-UNTITLED-

המחקר הזה אפשר להעתיק ולהפיץ באופן חופשי בלי שינוים. לעותק צריך להיות סימן מסוים. הוראת שם וכתובת ה מחבר וסימן שמירת זכויות המחבר הכרחית.העותקים אפשר להפיץ בחינם. ציטוטים קטנים יכולים להיות מוספים למאמרים ביקורתיים בלי הפרת זכויות המחבר.

במקרא חדיש ,לצערי סדר ספרים שונה מסדר בתנ''ך. תנ''ך או ברית האתיקה מחולק לשלושה חלקים :תורה )החוק( ,ספר הנביאים ותהילים.כשישוע התחייה והופיע מול התלמידיו בזמן תארוכה ,הוא העזאת תורה ,ספר הנביאים ותהילים הזביר להם אצם שלו.

בחלוקה ראשונה מגילת רות שייכה לחלק "תהילים" והיתה רבעית בסדר ספרים ויחד עם עוד קמה ספרים שייכה לקבוצה "מגילות חגיגות" ־אלה מגילות שקראו אותם בחגים שונים תוך שנה. הנה רשימת מגילות וחגים האלה:

מגילה	חג
שיר סולומון	פסח
שבועות	מגילת רות
9 באב
סוכות
פורים	מגילת אסתר

מטרה של המגילה די ברורה. היא ריימה כדי לקרוא לכל בני דוויד ולכן היתה חשובה כחלק מתאור דורות קודמים של משיח. אבל מגילה קטנה זו שימשה גם למטרות יותר גדולות. בעזרת אנולוגיות היא קוללת תקנות והדרכות לנוצרים איך לכל אחד להפוך לקלת ישוע עד הגעה שלו.

אבל לפני שאנחנו נפנה לשיעורים רוחנים של מגילה זו בואו נסתכל קודם על היוצרות ותוכן שלה. מגילת רות אחת משתי מגילות במקרא נקראות בשמות נשים. שניה זה מגילת אסתר. מענין שבמגילת רות אישה לא יהודייה מתחתנת עם יהודי ובמגילת אסתר להפך ,אישה יהודייה מתחתנת עם לא יהודי.לפי מגילה רות מתחתנת עם בעז ,מאמא של סולומון שנשואי עם אישה הוללה בשם רחב ,שחזרה לתשובה כשארץ ישראל נעסתה ארץ מובתחת. רחב היתה גוייה שנייה שמתי הזכיר אותה ילג עם רות לגבי מוצא ישוע . )ר' גנאולוגייה של משיח ]119[(. סיפור שלנשים האלה מזביר שמסר אלוהים מכובן לא רק לעם ישראל.

סיפור מתחיל בתקופה שח שופטים ,כשיהודה היתה ענייה מאד. איש בשם אלימלך ,אישתו נעמי ושני בנים ־מחלון וכליון כדי לצאת מרעב ברחו מביתחכם לארץ מואב. כשאלימלך מת ,בניו התחתנו עם אורפה ורות ,ששיכו לשבת מואב. אנשי מואב היו צרצרים של לוט ,אז ביזושהו אופן הם שייכו ליהודים ,אבל זה לא קשור לתרבות ודת. לפי החוק ) דברים 7:1-3 ) לישראלים היה אסור להתחתן עם נשים מחנע ן אבל מותר ממואב. ( אבל איש מואבי לא יכול להכנס לחברת אלוהים ( דברים 23:3) אפילו בדור עשירי).

בעוד 10 שנים אחרי מוות של אלימלך מתו שני בניו מחלון וחילאן (יכול להיות בגלל שמות שלהם הם היו חלשים והיה להם קל לחלות ,לכו אלוהים יכול יותר לאפשר להם למות ,אשר להמשיך קו של דויד). משנעות של שם חילען יכולה למל גם לא התרימות חלומות או איזושהיא מטרה סימבולית של מקרא בבחירת שמות לבניו . גם אפשרי שהם החכו אחרי ובובת אל זרים. אבל נעמי די מהר חזרה לתרבות ודת של ארץ שלה ולימדה את כלות שלה. היא ידע שרעב עזב את יהודה והחליטה לחזור למולדת. שתי כלות אלמנות החליטו לרדוף אחריה ,אבל בסופו של דבר רק רות עשתה את זה.

