מבט היסטורי ועכשיוי
על רדיפות אחרי כנסיות ששמרו על שבת מתחיל מ27
בספ'.
-UNTITLED-.
הכנסיות הנוצריות
של אלוה
PO Box 369, WODEN ACT 2606,
AUSTRALIA
Email: secretary@ccg.org
(Copyright
2001 Christian Churches of God; Ed. Wade Cox;
Sub-editors Cassie Wattler & Scott Rambo)
המחקר הזה אפשר להעתיק
ולהפיץ באופן חופשי בלי שינוים. לעותק צריך
להיות סימן מסוים. הוראת שם וכתובת ה
מחבר וסימן שמירת זכויות המחבר הכרחית.העותקים
אפשר להפיץ בחינם. ציטוטים קטנים יכולים להיות
מוספים למאמרים ביקורתיים בלי הפרת זכויות
המחבר
:את המחקר הזה אפשר
למצוא כאן
http://www.logon.org,גם
http://www.ccg.org
קו הזמן של כנסיות
של אלוה
מבט היסטורי
ועכשיוי על רדיפות אחרי כנסיות ששמרו על שבת
מתחיל מ27 בספירה.
27 א''ה
יוחנן הטובל איש ששלח אלוהים (יוחנן
1:6) ,השליח מכין את הדרך (מלאכי 3:1)
28 א''ה
יוחנן הטובל עורף ראש ,־ישוע מתחיל
את מוסדו.
30 א''ה
בחג הפסח צלבו את ישוע ,את בנו
של אלוה ששמר על שבת (יום רביעי 5לאפריל). הישוע
מנצרת קם לתחיה מבין המתים בסופו של יום שבת
(שבת 8לאפריל\יום ראשון 9 לאפריל). אחרי זה ביום
ראשון של שבוע ,(יום ראשון 9 לאפריל 9 בבוקר) הוא
עלה על השמיים כקרבן ,כראשון מבין הביכורים.
(ר''א עבודה [10bb
] )
30־31 א''ה
התלמידים נשלחים לארצות שונות
ליסד כנביות. יוסף מארמטאיה נשלח להביא אמונה
לבריטניה. יהודה טימוטי מביא אותה להודו ,מרקוס
לאלקסנדריה ,יוחנן לאפסוס ,פטורס לאנטיוחיה
,אחרים לפרטיה (Parthia
) וארצות אחרות שקיימים
בעולם.
30־70
א''ה אחרי
כנסיה בירושלים ללא רחם רודפים יהודים (ר''א
עבודה [13]
)
34
א''ה בסטפן
זרקו אבנים עד שהוא נפטר. דתים מפוזרים מסביב
יהודה וסמריה. סודן. נוצרים ראשונים. ספרי הבשורה
מגיעים לנוביה (מרוקו) בעזרתו של פיליפ ומוטבלים
אתיופים.
שליחות מפוזרת עד לסמריטנים בעזרתו של פיליפ.
רדיפות חדשות.
42 א''ה
מרקום השליח מגיע לאלקסנדריה.
מיסד את מה שאחר כך הפך להיות כנסית כופטיק
(Coptic Church.
). פואנסיה קיפרוס ,אנטיוחוס:"מספר
גדול של דתים פנו אל אלוה" (מעשים 11:21).
44
א''ה רדיפות
בירושלים תחת שילטונו של מלך אירוד אגריפא
1 (Herod Agrippa I
) ; יומס ,האח של יוחנן היה הרוג
,כליאה ובריחה של פטרוס.
50 א''ה
יהודים ונוצרים מגורשים מרומה.
נוצרים אסירים יסדו כנסיה במזרח ( כנסיה נסטוריאנית
יותר מוחרת).
54 א''ה
רדיפות ראשונות אחרי נוצרים בזמנו
של אימפרטור נרון מצד של אימפריה רומית.
58
א''ה פולוס
תפוס בירושלים.
58
א''ה מעברים
את פולוס לרומה כדי לשפוט אותו.
61 א''ה
פולוס בבית הסוגר; הבשורה מוחרזת
בעיר בירה של אימפריה. פולוס כותב;"הבשורה
שהגיע אלינו ממשיכה להתפשט בכל העולם" (קולוס'
1:6;ירושלים). "את הבשורה ששמעתם נקראת לכל
האנושות" (קולוס' 1:23). בריטניה (בהמשך מלכות
הברית). נוצרים החלוצים (חילים רומים ,מוכרים);
התחלה של כנסיה כלטית.
63 א''ה
סוף של 62 שבועות של דנאל הנביא
9:25.
מות קדושים של יעכוב ,האח של ישוע ,הבישוף ראשון
של ירושלים.
מות קדושים של בישוף מרק בוקליס ,שליד אלקסנדריה
נרון התחיל רדיפות. פטרוס ופולוב נרצחים.
64 א''ה
שרפה ענקית ברומה. פטרוס ופולוב נרצחים.
אלפי נוצרים נשרפים ונרצחים לפי צו של נרון
האימפרטור.
66
א''ה פוגרומים
ומרדים אנטי יהודים ברומה.50000 אנשים נרצחים
באלקסנדריה ,60000 בארצות אחרות. (אימפרטור) וספזיאן
עם קבוצה של 60000 אנשים עוצר את מרד יהודי ושוב
כובש את גליל.
