית ,למשל לשבת ( Epistle to the Magnesians, see also Bacchiocchi, р. 213 ). אז קשה להבין שהפסכת שמירה על שבת כבר היתה (באותו מקום ע''ד 214). כנראה איגנטוס התנגד להשפעה יהודית לגבי שבת ששמרו אותה שני צדדים.

יוסטין מרטין ,אוניטרי באצמו היה בעד לשמור על יום ראשון ( ANF, Vol. 1, First Apology, LXVII, pp. 185-1 86 ) (תחפסו דוגמות גם NF, Vol. 1, Dialogue with Trypho, Ch. XII, р. 200 ). בקצ'יוצ'י (From Sabbath to Sunday, Pontifical Gregorian University Press, Rome, 1977 ) כנראה מבין שיוסטינוס לא מסוגל לחזור על אף דוגמה לפניו. נזראים גם לא שמרו על יום ראשון (כמו שאפיפנים חושבים). כנראה נזראים (ז'רום טוען שהם היו גם במאה רביעית )היו צאצאים ישרים של קהילה נוצרית בירושלים שעברה לפלי (בקצ'יוצ'י ,באותו מקום).

מסר של שבת מחברים עתיקים ראו כדבר רוחני ועברים כדבר פיזי וזו היתה סיבה לוויקוחים.

כנסיה של ליון השטתפה בדיספות קברטודסימני (בטלר Lives of the Saints, pp. 196-197; and also Passover papers ). הוא התפשט נוצרות השכמה כמעת בכל גליל. בזמן של פוטינוס ואירנוס ליון היה מרקז של כנסיה בגליל והקדשה לדת.

שמועות על רדיפות בליון ווינו נתנו אחים בסמירנה ועל מכתב הזה שמר יאוזביס (Hist. Eccl., V, i-iv ). וינו היתה טלויה בליון ( C. Э., art. Gaul, Christian, Vol. VI, р. 395 ).

כנראה השפעה של כנסיות של גליל במשך 100־300 מאות התחלשה בגלל ריקוז גדול של יהודים מסביב מרסל וגנוי (ר''א Atlas of Jewish History, Dorset Press, 1984, map 17 ). הקהילות היהודיות האלה כנראה היו בקשר עם קהילות באפס וסמירנה. יהודים בטח השתתפו במחירה וכלכלה ממרסל לליון .וגם היה צורך בשיטוף וקומוניקציה. זאת ,כנראה היתה סיבה לשלוח את פוטינוס ואירנוס לליון. מאז בליון יצוא כנסיות ששמרו על שבת אפילו לפני שמרקוס אברליי התחיל לרדוף אחריהן בשנה 177. כשאירנם היה כומר ראשי ,ליון היה מרקז של כנסיות בגליל.

גריגורי טורס ( Historia F rancorum, И , xxvii) טוען שבשנה 250 רום שלך 7 כומרים כדי למצוא כנסיות בגליל (see Lejay C. Э., art. Gaul ibid ). כמו שלין אומר זה מקור להתלבטוין למדענים והיסתוריקאים. זה יותר דומה לאינטרבנציה של רומה .למרות אובדות וסיבות לפי טעונות של קיפרים במאה שלישית בגלל היו קמה כנסיות. כמעת ולא רדפו אחריהן .קונסטנטינוס כלור ,אבא של קונסטנטינוס, לא התיחס לנוצרות בכבוד.

מונסתיציזם לא נכנס לכנסיות בגליל שמרטון (ע''ד 397) הציג אותם. הוא הקים מנמונטר ליד טור. קסיאן הקים שתי כנסיות במרסל (ע''ד 415). נוצרות יותר התפתחה בערים בין אנשים יותר מוסכלים ויותר חשובים. אנשים שגרו בקפרים התפללו לאלילים .

הפחת רוטים ,עובדי אלילים לדת אוניטרית מתחילת מאה רביעי גרם טריניטריזם של רומה ולכמה זמן שמירה על יום ראשון. בזמן השפע של רומה מחוזי הבישוך הפכו למרקזי חמדנות. גונורת יסד מנזור על אי לרינז (לרניעום). משם הרבה קומרים ונעשו בישופים. גונורטום ,גילרי וקסר עבדו בארלסי ;אחריס בליון ;הבנים שלו סלוניס וורניס בז'נ בובונציה ;לופוס בטרויה ;מקסים ופוסטה בריזה.

לרנז באצמו הפך לבית ספר לתורת הנסתר וטאולוגיה והפשיל רעיונות דתיות שלו להרבה מקומות. הם השתמשו במחקרים בדוגמטיקה ,פולמיקה וגוגרפיה ( C. Э., op. cit.).

אז בתי־ספר במנזרים הציגו תורת הנסתר לדת פשוטה לכנסיה עתיקה בגליל. צריך להגיד שהיתה התנגדות גדולה לתורת הנסתר ,הרבה מכומרים היו נשואים. שרשרת מרלינג בעזרת חרף הכניסה שטה של רומה באופן סופי.עד שנת 417 כשאב זוסים עשה את פתרוקליי להיות בישוף של ארלס ,העוזר שלו בגליל ,כל הוויקוחים פתרה מועצת מילנו (ר''א C. Э., р. 397 ). לכן כל לראות יחס של מילנו לכנסיות שבתתי או וולנסים. כנסיות בגליל כל הזמן התוקחו לגבי תוכן של אלוהים. הן המשיכו להיות סובאורדנליסטים.

לכנסיה בגליל היו שלוש קריזות דוגמאים. בישופים של כנסיה הזאת היו יותר פתוחים לאריאנות ובאצם שמרו על תורה נקית ,למרות שינוים קטנים.

אבל להגיד ככה זה באצם להקטין חשיבות של שבתתים. הם היו אוניטרים סובאורדינרים מזמן הגעה של פוטיי ואירן לאריס. שמירה על שבת התפשטה בכל ארופה. בשנת 745 בבלגיה במועצה ליפתית גפל אומר:

הכרעה שלישית של מועמה הזאת מגבילה שמירה על שבת ומשינה על גזירה לדיקאית (Conciliengeshicte, 3, 512, sec, 362).

שמירה על שבת היתה נפוצה ברוהמ בזמנו של גריגורי שיני (590־604). הוא היה נגד זה (Ep. 1, Nicene and Post-Nicene Fathers (NPNF), Second Series, Vol. XIII, р. 13. ).

גריגורי הבישוף לפי רחמנות אלוהים פונה לבניו האהובים שלו: יש אומרים שבינכם יש אנשים שמפשיטים בינכם דברים מנוגדים לאמונה הקדושה במ השהם אוסרים לעשות משהו ביום שבת הקדושה. אני יכול לקרא להם קר את מי שעובד לחיה (Epistles, b. 13:1 ).

גריגורי מתנגד לשמירה על שבת ברומה. הוא טוען שכשחיה תבוא היא תשמור על שבת כעל יום קדוש (באותו מקום).

כנסות שבתיות של אסיה

כנסיה שקיימה באסיה נקראה פבליקנית. פבליקנים חיו שם במשך כמה מאות שנה. ס.א. סקוטט מאר עליהן שהן היו זרם אנטיקטולי שנצר במאה 7 (יכול להיות יותר מוקדם) שקיבל הרבה שינוים בגלל שמלכים דרכו אחריו בלי רחמים ,אבל המשיך להיות בעל השפעה עד מאה 12 והיום יש חסידים שלו בארופה מזרחית. בהתחלה הוא השפיע על גבולות מזרחיות של אימפריה והתפשטה דרך תעמולה ועבודת כומרים בכל אסיה וגם בארופה מזרחית והתישב בחצי אי בלקן.אומרם שהם שמרו על קונצפציה דואליסטית של מדינה או אפילו של לכ העולם ,גם דוקטרינה אדופטנית של אישיות של ישוע ,גם כפירה חזקה של עבודה למרים ,לקדושים וצלומתיהם ,גם כפירת סימליות ואמונה בטבילה בגיל מבוגר. זה כתוב בכתבי הקודש ־ המקור היחיד ליצירת מסורת ותורת כנסיה (ERE, art. Paulicians,. Vol. 9, р. 695. ).

קנסטנטינוס קופרונים (741־775) הגן עליהם והזמין להתישב באריבי. ניקיפור (802־811) שכר אותם להגנת גבולות מזרחיות של אימפריה. מיקל ולאו דרכו אחריהם בלי רחמים.

אבל פבליקנים היו רבים ומאד מאורגנים והיה יותר מדי קשה להכריח אותם לשמור על אורטודוקסיה. הם לחמו ,קמו למרדים ואפילו התקיפו את אסיה. אחרי 20 שנה של שלום יחסית אחרי שטודור (842־857) הגיע לשילטון התחילו לרדוף אחריהם עוד יותר קשוח ובזמן של בזיל זה הפך לאלימות פנטסטית והשמדה טוטלית (ר''א קרומבחר,שנה 1075 ). לפבליקנים עזרו גם סרצינים ומנהיג שלהם חריזוצ'יר. הם הצליחו לא רק בהגנה ,וגם בהתקפה עד לגבולות מערביות של אסיה (סקוטט באותו מקום).

זה אומר שאלף: פבליקנים השתמשו בכוח ;בת מוסלמים חשבו עליהם כעל נוצרים נפרדים מנוצרים טריניטרים ועזרו להם. עזרו להם גם ספרדים. גם קורן מספר על הבדל גדול הזה.

אז אנחנו מבינים למה ישוע פנה לכנסיה פרגמית שמתאימה לזרם פבליקני. האו אומר את זה בחזן 2:16 . ציטוט.

סקוטט כותב שעבירה שניה של פבליקנים מארמניה לטריסיה תחת מנהיגוד ז'ון טזימיסקס (970),(באותו מקום). במאה אחתעשרה צלבנים של רומה מצאו את הזרם בסוריה . לדי מרי מונטגיו מצא אותם ליד פיליפופליס גם במאה אחתעשרה (סקוטט). בארופה הם איחדו עם בוגומילים, דעות ומבטי העולם שלהם היו מאד מפורסמים בשנים בינונים אצל זרמים שונים אנטיקטולים ,למשל אצל קטר ,אלביגוים (חושבים אפילו שהם קרובים של פבליקנים ,אבל זה קשה להוכיח ). השם שלהם ,כמו "מניחייצ' " נעשה שם כללי לכל הזרמים שהיו באופוזיציה להתפתחות דוקטרינה קטולית (סקוטט באותו מקום ).

סקוטט אומר שאי אפשר לדעת האם פובליקנים שהיו מקוללים באוקספורד ב1160 היו צאצאים ישרים של פבליקנים או שהם רק קיבלו את השם שלהם שמסמל אשמה. סקוטט אומר שהכי טוב להבין את פבליקנים כזרם שכל המטרות שלו זה להתנהד לדוקטרינה קטולית ( cf. Krumbacher, р. 970, the Paulicians' setzten einer verweltlichen Reichsorthodoxie ein echt apostolisches Biblechristentum entgegen. ).

קוניבאר פ.ס. ( The Key of Truth, Oxford , 1898 ) טוען שהם היו אדופטיונלסטים ,שמרן על שלושה טקסי הקודש :חזרה לתשובה ,טבילה ,ובשר ודם של ישוע (ר''א גם ע''ד 124). הם לא הסקימו עם טבילת תינוקות ,התכחשו לצניעות נצחית של מרים ,לתורת מחטא ,לעזרת קדושים ,לשימוש צלבים, איקונינים ולבונה.

אז כמו שאנו רואים התקדמות של כנסיה מאסיה לארופה נמשכה במשך קמה מאות שנה והיתה תוצאה מקריאה והגירת עמים. אורטודוקסים קללו את תורה שלהם וניסו לעצור אותם בכל אפשרות.

שמירת שבת בארופה מזרחית.

ברור שבארופה לא ידעו על עבודה עקרית של כנסיות ששמרו על שבת עד עבודה של כנסיות מסמירנה ואסיה. כמובן עבודה בגליל נעשה בעזרת עבודה בסמירנה עד למוותו של אירן. זה שיבש את עבודה עד שפבליקנים עברו לארופה.

התפשטות של דת נוצרי שבתית כמו שנאמר בהמשך היה מטריס לאלבניה ובולגריה יחד עם פבליקנים. בשנה תשית בבולגריה היה וויקוח . כתוב :

בבולגריה בהתחלה של התנצרות שלה היתה תורה שעסור לעשות שם עבודה בשבת ( Responsa Nicolai Рарж И and Con-Consulta Bulgarorum, Responsum 10, found in Mansi, Sacrorum Concilorum Nova et Amplissima Collectio, Vol. 15; р. 406; al so Hefele, Conciliengeshicte, Vol. 4, sec. 478.)

בוגריס המלך של בולגריה כתב לאב ניקולס שני ושאל אותו קמה שאלות לגבי זה. על שאלה מספר שש על עבודה ורחיצה בשבת הוא ענה:

שאלה מספר שש ־ אפשר להתרחץ בשבת. שאלה מספר עשר ־אסור לעבוד ביום ראשון ולא בשבת (גפלה 4346־352, מחלקת 478).

מוצה אופוזיציונית של קונסטנטינופול החריז על החרמת ניקולס . פוטיי הבישוף של קונסטנטינופול האשים את אפיפיורות:

הם בניגוד לרשימת קדושים הכריחו בולגרים לצום בשבת ( Photius, von Kard, Hergenrother, 1, 643.).

שאלה על שבת נעשתה סיבה לריב בין יבנים לבין לטינים. נינל ככה מספר על תהנגדות הזאת בשנת 1064 ( А History of the Holy Eastern Church, Vol 1, р. 731. ).