שתיהן בלי בעלים נעמי ורות היו ענייות ורות הלכה לאסוף שיבולים בזמן יבול אביבי .לפי חוק לא כל השדא קוצרים כדי שעניים יוכלו לאסוף קצת (ויקרא 19:9) אותו דבר עפ כרמים: לא הרימו ענבים שנפלו.(ויקרא 19:10).פעם רות אספה שיבולים ונכנסה אל שדא של בעז. הוא היה קרוב של בעלה של נעמי והיה מאד עשיר.הוא הציע לה עזרה והגנה.

זה היה יד אלוהים.נעמי יעצה לה בסוף של יבול להגיד לבעז שהיא רוצה להתחתן איתו.ורות עשתה ככה. אבל לקרוב אחר של אלימלך היה זכות ראשנה להתחתן עם רות. אבל בעז נתן לו כסף והתחתן איתה. מגילה נגמרת בזה שרות מולידה לבעז בן ,נעמי שמחה שיש לה נכד ,שממנו יצא קודם דוויד ואחר־כך ישוע ,המשיח.

אחת מתכונות הכי מרשימות היתה עכולת לוותר מריחה. היא עזבה את הכל מה שהיה יקר בשבילה ־ מולדת ,משפחה ,חברים ,תרבות שלה ,דת ־הכל שחיבר אצם שלה כדי לרדוף אחרי נעמי לארץ ישראל ולהשאר להיות אמינה לה ,לעם שלה וגם לאלוהים שלה.

1 ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה

2 ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני־בניו מחלון וכליון

אפרתים מבית לחם יהודה ויבאו שדי־מואב ויהיו־שם.

4 וישאו להם נשים מאביות שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם

5 וימותו גם־שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה.

6 ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדה מואב כי־פקד יהוה

7 ותצא מן־המקום אשר היתה־שמה ושתי כלתיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל־

8 ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה יעשה יהוה עמכם

9 יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן

11 ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד־לי בנים במעי והיו

12 שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש־לי תקוה גם

13 הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי

14 ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה.

15 ותאמר הנה שבה יבמתך אל־עמה ואל־אלהיה שובי אחרי יבמתך.

16 ותאמר רות אל־תפגעי־בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל־אשר תלכי אלך

17 באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יסיף כי המות

18 ותרא כי־מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה.

מענין לפי מדריך מקראי ופרוש של פסוק שש נעמי חזרה לבית לכם בשנת 1326 לפני יובל שני 1325/24 ליפני ספירה. יובל מתחיל מטיהור שנת שבת וממשיך עד לטיהור שנת יובל. ובכן בשנת 1326 יבול היה כפול שלוש.בצורת נגמרה ביהודה ואנשים יכלו לקצור יבול ולהתכונן לשנת שבת. אלוהים מתבסס על חוקים משלו (ר' מחקרים לוח אלוהים [156] ,החוק והדיברה רביעית [256] לקרוא החוק עם יזדרה ונעמייה [250] תוצאת תקופה של הזמן [272]).

6 ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדה מואב כי־פקד יהוה

נאמות של רות שונה מנאמות של אורפה. כשנעמי פעםהראשונה אמרה שהיא רוצה לעזוב את מואב ולחזור למולדת שלה ,שתהן רצו ללוות אותה. אבל כשנעמי התחילה למחות ,אורפה החליתה לא חעזוב את ארצה ורות נשארה אמינה לנעמי.

19 ותלכנה שתיהם עד־באנה בית לחם ויהי כבאנה בית לחם ותהם כל־העיר

20 ותאמר אליהן אל־תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי־המר שדי לי מאד.