70 א''ה
סוף של 7 שבועות וכורבן בית שדיני.ירושלים
נהרסת לפי צו של טיטוס ,השתטפו בהרס הזה 4 לגיונים;
600000 אנשים נהרגו ביהודה .10000 יהודים הצטלבו
,90000 יהודים נלקחו לרומה בטור עבדים. יהודים
יוצאים לגלות. נוצרים לפני זה שמעו את משיח
ועברו לפלה תחת מנהיגות של סימאון כדי לברו
מצבא הרומי. (ר''א אנציקלופדיה
של נצרות עולמית (ע''ד23־32)
כנסיות וזרמים דתים מודרנים
, אוקספורד ,אניברסיטי פרסס ־
1982)
71 א''ה
נבנה קוליזום רומי ־ כצחוק על נוצרים
נרצחים.
72 א''ה
נוצרים שעזבו את ירושליים ב70 חוזרים
חזרה. הם מקימים כנסיות בכל פלסתינה ,סוריה
ומספוטמיה ,אבל הם נכנסים לקונפליקט עם נוצרים
יבנים בגלל מבטים שונים על תורה. ככה חושבים
קטולים מודרנים כי פולוס ופטרוס הקימו שיטה
שהיתה שונה מכנסיה יבנית ,אבל זה לא נכון. גם
חשוב לסמן ששם "אבא" קיבלו בישופים באיזורים
גדולים ,כמו אלקבנדריה ,ירושלים ,אנטיוך במאה
שלישי. אבל לשליחים אף פעם לא קראו ככה.
81 א''ה
רדיפה שניה אחרי נוצרים מצד רומה
בזמן שלטון של דומיציאן
98 א''ה
רדיפה שלישית אחרי נוצרים מצד
רומה בזמן שלטון של טרין
115 א''ה
מות קדושים של יגנטי ,הבישוף של
אנטיוך.
כנסיה וולדנסית הוקמה בעמקי פידמונט אחרי מות
של פוליקרפ ,תלמיד של שליח יוחנן מסמרנה. מאז
תורה שהם קיבלו מהשליחים וכנסיות ששמרו על
שבת ,ראשי החודש וחגים ,עברה מאב לבן. (
ר''א עבודה [132]).
שימו לב:ולדנסים שמרו על שבת וסובורדיאנליזם
אוניטרית עוד לפני לפני שולדו עלה על הבמה.
על זה אפשר לקרוא במעמרים של דגגר ודוד
היסטוריה של דת נכונה
(הדפסה 3 ירושלים 1972 ,ע''ד 224 וכ').
132 א''ה
מרד שיני של יהודים תחת מנהיגות
של בר כוחבא. הרס שיני של ירושלים עלידי קומים
ב134. כמעט כל תושבי פלסתינה נהרגים ,שאר ברחו
משם.
154 א''ה
אניקטיי מציע מנהג לחגוג פסחא
בכנסיה רומית. פוליקרפ ,תלמיד של יוחנן מתנגד
לו. אניקטיי אומד בראש של כנסיה במזרח.
יוסטין מקדש שמו כותב אפולוגיה ראשונה שלו
ושולח אותה לאמפרטור רומי משם של כנסיה רומית.
לפי הסברים שלו ישוע הי היה מלאך העליון של
הברית העתיקה ,שנתן החוק למושה. משם של כנסיה
רומית יוסטימיאן אמר לאימפרטור שאים הוא יפגוש
אנשים שקראים את אצמם נוצרים ושחושבים שאחרי
מות הם יעלו על שמיים אז לא כדי להאמין להם כי
הם לא נוצרים אמתים. זו היתה בינה של הנוצרי
אמתי. זה היה שיבולט בכנסיה. אנשים שאמרו שאחרי
מות הם יעלו על שמיים היו גנוסטים ־ מעמידי
פנים.
156 א''ה
פוליקרפ ,הבישול של סמירנה מת
על עמוד.
161
א''ה רדיפה
רביעית אחרי נוצרים מצד של רומה לפי צו של מרקוס
אברליי.
פאופיל מאנטיוך פעם הראשונה מדבר על טריאס
שאחר כך טירגמו לאנגלית לא נכון כשלישיה ,אז
בהיסטוריה של כנסיה מופיעו בפעם הראשונה מקורות
של דוקטרינה ביניטרית (ר''א עבודה
טאולוגיה מוקדמת של אלוה [127]).
192 א''ה
בישוף
ויקטור רומי באלימות מכניס את פסחא וויקוחים
קורטודצימנים גורמים לקונפליקט בתוך כנסיה.פוליקרט
,תלמיד של פוליקרפ ,מתנגד לדוקטרינה כופרית
של רומה. אירני , הבישוף של ליון מנסה לעזור
לשני צדדים להגיע לפשרה (ר''א עבודה
[277])
193 א''ה
רדיפה
5 מצד של רומה לפי צו של ספטימיי סבר.
195 א''ה
אירני בפרטים מסביר את דוקטרינה
הנכונה של אוניטרים וטבע של אלוהים בעבודה
שלו נגד כפירה. הוא
אומר שמתרה של המובחרים זה להפוך להיות אלוהים
או theoi
(או במילים אחרות אלוהים ר''א זכ' 12:8)
לפי טקסט מקראי (ר''א עבודה המובחרים
כאלוהים [001]).
200 א''ה
שמירה על שבת יותר ויותר מפורסמת
אבל רומה מאד חזק מתנגדת למסורת הזאת. שמרו
עליה במצרים כי היא נחשבה כחלק של פפירוסים
של אסיריס (בארך 200־250 בסירה)
אוריגנוס גם שמר על שבת
.