לאטינגנים של מאה תשית ,לפי טעונה של קרדינל חרגנטרוטר , היה קשר חזק עם אמפרטור מיכאל שני (821־829) ושמרו על שבת ( Kirchengeschicte, 1, 527 ). אטינגנים היו זרם בפריגיה. טימופי קונסטנטיבופולסקי במאמר שלו "הודעת כפירה" קרא להם מלחיסדקים ( see ERE, art. Sects, Vol. XI, р. 319b ). לפי מקור הזה וויטלי אומר:

תשמרו על שבת. בגלל שהם לא לימדו את אף אחד , הם היו מפורסמים כמו אטינגנים .זה מדבר על חוק טהור של עברים ,אבל יש לנו מאת מאוד מידע לגבי זה כדי לדבר על עקרונות שלהם (באותו מקום).

אחרי תבוסה של חריזוצ'יר ,המנהיג של פבליקנים בשנה תשעית ,הרסת טפריק ,הכוחות שלהם היו חלשות ומפוזרות. הם חיו כקומונות נפרדות בארניה ,אסיה ,ובמיוחד בחצי אי בלקן. באמצה מאה תשעית הם ניסו לקום לתחיה תחת מנהיגות של סמבט שהוא לפי קוניבאר יכול להיות מחבר של מפתח אמת ( see ERE, art. Paulicians, V ol. IX, р. 697 ).בגלל שמקום תחיה מרקזי שלהם היתה טונדרק ,הם קיבלו שם טונדרקיים .

ענף שני של מקור משותף היה זרם בשם "אטינגני" שנתן אותו תאופן (Chronographia , 413 ) וגם "סליקנסי". ביוגרף של אפיפיור מטוד טוען שהוא הביא לנוצרות איזושהו סליקס וחסידים שלו שהסקימו עם עקרונות של "מניחיים" שבאותו זמן חוזרים על עקרונות של פבליקנים בCod. Scor (באותו מקום).

בתקופה של טזמיסקס (970 ) קרתה דפורטציה שניה. אז אנחנו רואים שזרמים היו קשורים אחד עם שני ,שטרניטריים רדפו אחריהם בגלל תורת אפיקורסות. כתוצאה הם התחלקו לקמה זרמים שונים לפי שם אבל רדיפה אחריהם לא נגמרה. פבליקנים גם היו נגד איקונינים וזה תואם עם מה שאנחנו יודים על שבתתים וקטרים בארופה.

פבליקנים תמיד היו נגד עבודת צלב (ארמניה Chazus): לכן שמות צ'זיטזריים ו צ'זינזרינים קשורים לא קר לזרם קטן בארמניה ,אלא לכנסיה ראשית בארמניה ,שפבליקנים הסכימו איתה ( Whitley ERE, art. Sects, р. 319 )

טרואיצקיי במאמר שלו " כנסיה נוצרית ביבן " (ЕРЕ, Т. ИV, р. 427) מסמן שאטינגנים היו קשורים ליהדות. חשבו שהם דומים לפבליקנים ,אבל אל זהים איתם.טרויצקיי חשב את פבליקנים כזרם עם דת מסטרית וכמו שאנחנו יודים ממחקרים שהגיעו אלינו זה לא נכון. קצת לא בטוח שפבליקנים ואטינגנים וזרמים אחרים באסיה שמרו על שבת וחוקי אכילה והביאו ניסיון שלהם לארופה.

אלנעמים

אחד מזרמים ראשונים בארופה שמקור שלו היה ישר מפבליקנים היה זרם של אלנעמים (ר''ה למלה) שהתפשת בין סלבנים ובמיוחד בין בולגרים (Powicke ERE, Vol 1, р. 784 ).

שם אלנעמים כנרא יוצא מניעמים לאלוהים. שני היסטוריקאים בולגרים יותר מוקדים טענים שדווקא בישוף אלנעמי היה ראשון שהציג את זרם בזמן של פטרוס המלך (927־968). אז שם יכול לצאת מהמנהיג של זרם הכי מפורסם במאה עשרית.

וובר נ.א. מתאר את זרם הזה כנאומניחים . הזרם הזה אנו מצאים בסתיו של מאות בינוניות בקונסטנטינופול ובלקן. תורה של אלנעמים אומרת שלישוע וגם לשד היה כוח בריאה. אלנעמים האמינו שאב האלוהים נראה כבן אדם אבל אינו בשר. השד או אזזל נחשב גם כבן אלוהים וישב מימנה לאלוהים או ישוע או מכאל. לשד היה כוח בריאה אבל הוא קם למרד. יחד עם מלאכים העוזרים שלו הוא היה זרוק מין השמים. אחרי זה השד ברא שמיים שנים והארץ שניה ומין האדמה והמים הוא ברא את בן אדם. בהתחלה הוא לא יכול לתת לבן אדם את רוח הקדושה. לכן האב נתן לבן אדם את נפש במתנה. אחרי חטא של חוה השד איבד את הכוח בריאה לשו אבל המשיך להיות מנהל של כל כדור הארץ. אלוהים שלך את בנו אחר שלו ישוע כדי לקבל גוף דרך מרים. אז ישוע גנה את השד והשד איבד את שם האלוהי שלו.

היום יש לנו היסתורי השכתסו אותה "אויבים" של אורתודוקסיה ולכן מבנה של המקרא קצת מבולבל. אבל מי שבאמת לומד מקרא יוכל לראות מבנה אמיתי שנמצא שם.אם כתבי ווקו (הם מוגשים למתה ) נכונים אז קונצפציה יותר מזהה עם מה שאנחנו יודים על קוסמולוגיה של מאה ראשון אבל באופן מבולבל.

לפי קונצפציה הזאת מי שנשאר לבד בסוף יהיה אלוהים וישוע והשד יהיו מוקלטים. זאת קונצפציה של אלוהים שהוא הכל בהכל. יכול להיות שארתודוקסיה פירשה את הקונצפציה הזאת בצורה פרימיטיבית מדאי הרי היא לא התאימה לתורת נפש.

טעונת של וובר שאלנעמים לא שמרו על הברית העתיקה אבל זיהו את תהילים וספר נביאים מבוסס על טעונת אטימוס שנותן 52 שמות של אמונה . הכי חשובים מהם רשם וסיקם את ווק. אלו הטעונות:

לוותר מחמשה חמשי תורה.

היסתוריה של ישוע היתה סמל של ידע גבוה.

הם מלמדים את קונצפציה סיבילינית שלפי אותה כל שלושה שמות של אלוהים מתיחסים לאלוהים האב. בסוף של מסימה שלהם כל שלושה רוחות יחזרו אל אלוהים ( תורה על מה שהכל עולה לאלוהים ל ארק מגובל בשלישיה ,כפי שאטימנים טוענים לפי קונצפציה אחדות מלאכים).

רוח הקדוש יש רק למובחרים (למשל לאלנעמים).

המובחרים לא יכולים למות.

בתי כנסיות נחשבו כבתי השדים והיה אפשר לעבוד בם ,אבל רק בתנאי תרומיות.

הם טענו שיוחנן נטובל היה עובד של אלוהים היהודי אזזל.

טעונה שזרם לא מסקים עם טבלת מיים ומאמין רק בטבילת רוח כנרא יצא מזה שזרם התערב בעסקי מנזורים. הזרם לא קיבל אפשרות הפכה. וובר אומר שזרם גנ האת נשואין ואסר לאכול בשר. כמסדר אלנעמים קיימו בארך קמה מאות. בגלל שכתבים שלהם נשרפו אז לפי מה שאנחנו יודים עליהים הם יוצאים מאטימוס זיגבן (שמת אחרי שנה 1118)

וובר חושב שאלנעמים יכולים לצאת מיחיטים (יכול להיות זה בגלל אופן דואליסטי שלהם ). גם קראו להם מסלימנים שמהם הם קיבלו סגפנות שלהם. לא יודים תאריך הקמה שלהם. פעם הראשונה נזקרים אותם כפילופופוליסים (טורקים ארופאים) בשנה 1115 (שימו לב על החזקת פבליקנים שנמשכה פה).עת המנהיג שלהם בזיל הנזיר והפזיקאי אלקס (1081־1118) מצא ואסר (1111) (בגלל שקר). את בזיל הרשיע למות (1118) והרגו (ב1119).מוצעת קונסטנטינופול ב1140 דרש לחסל את כל העבדות שלו ובשנה 1143 היו נחסלים גם שני בישופים בגלל שהם קיבלו את העקרונות שלו. מוצעות קונסטנטינופול של שנים 1316 ו1325 שוב גנו את הזרם. אלנעמים קימו עד שטורקים כבשו את בלקן במאה 16־15 (וובר באותו מקום).לפי דעה של ווקו עיקבות שלהם מוצאים גם יותר מאוחר בסביבות שקיימו אחריהם. אז אנחנו ראוים שתורת פבליקנים קיימה לא רק בסביבות שהביאו אותה לשם ,לא רק בסביבות שהיו מסביב אלא גם במנזרים ,איפא נזירים שינו אותה ,אבל בכל זאת היא המשיכה להיות אנטיקטולי.

הטורה הזאת שונה מכל שאר דוקטרינות כי היא יוצת מתורת פבליקנים.

לכן לא נכון לחשוב ש,אלנעמים" שם משותף לכל הזרמים בין מנזרים נפוצים בין סלבנים.הכי טוב לרות את המשמאות של דוקטרינות בהשווה בין פבליקנים וזרמים ארופאים שהיו תחת השפעה שלהם.

ולדנסים או ולנסים

מחבר של הסתוריה הכי מקדמת של ולדנסים הוא לנטולו. באצם היסתוריה הזאת לא היתה ידוע עד לשנת 1897 כשקומבה שם לב עליה בספריה של ברן ( W. F. Adeney, art. Waldenses, ERE, Vol 12, р. 669).

אנחנו רואים שהיסתוריה של מוסטן (L'Israel des Alpes, Paris, 1851 or Eng. tr. and reprint Israel of the Alps NY 1978 ) מנוגדת לה. קטולים של רומה חושבים שהם (ולדנסים ) פשוט צאצאים של פטרוס ולדו מליון. בצרפתית השם שלו נשמע כולדס ,בלטנית כולדסיוס ,ולדניוס ,גואלדניוס ,באיטלקית כולדו. הוא היה נטבל ב1173. ולדנסים לא מסכימים עם זה כי זאת אומרת שהם קשורים לפרוטסטנטים .הם חושבים שהמקורות שלהם בנוצרות עתיקה.

עדות הכי עתיקה של טעונה הזאת אנו מוצאים בכתובים של נזיר דומניקני בפסה ב1316 (Contra Valdense in Maxima Bibliotheca veterum Patrum, Lyons, 1677-1707, xxv, 262 ff. ) שרשם שהם קימו עוד בזמן של אבותנו (duravit а tempore patrum ). עדות הבאה מוצאים במכתב של ברבא מורלה לאוקולמפדה ב1530 ( А. Scultetus Annalium Evangeli. .. decades duo, Ge neva, 1618, pp. 295,306 ).רוברת אוליבר ערך את הטקסת הזה והדפיס במבוא לתירגום המקרא שלו.

לכן פרוטסטנטים התחילו להתיחס לולדנסים כלכנסיה ששמרה על דת של הברית החדשה. אנשים קראו לבישופים שלהם דודים כי במקרא כתוב לא לקרוא לאף אחד אב , מורה או מלמד (מתי 23:9־10). שם הזה היה אסור לנוצרים (ר''א למשל ( C. K. Barrett The New Testament Background: Selected Documents, rev. ed., SPCK, London, 1987, р. 133 ). אין שום הוכחה שזרם קיים בלי שנויים באלפים. בגלל זה הופיעה טאוריה אחרת שמסבירה התפתחות של הזרם .לפי טאוריה הזאת הוא הופיע בזמן של אפיפיורות של סלבסטר. סלבסטר אחרי טבילת קונסטנטין (כמו שאנחנו יודעים זה לא נכון כי קונסטנטין היה מטובל עלידי אוניטרי אסב מנקודמיה ) הכפיף את כנסיה לאימפרטור.בישוף נשע לעומק ודוא ובסופו של דבר מצא את ולדנסים. אבל יכול להיות שאריאנים גם השפיו על שטח הזה. עובדה שכנסיה יצא מלון כשבראש שלה היה אירן ותלמידים שלו. נתחלה של השפעה הזאת מוצאים בזמנים של קלוודיי שהיה בישוף של טורינסק ,מאה שמיני. קלוודיי. החייה את תורת אבגוסטין על גורל אבל לא שם לב על חלק של טורה שדיבר על כנסיה הראשית. לפי זה כנסיה היתה מתוכת בין אנשים ואלוהים בניגוד לדעה של אפיפיור. הוא ויטר מצלבים ואיקונים וחזה מראש את רפורמציה (אדני באותו מקום).

כנסייות ודוס היו תחת אפיפיורות קלוודיי. אז לגר ,מוסטון וולדנסים אחרים טוענים שאם אי אפשר למצוא מקורות שלהם בזמנים של השליחים אז כנראה הם בזמן ההוא. אבל הרבה מאות אין שום הוכחות קיום או חשיבות כנסיה. טעונה של מוסטון (באותו מקום Paris, р. xxxii, n. 2) שבשנה 1096 אורבן שני קרא וודוס מלא כפירה לא נכונה כי מזמן בין בולים שלו לא מצאו אף מילה על אנשים האלה (רומבה ע''ד 154). התפשטות של דוקטרינה הזאת תוצאה של פעילות אטנאים. העובדה שכנסיה אוניטרית קיימה במשך מאות.