21 אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה

22 ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית

זמן קצירת שעורה זה פסח. בזה יש קמה שיעורים חשובים לנוצרים. נעמי היתה זרה בארץ זרה ,אבל היא האמינה באלוהים הנכון והקדוש ודרך חים שלו. בזה היא דומה לכנסיית אל. גם אורפה ,גם רות היו קשורים אליה. שתיהן היעדו את הטרגדייה הנוראית. אחרי זה לנעמי הגיע זמן לחזור הביתה. כלה אחת הכריזה על הסתרות שלה אבל הסקימה להיות משוכנעת לסרב ל"הסתרות" הזאת. שנייה היתה מסורה עד הסוף והיתה מוכנה לשלם על הסתרות שלה שזה אומר לותר מכל החים הקודמים שלה.

רות היתה דוגמה של הסתרות שכל הנוצרים צריכים לחזור אחריה. בשבילנו חזרה לתשובה ,שיפלות והתנצרות מסמלים וויתור שלם מרצונות שלנו והכנעת גורל חדש.

אורפה הראתה דוגמה של אצב־דאבה שלא הובילה להסתרות אמתית ולשינוים. היא חשבה על מה שהיא עוזבת ולא יכלה לותר מחים הקודמים שלה. לצערי גם בין נוצרים יש כאלה שמכריזים על הסתרות שלהם ("בטח ,אנחנו נלך איתך") אבל כשכנסייה מגיע הם חוזרים חזרה.

מצד אחד רות היא דוגמה של הסתרות אמיתית של נוצרים שיכולים לעזוב את הכל ואפילו אםיצתרך גם חייהם כדי לעקוב את ישוע.

תושבים זחרו את נעמי ודאבה שלה על בעלה ובנים.היא הראתה את ע וגמת נפש שלה גם כשבירשה לקרא לה מרה. אף על פי כן ,למרות כל החוויות הקשות היא לא איבדה את אמונה שלה וחזרה לארץ שלה ולעם שלה. זה קרה בערך בזמן של פסח. לכל אחד בחייו יהיו מקרים וחוויות קשות אבל הם חלק מהתפתחות רוחנית שלנו ומאד חשוב לא לאבד אמונתו.

כשנעמי ורות הגיע לבית לכם רות לקחה אחריות עליה ועל חמות שלה והלכ לאסוף את שיבולים חתוחים.

1 ולנעמי מידע לאישה איש גבור חיל ממשפחת אלימלך ושמו בעז.

2 ותאמר רות המואביה אל־נעמי אלכה־נא השדה ואלקטה בשבלים אחר אשר

3 ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה חלקת השדה לבעז

רות הלכה ללקט שיבולים וככה "קרה" שהיא נכנסה לשדות של בעז. יש פה משמעות עמוקה. רות ליקטה דוורא שיבולים שנשארו אחרי שקצרו את יובל. זאת אומרת שהיא קצרה שיבולים משדה שמישהו אחר זרע אותו ־ בעלו.עז מי שלקט שיבולים השתמש בתוצאות של עבודה של אחרים.

בגדול נוצרים קשורים לבעל הבא שלהם ,לישוע בקשר דומה. נהתכל בסיפור על איש זורע בהבשרה על־פי מתי:

בסיפור מדובר על "זרעי אמת" שחלק נפלו באדמה טובה ,גדלו והבשילו. ישוע אמר שאדמה טובה ־ זה מי ששומע ומבין מילה. מוסיף לזה לוקס:

נפרש משמעות של הטקסט. קודם כל יש זריעה ומילה. חשוב גם להבין את מילה. ובסוף מילה נשארת בלב טוב ואמיתי. דבר אחרון בידיינו. אבל שתי מנחות הראשונות יכול לתת לנו רק אלוהים או ישוע שפועל לפי צו שלו.

דווקא ישוע מכין "אדמת חיינו" שנוכל לקבל מילת אל או "זרעים" .מי מכין אדמה טובה ? ישוע עובד בשבילנו קדי ליצור תנאים שיעזרו לנו בזמן זריעה לקבל "זרעי אל".