אותו דבר אורת חוקה של השליחים
הקדושים:אתה חייב לשמור על שבת
בשם מי שברא את הכל. ביום הזה חשוב לנוח אבל
זה לא אומר שצריך להתעצל.
רדיפות נוראות אחרי נוצרים כופטים במצרים.
אלפים נרצחו.
טרטוליאן טוען שכנסיה בריטית כבר קיימה הרבה
שנים בזמנו.
220 א''ה
שבת בהודו
אחרי שהתקבלה מסורת לשמור על שבת בהודו בבודיזם
של 220 שנה היו דגובות שונות. לפי לויד (דת של
חצי יפן ע''ד 23) דור קושן קרא בהודו צפונית מעוצה
של כומרים בודיסטים בויסליה כדי להוכיח שחשוב
להם לשמור על שבת כל שבוע. על חלק מכומרים טקסטים
של הברית העתיקה עשו ראשם כל כך גדול שהם התחילו
לשמור על שבת.
235 א''ה
רדיפה 6 מצד של רומה לפי צו של מחימין.
249 א''ה
רדיפה
7 מצד של רומה לפי צו של דציי.;ניסיונות ברמה
מדינית לרצוח של נוצרות.
253 א''ה
רדיפה 8 מצד של רומה לפי צו של ולניאן.
270 א''ה
רדיפה 9 מצד של רומה לפי צו של אברליאן.
למאה 4 כומרים של אליל אטיס התחילו לטעון שנוצרים
של רומה גנבו מהם את כל דוקטרינות שלהם.
רדיפה 10 ואחרונה מצד של רומה לפי צו של דיוקלטיאן;
כל הכנסיות נהרסים ,כל הספרים נסרפים . בארך
500000 נוצרים נפטרו במשך 10 שנה של רדיפות.
305 א''ה
שבת בספרד
מפסוק 26 של מועצה באלביר אנחנו
יכולים לראות שכנסיה בספרד גם שמרה על שבת.
רומה להפך קבעה לצום ביום הזה כדי להתנגד למנהג
הזה. אבא סילבסטר (314-335)
היה ראשון שאמר לכנסיות
לצום בשבת ואבא אינוקנטי
(402-417) עשה מזה חוק
ודרש שישמרו עליו.
אינוקנטי דרש שאנשים שמרו על שבת או על יום
ראשון (חילין "היסטוריה של שבת" חלק 2 לונדון
1636 ע''ד44).
314 א''ה
צו על סבלנות במילנו. אימפרטור
קונסטנטים בהתחלה רצה להשתמש בנוצרות במתרותיו
פוליתיות לכן עזר לפרקציה רומית שקיבלה ראיונות
ודוקטרינות של אםנסים ואחרי זה דוקטרינות של
בית ספר קפדוקית. דוקטרינות של כנסיה סבלו מעוד
יותר שינוים. קונסטנטים עזר לאפנסים בקונצפציה
טאוטית שלהם כי זרם היה גדול וחזק כי הם היו
ברומה.
אבא סילבסטור ((314-335
היה ראשון שאמר לכנסיות לצום
בשבת.
רומה מנסה להפריע לשמירת שבת.
318 א''ה
מעוצת דפוסיני (אחים
של ישוע
בשנת 318 קונסטנטינוס קרא למעוצה
שהשתתפו בה הבישוף של רומה ו"אחים של ישוע"
הבישופים ממשפחה של ישוע.
דספוסיני (טירגום מילולי מיבנית מי ששיך לאוהים
כי הם קרובי דם) ביקשו מסילבסטר שהיה לו שילטון
ברומה לוטר ממצב ראשון של בישופים נוצרים יבנים
בירושלים ,אנטיוך ,אפס ולמלא את תפקידם עליד
"אחים של ישוע". הם גם ביקשו להמשיך מסורת
לטרום צדקה לירושלים ,האם של כל הכנסיות. מנהג
הזה נאד דומה לעשיריה שקימה עד שב135 אימפרטור
חדריאן ויטר עליה. ה"אחים" האלה של ישוע
דרשו חזרת חוק ,שאת אומרת שמירת שבת וראשי החודש.
סילוסטר לא הסכים על בקשות שלהם וענה שמאז האם
של כנסיות תהיה ברומה. חוץ מזה הוא רצה שהם הלכו
אחרי בישופים יבנים.
זה היה דיאלוג אחרון ממוכרים עם נציגים של כנסיה
שבתית במזרח שהשתטפו בו "אחים של ישוע"
(הקרובים שלו) של משיח.
בישופים או אבות (בהתחלה כל הבישופים נקראו
אבות ומוסג הזה נלקח מכנסית אלילים. בעוד כמה
זמן רומה התחילה לרדוף אחרי "אחים " וזה
התחיל ב318 שנה (ר''א עבודה
[232] )
322 א''ה
רצח ארי בזמו של מעוצה גדולה גרם
בסופו של דבר למילחמה עם ליציני ,העוזר של רונסטנטין
ולדברים נוראים ב322־323 שנים.
325 א''ה
מועצה בניקי. חוקי הקדש נאבדים.
אחר כך בישופים הגיעו למסקנה שהיו רק 20 חוקים.