אדני טוען שוולדנסים לא קיבלו חנינות ,מסות לנפטר וחשיבות של עבודה של כומרים לא טהורים. הם קראו הבשורות באופן מילולי וזה היה הכי חשוב בשבילם ,כמו לפטרוס וולדו. וולדו מת בבוגמיה ב1217 . לפי דעה של אדני כנסיה וולגו יצאה משילוב בין וולדו ובן אדם עני מליון ,זרם של ארנולד ברסציסקי ,פטרוס ברוזרסקי ו"גנריך קלונסקי" (באותו מקום ) . זאת אומרת שוולדו נתן שיטה שלו לזרמים שקבר קיימו והוסיף דנמיזם חדש. זרם של פטרוס סרוסקי נקרא פטרוברוסחים. עליהם כתוב רק בטרקטט של פטרוס הצדיק אז אינפורמציה הזאת לא כל כך אמינה. פטרוס התחיל לדרוש במחוזי הבישוף של אמברון ,דאי וגף בארך ב1117־1120 שנים. הוא היה נגד איקונינים ,שרף צלבים. בארך באוד 20 שנה הוא נפטר ככופר בסן־גילסי ליד נימס. הוא נשאר חסידים בנרבונה ,טולוז וגסקון. נזיר גנריך מלוזיאנה ב1135 סידר את תורת פטרוברוסים אחרי מוות נוראית של פטרוס ברוסה וקצת שינה אותה. הוא דיבר על טביל הבגיל מבוגר ,על חשיבות יחסית של הברית החדשה ושצריך לא לשמור על הברית העתיקה. אבל קשה לא לשמור גם על איקונינים וגם על הברית העתיקה .שתי הבריות קשורות וחשובות כשמדברים על לא לשמור על איקונינים.

אנחנו יוגעים שהם לא שמרו על מסה וסעודת ישו כי הם לא רצו אימיטציה של כורבן. הם חשבו שכנסיה ־זה קהילה ולא בנין לכן צריך להרוס את כל הבנינים. הגדרה נותנים אויבים שלהם. במאמר באנציקלופדיה קטולית שכתובה עלידי וובר (art. Petrobrusians, Vol. 11, р. 781 ) כתוב שרעיונות שלהם היו באביר. אבל במאמר אחר כתוב שאז בארופה היה תהליך רוחני כללי שבא ממזרח. אנחנו כבר ראינושהמקור שלו היו פבליקנים שעברו לטריס. בלי ספק לכנסיות שלהם היה קשר אם כנסיות שחשבו כמוהן.

שבתתים וולדנסים

וולדנסים או וולסים קיבלו את שמם לפי אינשבתתים כי הם לא שמרו על אפ יום מנוחה חוץ משבת. הם קיבלו את השם הזה למרות שלא שמרו על ימי הקודש (כי לא שמרו על יום ראשון) ( Luther's Fore-Runners, pp . 7-8 ( Manuel d' Inquisiteur). ) . לא נכון שוולנסים קיבלו את שמם לפי פטרוס וולדו ,כנראה להפך. היסטוריקאים קטולים מנסים ככה שכאילו וולנסים היו תוספת יותר עתיקה ולקטולים היה קוח שליחוני מעל שאר כנסיות שהופיעו יותר מאוחר.

חלק מפרוטסטנטים לא קיבלו את הפרופוגנדה הזאת כי היסטוריה של וולנסים היתה עתיקה והם שמרו על שבת. פטר אלליקס אומר לגבי זה:

לא נכון שוולדו נתן שם שלו לאנשים שחיו בעומק. קראו להם וולנסים עוד לפניו לפי שם של עומק איפה הם חיו ( Ancient Church of Piedmont, Oxford, 1821, р. 182. )

בהמשך אלליקס אומר:

חלק מפרוטסטנטים טעו. טעות גם לחשוב שוולדו הקים את הכנסיות האלה. זה זיוף מושלם. (באותו מקום ע''ד 192 )

אוילים ג'ונס ( History of the Christian Church, Vol. 2, р. 2 ) אומר :

קראו לו וולדו כי הוא קיבל את אמונתו מתושבי העומק.

אם לחקור על אמת של טקסטים מגני קטוליות כמו ובר ,למשל ,אז אנחנו נראה שאין שום הוכחות חוץ מאובדה ששני בורבים (שאומר דודים או ראשים )של וולדנסים רימונד דיבנטרי פעם הראשונה קרא וולנסים במחקר שלו ב1180 שנה ( Adversus Vallenses et Arianos ). אדני נזכר את זה במחקר שלו אבל במחקר של וולדו אנחנו לא מוצאים שום דבר. היום טוענים ששם וולנסים יצא מוולדו. וזה למרות שאין ספק שהשם יצא משם של עומק ולא משם של וולדו.

בלאיר בהיסטוריה של וולנסים (ע''ד 200) אומר :

בין מסמכים יש לנו מדרש של עשרת הדיברות שכתבו אותם אנשים. תאריך 1120 שנה. הם חשבו שלא צריך לעבוד בשבת.

אז וולדנסים היו אוניטרים ושמרו על שבת עוד לפני וולדו. לפי דוגגר ודוד ,המחברים של היסטוריה של דת אמתית (מהדורה 3 ירושלים ,1972 ע''ד 224).

בנדיקט בהיסטוריה של מוצלבים מספר על וולדנסים "כשה אימפרטור גונורס התחיל לרדוף אחרי וולנסים ,אנשים עזבו את ביתם ועברו לעומק פידמונד (איטליה).

רינר סחוא ,המחבר רומאי ,אומר על וולדנסים: "אין שום זרם יותר מסוקן ולזה יש שלוש סיבות: אלף זה זרם הכי עתיק. יש אומרים שמקורות שלו בזמני סילבסטר, אחרים אומרים שבזמני השליחים. בת הוא מאוד מפורסם ונפוץ :אין אף מדינה שבה לא ידע עליו או שהוא לא השיג איזושהי רמה סוציאלית . גימל בזמן ששאר זרמים מחללים ,הזרם הזה נשאר להיות נעים לאלוהים: הם בצדק חיים בין אנשים ולא מאמינים ששום דבר חוץ לאלוהי לא טוב ".

סחוא מסמן שהם פרחו לפחות חמש מאות לפני וולדו. גיל שלהם אשר גרטזן ,איזויט שכתב נגדם. קרנץ ב"היסטוריה של ברזרן מאוחד" אומר על אירגון הזה:

מקורות של הנוצרים העתיקים האלה עוד במאה רביעי ,כשאיזושהו לאו בזמן של מאפחה דתית גדולה בתקופתו של קונסטנטינוס מרד נגד חידושים של סלבסטר, הבישוף של רומה."

לפי אלליקס:

רפורמטורים טענים שכנסית וולדנסים היתה ממוסדת ב120 שנה ומאז התורה שלה עברה מאב לבן.מקרא לטינית באיטלקית היתה מתורגמת מיבנית לא יותר מאוחר מבשנה 157. אנחנו מאוד מודים לבז, שטען שכנסיה איטלקית התחילה לקיים בשנת 120 (Allix Churches of Piedmont, 1690 edn, р. 177, and Wilkinson Our Authorized Bible Vindicated, р. 35, and Scrivener's Introduction, Vol. II, р. 43, cf. Dugger and Dodd А History of the True Religion, pp. 224-225. )

תאריך של יסוד 120 לא מתנגד לתשדורת של תלמידים של פוליקרפ מסמירנה שאנו מתעסקים עם רדיפת כנסיה בליון בזמן של מרק אברליי ב177 איפה פוטין ,תלמיד של פוליקרפ נפטר ומסר חזר לסמירנה. כנסיה בגליל במשך מאות רבות היתה שאלה לדיון במוצה של מילנו.

דגגר ודוד טוענים גם (ע''ד 226):

אטטו ,הבישוף של ווירליה אמר שיש אנשים כאלה עוד לפני שמונה שנים (לפני 1026 בספירה) וזאת סיבה הכי גדולה לחשוב שהם תמיד חיו באיטליה (cf. Jones Church History, р. 218 )

לכן פתחת קולג' של וולדנסים במילנו היה דבר טבעי ונכון. דגגר ודוד ממשיכים ומצטטים את מוחים:

בלומברדיה שהיתה מולדת של כל מיני כפירות אטלקיות פטעום הופיע זרם נפרד מפורסם ,לא יודע למה כפסדינים...כמו זרמים אחרים שכבר כתבתי עליהם הם לא קיבלו עליונות של כנסיה ברומה אבל באותו זמן היו שונים בשני דוגמטים:

אלף הם שמרו על חוק של מושה בכל פרט חוץ מקורבנות. כתוצאה הם לא אכלו בשר שמושה אסר לאכול וחגגו שבת יהודית. בת הם לא הסקימו עם דוגמה על מה שאלוהים אחד בשלישיה (Eccl. Hist., Cent 12, Part 2, Ch. 5, Sec. 14, р. 127).

דגגר ודוד ממשיכים:

שהם שמרו על שבת טוענו אפילו אויבים רומאים שלהם. דוקטור אללקס מצטט את מחבר קטולי של מאה שתימעשרה שנזקר שלושה סוגים של כפירה. אלליקס אומר על מחבר רומאי ש..

"הוא תאר דעה משותפת שלהם שלפי כתבי הקודש זריך לשמור על חוק של מושה ושאנחנו חיבים לשמור על שבת...הם גם טוענים שישוע , בן של אלוהים לא שוווה לאלוהים. אלוהים ,ישוע ורוח הקדוש לא אלוהים אחד בשלישיה. וחוץ מטעיות האלה הם מחרימים את כל הדוקטורים של כנסיה וכנסיה רומאית כולה...( Eccl. Hist. of the Ancient Churches of Piedmont, pp. 168-169, cf. Dugger and Dodd, pp. 227-228).

לכן אנחנו יכולים לראות שקתרים ,וולדנסים ופסגינים זה שלושה ענפים של זרם אחד. הם יכלו להפרד כי פה לא היתה שיטה היררכית של כנסיה. הם חיו לפי הברית החדשה וזאת הסיבה שלא הרסו אותם עד הסוף. לכן כנסיות ראשונות בארופה היו לא דיטאיסטיות \ביניטריות או טריניטריות אלא אוניטריות.

דגגר ודוד גם מסמנים (ע''ד 228־229) שלהם היה שם אחר ,שפארינים שכנראה יצא כי בלימן זאת אומרת "פשוטים" והשתמשו בו כדי לסמן אנשים קטנים שעבדו עבודות פיזיות.

בלי ספק וולדנסים היו כנסיה סובאורדיונליסטית שקיימה עוד לפני 1179 שנה או לפני מועצת לוטרנית (וובר אפילו לא נזכר את זה). שני דודים שלה אוליבר וסיקד התוקחו עם בישוף מונטפרוקס בין 1175־76 שנים ובעוד שנתיים או שלוש שנים אחר־כך אפיפיור אלקסנדר שלישי שלח את בישוף בטוא בדרך שלו למועצת לוטרנית יחד עם נזיר וולטר מפס שנשע איתו וכומר רימונד דיוונטרי לטולוז שהם יפתרו את הבעיה. בשנה 1179 רימונד דוונטרי (שראשון השתמש בשם וולנסים ) האשים אותם ככיפורים והמשיך בדרכו למועצת לוטרנית. לתת ש לזרם לפי שם של מנהיג שלהם היה אז מאד נפוץ והטעה כי לא היה מובן אופן מחשבה ועכרונות של הזרם.

ב1180 זנה ברנר פותקד כתב ספר Adversus Vallenses et Arianos (see Gay Hist. des Vaudois, р. 16, n. 1 and also Adeney, ibid. р. 667). . אדני אומר :

וולדנסים בצרפת ואטליה היו מאוחדים ורדיפות עזרו להם להתאחד. אחרי מועצת וורון וולנסים היו צריכים לעזוב את לאון ולעבור לפרובנס ,דפין ,פדמונד ,לומברדיה ואפילו לגרמניה. הם מתרבים מהר מאוד וב1201 ו1203 אינוקנטיי שלישי שולח לגטים הכי טובים שלו כדי להשמיד אותם.

אבל בלי ספק אנחנו מתעסקים עם דוקטרינה של אוניטריזם סובורדינליסטי. בהשמדה ב1207 בין לגטים היו בישוף ספרדית ודומיניק (אחר0כ קראו לו הקדוש) מייסד של דומניקאים שאחרי זה יחד עם בנדקטנים השתתפו באינקביזיציה. הוא עשה הרבה ווירוחים עד שנה 1207 כשנפטר לגט פטרוס חטקסנסקיי. בוד שנתיים אפיפיור הודיע על מסע צלבונים. אדני נזכר את המסע הזה כרגיל אבל באצם זה היה מסע של אלביגויים נגד וולדנסים. ב1210 שנה אימפרטור אוטו הכריח את אפיפיור טורינסקי להעיף את וולדנסים ממלקותו וב1220 לפי החוק לתושבים היה אסור להסטיר אותם. חלק עזבו את פיקרדיה ופיחפפ אבגוסט שלח אותם לפלנדריה. חלק הגיע למינס ובינגן וב1232 שרפו 50 מהם (אדני באותו מקום)

מהר מאוד שימו לב עליהם בספרד ,החרימו במועצות כנסיות ורדפו אחריהם שלושה מלכים. (באותו מקום).

זה קרה גם בספרד וגם בצרפת (ר''א למתה). האנשים האלה היו איחוד של קמה קבוצות של נוצרים. בכול זאת חלק מקבוצות האלה היו לא רק בעד לשמור על שבת אלא גם לשמור על ימים הקדושים של המקרא. זה יוצא מצוים לגביהם ורק מי שבעינוים הסקים עם חטאים שלהים נשאר בחיים. לכן מילים שלהם לא יכולות להיות אמתיות. אבל יש הוכחות ישרות של קיום של קמה כנסיות (למשל וונגרית). חשוב לסמן שהמסע צלבונים ההו שקרה ב1209 שנה היה באצם מסה של אלבידונים ונמשך עד 1244 כדוגמה של השמדה טוטלית. שילטונות שנאו את כיפרים וזרקו אותם לאינקביזיציה (ר''א ס.רוט אינקביזיציה בספרד ע''ד 35־36 של מדרשים). התפשטות של וולדנסים מראה זאנחנו מתעסרים עם קבוצת אנשים שחיה באותו שטח עם אלביגוים. וולדנסים ניסו לעשות באופן מילולי כל מה שכתוב במקרא ובטעות קרו להם אריאנים.