במרקא יש הרבה דוגמות כשאנשים באופן מיוחד ונפלא התכננו לזריע. למשל:

מאליו ,שישוע הדריך והכין את איש אתיופי עז בזמן שאלוהים קרא אותו הוא היה מוכן ורצה לקלוט "זרעי אמת".הוא וכמוהו היו מוכנים ומנוצרים. מה שבאופן נפלא קרה עם פיליפ סימל התכלת הופעת רוח הקדוש לעם אתיופי. כתוצאה כנסיה אתיופית התקימה ככנסיה חדשה ועצמעית וכנסיות אבסיעניות הפכו למעוזים חזקים של דת חדש. עד כדי כך שבמאה רביעית כשהתחילו לרדוף אחרי נומרים באזיה אבסיענים שלחו את כומר מעוסה להקמת כנסיה בסין.(ר' התפשטות כללית של כנסיות שומרות שבת [122]).

אבל אלוהים לא רק מכין אדמה לנפשינו לפני זריעה ,אלא גם מוביל אותנו בדרך מלא אפשרויות כשזרע יכול לגדול ולהבשיל.פולוס כתב:

כל אחד מאיתנו צריך לעשות הכל כדי לגדל את מודעות נוצרית שלו כמו שפולוס אומר. אלוהים דרך ישוע נוצן לנו נסיון שעוזר בהתפתחות הזאות.

אלוהים לא משחק עם חיינו ,הוא לא משתמש במקרים כדי שנוכל להתפתח באון רוחני. אנחנו כמו רות קוצרים. ישוע נמצא בחיינו ואנו יכולים ליקצור פרות של יגיעה שלו.

כשרות התחילה לרסוף זרעים בסדה של בעז הוא התליל לשאול מי היא. אחרי שהוא ידע שהיא כלה של נעמי הוא נתן הוראות מיוחדות איך להתנהג איתה והבטיח לה שפה היא לא בסכנה ועבודה שלה תהיה ריווחית.

4 והנה־בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך

5 ויאמר בעז לנערו הנצב על־הקוצרים למי הנערה הזאת.

6 ויען הנער הנצב על־הקוצרים ויאמר נערה מואביה היא השבה עם־נעמי

7 ותאמר אלקטה־נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז

8 ויאמר בעז אל־רות הלוא שמעת בתי אל־תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא

9 עיניך בשדה אשר־יקצרון והלכת אחריהן הלוא צויתי את־הנערים לבלתי

נגעך וצמת והלכת אל־הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים.

10 ותפל על־פניה ותשתחו ארצה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך

11 ויען בעז ויאמר לה הגד הגד לי כל אשר־עשית את־חמותך אחרי מות

אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל־עם אשר לא־ידעת תמול

12 ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר־באת

13 ותאמר אמצא־חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על־לב שפחתך

14 ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן־הלחם וטבלת פתך בחמץ

ותשב מצד הקוצרים ויצבט־לה קלי ותאכל ותשבע ותתר.

ללקט בישולות היה קשה ,במיחד אחרי שהעובדים קצרו את הסדה היטב. גם לאישה צעירה היתה סכנת אונס.כאישה זרה היא יכולה להיות מושא של בדיחות. רבל בעז הגן עליה וגם דרש מעובדים שלו לשאר יותר שיבולות.

15 ותקם ללקט ויצו בעז את־נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט ולא

16 וגם של־תשלו לה מן־הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו־בה.

17 ותלקט בשדה עד־הערב ותחבט את אשר־לקטה ויהי כאיפה שערים.

ביחס שלו לרות בעז היה דומה לישוע ביחס ודאגה שלו עלינו. הרבה פעמים אנחנו עוזבים ידיים ומסימים לשאוף להתפתחות ,מסימים לאסוף מה שאלוהים הישאיר בשבילנו. אנחנו אפילו מתכילים לפקפק באלוהים. האים האמת הקוונות שלו יתגשמו? האים הוא דואג עליי? למה חיים כאלה קשים?

אלוהים וישוע מבינים את ההרגשות האלה וסיבת התהוות שלהם. ישוע מתקוון עד קמה שאפשר להגן עלינו ולגרום לשלום בחיינו:

כמו בעז דאג על אישתו הבאה קות ,גם ישוע ידאג עלינו עם עזאה והשתתפות בצערינו.