ורק 20 האלה גרמו לטעויות גדולות כמו למשל חוק
לא להתחתן לכומרים ,רדיפות אחרי אוניטרים (שבטעות
קראו אותם אריאנים) ואחרי מי שעזר לליציני.
שליטה מעל כומרים , חוק לא להלוות כסף ,מנהג
להתפלל בעמידה בזמן תפילה של יום א' ב"תקופת
פסחא". "תקופת פסחא" הוקמה באלימות.
במקום פסח הופיע את מנהג אלילי הזה. אמונה שנבנתה
מחדש מזמן של קונסטנטינופול עכשיו קוללת את
דוקטרינה של ביניטריות שגרם לזה ששלישיה הופיעה.
דוקטרינה חדשה קוללת טעות שישוע נולד מאלוה
ואז מותרת על ברית עם המובחרים להיות אלוהים.
אפנסיאנים אומרים (Ad Afros)
שבמעוצה השתתפו 318 בישופים.
מעוצה ,כנקראה ,התחילה ב20 למאי 325 ובראש שם היה
אפונסי אוסי מקורדובה. קונסטנטין השתתף במעוצה
14 ליוני.כדי להגיע לפשרה הוא נכנס יחד עם פלוגה
של חילים רומים ועצר כמה בישופים. הוא גם הבריח
את ארי ,פאון ממרמריקה ואת סקונד פטולומוס
מאילליריק. עבודות של ארי היו נשרפים. שאר בישופים
הסכימה על דוקטרינות של נוצרות 19 ליוני. מעוצה
נגמרה ב"חגיגות" וקבלת מתנות מקונסטנטינוס.
בעוד 3 חודשים אפסי מניקומדיי ופאוגני נקאיי
שבגלל פחד חתמו תחת דוקטרינות חדשות לקחו את
מילים שלהים בחזרה והיו נשלחים בחול.
רדיפות נמשכו. לאוניטרים היה יותר ויותר קשה.
328 א''ה
קונסטנטין הבין שאפנסיאנים לא
היו ברוב וגרמו להרבה ויקוחים. לכן הוא נזכר
ב5 מנהיגים אוניטרים (לפי עיצה של קונסטנציה
,אישתו של ליציני). אבל כנראה היא היתה פשוט
חברה פעילה של כהילה אוניטרית של אפסי וארי.
בעיה עם אוניתרים היתה בזה שהם שמרו על חוקים
מקראים. הם לא היו מואנינים בשילטונות.כל עם
חי בנפרד ושמע אתמנהיגים שלו ודת שלו. עם העם
שמר על חוק אלוהים הוא קיבל ברכת אלוה. לאימפריה
היתה מתרה לכבוש את כל העולם. כתוצאה אמפריה
רומית קיבלה דת אלילים אז בן אדם שבאמת האמין
בזה שכתוב במקרא לא יכול לשמור על אף שיטה.
335 א''ה
שבת בפרס
אחרי כנסיות בפרס ששמרו על שבת
רדפו במשך 40 שנה לפי צו של שפורה 2 מ335 עד 375 בגדול
כי הן שמרו על שבת.
"הם שונאים את אליל השמש שלנו. מה ,זורואסטרה
,האב הקדוש של אמונה שלנו לא אמר לנו לשמור על
יום ראשון ולשכוח על שבת? ובכל זאת הנוצרים
האלה מתפללים בשבת." (או' ליארי. "כנסיה
בסוריה ואבות"ע''ד83־84 ציטוטים חוזרים על
אצמם " האמת הקדושה" 170).
הרדיפות האלה התקבלו במערב בכנסיה בלאודיקי
(בארך 366 שנה). גפלה אומר:חוק 16:הבשורות וספרי
הקודש אחרים צריך לקרוא בשבת (ר''א גם חוקים
49 ו51 ).
החוק 29 הנוצרים לא צריכים להיות
כמו יהודים שנחים בשבת ,אלא הם צריכים לעבוד
ביום הזה ,להדגיש את יום הזה לאלוה בעבודה ,עם
אפשר ,כמו הנוצרים האצתים. אבל אים מישהו יהיה
כמו יהודים אז הכופר הוא משמו הישוע. (מנסי 2
ע''ד 569־570 גם גפלה "מעוצות"ספר2 חלק6).
337 א''ה
אימפרטור
קונסטנטינוס מקבל טבילה לפי חוקים אוניטרים
מאפסי שהולך למות.
339 א''ה
רדיפות
נוראות אחרי נוצרים בפרס עד ל379. לפאמים חוזרות
רדיפות לפי צו של מנהיגים ססונים עד ל640 שנה.
345 א''ה
רדיפות נוראות בסוריה מזרחית ופרס
גורמות ל400 נסטוריאנים יחד עם בישוף לעבור לגור
במלבר בהודו.
351 א''ה
גוטים
אוניטרים מדפיסים את מקרא בספה גוטית.
368 א''ה
יהודים משנים את לוח
שנה
לוח שנה של יהודים השתנה מזמן
של בית ראשון. זה קרה בגלל שרב חילל 2 בארך ב368
שנה הכניס את שיטה חדשה בספירת שנים (התחילו
את השיטה הזאת עוך יהודים בבבל בארך ב344 שנה).
ןלנסים ושומרי שבת יותר מאוחרים בטרנסילון
לא קיבלו את לוח הזאת ,אבל ספרו את סדרות של
ירח חדש. (ר''א עבודות לוח שנה של אלוהים[156] וגם
The foreword by Cox to R. Samuel Kohn,
[A B2], [1894],
CCG Publishing
, 1998 )
380 א''ה
מונוטאים במאה שיני הקימו את כנסיה
של רוח הקדוש כי הם חשבו שיגיע רוח הקדוש וימלא
את מקום של הבנים ויחריז על הבשרה יותר טובה..