בספרד לא טריניטרים חשבו כיהודים כי הם לא קיבלו שאלוהים אחד בשלישיה. בגלל צו של אינקביזיציה זרמים נוצרים התבוללו ונעשו תת קרקעים (ר''א רוט לגבי צו ע''ד 77). אחרי רפורמציה באיטליה אבל קבר במקום אחר מופיעים וולדנסים והופכים להיות טריניטרים והיסטוריה יותר מאוחרת כתובה עלידי פרוטסטנטים והיסטוריקאים לא אוביקטיבים התכחשה להיסטוריה יותר מוקדמת של מילוליות מקראי.

ב1237 שנה אפיפיור רומאי גרגורי שתיעי שלח צו לבישוף טרגונ וזה הביא לשרפה של 15 כיפרים ומלך פרדיננד באצמו זרק אץ למדורה. בעוד קמה זמן את וולדנסים בספרד השמידו לגמרי (אדני באותו מקום).

וולדנסים היו גם מאד נפוצים בגרמניה וכנסיות שלהם שלחו את נציגים שלהם לקולג' במילנו. בראש של קולג' היה ד'ון רונקו שהיה מנהל של הקולג' כל החיים למרות שוולדו לא היה מרוצה מזה. זאת הסיבה של הפרדה בין קבוצות בספרד ואיטליה לבין קבוצה מגרמניה. לומברדים שימו בראש את כומר ראשי שלהם ( proepositus ).הוא והעוזרים שלו היו מנהלים כל החים באותו זמן שוולדו ואנשים מתחתיו כל שנה בחרו אנשים לתפקיד של כומר בזמן של שעודת ישוע. אז אנחנו רואים שכבר במאה שלושעשרה היתה קבוצה של אנשים ששמרה על שעודת ישוע. לחשוב שבאותו זמן הם התפללו ביום ראשון לא נכון.

לגבי קיום של אלביגוים אז קשה להגיד משהו על צד צפוני של אלפים.בעומקים בדרום חיו וולדנסים. לפי טעונות של אינקבזיטור פססאו בעוד 40 שנה אחרי מוות של וולדו בבוגמיה היו 42 "ענפי כפירה" (אדני). מלך אוטקר התחיל רדיפה שהיתה הכי כשוחה מזמן של אפיפיור בנדיקט 12 ב1335. הופעת תנועת גוסיטים הביאה לאיחוד של שני זרמים והם קיבלו שם טבוריטים. הכי מפורסם בינכם היה דוד פרדריק ראיסר. אחרי 25 שנים שהוא חי בין ולדנסים באוסטריה ובוגמיה שרפו אותו ב1458 בסטרסבורג.

אז היה לפחות ארבע קבוצות בשמונה מדינות שמהן אחר כך התעצבו לפרוטסטנטיזם. בינכם היו סובאורדינליסטים או אוניטרים שחיו באוסטריה במאה שלושעשרה וב1315 חיו לפי אנקביזיטור קרמוז שהרג את 130 מהם 36 מקומות התישבות. בוינו כאחד מכיפרים האלה היה נסרף אפיפיור נאומיסטרה. אומרים שהוא טען שבאוסטריה יש בארך 80000 וולדנסים. בסוף של מאה ארבעעשרה אחרי חברי זרם רדפו חזק מאד בסטיריה. מאוסטריה לאיטליה יצאו מיסיונרים (אדני באותו מקום). במשך חים של וולדו לזרם הזה היתה מועצה במילנו. מכל זה קשה להגיד בטוח כמושאדני עושה שסובאורדנליסטים באוסטריה היו וולדנסים שאומר שמטיפות באה לאיטליה מאוסטריה. יותר דומה לגבי קבוצה הזאת שלוולנסים שייך אפיפיור. הקבוצה נקרא גם שבתתי ואינשבתתי. כנראה השם מסביר יחס שלהם ליום הקדוש שבת ויצה משחק מילים. השם אחר כך הפך לשבתורים ושנדליתים. וובר ( C. Э., art. Waldenses, Vol. XV, г. 528 ). לא הצליח לראות הבדל לינגביסטי בין המילים וממש עירבב אותן כדי להוכיח שהוא צודק. הוא גם טוען שזרם יוצא מוולדו למרות כל הוכחות של אדני. יכול להיות לאדני היתה אינפורמציה יותר מושלמת ,אבל טעות שיטתית בעבודה של וובר נראת ממש גדולה.

אפיפיור אסר לוולנסים לקרא והם פנו למוצה לוטרנית שלישית שקרה בזמן של אלקסנדר שלישי למרות שבשנה 1179 הם קבר היו מוחרמים. אמרו להם לבוא למשפט. חשוב לסמן שבזמנים האלה מדינות היו רחוש של מלכים וקיום של שום דת אחרת חוץ מרומאית היה אסור. אז אחרי שקראו להם הם היו חיבים להופיע אפילו אם זה היה מסוקן לחייהם. מי שלא עשה את זה נשרף בכל מקרה.

פילוג חשוב אחר קרה בגלל תורת וולדנסים איטלקים שאמר שכומרים לא טהורים לא יכולים לעבוד. צרפטאים לא קיבלו את דעה הזאת. אטלרים ויטרו מעבודה של כומרים רומאים ועמדו על קשר ישר עם הברית החדשה. דיון על פילוג הזה קרה בקונפרנציה במאי 1217 בדיוק כשמת וולדו (אדני באותו מקום). זני ענפים של זרם בכל זאת הגיעו לפשרה בעוד קמה זמן אבל אנחנו רואים פילוג חזק והיתה קבוזה של אנשים זחיו בהסכם עם אלביגואים.

במאה 15 אינקביזיציה נזכרת על קיום של הרבה וולנסים באיטליה. בקלבריה וולדנסים מפידמונד היו ברבות ופרחו במשך 250 שנה עד הישמידו קמעת את כולם (אדני באותו מקום).

בצרפת בראש של כנסיה למרות דעה של וולדו היה אפיפיור. באותו זמן לפי שיטה באיטליה לנהל לכנסיה עזר מפגש שהכיל מכומר ראשי ואנשים רגילים. מועצה שנתית הכילה חצי מבישופים ,חצי מאנשים פשוטים (אדני באותו מקום).

אחר־כך וולדנסים התחילו להתישב בעמקים בצד איטלקית של אלפים. אז ווידוס היה שם גאוגרפי. אדני לא מסקים עם זה וטוען ששם וולדו יוצה מאנשים עניים מלאון ובהתחלה לוולנסים היתה דת משותפת עם אלביגואים שחיו באלפים. לא יכול להיות שזרמים סובאורדינליסטים שקטולים בטעות קראו "מניחאים" התפשטו מבלקן דרך אוסטריה לצרפת וספרד ולא נגו בלפים ובוולנסים שחיו בשטחים האלה.

כנראה הכי נכון לחשוב שבגלל רדיפות וולנסים הפחו להיות פרוטסטנטים. קשה להאמון שאחרי שהם הפסיקו להיות סובאורדנליסטים הם התחילו להאמין ביום ראשון הקדוש. באמת היסתוריקאים יותר מאוחרים שלהם טוענים שהם תמיד עשו ככה. במאה 15 רדפו אחריהם מצד של גרצוג סבויה וב1434 שנה חלק גדול מהם היה צריך להגר. ב1475 אינקביזיטור אקבפנדנטה אחרי ביקור שלו בעומק לוזר הכריח את מנהלים של השטח לאסר דת מקומית ולשמוע את אינרביזיציה. כתוצאה התפוצץ מרד וזה גרם להתערבות של גרצוג צ'רלז ראשון ב1484. מעבק ראשון חזק קרה בזמן של פילפ שני ב1494. הוא היה מוכה וחיב להגיע לשלום ל40 שנה . אדני מסמן שלא כל כך פשוט להבין דעות טאולוגיות של וולנסים בתקופה הזאת.

דוגמטים של דת של וולנסים היו קרובים לרפורמציה. לפרוטסטנטיזם מוקדם היו קמה חיסרונות בזה שהם וויטרו מדת קטולית אבל היו בו גם עיטרונות כי הם דיברו על חזרה לפשטות ורוחנות (אדני ע''ד 668).

כשרפורמציה קמה קבוצות מאורגנות בקונטיננט היו רק וולנסים ויותר מאוחר גוסיטים ואחים בוגמים.קטולים את כולם קראו וולנסים (אדני באותו מקום). אז שם הזה לא מדויק אפילו בתקופה יחסית מאוחרת של רפורמזיה. אנחנו לא יכולים לדעת את תורה שלהם במאה אחוז ,אבל אין שום ספק שהם היו אוניטרים סובאורדנליסטים תארו אותם כאוריאנים ושהם שמרו על שעודת ישוע .ניסיון הזה בטח היה קשור עם שמרת שבת. אבל חשוב לסמן שדווקא פרוטסטנטים קראו ליבחריסטיה כשעודת ישוע. אז לפי זה יום שבת ראשון לפני פסח\שעודת ישוע. טקסטים שדיברנו עלהם קוראים להם שומרי שבת. לא יכול להיות שאדני הבין לא נכון מוסג "שעודת ישוע".

ב1531 בפימונד עברה מועצת וולנסים ובה דינו על דוקטרינה פרוטסטנטית של ד'ורד' מורל. דעות לגבי קבלת פרוטסטנטיות היו שונות. התעצבו שתי קבוצות: קונסרבטורים ורפורמיסטים (ר'א אדני במיוחד ע''ד 668). לכן אנו רואים שדוקטרינות ראשונות שלהם לא היו פרוטסטנטיאים מהתחלה. מאז הם קימים באיחוד עם פרוטסטנטים.רפורמטורים פרוטסטנטים הסכימו עם התנגדות שלהם לרומה, עם חשיבות עבודה רוחנית ,והשתמשות של כתבי הקודש באופן יותר מילולי. מתחיל ממועמת צ'מפורני ב1532 באנגרוגני קורה הרבה שינוים:

1. תפילה במלאה במקום פגישות סודיות:

2. אסור להשטתף בפעילות של כנסיה רומאית (הפוזיציה הזאת כנראה היתה לא מפחד מרדיפות 0ר''א גם חזון 2:20־22)):

3. קבלת דעות של רפורמטורים יחסית למלעכה, שבועות ,וויטור מהתחיבות וידוי ,צום יום ראשון ,אפשרות לכומרים להתחתן וגם שני טקסים סודים.

שאלות היו מקובלות ברוב.

וולדנסים מצד צרפטי של אלפים היו בטח קונסרבטורים ואיחדו עם פרוטסטנטים צרפתים. רדיפות בבוגמיה ואיטליה דרוצית גרמו להשמדה כמעת שלמה של כנסיות וולנסים בשטחים שלהם. אז הם נשארו רק בפידמונד ובעמקים של אלפים איטלקים שאפילו קיבלו שם מדינת ווידוסים כי הם היו שם רבים (אדני ע''ד 669), למרות שחלק גדול מהם התבולל בין פרוטסטנטים גרמנים ושווצרים.

אוילים פורסטנברג ,פרוטסטנט כשוח שהיה ראש העיר היה טוב לוולנסים. הוא עבר ללוסרנה ואיפשר לוולנסים לפרוח שם ,אבל בזמן ההו הם כבר היו פרוטסטנטים טובים. אז טעות לחשוב שהם תמיד שמרו על יום ראשון כי עד סוף מאה 14 הם אפילו לא היו תריניטרים וקיבלו שיטה הזות רק בזכות של רדיפות. אובדתי הם לא היו תריניטרים לפני רפורמציה. אבל היסטוריה כתבו פרוטסטנטים תריניטרים ששמרו על יום ראשון וניסו להיכיח שמקורות שלהם מזמן של השליחים. הם לא רצו להסכים עם מה שדווקא סובאורדינליסטים שמרו על שעדת הקודש. כתובים יותר מוקדמים היה אי־אפשר לקבל ,למשל למוסטון.

רדיפות אחרי וולנסים נמשכו הרבה שנים. הכי קשה היתה תקופה 1540־1690. ב1534 בפרובנם קרתה השמדה של כל כנסית וולנסים. צד אוטלקית של אלפים נעשה מקום שלמעבק לטריניט ,גרצוג סבוי. וולנסים זכו במעבק ומ5 ליולי היה שלום.

אינקביזיטור מישל גיסלארי שאחר־כך נעשה אפיפיור פיאם 5 בעזרת פלוגות ספרדיות הרבה זמן רדף אחר וולנסים קלבריים. האנשים האלה לא יכלו לעמוד מול השמדה: 2000 היו נפטרים ו1600 נזרקו לבית סוהר. בפידמונד נזירים איזואיטים בעזרת חיילים עשו קמה מסעים נגד כופרים ולקחו מהם בתי כנסיות ורחוש. זה גרם למלחמה גדולה ב1624. בראש היה פיטר גיללז.

בזמן של לואי 14 כשצ'רלז אמנויל 2 הצעיר נעשה גרצוג של סב גם קרה קומפניה גדולה שרדפה אחרי "כופרים". אימה של לואי מרים מדיצ'י היתה בת של גנריחך 4 וקטרין מדיצ'י שהיתה בראש של טבח של ברפלומי הקדוש. בטורין הופיעה מועצת דתות. בעוד חמש שנים הוםיע צו שאם וולנסים לא יעזבו את פרוטסטנטיזם הם במשך 20 יום יחד עם משפחות חיבים לחזור מעמקים להרים. זה היה חורף ולוולנסים היה קשה מאוד. ולמרות שהם הלכו להרים 15 פלוגות היו נשלחים לטורר. קטולים מגישים להם עזרה בהרים. שם התחילו להשמיד אותם בקהל. לפי טעונה של ד'אן לגר מחבר של היסטוריה של וולנסים (אדני ע''ד 670) אז מתו יותר מ1712 איש. הטבח הזה שקרה ממש לפני שויטרו מצו ננטי (1685) הכניסה לשוק את כל ארופה. קרומבל הכריז על צום. הוא הכריח את מילטון לכתוב מכתבים למלכת צרפת ולנסיכים פרוטסטנטים. הוא שלח את סר שמואל מורלנד לגרצוג סב עם מחאה. התערבות של קרומבל היתה אפקטיבית. מזריני ציוה להפסיק רדיפות והשמדות ונתן אמניסטיה לפרוטסטנטים.