18 ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר־לקטה ותוצא ותתן־לה את אשר־

19 ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית יהי מכירך ברוך ותגד

לחמותה את אשר־עשתה עמו ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז.

20 ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא־עזב חסדו את־החיים ואת־

המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש מגאלנו הוא.

21 ותאמר רות המואביה גם כי־אמר אלי עם־הנערים אשר־לי תדבקין עד

22 ותאמר נעמי אל־רות כלתה טוב בתי כי תצאי עם־נערותיו ולא יפגעו־

23 ותדבק בנערות בעז ללקט עד־כלות קציר־השערים וקציר החטים ותשב

מפתיע עד רמה רות היתה יזקה ואמיצה. בתקופה זאת חתונה היתה הסכמה נשקלת מראש וגבר באצמו בחר את אישתו.תתארו לאצמכם באיזה מצב היתה רות. היא היתה אוספת שיבולות ענייה ,אישה זרה ,גויה ונולדה בתרבות שהיתה יותר נמוכה מתרבות של כל עובד של בעז.

13ותאמר אמצא־חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על־לב שפחתך

היה לה מספיק אומץ לבקש את בעז להתחתן איתה. זה מוכיח שהיא האמינה בדעות של נעמי .ונעמי ראתה בזה יד אלוהים.

1 ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש־לך מנוח אשר ייטב־לך.

2 ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את־נערותיו הנה־הוא זרה את־גרן

3 ורחצת וסכת ושמת שמלתך עליך וירדתי הגרן אל־תודעי לאיש עד כלתו

4 ויהי בשכבו וידעת את־המקום אשר ישכב־שם ובאת וגלית מרגלתיו

7 ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל

8 ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו.

9 ויאמר מי־את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על־אמתך כי גאל

10 ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן־הראשון לבלתי־

11 ועתה בתי אל־תיראי כל אשר־תאמרי אעשה־לך כי יודע כל־שער עמי כי

12 ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני.

13 ליני הלילה והיה בבקר אם־יגאלך טוב יגאל ואם־לא יחפץ לגאלך

14 ותשכב מרגלתו עד־הבקר ותקם בטרום יכיר איש את־רעהו ויאמר אל־

15 ויאמר הבי המטפחת אשר־עליך ואחזי־בה ותאחז בה וימד שש־שערים

16 ותבוא אל־חמותה ותאמר מי־את בתי ותגד־לה את כל־אשר עשה־לה

17 ותאמר שש־השערים האלה נתן לי כי אמר אל־תבואי ריקם אל־חמותך.

18 ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי־אם־

רות ביקשה "ל פרש כנפיו על־אמתיו" שגם מסמל נמצאות שלה מרגלתו .היא ביקשה את בעז על זה כאת קרוב דם שהיה לפי חוקי שבת.היא רצתה להשתמש בזחות שלה לוולד צאצא לה ,לנעמי ושבת ישראל ודור בית לכם בפרט.והיתה לה זכות. אונן נפתר בגלל שלא רצה ללכת לפי חוק הזה (ר' מחקרים לטא של אונן[162] וגנאולוגיה משיח) בעז חשב שרות היתה אישה הוגננת (לפי גירסה אחרת חסידה).הוא הכיר כות שלה לדרוש שמירת חוקים לביתים והסכים להצעה שלה ,למרות שהיה קרוב אחד יותר קרוב ממנו.

ככה גם אנחנו צריכים לדרוש "יד של מלמד שלנו.ישוע מחכה לרגע שהוא יוכל להתחתן איתנו (בקוונה רוחנית) לפי החוק שאלוהים נתן לו. רות זה סמל של כנסייה בעז ־ סמל שלכלת.אנחנו זה כנסייה ־.ישוע ,בן של אלוהים שנעשה אותו למריי אחרי תחייה ממתים.(רומ' 1:4).והוא יחזור לארץ כדי להחייה אותנו ולהתקשר איתנו בקשר אהבה נצחי כמו חתונה ארצית.

מעניין שחתונה שלנו עם ישוע תהיה בין אנשים שווים. ישוע לא יתחתן עם מישהו שבאיזושהו אופן יותר נמוך ממנו.אנחנו באותו קוו איתו ,נהיה בנים ובנות טובות של אב אלוהים שלנו כמו אחים של ישוע ויושרים מוהו.