עם המבט הזה הרבה לא הסכימו וביקרו ,אבל הוא
גרם לזה שעשו מעוצה 4 ברומה ב380 ,כשאבא דומס קילל
על כל אחד מויטר מרוח הקדוש. הוא חשב שצריך לכבד
אל רוח הקדוש כמו את האב או בנו (באותו מקום
ע''ד 117). אז בשנה הבאה (381) במועצה בקונסטניפול
את רוח הקדוש הוסיפו לשלישיה. אבל הראיון לא
היה כל כך מוצלך כי קפדוקאים לא קיבלו אותו
בשימחה. זה הבדל גדול הבא בין כנסיות של אלוה
ושל טריניטריות.
381 א''ה
בזמן של מועצה בקונסטנטינופל הגדירו
את דוקטרינה של אלוהים שלושה באחד ,זאת אומרת
שרוח הקדושה נעשה חלק מאלוהים שלושיחד. זה גרם
להמשך התפתחות של כפירת ביניטריות ,שהתחלה
שלה במעוצה בניקי. ובכך דוקטרינה שלמה היתה
נקבלה במעוצה בחלקידון ב451 שנה. בזמן של המועצה
הזאת 36 חצי אריאנים ,מקדוניאנים או פנבמטיסים
(חסידי רוח הקדוש) עזבו את המקום איפה מועצה
התקיימה. אחרי שהם עזבו במועצה נשארו רק 159 כומרים.
אז דעות של הנוצרים לא היו מראים כאן בכמות
מספיקה.
אמברוסיי ממילנו יחד עם פאודוסיי לוקחים שילטון
מעל כנסיה רומית בידיהם.
ויקוים וריבות בין אפנסאים ואריאנים גורמים
לרדיפות קשוחות.
הדוקטרינות נחשבים כדוקטרינות של אריאנות
דוקא שרוח הקדוש נעשה עלידי ישוע ,למרות שדוקטרינות
האלה לא היו כתובים עלידי ארי או מישהו מקונפסיה
.(ר''א עבודה [185]
)
לפני 381 לא היה בשילטון אף אימפרטור שהיה טריניטריי.
הם הופיעו רק אחרי החרזה על דוגמה על אלוהים
שלושאחד בעזרתו של פאודוסיי. לפני 381 הם כולם
היו אוניטרים ,חוץ מיוליאן הכופר.
בסיס טאולוגי של אוניטריות היה פסוק מספר תהילים
45:6־7 ואל־העברים1:8־9
אפולוגטים ראשונים כמו אירני ליונסקי שמרו
על דוקטרינה הזאת עוד במאה שיני. גם בין חסידים
של הדוקטרינה הזאת היו גוטים ,ונדלים ,אלנים
,סבבים ,גרולים ,בריטים ,גרמנים ושבתים צפונים.
ר''א עבודה [243]
איפוה באוםן כללי מסבירים על
תיכן של דת גוטית. המקורות של הדוקטרינה
בתורה של טאולוגים ותלמידי השליחים שקיימו
כבר כמה מאות לפני שהתקיימה מועצה בניקי ב325
שנה שהשתטפו בה הרבה בישופים. דווקא במועצה
הזאת התקבלה כפירת ביניטריות. ב381 בקונסטנטינופיל
התקבל דוגמת על אלוהים שלושיחיד. בבסיס של דוקטרינה
הזאת היו עבודות טאולוגיות של קפדוקים וסילי
הגדול ,גריגורי ניסקי ,וגריגורי נזיאנזין.יבנים
ורונים התחילו להרוס את הדת. טריניטרים לא בצדק
קראו לדת הזאת אריאנות. זה נעשה כדי להוכיח
שאמונה שלהם יותר עתיקה ומקורות שלה עוד בזמנו
של אריאן ,זאת אומרת במאה רביעי. טריניטרים
קוראים לדוקטרינה סובאורדינליסטית טריניטרית
או אריאנות ,או אפסביאנות (משם של אפסי ניקומדאי.
גם קוראים את הדוקטרינה בשמם של בישופין אחרים
,יותר מוקדמים מארי ,שאפילו לא היו במעוצה בניקי
אלא רק השתטפו בדיון משאלות אמונה. טריניטרים
מאשימים את אריאנים בזה שהם חושבים שרוח הקדוש
זה יצור של ישוע. אבל באמת על זה מדברים בדוקטרינה
קטולית פליוקוה
שהופיעה במעוצה בטולדו במאה שישי. אפילו יבנים
לא הסכימו עם זה. אנשים שטוענים שלדוקטרינה
הזאת יש מקורות אריאנים או אומרים את זה בכוונה
,או פשוט לא מספיק מודעים בעינין הזה.
382 א''ה
ס382 פאודוסיי 1 העביר את וסטגוטים
לשטח אמפריה ,אבל הם עדיין המשיכו להיות אוניטרים.
כניראה דווקא אימפרטורים (וולנס למשל) הפכו
את השבתים הצפונים לאוניטרים ולא לטריניטרים.
גוטים ,ונדלים ,אלנים ,סבבים ,גרולים ,כולם היו
אוניטרים. חוץ מזה היו בישופים ,נציגים של אוניתריות
בניקי. גרמונדורים נשארו אוניטרים עד למאה
שמיני.