1686 שנה זאת אומרת אחרי צו ננטי לואי 14 שלח מכתבים לבן דוד שלו ויקטור אמדאוס 2 גרצוג סב ושאל האם הוא רודף אחרי וולנסים כי הוא רודף אחרי גוגנוטים שנמצאים בין וולנסים. כשרדיפה התחילה ,התערבו פרוטסטנטים שווצרים מבלנסו ועמדו על זריקת וולנסים משווצריה. לנציגי שווצריה היה מאד קשה להוכיח את וולנסים לעזוב. ב9 לאפריל 1686 גרצוג חתם על צו וגרוש התחיל. אבל למרות זה חלק ממי שעזב היה תפוס וזרוק לבית סוהר. אחרי זה התחילה מלחמה ונפטרו בארך 9000 אנשים ,עוד 12000 היו בבתי סוהר וחלק גדול מהם מתו שם. בארך 200 איש נשארו בהרים ועשו מלחמה פרטיזנית כזאות חזקה שהצליחו לשחרר את כל מי שנשאר בחיים וגם עזרו להם לחזור לשווצריה. 3000 איש היו משוחררים ב1687 שנה. כדי להגיע לג'נב הם היו חיבים לעבור את אלפים (ליול נמשך 12 יום) ובזמן הזה מתו מקור הרבה אנשים. הם עשו את זה למרות צו שווצרי וכל ילדים בגיל לפני 12 היו נשלחים לבתי ספר קטולים שנמצאו בברנדבורג ,פרוסיה ,וורטמברג ופלטינט כדי שהם לא יכלו לשוב.

ב16 לאוגוסט 1689 וולנסים חזרו למולדת. הם התקיפו משווצריה ,השתתפו בארך 1000 איש. אחרי 6 יומי מסע תחת מנהיגות של מרקוס לררי הם ניצחו בארך 2500 צרפתים בעומק יילוני. צרפתים איבדו 600 אנשים ,וולנסים 15 נפטרים ו12 פצעים למרות ש116 איש הם איבדו בדרך. וולנסים נמשכו מלחמה במשך כל אביב 1690.

מסע צלבונים אלביגואים

אחרי קטרים , אלביגואים וולנסים כל הזמן רדפו אבל בהתחלה רימונד 6 ניגן עליהם ,כנראה כי הוא באצמו היה אלביגואי. בגלל זה פיר קסטלנוע , לגט של אינוקנטי 3 ב1207 החרים אותו. כמורימונד ,שאחר־כך הרג את קסטלנוע אפיפיור של רומה מיד זרק את רימונד. הוא כל כך פחד מזה שבאצמו זרק את אלביגואים משטחים שלו .כשחברי מסע צלבונים שהיו מצפון צרפת כבשו את לנגדוק, רימונד עזר להם בזה וגם במצור בזירו וקרקסונה ב1209. אחרי שהוא חזר לטולוז הוא לא מילא את תפקידו טוב ומועצה אווינן ויטרה ממנו. רימונד עבר לרומה ואםיםיור קיבל אותו שם. אבל בזמן הנסיעה שלו השטחים שלו כבש את סימון . ב1213 לרימונד שיכו רק טולוז ומונטאובן. בעל של אשתו ניסה לעזור לו אבל נפטר בקרב מורטי ב1213. ב1215 הימון עשה מצור של טולוז ונרבון. רימונד לא התנגד וקיבל תנאים משפילים של לגט אםיםיור.לקחו ממנו את כל שטחים ושלחו לאנגליה אבל יותר מאוחר הוא עדין חיפס עזרה אצל אנוקנטי 3 בזמן של מועצה לוטרנית ב1215 שנה. מגרוש בארגון רימונד שוב איחד חילים ו7 לנובמבר 1217 כבש את טולוז בחזרה. אחר כך הוא היה צריך להגן עליה מסימון שהיה נהרג ב25 ליוני 1218 (C. Э., Vol XII, art. Raymond VI, г. 670 ).

רימון 7 ניסה לוטר ממסע צלבונים חדש אבל לא הצליח. לואי 8 כבש את אביניון ובלי התנגדות את לנגדוק אבל מת בדרך חזרה לצפון במונטרנסי ב8 לנובמבר 1226. בלנש קסטיליי לא עמד על מלחמה נגד רימונד. ב1228 לטולוז הגיעו צלבונים חדשים שהתחילו לשדוד אותה. רימונד היה אמור לעשות שלום עם בלנש. אחרי מועצה מאקית רימונד חזר לפריז וב12 לאפריל 1229 עשה אפטימיה כללית בכנסיה נוטר־דם.הוא עשה את זה כדי לשחרר את טולוז ושבת שלו ד'ינה תתחתן עם אלפונס פויטרזה ,אח של לואי 9. הוא חזר לטולוז ולפי הפטחות שלו איפשר לאינקביזימיה להיות בטולוז ( Brеhier C. Э., Vol XII, Raymond VII, ). אז באופן פיזי נעצרה הגנה של אלביגואים או וולדנסים ששמרו על שבת. מטרה של מסע צלבונים היתה לתת אפשרות לאינקביזיציה להשמיד על שבתתים בדרום צרפת ובספרד.האנשים האלה לא עשו שום דבר נגד החוק ,הם עשו מה שמנהל שלהם אמר והיו אמתים עם אלוהים שלהם. רק בגלל זה השמידו אותם. מועצה בטולוז עשתה רשימת קדושים נגד שסתתים.

פסוק 3 ־כל מנהלים חיבים לפשפש את כל ביתים ויערים ולהרוס את כל מקלטי כופרים.

אסור שלאנשים פשוטים יהיו ספרים של הרית החדשה והעתיקה ( Hefe le 5, 931,962. ).

ג.ס. לאה היה צריך להתנהג לאינקביזיציה לגבי רדיפות וולנסים ( History of the Inquisition of the Middle Ages, Vol. И, esp. р. 96). אלפים מהם היו הרוגים עלידי אינקביזיציה או בזמן של מסעי צלבונים. לאה מסמן :

בזמן של הרסת עיר בוטררה חילים שאלו את בישופים קטולים איך הם יכולים לזהות כופרים. ארנולד ,אבט סיטקסי ענה :"הרגו את כולם. אלוהים מכיר מי שלו" (ע''ד 96).

אז אנחנו רואים שהיתה מסורת של סובאורדנליזם יחסית חזקה בכל ארופה דרומית עד למאה 13. עליה שמרו זרמים שנקראו פבליקנים ,פטרובואים ,פסגיניפ ,וולדנסים ,שבתתים או אינשבתתים. אנקביזיטור רומאי רינר סחו ב1230 שנה רשם שזרם של וולנסים עתיק מאד. אז הוא קיים הרבה שנים לפני וולדו.

שבתתים היו מוכרים גם בשם פסגינים. לגבי פסגינים ששמרו על שבת חן אומר:

התפשטות כפירה בזמן הזה היה ממש ענקי. אנחנו פוגשים אותה מבולגריה לאברו ,מצרפת צפונית לטיבר ,בכל מקום אנו פוגשים אותה. וונגריה וצרפת דרומית היו מלאות גם הרבה מדינות אחרות. אנחנו רואים פעילות שלה גם בגרמניה ,גם באיטליה ,בנידרלנד ואפילו באנגליה ( Gesch. Der Ketzer, 1,13,14 ).

בונקורס אומר נגדם דבר כזה:

הרבה אנשים יודים איזה טעויות עושות אנשים שנקראים פסגינים. אלף הם מלמדים אותנו לשמור על שבת. חוץ מזה הם לא מקבלים בישופים וכל כנסיה רומאית בכלל ( D'Archery, Spicilegium И, f, 211-214; Muratory Antiq. Medіvi. 5, f, 152, Hahn 3, 209 ).

כומרים ענו על זה שצריך לשמור על דיבר רביעי וששבת מסמלת מנוחה נצחית של הקדושים.

עקבות של שומרי שבת מוצאים גם בזמן של גריגוקי 7 גם במאה שתימעשרה בלומברדיה (Strong's Cyclopedia, 680 ). הם היו נפוצים בשטח מאיטליה עד ארופה.

רובינזון מספר על איזשהם וולנסים מאלפים שנקראו שבתים או שבתתים או אינשבתתים 0שם אחרון היה הכי נפוץ. כולם חושבים שככה קוראים להם ממילה עברית שבת כי הם שמרו על שבת כעל יום קדוש ( General History of the Baptist Denomination, Vol. II, р. 413 ).

עובדתי מסעים צלבונים במאה שלושעשרה היו מאורגנים רק בגלל שהיה אי אפשר להשמיד את שבתתים. בספרד רדיפות היו מכוונות דווקא לשומרי שבת כיום הקדוש.

אלפונס ,מלך ארגון וכל' פונה לכל אפיפיורים ,בישופים ,כומרים ושאר...אנו דורשים שכל כופרים הכוונה שבתתים ואינשבתתים היו מוסתרים מפני אלוהים ושלנו וזרוקים ממדינה שלנו (Marianе, Prеfatio in Lucam Tudenеm found in Macima Bibliotheca Veterum Patrum, Vol. 25, р. 90.).

אחרי מסעי צלבונים ולמרות אינקביזיציה השיטה בכל זאת המשיכה לחיות.

ללואי 12 ,המלך של צרפת (1498־1515) אויבים הוציאו דיבה לגבי וולדנסים ופשיעות נוראות שלהם בפרובנס והוא שלח את מסטר ואת פרופסור סורבונה לבדוק מה קורה במקום. בחזרה הם הודיעו שהם היו בכל השטח ובאף מקום לא מצאו שום עיקבות של פשיעות של "כופרים". להפך הם שמרו על שבת ,עשו טבילה לפי חוק של הבשרות ולימדו את ילדיו את דת נכונה ומצוות אלוהים. אחרי שהוא שמעה את דוכות שלהם ,מלך היה בטוח שאנשים האלה היו יותר טובים מאנשים שלו ואפילו הוא באצמו (History of the Christian Church, Vol. II, pp. 71-72, third edition, London, 1818.).

קיום והתפשטות זרמים קטרים ואלביגוים.

קבוצות שהיו בזמן של וולנסים במיוחד בצרפת דרומית וספרד כמו שאנחנו יוגעים נקראו קטרים ואלביגוים. ככה נקראים קטרים יצאו ממלה יבנית (katharos ) או pure. . אז באצם הם היו פוריטנים ( puritans ). אבל אנחנו רואים שוולנסים קיימים באותו מקום ובאותו זמן עם אותם דוקטרינות. מזה יוצא שאנחנו מדברים על שני ענפים של אותו זרם. שם "קטרים" עתיק. זרם חדש של מאה שלישית השתמש במילה הזאת ,השתמשו גם מחאים. וובר אומר:

"קטרים" היו סימן של כל זרמים דועליסטים של מאות בינוניות מאוחר. לכופרים האלה היו הרבה שמות אחרות חוץ מזה. אני קבר לא מדבר על צורות לא נכונות כמו קזרים או גזרים באיטליה ,קטזר בגרמניה . בפלנדריה וצרפת דרומית אנו מוצאים שמות כמו "פיפחלים" ,"פיפחלס" . גם אריטנים ,מניחאים ,פטרנים; גם טסרנטים וטקסטורס (אוגרים) לפי תפקיד של רוב החברים שלו. לפעמים בטעות קראו להם וולנסים. לפי דמגוג ארנולד מברסיה ( Arnold of Brescia ) ובישוף כופרי רוברט דה ספרונה (Robert de Sperone ) קראו להם גם "ארנולדאים " ו"ספרונים". בזכות של התפשטות שלהם קראו להם רטרים מדסצנזנו ( Descenzano ) או אלבננסים מדסצנזנו בין ברסיה וורון או מאלבה בפידמונט ,אלבנו , או יכול להיות מאלבניה: "בד'ולנסים" או "בנגולנסים" מבנגולו באיטליה. "קונצורזנסים" יכול להיות מקונצורזו בלומברדיה. "טולוזנים " מטולוז ובמיוחד "אלביגוים" מאלבי. משם "פבליקנים" יצא כנראה בטעות פובליקנים ופופליקנים. שמות "בולגרים" ו"בוגרים" מסמנים מקורות מזרחיות (N.A.Weber, C.E ., art. Cathari, Vol. III, p. 435 ).

כנראה וובר מנסה להפריד בין וולדנסים לבין שאר זרמים. הוא חושב ש:

ארופה מזרחית כנראה היתה מקום ראשון אהפה קטרים הראו את אצמם אבל גם מקום אחרון פנוי מהם. אלנעמים ,נציגי כפירה בצורה דואליסטית הכי קלה יכול להיות שקיימו כבר במאה 10 ויותר מאוחר מצאו בבולגריה הרבה חברים שלהם. בוסניה היתה מרקז שני של קטרים. חלק ממחברים אחרונים חושב שאין הבדל בין כופרים שנמצאו פה ואלנעמים אבל אחרים חושבים שהם דואליסטים כשוחים. בתעודות מערביות של הזמן הזה יותר נפוץ שם "פטרנים" ואחר כך קראו ככה קטרים איטלקים.

כאן בקלות אנחנו יכולים לראות אל מודל תנועה של אנשים האלה. קל להבין שבהתחלה היו קטרים שהתישבו בטרקיה. מקומות ראשונות היו אלבניה ובולגריה. משם הם התפשטו לבוסניה. בולגרים קוללו קטריזם שדרש קודש נישואין על מה שמרו כל זרמים פוריטנים. כנראה לאלנעמים היתה שטה מיוחדת ,משהו בינוני בין סדר מנזרי וחיים אורטודוקסים. אבל עובד שכל חברי זרם במשך מאות התחתנו ונולדו להם ילדים וזה היה בכל מקום שהם התישבו.

קטרים נקראו פבליקנים או פבליצינים כי הם קיבלו אותן דוקטרינות.

כמו שאומרת דוקטרינה של דת שלהם ,הזרמים האלה ניסו לקיים מצוות באופן מילולי.גם כל להבין למה קראו להם שבתתים או צזרים. חזרים או צזרים קיבחו יהדות בארך ב740 שנה. הם גרו באיזור מיזרחי מקרים עד לים קספי ונהר אוקסה (Oxus River).הם התישבו מזפון למלה בוולגה עד לבולגריה דרומית והיה להם שלטון מעל בולגרים גם במיזרח גם במערב. הם גם היו בשילטון באוקראינה צפונית. הם שמרו על יום שבת וימי הקודש וגם על חוקי אכילה כמו שפבליקנים עשו את זה. חזרים עזרו למדירים כשהם כבשו את וונגריה. כנירה מדירים היו עוזרים של חזרים בתהליך בנית אמפריה. מדינה יהודית של חזרים קיימה בארך מ700 עד 1016 שנה. בורחים יהודים הגיעו לחזרים ב723 מיבן. מפות שמראות התפשטות שלהם אפשר למצוא באטלס של מרטין גילברט ( Atlas of Jewish History, 3rd edition, Dorset Press, 1984, pp. 25-26). חזרים האלה הזמינו רבנים למלכות והתכתבו עם יהודים בספרד. קואוסלר ( Koesler ) (The Thirteenth Tribe, Popular Library, New York, 1976) מזהה אותם כצאצאים של עשקנז ,בן של גומרוס (בראשית 10:3). שם עשקנזים אומר שהם אנשי עשקנז.ניסיון של זבי אנקורי (Zvi Ankori ) להפריד את קואוסלר ב Genetic Diseases Of Ashkenazi Jews לא מבטיח.

מרקז של עשקנזים היה ישוב עני שנמצא מקרים לקיוון צפון־מערב לבלטיה (ר''א Atlas of Jewish History , p. 43 ). איזור הזה אפשר לחשוב פחוט או יותר מכוון לחזרים. בזכות של התכפה של רוסים שהתחילה ב970 אקספדיזיה מאוחדת של רוסים ווויזנטאים ב1016 הרסה את מלכות של חזרים. זה החליש את איזור הזה ופתח דרך למונגולים ב1215. באותו זמן זה הזיז את חזרים יותר למערב. אז מ1016 תנועות יהודיות קרו גם חוץ לקרים (בקיוון דרומי לקונסטנטינופול ,טרביזונד ואלקסנדריה ובקיוון צפוני־מערבי לחרקוב וצ'רנגוב). ב1350 הם היו בקייב ,ב1445 בליטבה. רדיפות בוונגריה בין 1349 לביו 1360 זרקו יהודים לצפון עד לטרנופול (ר''א Atlas of Jewish History, pp. 45-46 ). אז לא מוזר שחלק פנה לצורה של נוצרות ששמרה על דוקטרינות דומות לדוקטרינות של יהדות ובזמן ההו רדפו אחריהם. מישהו עבר לפרבוסלביות של רוסים. רוב נשאר להיות יהודים עשקנזים ויהדות בלעה אותם. אבל בימים שלנו עוד יש הבדל בין עשקנזים לבין ספרדים ( Sephardic ) יהודים מספרד ,בריטניה ומזרח. רדיפות אחרי יהודים היו כשוחות במיוחד בספרד ופורטוגליה. גם רדפו אחרי פוריטנים עם שמות שונות שלהם.

קטרים של בוסניה

במאה 12 קולין ( Kulin ) מנהל אזרחי של בוסניה יחד עם 10000 אזרחים שלו קיבל קטריות. קטולים תחת מנהיגות של אינוקנטיי 3 ,גונוריי 3 ,וגרגורי 9 ניסו בלי הצלחה להשמיד אותם. אפיפיור ניקולס 4 ( Nicholas IV ) (1288־92) שלח לבוסניה פרנציסקנים. וונגרים ניסו לכבוש אותם אבל בוסנים רצו להשאיר את הדת שלהם כמושהי. במאה 15 מלך של בוסניה טומס ( Thomas ) אבר לקטוליות והדפיס צוים מגד חברים העתיקים שלו. קמות שלהם היתה בארך 40000 איש. ב1446 שנה הם עזבו את בוסניה ועברו לגרצגובינה. כפירות נעלמו כשטורקים כבשו את השטח. חלק עבר לפרבוסלביות ,אבל רוב נעשה מובלמים. זה הוכיח שתנועה היתה אוניטרית. מדרשי וובר ( C.E ., p. 437 ) לא מבטיחים. כניראה רוב האנשים האלה עברו לטרנסילבניה ( Transylvania) איפה הופיעו שבתתים. חזרה של אנשים של אימפריה חזרית היתה באותו זמן עם תנועות של זרמים פוריטנים בוונגריה וזקרפטייה (רומוניה). זרמים של וונגריה בגרמנית נקראו "Sabbatharier " והם שמרו על שבת. היסטוריה של זרמים זאלה לא כל כך מובנת עד היום ,למאה 19 כשדוקטור סמואל קון ( Samuel Kohn ) הרב ראשי של בודפשט (וונגריה) כתב אותה. העבודה שלו נקראת DIE SABBATHARIER IN SIEBENBURGEN Ihre Geshichte, Literatur, und Dogmatik, Budapest, Verlag von Singer& Wolfer, 1894; Leipzig, Verlag von Franz Wagner. . חלקים של עבודה מוצגים עלידי מטורגמן גנריך או מרקס (Gerhard O Marx) לגבי Beliefs and Practices of the Church of God in Transylvania during the period 1588-1623. . ביו קבוצות נוצריות של טרנסיחבניה באותו זמן היו כאלה שלפי קון:

" הם חוזרים לנוצרות אמתית שבה הם מסכימים עם מסורת דתית יהודית וחוקים לפי הברית העתיקה ומקבלים נוצרות אורגינלית שמאד חשובה להם" ( Kohn, p. 8).

מרקס אומר שלפי קון הם היו דומים לאבוניטים ונוצרים יהודים אחרים קמה מאות אחרי ישוע. שומרי שבת בקרפטים עד שנת 1588 כשמנהיג של הטנועה נעשה אנדרס יוסי ( Andreas Eossi ) עיצבו את שיטה של אלמנטים קשורים באופן חופשי. בערים זקליי־פרסטורה ( Szekely-Keresztur ) היום עיר רומונית קריסטורו ־סקויסק (Cristuru-Secuiesc ) וקורוספטקה ( Korospatak ) היום בודוק ( Bodoc) היו שני מירקזים. ישובים חשובים ביותר שבם גרו שבתתים היו רזידנציות וונגריות של נגיה סולימה ( Nagy Solymos ); קיסה סולימה ( Kis Solymos ); אד'־זקליה ( Uj-Szekely); זנט־דימטרה (Szent-Demeter ); ארניה ( Ernye );איקלד ( Ikland);בוזודה ( Bozod ); בוזוד־ אד'פלאו ( Bozod-Ujfalu ) וישוב של אנדראס יוסי.

אבל היה גם פילוג בכנסיה אוניתרית.

... זה קרה ב1579 כשכנסיה אוניטרית נפלגה לשני חלקים: שומרי יום ראשון ושומרי יום שבת. אוניטרים לא הסכימו עם שאר זרמים פרוטסטנטים בשלושה דוקטרינות יסודות:

לא האמינו בשלישיה:

לא האמינו בטבילת ילדים:

לא האמינו שישוע הוא אלוהים.

מנהיג ומגן של דת הזאת היה פרנסיס דוידיס ( Francis Davidis), ) שיסד גם כנסיה אוניטרית בטרנסילבניה ב1566.

דווקא בשנת מותו של דוידיס ב1579 כנסיה אוניטרית נפלגה. יוסי קיבל דת אוניתרית ב1567. הוא לא היה בטוח שאוניטרים למדו את המקרא עד הסוף לכן למד אותו באצמו ודרש קיום של דוקטרינות הבאות:

לשמור על:

פסח ,שבועות ,יום הדין ,סוכות ,ראש השנה.

עשרת הדיברות.

חוקי אכילה (לא לאכול חזיר ,דם ומתים)

אלף שנה שבסופו ישוע יחזור ויאסוף את כולם בארץ ישראל.

לוח שנה של אלוהים.

שתי תקומות לתחיה.

הצלה בנעימות שבה חשוב לקיים מצוות.

אלוהים שיקרא את כל האנשים לאמת שלו.

ישוע היה הנביא העליון ,הכי קדוש בין כל האנשים ,"ראש של כולם ומלך של כל מאמינים ,הבן האהוב של אב שלו" (מרקס באותו מקום).

בעבודה "שירון ישן של שבת" (Old Sabbath Songbook). מדברים על:

ספר גימנונים בשפה ונגרית כתבו יוססי ,אנוק אלוינצזי ,יוחנס בוקני ,טומס פנקוטי וסימון פצ'י... הוא קולל 102 גימנונים: 44 לשבת ,5 לראש החודש ,11 לפסח ,6 לשבועות ,6 לסוכות ,3לראש השנה 1 ליום הדין ו26 לדברים יום־יום".

אז אין ספק שכנסיה שמרה על ימי הקודש וגם ראשי החודש.

לפני 1637 בטרנסילבניה היה 15000־20000 שבתתים דתים. בסוף של מאה 17 שבתתים המשיכו לחיות ב11 ערים וישובים טרנסילבנים.

בשנת 1867 פרלמנט של וונגריה נתן חופש דתי לכל דתות קולל יהדות. הרבה שבתתים אז עזבו את כנסיות נוצריות שלהם והתחילו להיות שומרי שבת. בגלל שדוקטרינות שלהם היו דומות ליהדות ,רוב מהם עבר ליהדות. הרבה קיבלו שמות עבריות (מרקס באותו מקום).

כמעת לא יכול להיות שעבר הרוב. קון אומר שבזמן שלו (בארך 1849):

חלק הכי גדול של שבתתים בטרנסילבניה היום ־וקמות שלהם קמה אלפים ־מתישב באיזור אולוג' ( Oluj) וסיביאו ( Sibiu ). בישוף של קלוג' ( Cluj ) עיר גדולה שניה ברומוניה שמר על שבת".

האנשים האלה עד מאה הזה חיו בזקרפטיה ורומוניה. הם התחלקו לשתי קבוצות נפרדות.

שבת בבריטניה.

באנגליה שמירה על שבת היתה מתחיל מעברות ראשונות. נוצרות באנגליה נולדה מוקדם מאר וטרטוליאן מקרטגן ( Tertullian of Carthage ) (סופר ריטורי) בעבודה שלו "נגד יהודים" (Against the Jews) "גאה שחלקי בריטניה היו נכבשים עלידי ישוע. זה היה כתוב בעוד בארך מאתיים אחרי ישוע" ( Edwards, Christian England, Vol. I, p. 20. ).

איזורי גלסטונברי היו תחת שילטון בריטי עד שמלך של West Saxons עין (Ine ) (688־722) כבש אותם. פה הוא מצא את כנסיה מאץ והיא נסרפה רק ב1184 שנה. הקדוש הראשון של ברוטניה הוא אלבן ( Alban ). כנראה הוא היה חייל רומאי שנתן עזרה לכומר נוצרי שברח מגליל ואחרי זה טבל אותו ( Edwards, p.21 ). ד'ילז ( Gildas ) וביד ( Bede) מספרים גם על הקדושים של קרלון ( Caerleon) ־אהרון ( Aaron ) ויוליוס ( Juli u s ). שם של אהרון אומר שהוא כנראה היה יהודי ( Edwards באותו מקום).

בעבודה של מועצה ארלית השתטפו 5 נוצרים מבריטניה קולל שלושה בישופים. הם היו בישוף של יורק Eborius , בישוף של לונדון Restitutus ,בישוף של לינקולן Adelfius .(Edwards באותו מקום).

אימפרטור קונסטנטינוס קיבל את Augustus או אימפרטור של יורק ב25 ליולי אחרי שמת אבא שלו קונסטנציי.

קונסטנציי היה בצד של נוצרים בגליל שהיו סובאורדינליסטים ואוניטרים. קונסטנציי עזר לעבודה של מועצה נראית ב325 ואפנסיי סימן שבישופי בריטניה היו בעד דקרטים. אדברס חושב שכנסיה בריטית היתה במאות כי היא היתה מרוקזת בערים (ע''ד 22). טאולוג פלגי ( Pelagius ) שנולד בבריטניה ב380 הדגיש את חופש ואפשרות אנשים להתקשר בתהליך עבודה לאלוהים (Edwards, p. 23 ).

רומה נפלה ב410 שנה בתוצאה של התקפת "ברברים". ברברים שהגיעו לכבוש את רומה היו נגד איקונין ,אוניטרים ששמרו על שבת ,ככה נקראים אריאנים. מה שהם עשו זה הרסו את צלמי עבודה ובגלל זה היותר מאוחר היסטוריקאים החרימו אותם. כיבוש רומה היה מחונך. פלגי עסר לאפריקה והתישב לפי טיפשות ליד האויב שלו אווגוסטין .זה גרם לזה שוויטרו אותו מכנסיה והוא מת בפלסטינה. יכול להיות פלגי לא הסכים עם דוקטרינות צפונים או פשות לא אהב את קור. אומרים שכפירה של פלגי זה רק מחשבות של חרוניסט פרוספר ( Prosper ) והתפשט אותה בנו של אריגולה ( Agricola ). שילטון רומאי השתמש במיסטיק כדי לנצח שיטה בריטית. אומרים שהם עשו את זה לא רק בכנסיות אלא גם בצמתים וכיכרות ( Edwards באותו מקום).