385 א''ה
גירוש של חלק משומרי שבת מברטניה
לאירלנדיה אחרי מות של פריסציליאן.
שמירת שבת אצל קלטים
הנרי צ'רלז לי המנהיג של אינקויזיציה
של אפיפיור במאמרים שלו מזכיר בתקופה של תחילת
רדיפות אחרי נוצרים כשהרגו אותם בגלל כפירות.
הוא גם נותן אימפורמציה על מןת של פריסציליאן
ושל 6 צדיקים שלו ב385 שנה. חוץ מזה הוא אומר שחלק
נשלחו "לאי ברברי רחוק מברוטניה" (היסטוריה
של אינרויזיציה של מואת ביניות ,ספר 1 ניו יורק
,לרפר וברוזרז 1887 ,ע''ד 213).מה זה היה האי הזה?
כניראה זאת היתה אירלנדיה. ארלנדיה וברוטניה
היו מקומות הכי מתעימות לשלוח לשם אנשים. חוץ
מזה פעם המקומות האלה היו מרקזים של שווקי עבדים.
אפילו אם חלק של "כופרים" מאומנים נשלחו
לאי הזה במשך מאות זה בכל זאת לא יכול להשפיע
על אירלנדיה שקיבלה משמעות היסטורית שלה במאה
5 בזמן של פטריק; קולומב (521־597); קולומבנוס (540־615
בארך) בזמן שחושק של טירניה בישופית התחזק מעל
היבשה. מיסיונרים הלכו הלא לשוצריה ,בוגמיה
וקייב. ארלנדיה היתה אחת מאזורים שהיה הכי קשה
לכבוש אותו. זאת הסיבה של אלפים נסיונות במשך1200
שנה כדי עד הסוף לכבוש את האי הזה אירלנדיה
(מרשימות חרטה ,אפריל־יוני
1998 ע''ד 46־47)ּ.
כנסיה קלטית שכסשה את ארלנדיה ,שוטלנדיה ובריטניה
השתמשה בכתב ויזנטאי במקות לטינית של רומה.
כנסיה קלטית יחד עם ולדנסיה שמרה על שבת ביום
שביעי. כשמלכה מרגריטה ברחה לשוטלנדיה יחד
עם האב שלה אטלינג היא כתבה לבנות דודות שלו
ובמכתב התפלה למנהגים דתים של סקוטים. כאחד
משינוים היא צינה שהם "עובדים ביום ראשון
אבל שומרים על שבת כיהודים" לחבר אחר שלה
היא כתבה שקשה לה לראות " איך הם לא מכבדים
את ימי הקודש זאת אומרת ימי ראשון וחושבים שהם
ימי עבודה".
"שמירת שבת לרוב סקוטים היתה דרך לא לקבל
את חוקי אפיפיור בשאלות אמונה" אגדה הכי
מפורסמת בשקוטלנד של חיום בראון (לנגסין) מספרת
על אותו דבר מה שמרגרת כתבה ש"אנשים עבדו
בימי ראון ושמרו על שבת כעל יום מנוחה". פטרוס
בררספורד אליס כותב (קונסטבל 1992 ,ע''ד 42): "כשרומה
התאנינה בכנסיה קלטית בין הדתות שלנו קימו
קמה הבדלים. קלטים חגגו את יום מנוחה בשבת".בעבודות
שלו אליס נזכר את כנסיה קלטית באואלס ,אירלנדיה
,קונבול וגליה וגם בשקוטלנד. השפעה של רומה
התפתחה בשקוטלנד אבל לא היתה חזקה בהמשך.
זה נתן למלכת מרגרט אפשרות לקיים את נסע הצילבונים
שלה:"מלכת מרגרט עשתה את הכל כדי להחריח את
בישופים בשקוטלנד להאמין ולעשות מה שכנסיה
רומית ".אחרי זה התחילו לדרוש מהם לשמור על
יום ראשון כעל יום מנוחה ־ פוליטיקה ,שבן שלה
דויד 1 הציע. ובכל זאת לפני התחלה של רפורמציה
בהרים היו עוד הרבה כהיללות ששמרו על שבת וניגדו
ל"יום ראשון של אפיפיור".
"שני ספרים מודפסים ב1963 התאסקו "בהבדלים
של קלטים" ונחשבו ככאלה ששומרו על שבת המנוחה
ביום שביעי. דוק סימפסון פירסם ראיה היסטורית
על קולומבוס הקדוש באדינבורג. הוא טוען שקולומבוס
ותלמידיו שמרו על "יום שבת". פורסט כותב
על שמונה הבדלים קלטים. זה קולל נישוין אצל
כומרים וגם זה שם שמרו על יום שבת כיום הקודש"
־דויד מרשל ,קשר עם קלטים. אנגליה ,סטנבור פרסס
,1994 ,ע''ד 29 ,30.
"סיבה למה אפיפיור גריגורי 1 חשב כנסיה קלטית
כדאי מסוקנת ולמה העוזרים שלו ביזבזו כל כך
הרבה קוח וזמן כדי להשמיד אותה היתה יחסית ברורה."
"א.או. ומ.או. אנדרסון במבוא שלהם ל"חיי
קולומבוס" שכתב אדומנן (טומס נלסון 1961) הראו
לא רק שקולומבוס שמר על יום שבת ביום שביעי.