הם עבדו בצמתים כי רומאים וגם ארופאים חשבו שצמתים הם מרקזי קיום של אלילה גקטיה (Hecate ). צמתים נכשבו מאד חשובים ולכן אוניטרים ניגדו במיוחד עליהן.

בריטניה התחלשה בגלל תנועות כוחות בחוץ למדינה. ב383 נוצרי מדור ספרדי גנרל מגני מקסימיי ( Magnus Maximus) התחתן עם בחורה בריטית אלן ,הביא את צבא לארופה והחריז שהוא אימפרטור. ב407 קונסטנטין אחר ניסה לעשות אותו דבר. מאז בבריטניה לא היה אף מתבע רומאי. אז ב410 רומה היתה נפרדת בגלל כיבוז ברברים מגליל ואיטליה. בריטים באותו זמן הזמינו את סקסונים. כנסיהת קלטים היתה מעוז של דת נוצרית חזקה ( Edwards, p. 27 ). קלטים קיבלו הנהלה מילולית של מקרא ושמרו על כל פרט. אפילו על חוקי אכילה של הברית העתיקה.

מה שאיחד אותם לא היה צבא חזק , לא אדמניסטרציה עם מרקזים כמו בציוויליזציה של רומה. איחדה אותם דת משוטפת ומסורת חזקה (Edwards, p. 27 ).

אז קל להבין למה בישופים רומאים היו צריכים ללכת לקרוא בקצע של המדינה כדי להוכיח נגד "כפירה" פלגיאנית ,אם זה באמת קרה. כמו שאנחנו רואים בבריטניה היו שתי נוצריות. אז עולה שאלה:איזו בריטנית או קלטית יותר מושלמת ומקראי.

קטוליות באנגליה לא היתה נפוצה לפני שAugustine of Canterbury הביא את דת הזאת. מלך של קנט אטלברט ( Ethelbert) קיבל קטוליות בזמן של שבועות (לפי עבודה של בטלר ( Butler ) Lives of the Saints, ed. Walsh, ע''ד 158), והרבה (בארך 10000) מתושבים גם היו טבולים ב597 בזמן של חג סלבסטר.קמעת כל נוצרים בבריטניה בזמן ההו היו אוניטרים סובאורדינליסטים ששמרו על שבת. הם שמרו גם על חוקי אכילה ויומי הקודש. הם לא היו תחת שילטון רומאי לפני שנת 663 כשקרה צועצת וויטבית איפה הכריחו אותם לציית. קולומבה מאיון ( Columba of Iona ) שמר על שבת וראה מראש את מוות שלו בשבת ־9 ליוני 597 ( Butler, Lives of the Saints , Vol. 1, art. St. Columba , p. 762 ). במדרשים שלו וולטר אומר שמנהג לקרוא ליום אלוהים כשבת הופיע אלף שנים אחר כך ( Adamnan, Life of Columba , Dublin, 1857, p. 230 ). על זה מדבר גם ו.ט. סקינה (W.T. Skene . .) בעבודה שלו Adamnan s Life of St. Columba, 1874, p. 96 .

הסטוריקאי קטולי בלשים (Bellesheim ) ( History of the Catholic Church in Scotland , Vol. 1, p. 86 ) נותן מדרש לגבי שבת בסקוטלנד:

"כנראה אנו מוצאים רמז על מנהג של אירלנדיה ישנה ,זאת אומרת שמירה על שבת"

James C. Moffatt ( The Church in Scotland , p. 140 ) טוען:

נראה לי שבכנסיות קלטיות מוקדמות של אירלנדיה וגם סקוטלנד היה נהוג לשמור על שבת ,שבת יהודית. הם שמרו על דיבר 4 באופן מילולי".

Flick ( The Rise of the Mediaeval Church , p. 237) אמר:

"קלטים שימשו במקרא לטינית במקום וולגטה ( R.C.) ושמרו על יום שבת כעל יום מנוחה יחד עם עבודה מיוחדת ביום ראשון".

בסקוטלנד עד מאה 10 ו11 קימה טוענה :

"הם עבדו בימי ראשון ושמרו על שבת. ממנהג הזה וויטרה מרגריטה " (Andrew Lang, A History of Scotland from the Roman Occupation, Vol. 1, p.96; Celtic Scotland, Vol. 2, p. 350). ).

לפי Turgot (Life of Saint Margaret, p. 49) בסקוטלנד שמרו על שבת עד ל מלכת מרגוריטה:

" להם היה מנהג אחר:לא לתת כבוד ליום הקדוש , לעבוד ולעשות דברים רגילים כמו בימים אחרים. בגגלל שזה נגד לחוק היא (מלכת מרגריטה )ניסתה לשנות את זה בעזרת היגיון וסמכות שלה. נשמור על יום הקדוש ־היא אמרה. ביום הזה אלוהים שלנו קם לתחיה אז לא נעשה ממלכה של עבדים . אפיפיור גריגורי אומר אותו דבר."

לגבי .מלכת מרגוריטהופעילות שלה נגד שומרי שבת יש מדרשים גם אצל סקין ( Celtic Scotland , Vol. 2, p. 349: )

, היא שמה לב: הם לא שומרים על יום הקדוש אבל כנראה שומרים על מנהג ישן של אירלנדיה עתיקה זאת אומרת שומרים על שבת כעל יום מנוחה מכל העבודות שלהם".

Lewis ( Seventh Day Baptists in Europe and America , Vol. 1, p. 29 ) מדגיש:

" יש הרבה הוכחות שלפני 1115 זאת אומרת שלפני זמן שאפיפיור ראשון של רומה נכנס ל לשבת באואלס היה אדיפות. כנסיות ישנות של אואלס אז לא עשו מה שרומה אמרה אלא שמרו על מצדות שלהם"

שמירה על שבת חיה לתחיה בזמן של אליזבט.

בזמן של מלכות אליזבט הרבה אנשים חכמים חשבו שדיבר רביעי דורש שמירה לא יום ראשון ,אחא דווקא יום שביעי של שבוע ( Chambers Cyclopaedia מעמר Sabbath , Vol. 8, 1837, p. 498 ציטוט לא מדויק).

ב1616 ד'ימס 1 באנגליה וויטר משופט ראשי קוק ומאז משפט קבר לט יכול להגביל את מלך. במשך זמן הזה היו קמה רדיפות אחרי פרוטסטנטים. אחרי שיצא ספר ( Book of Sports) ב1618 טאולוגים הרבה התווקחו האים שבת היתה יום שביעי ולמה יום ראשון של שבוע צריך לשמור כשבת ( Haydn s, Dictionary of Dates , art. Sabbatarians, p. 602 ). מורה טריסק () ב1618 היתה זרוקה לבית סוהר ב Maiden Lane בנוי למי שהתנגד לכנסיה אנגלי. היא לא רצתה ללמד בשבת ועבדה רק 5 ימים בשבוע ( Pagitt s, Heresiography , p. 196).

בזמן הזה בארופה התחילה מלחמה בעד הנהלה קטולית של קונטיננט. המלחמה הזאת שהתחילה ב1620 באצם היתה מלחמה ביו קטולים ופרוטסטנטים. Hapsburgs רצו שלטון קטולי בכל ארופה.ב1618 בוגמים מרדו נגד פרדיננד גסבורגי לפני שהוא נעשה מלך של גרמניה. בוגמיה היתה אצל פרוטסטנטים. זה מאד מיהר מלחמת 30 שנה. ב1620 גבסבורגים חזרו לשילטון והמשיכו לרדוף אחרי שומרי שבת.

ב1628 למרות ניסיונות של אנגלים להפריע לו רישיליה ־צר ראשי של לואי 13 כבש מבצר צרפתי פרוטסטנטי לה רושל וניצח מעל גוגנותים.

ב1639 covenenters של סקוטלנד ,פרוטסטנטים ישנים מרדו נגד Charles I שניסה להכריח אותם להתפלל באופן חדש (Mc Evedy, World History Factfinder , Century, London, 1984, p. 88 ).

ב1642 בין מלך ופרלמנט התחילה מלחמה. מאז אנשים ראו דעות אוניטרים אצל אנשים כמו ניוטון ,מילטון ואחרים . סמל של התנגדות לקטולים היה קרומבל.

ב1647 צ'רלז החליט ששמירה על יום ראשון טלויה רק בכנסיה.

כי עוד אין שום מקום איפה כתוב ששבת הפסיכה להיות שבת ולא צריך לשמור עליה. לכן זה צריכה להחליט כנסיה ( R. Cox, Sabbath Laws , p. 333).

מילטון אמר:

"פחות מסוקן לשמור על יום שביעי של מקרא במקום לחשוב יום ראשון יום אחרון" (Sab. Lit. 2, 46-54 ).

ב1648 הסתימה מלחמת 30 שנה. אחריהה צרפתים וספרדים בכל זאת המשיכו להלחם. ב1648 ד'ורד' פוקס הקים טנוע שעד 1650 היתה לה שם Quakers .

ב1649 צ'רלז נפטר ,אנגליה נעשתה רספובליקה.

אחרי אמניסטיה של צ'רלז ב1660 יחס לשומרי שבת היה רע מאד. לפי מכתבי מ1668 עד 1670 היו בארך 9 או 10 כנסיות ששמרו על שבת והרבה צאצאים שבקושי חיו (R.Cox, Sabbath Laws , Vol. 1, p. 268 ).

מאז מי שרצה לשמור על שבת היה חיב לעבור לאמריקה. לפי Jas. Bailey וStephen Mumford שומר שבת ראשון הגיע מלונדון ב1664 (J.Bailey, History of the Seventh Day Baptist General Conference, pp. 237-238 1671).ב1671 כדי לשמור על שבת בבטיסטים של יום שביעי נפרדו מכנסית בבטיסטית (Bailey, History , pp. 9-10.).

ארופה צפונית

בנורבגיה רדפו אחרי שבתתים לפחות ממועצת ברינגם 22לאוגוסט 1435 וקונפרנציה שאוסלו ב1436. אנשים במקומות שונות של מלכות התחילו לשמור על שבת ובישופים אסרו להם לעשות את זה וטענו ש...

"אסור לפי חוק כנסיתי לכל אחד שלמור על ימי הקדש שלא טארו אפיפיור ,בישוף ראשי או בישופים" ( R.Keyser, The History of the Norwegian Church under Catholicism, Vol. II, Oslo, 1858, p. 488. ).

במועצת ברנגם הסתבר :

" אמרו לנו שקמה אנשים בחלקים שונים של מלכות שומרים על שבת. זה אסור לפי חוק כנסיתי לכל אחד שלמור על ימי הקדש שלא טארו אפיפיור ,בישוף ראשי או בישופים. בעתיד זה לא יכול לקרות שוב בשום פנים ואופן. לכן אנחנו מוציעים לכל כל החברי כנסיה אלוהי בכל נורבגיה שרוצים לשמוע לכנסיה הקדושה לוותר לגמרי מנסיון לשמור על שבת. ולשאר אנחנו מאסרים לשמור על שבת כעל יום הקודש ( Dip. Norveg., 7, 397.).

במועצת אוסלו ב1436 החריזו:

" אסור לכל אחד לשמור על שבת ולא לעבוד ביופ הזה " ( History of the Norwegian Church etc., p. 401 ).

ב1544 לזרו על אותה הזהרה:

חלק מכם למרות כל ההזהרות שומרים על שבת. צריך לאנוש אתכם. כל אחדשיתפסו אותו שהוא שומר על שבת יצטרך לשלם 10 מרקות" (History of King Christian the Third, Niels Krag and S.Stephanius. ).

אז מובן שבנורוגיה שבתייזם לפחות במשך מאה אחת היה חזק מאוד.

בנורוגיה שבתיות לפי מדרשים של היסטוריקאים ומטורגמנים קיים אפילו אחרי רפורמציה. אפשר לראות את זה בעבודות כאלה: Documents and Studies Concerning the History of the Lutheran Catechism in the Nordish Churches, Christiania, 1893; Theological Periodicals for the Evangelical Lutheran Church in Norway, Vol. 1, Oslo, p. 184.

שמירת שבת התפשטה והיתה אסורה גם בשווציה.

בישופים התנגדו לשמירת שבת באופן חזק מאוד. אפילו פרטים קטנים שיכלו לחזק את מסורת שמירת שבת היו אסורים והאנישו אחריהם (אפיפיור Anjou, Svenska Kirkans Historis , (לפי) Motet i Upsala ).

נסיון הזה התפשט גם בפינלנדיה ומלך של שווציה גוסטב וסה 1 כתב לאנשי פינלנדיה:

"לפני קמה זמן אנחנו שמנעו שחלק מאנשי פינלנדיה בטעות שומר על שבת ,יום שביעי" ( State Library at Helsingfors, Reichsregister, Vom. J., 15 54, Teil B.B. leaf 1120, pp. 175-180a.).

אבל אף על פי זה בשווציה כנסיות ששומרות על שבת המשיכו לחיות עד יומינו.

מטרה שלנו להראות שלפי חוק הראשון אלוהים צווה לנו שלמור על יום שביעי שבת וזה מוכרח לכל אנשים ( Evangelisten (The Evangelist), Stockholm, May 30 to August 15, 1863).

צורות של שמרת שבת בצפון בכל זאת הפכו להיות צורות של פרוטסטנטיזם טריניטרי כי סובורדינליזם נאלם כמעט לגמרי. פרוטסטנטים פשוט התחילו לקבל שבת אבל לא טהור של מקרא. כומר M.A.Sommer התיל שמירה על יום שביעי ובעיטון כנסיתי שלו ( Indovet Kristendom , No. 5, 1875 ) כתב מאמר שנגה בו בשאלות של שבת אמתית. במכתב שלו לאדבנטיסט הראשי John G. Matteson הוא כתב:

" בין בבטיסטים פה סדניה הרבה מדברים על מצווה לשמור על שבת... אבל אני כנראה מטיף יחיד בדניה שנמצא כל כך קרוב לאדבנטיסטים ושכבר הרבה שנים הטיף על הבאה שניה של המשיח (Advent Tidente, May 1875 ).