חוץ מזה היו גם עדויות על "קבלה " של רשימות
שעשו אותם רומים שכתבו רשימות מחדש. זה נעשה
כדי לעשות רושם שקדושים קלטים חשבו יום ראשון
כיום קודש.
"לפי איך שאדומנן מתאר את יום שבת יום מנוחה
,אנו מבינים שיום הזה היה לא יום ראשון יום
של אלוהים." מאוד חשוב להבין את הדע של אדומנן
לגבי יום ראשון כי הוא בזנמו כתב על בעיות חשובות
האים צריך לשנות מסורת של יום מנוחה או לא"(
A.O. and M.O. Anderson (eds) Adomnan's
Life of Columba (Thomas Nelson's Medieval Texts, 1961), pages 25-26
)
"לפי הברית החדשה יום מנוחה צריכה להיות
שבת ולפי דעה של עווך של אדומנן ,כי הברית החדשה
לא מתנגדת לדיבר הרביעי על יום שבת שמרו כל
הנוצרים.ההוכחה שהם מביאים זה שלני מאה 6 בין
יום מנוחה ויום ראשון לא היה שום הבדל. על זה
אנחנו גם יכולים לדעת ממקורות כתובים לא ממש
ברורים של צזר אריה (באותו מקום ע''ד 26).
" באנגליה שאלה על יום ראשון יכולה להיות
אחת משאליות "רוחניות" (כנסיות )אחרות
שדנו עליהן במעוצה באויטבי ב664" ,כמו אנדרסון
מספר ,בנוסף לתאריך פסחא שלא יכול להיות סיבה
לויקוחים כאלה. שמירה של כל ששבוע ולא רק של
כל שנה היתה אצל חלק מקלטים שהיו נפרדים מרומים.
אבל לרומים היתה מטרה לכתוב את היסטוריה של
כנסיה ולכתוב מחדש את היסטוריה שהיתה כתובה
עליגי צדיקי הכנסיה. באותו זמן היו צוים על
איסורים לעשות שינוים במקרא וגם לגבי חוסר
צורך ללכת יותר מדי עמוק בתול פילוזופיה של
דת ושל רוחניות .בגלל זה אין שום ספק שצדיקי
הכנסיה היו צודקים בדעות שלהם. עברו מאות ורשימות
של נביאים קלטים הקדושים קולל עבודות של פטריק
היו כתובים מחדש. זה נעשה כדי לעשות איזשהו
רושם שכאילו הקדושים נחשבו את יום ראשון כיום
הקדש. אבל מרשימות יותר מוקדמות אנו ראים שהם
שמרו על שבת כעל יום הנוחה שיום שביעי של שבוע.
(באותו מקום ע''ד 26־28)
"תנוע" של רומים שהתעסקה בזה שניסה לשנות
יום שבת ל יום ראשון הגיעה לסעי שלה אחרי שהופיעה
עבודה לא אמתית "איגרת של ישוע " או "אידרת
על יום של אלוהים". היו גירסות שאמרו שאת
הטקסט כאילו מצאו על מזבח של פטרוס ברומה. אמרו
שלאירלנדיה הביא אתו פיליגרים (בארך 886). לפי
הטקסט הזה רדפו אחרי כל אחד שלא שמר על יום ראשון
כעל יום אלוהים. זה מחזיק אותנו לימים כשיהודים
האנישו את אנשים שלא שמרו על שבת הקדושה. אבל
באמת אין לנו שום טעונות היסטוריות שניאן ,פטריק
,קולומבוס או ארלנדים אחרים ששמרו על יום ראשון
חשבו אותו כיום מנוחה."(באותו מרום ע''ד 28)
"על יום שבת של מנוחה ביום שביעי של שבוע
ועל דיבר הרביעי שמר ידוע ואין שום מקום בספרי
הקודש שחשיבות של יום הזה נגמרה את יום של מנוחה
נעשה יום אחר...
"גירסה ראשונה של חוקי קולומבוס היתה כתובה
מחדש ,המחבר כומר פוסט. הוא קיבל את צו מבישוף
לורד דרי ורפו לכתוב את הספר הזה כדי שהוא יהיה
חלק מחגגות ב1963 כשקולומבוס נסע ליונה ב563".
מרשלל ,"שורשים של קלטים" ע''ד 46
חוק חמשי של הכנסיה שהוא חלק מרשימה ,אומר:"יום
שביעי של שבוע הוא יום שבת".
392 א''ה
פודוסיי הגדול (392־395) שוב איחד
את אימפריה אבל גונורי וארקדי שהיו אחריו ב395
שוב חילקו אותה.
396 א''ה
וסטגוטים תחת מנהיגות של אפריק
כובשים את יבן. לפי החוק הם הורסים את כל פסלי
אלילים. דוקא מזה יצא גירסה שהם החריבו את אפינים
ואחרי זה ב398 ־ בלקנים. ב401 הם הגיעו לאיטליה
וקיבוש שלהם היה עד 403 שנה.
400 א''ה
סוקרט הסטריון אומר:
"ולמרות שכדל הכנסיות בכל העולם
חגיגות יומי הקודש כל שבוע ,נוצרים מתבססים
על איזושהי מסורת עתיקה לא מסכימים לעשות את
זה. (סוקרט ,"היסטוריה של רוחניות" ספק
5 פרק22 ע''ד289).