אבל בדרום־מיזרח נשארה עוד כנסיה אורגינלית. לוטר ( Luther ) הדגיש ( Lectures on Genesis , 1523-27 ) ששומרי שבת קיימו גם באוסטריה. זה מה שנשאר מוולנסים מוקדמים. הוא ממש הגן על שמירת שבת.

אלוהים בירח את שבת ובאצם בחר אותה בשבילו. אלוהים רצה שהמצוה לגבי שבת המשיכה להתקים. הוא רצה שבמשך יום שביעי התפללו ונחו (Commentary on Genesis, Vol. 1, см. с. 133 -140).

אחרי שומרי שבת רדפו באופו חזק והרבה אנשים נפטרו. ב1529 הרגו את ברברה מטיר (Barbara of Thiers ). קריסטין טולינגם ( Christina Tolingen ) לא הסכימה עם יומי הקודש של קטוליות ושמרה על יום שביעי שבת ( Martyrology of the Churches of Christ, commonly called Baptists, during the era of the Reformation, from the Dutch of T.J. Van Bracht, London, 1850, 1, pp.113-114. ).

בגרמניה לשמור על שבת לא היה אסור והרבה אנשים ,למשל Nennhardt of Nuremburg שהיה שומר שבת בטוח ( Bengel's, Leben und Werken , Burk, p. 579 ). הוא חשב ששמירת יום ראשון יוצאת מחיה (K.I., Austug aus Tennhardt s *Schriften*, 1712, p. 49 ).

אנחנו כבר דיברנו שבבלגיה היה אסור לשמור על שבת הרבה זמן לפני רפורמציה. שומרי שבת מתחיל בארך מ1520 שנה מצאו את מבצר בלחטנשטין בעיר לונחרדט ( Leonhardt ),

כי נסיכה של לחטנשטין שמרה על שבת אמתית ( J.N. Andrews, History of the Sabbath , p. 649).

עם נסיון של לחטנשטין לא הסכים Wolfgang Capito.

שבתתים מלמדים שעל שבת עדיין חשוב לשור. הם אומרים שיום ראשון המציא את אפיפיור (Wolfgang Capito, Refutation of Sabbath, 1599. ).

ברוסיה שבתיזם הופיע לפני רפורמציה ובצועצה במוסרוה ב1503 לא הסכימו לקבל אותו.

שומרי שבת היו מוזמנים למשפט. הם עמדו על דת חדשה וניגנו עליה. הכי נפוצים בינהם היו מזכיר ממשלתי קריצין ( Kuritzyn ) איבן מקסימוב ( Ivan Maximow ) ובישוף ראשי של צנזר בנובגורוד קסיאן (Kassian ). הם היו מוחרמים למוות וב19 לדצמבר 1503 נשרפו בכלובות ( H.Sternberg, Geschichte der Juden (in Polen ), Leipsig, 1873, pp. 117-122 ).

סטנברג אומר:

רוב אבל עבר לקרים וקווקז ושם הם נשארו מסורים לדוקטרינה שלהם למרות רדיפות אפילו עד יום הזה. אנשים קראו שבתתים או שומרי שבת (Sternberg, Geschicte der Juden in Polen, p. 124 ).

לא נראה ששבתתים או וולנסים היו חשובים בבוגמיה עד לשנת 1500.

ארזם ( Erasmus ) מדגיש שאפילו בארך בשנה 1500 הבוגמנים האלה לא רק שמרו על יום ראשון באופן מילולי ,ואפילו נקראו שבתתים( R. Cox, The Literature of the Sabbath Question , Vol. II, pp. 201-202;

מצוטט ב Truth Triumphant , p. 264 ).

ציטוט של קוקס אומר:

" בפסוק של ארזם מצאתי שבזמן של רפורמציה מוקדמת כשהוא כתב בבוגמיה חיו שבתתים שלא רק שמרו על יום שבת אבל גם באופן מילולי קיימו כל מוובית של יום הזה" ( Dr. R. Cox, Literature of the Sabbath Question, Vol. II, pp. 201-202. ).

אמיטד' ( Armitage ) וקוקס מסמנים קיום של שבתתים בבוגמיה ב1310 שנה.

במורביה ב1738 בראש של קמה קבוצות שבתתים היה גרף צינצנדורף ( Zinzendorf ) שכתב יחסית לשבת:

אני כבר הרבה שנים השתמש בשבת למנוחה וביום ראשון לקריאת הבשורות ( Budingache Sammlung , Leipzig, 1742, Sec. 8, p. 224 ).

ב1741 מורביאנים תחת מנהיגות של צינצנדורף עברו מארופה לאמריקה איפה צינצנדורף יחד עם מורבים שלו החליטו יחד עם כנסית בית־לחם לשמור על שבת כעל יום מנוחה (באותו מקום pp. 5, 1421, 1422 ). הדוקטרינה שלהם לגבי אלוהים לא היתה מובנת עד הסוף. רופ ( Rupp ) שם לב שבכנסית בית לחם שמרו על שבת עוד לפני צינצנדורף וקבוצה שלו ( Rupp, History of Religious Denominations in the United States, pp. 109-123Dux, Aus Ungarn, Leipzig, 1880, pp. 289-291).).

אדולף דקס ( Adolf Dux ) שכתב היסטוריה של בוגמיאנם ומוארבים 1635־1867 טומר:

"מצב של שבתתים היה נוראי. הם היו חיבים להביא ספרים שלהם לקרלסבורג כדי שישרפו אותם שם" ( Adolf Dux, Aus Ungarn, Leipzig, 1880, pp. 289-291.).

רדיפות אחרי שבתתים נמשכו ברומוניה ,צ'חוסלובקיה ובלקן. זה נמשך עד 1789 שנה .כומרים קטולים באזרת חילים הכריחו את שבתתים לקבל קטוליות של רומה ,לעבוד בשבת וללכת לכנסיה ולהתפלל ביום ראשון. זה נמשך במשך 250 שנה.על יוצא מון הכלל שעשו לכנסיות של שבת בצווי טולרנטיות במיוחד בזה שעשה פרלמנט של וונגריה ב1867 שנה כתב גם סמואל קון ב SABBATHARIER IN SIEBENBURGEN וגרחרד מרקס (ר''א למלה).

מ1588 לכנסיות של רומוניה וונגריה היה אסור להדפיס את עבודות שלהם הם הצטרכו לכתוב אותם ביד. הכנסיה הזאת קיימה בארך ב1894 בזקרפטייה ורומוניה (הכי הרבה באוד' וסיביי). הם היו שבתתים ואוניטרים. היום האנשים האלה עדיין קימים באוקראינה ובמקומות יותר צפונים ממקומות התישבות ב1894 שנה.

מסורת נוצרית אחרת

באנוטציה לעבודה של ברידיי () יש מחשבה שישוע נולד בחג סוכות לפי הגדרה ראשונה של כנסיות עתיקות. נוצרים עתיקים שהיו יהודים למרות שהם מסכימים עם רומאים לגבי שנת לידה של ישוע חושבים שהוא נולד בראשון לינואר וכסמל קישטו את ביתים שלהם בענפים ירוקים כסימן שישוע באמת נולד בחג הזה. בשביל זה הם גם בנו את סוכות שלהם. ברדיי חושב שזה אלמנטים של קישוטים ראשונים שהיו בסילבסטר.

אימפריה של 1260

אפשר לראות שבעולם נוצרי קיימה שרשרת של שמרת שבת אונטרית והיא היתה במגביל לעולם נוצרי קטולי וכנסיה קטולית כל הזמן נסתה להשציד על תהליך הזה. לפעמים היא היתה קרובה להשמדה. באצם כל הזמן כשכנסיה אורטודוקסי היתה בשילטון היא הזתמשה בכל אפשרות כדי לענין את אינקביזיציה להשמיד על שבתתים.

יחד עם צווי אפיפיור גריגורי 1 ב590 התחילה תקופה של כנסיה רומאית. שילטון וכוח היה בידיים של אפיפיור וכנסיה רומאית (McEvedy, там же, p. 41). זה נמשך 1260 שנים. ב1846 הסתיימה אנקביזיציה אחרונה שקיימה במשך 23 שנה מ1823 עד ל1846 ובזמן הזה 20000 אנשים היו נפטרים ,מוחרמים למוות או להגליה. שאר 1,5 מיליון אנשים כל הזמן היו תחת רדיפת פוליציה.

בכל הכיכרות של עיר או ישוב עמדו גודומים. היו אסורים פגישות ליותר לשלושה אנשים ,נסגרים כל העיטונים. כל הספרים היו תחת צנזורה. בכל איזור היה משפט מיוחד שהתעסק דוורא עם כופרים. כל תהליך של משפט היה בספה לתינית. 99 אחוז של מושפלים לא הבינו במה הם אשמים (Malachi Martin, The Decline and Fall of the Roman Church, Secker and Warburg, London,1981, p. 254).).

מרדים שהיו הסתימו בדם עם הרבה מתים ופצועים. עזרו גם חיילים אוסטרים (באותו מקום). היה מרד שבו אפיפיור השמיד על כל המשתטפים .סוף של 1260 שנה של אימפריה היה גם התחלה של מאפחות של 1848 שנה באיטליה וארופה ( ר''א McEvedy, p. 151 ). 12 לאפריל 1850 שנה אפיפיור בעזרת חילים צרפתים חזר לרומה אבל הוא לא קיבל כוח. 19 לאפריל את רומה כבש צבא של גריבלדי ( Garibaldi ). היתה הצבעה לגבי שאלת עצמעות משילטון טפיפיור. תוצאות של הצבעה ברומנ היו 46785 בעד עצמעות ,47 נגד. במדינות שהיו תחת שילטון אפיפיור בעד עצמעות 132681 ,נגד 1505. ( Martin, p. 255 ). בטח זה אומר וויטור טוטלי מהנהגת אפיפיור. בעוד 8 חודשים פרלמנט של איטליה קיבל חוק ערובה :

פרלמנט החליט והחריז את אפיפיור כמנהל עצמעי ,הוא מקבל חופש אישי ,חופש לבוא ולצאת ,להעביר קונקלבים ,מועצות ,קונסיסטוריות אם הוא ירצה. שיך לו ווטיקן ,לטרן ,בניני אפיפיור ומבצר גונדולפו. הכנסה שנתי שלו יהיה 3225000 לירות.

אפיפיור פיי קרע את עותק של החוק ואמר: "עדיף להיות עציר." ( Martin, p. 255 ).

בדרך הזאת אמפריה הגיע להסתימות שלה. היו עוד מרדות קטנות אבל גם הם הסתימו כשאפיפיור איבד את כוח חברתי שלו לגמרי. כנסיות שסתיות הפסיקו להיות בסכנה אבל הן כמעט מתו קבר. (חזון 3:1).

ב1806 נפולון עובדתי ביטל מאמפריה של רומה הקדושה. כל רחוש של גסבורגים שיך לאמפריה אוסטרית איפה שפה מדינתית היתה גרמנית. נפולון צירף את רחוש של רומה ב1808 ( McEvedy, p. 135 ). ב1815 בקונפרנציה בוינו שינו את כל המפה של ארופה. אמפריה של רומה הקדושה היתה קונפדרציה גרמנית תחת מנדת של אוסטריה. שוציה קיבלה מדניה את נורוגיה ( McEvedy, p. 140 ). בזמן מ1815 ו1848 קרו רק שני שינוים בטריטוריה של ארופה. ראשון־ב1830 בלגיים הבריחו את גולנדים. שיני היה עצמעות של סרבים מהנהגה של טורקים ב1817. יבנים בחרו עצמעות ב1821 שנה.

אז טונה שאמפריה של רומה הקדושה הסתימה ב1814 לא נכונה וכנראה הופיעה בזכות של כנסיות באמריקה. כניראה זה קרה כי אמריקאים היו לא מושקלים בעיניני קונטיננט. אדבנטיסטים שלהם ניסו להחריז כשנת הגעה של משיח 1842 שנה. אבל אי אפשר להגיד משהו לגבי הגעה ב1842־44 שנה כי נבואה של חזון יוחנן לגבי 1260 שנים עדיין קורת. אנחנו רואים שאדבנטיסטים מתעלמים עובדה שאמפריה של רומה ב1806 הסתימה וגם מסתימים את התקופה הזאת ב1814 שנה. קונצפציה הזאת קיימת עד היום אצל אדבנטיסטים וענפים אחרים של הזרם. אדבנטיסטים באמת טועים. לא יכול לקרות דבר שאיננו בנבואה. שנת 1850 היתה הכי מוקדמת שאפשר היה לחשות שיסתימו 1260 שנים. אבל באמריקה עדיין יש אנשים שלא לא התענינו ולא מתעסקים היום עם מסורת של אדבנטיסטים.

רגע גורלי אחר היה ב663 כשמועצת וויטבי () שנעשה באבנות חילדה באנגליה הכריח את כל היהודים וכנסיות של אנגליה לקבל את שילטון של אפיפיור. מאז התחילה תקופה שניה של נבואה שנדבר עליה במקום אחר. תוצאה סופית היתה כזאת שלנוצרים ממושמעים בנשך תקופה הזאת היה קשה מאוד. אבל בכל זאת היתה להיות עוד בדיקה אחת בימים האחרונים (חזון 6:9־11) ואז המשיח יבוא.

(הערה: יש קמה ציטוטים חשובים של עבודה לא מהודרת SDA שהיו בה ציטוטים לא מושלמים. חלק היה ישן מאד או לא שלם. שני היה קשה להבין. איפה זה היה אפשר ציטוטים היו בלי שינוים. אחד טיקנו קצת ושיני השלימו. יכול להיות שצד מדעי קצת נכשל אבל נראה לנו שהערה היתה חשובה ).