נוצרים שמרו על שבת גם במאה 5 (
Lyman Coleman AncientChristianity Exemplified
, Ch. 26, Sec. 2, p. 527
). בטח ,בזמנו של ג'רום (420)
נוצרים הכי מאמנים עשו את כל העבודה
ביום ראשון
.(Dr. White, bishop
of Ely, Treatise of the Sabbath Day
, p. 219).
שבת באפריקה.
אבגוסטין אברלי מגפון שהיה בעד
לחגוג יום ראשון הסכים עם זה שעל שבת שמר חלק
גדול של עולם הנוצרי (
Nicene and Post-Nicene Fathers (NPNF)
, First Series, Vol. 1, pp. 353-354
) ומצתאר שבשתי כנסיות קרובות באפריקה
שומרים על שבת באותו זמן שאחרים צממים ביום
הזה.(Peter Heylyn, op. cit., p. 416).
See the paper:
11/19/98)
בסך הכל כנסיות באיזושהי תקופה שמרו על שבת.
נוצרים עתיקים היו מאוד זהירים בשמירת שבת
או ביום שביעי של שבוע...די ברור שכל הכנסיות
מזרחיות ורוב כנסיות בכל העולם שמרו על שבת
וחגגו אותה...אפנסיי במפורט מספר לנו שהם התאספו
לחגוג שבת לא כי הם היו חולים ביהדות ,אלא כדילעבוד
לישוע, המלך של שבת ,אפיפני אומר אותו דבר.(
Antiquities of the Christian Church
, Vol. II, Bk. xx, Ch. 3, Sec 1, 66. 1137,1136
)
שבת בסין
בחצי שני של מאה רביעי הבישוף
של כנסיה ששמרה על שבת ,כנסיה אבסינית ,מוזון
,ביקרה בסין. אמברוסיי מילנסקי טען שמוזון נסע
בכל הסין (Серес Seres'
) (Ambrose,
De Moribus, Brachman-orium Opera
Omnia, 1132, found in Migne, Patriologia Latina
, Vol. 17, pp. 1131-1132
). מינגה חושב שמוזון אבסיני היה באבריה
,פרס ,הודו ,וסען ב370. (ר''א גם עבודה 27 האמת המנצחת
,ע''ד 308).
כנסיות שבתיות נמצאו ליד נהרים טיגר ואפרט.
הן שמרו על שבת ושילמו חלק 10 לכנסיה. (
Realencyclopæie fur Protestantishe und Kirche
, art. Nestorianer
; see also Yule The Book of Ser
Marco Polo, Vol. 2, p. 409
)
נוצרים של כנסיה של פומה הקדוש מהודו שעולם
לא היו חלק של רומה. הם שמרו על שבת כמו אלה שעזבו
את רומה אחרי מעוצה בחלקידון.(
Schaff-Herzog The New Encyclopædia
of Religious Knowledge, art.
Nestorians and Nestorianer
above).
402 א''ה
אפיפיור אינווקנטי (402־417) דרש
מכנסיות שהיו מתחתיו לצום בשבת .
"אינוקנטי דקש בשבת או ביום מנוחה לצום"
(Peter Heylyn History
of the Sabbath, Part 2, Ch. 2, London, 1636, p. 44
).
406 א''ה
גונדריק הופך למלך של ונדלים.
הוקמה מדינה בורגונדית עם עיר בירה בורמס. כל
השבתים טבטונים היו אוניטרים.
409 א''ה
ונדלים היו אוניטרים זאת אומרת
שהם לא קיבלו צלמי אלוהים. הם שנאו את איקונין
וכל מיני פסלים שהיו בשיטה רומית. חוץ מזה הם
קיבלו כל פסלים ומנהגים עבדי אלילים. בהתחלה
הם הרסו את פסלים בגליל ,אחרי זה הגיעו לספרד
,אפריקה ושוב לרומה. קראו אותם עבדי אלילים
וברברים ,אבל הם פשוט רק שנאו את איקונין וסלים.
הם יכלו להרוס את רומה כי הם חשבו שדוקא מה שקורה
ברומה זאת עסודת אלילים ,אבל לפי בקשה של אמפרטור
לב 2 עזבו את העיר.ד''ר פטר חילין (
History of the Sabbath
, London 1636, Part 2, para. 5, pp. 73-74
) שמילנו היתה מעוז של שמירת שבת מתקופות
העתיקות אחרי מסורת מזרחית.
416 א''ה
ונדלים כבשו את ספרד וספרד היתה
אוניטרית. וסטגוטים כבשו את מלכות של ונדלים
ב416 . אז כל איזורים בצפון ומערב היו אוניטרים.כנראה
איטליה היתה אוניטרית.ב418 פרנקים הגיעו לגליה.
באותו שנה טאודוריך 1 נעשה מלך של וסטגוטים.
ל425 שנה רוב ככה נקראים ברברים התישבו בפרבינציות
של רומה. ונדלים התישבו ספרד דרומית ,גונים
בפנונין ,אוסטגוטים (ואחר כך גרולים) בדלמציה
,וסטגוטים וסבים בפורטוגליה צפונית ובספרד.
גונים ארופים נשארו בפנוניה עד לשנה 470 כשהם
עזבו את ארופה.
417 א''ה
מילנו (שלפי היסטוריה שמרה על יום
המנוחה) הפסיקה להיות מרקז פיטרונות לויקוחים
כשאפיפיור זוסימיי נעשה את פטרוקל את העוזר
שלו בגליה.