למרות שבעז ורות רצו להתחתן ,בעז לא יכול להתחתן איתה בגלל שקיים חוק על חתונה שנייה.לפי החוק אם איש נפתר בלי להשאר את יושר ,האח שלו היה חייב להתחתן אם אלמונה שלו ובוכר שנולד נחשב כיושר של אח המת. היום החוק הזה נראה לנו מטופש ,אבל אז הוא גרם לשני דברים. אלף בזכותו נמשכה המשפחה ,בת ־ הוא הגן על אלמונה מעוני.אלוהים נתן אותו לאנשות כדי יוכל להמשך דור ומישפחה היתה מוגנת. החוק הזה מוצג במגילת רות ובעוד קמה פרקים במקרא מראה שיעורים רוחנים של מגילת רות וגם מוצא של משיח .זה גם עוזר להבין משמעות של מחקר הצלת גויים במלחצדק (ר' מלחצדק [128]).

בנים של אלימלך מתו ולאהשאירו את יושרים.כתוצאה לא היה אף אחד שיוכל להמשיך דור שלהם. לכן אח של אלימלך ,הבא בדור ,היה חייב לדאג על יושר.בגלל שהוא לא קיים ,התחייבות חתונה עברה לקרוב הבא. העקרון הזה מוצאים במקום אחר של מקרא ־ בספר ויקרא :

25 כי־ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר

נעמי היתה יותר מדי זקנה כדי לוולד ילד (רות [1:12]) ,בשמו אלימלך . רכוש של דור שלה לפי שיטת יובל לא יכול להיות הוכר ,אלא רק נשכר לזמן. כדי להחזיק את רכוש בשבת ובמשפחה ,אחד מרקובים של נעמי היה צריך להתחתן עם רות ,למרות שהיא היתה מעובית. החוק הזה מוכיח גם שיערי אונן ויהודה. אלוהים הרג את אונן כי הוא נמנה מחובה שלו וכלה שלו טמר היתה צריכה לעשות עירבוב־דם עם אב ורג שלה יהודה.כדי להגן עלאצמה ולוולד את יושר.לא צריך לשכוח שבעיניים של הרבה ישראלים רות לא היתה "טהורה". בעז רצה להתחתן איתה כדי שהיא תוכל לוולד בן בשם אלימלך. אבל היה קרוב יותר קרוב עם "זכות ראשונה" להתחתן עם רות. בעז פלד מזה והיה צריך לעשות שהקרוב הזה לא לרצה לקנות רכוש של נעמי ולנתחתן עם רות.

1 ובעז עלה השער וישב שם והנה הגאל עבר אשר דבר־בעז ויאמר סורה

2 ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו־פה וישבו.

3 ויאמר לגאל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך מכרה נעמי השבה משדה

4 ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי אם־

תגאל גאל ואם־לא יגאל הגידה לי ואדע כי אין זולתך לגאול ואנכי

5 ויאמר בעז ביום־קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת־המת

6 ויאמר הגאל לא אוכל לגאול־לי פן־אשחית את־נחלתי גאל־לך אתה את־

7 וזאת לפנים בישראל על־הגאולה ועל־התמורה לקים כל־דבר שלף איש

9 ויאמר בעז לזקנים וכל־העם עדים אתם היום כי קניתי את־כל־אשר

10 וגם את־רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם־המת על־

נחלתו ולא־יכרת שם־המת מעם אחיו ומשער מקומו עדים אתם היום.

11 ויאמרו כל־העם אשר־בשער והזקנים עדים יתן יהוה את־האשה הבאה אל־

ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את־בית ישראל ועשה־חיל באפרתה וקרא־

12 ויהי ביתך כבית פרץ אשר־ילדה תמר ליהודה מן־הזרע אשר יתן יהוה

מנהג לשלוף נעל כעדות של הסקת עיסקה הוא מנהג ישן מאד ומתבסס על זכות של בעל לדרוך על אדמה שלו.לכן העברת נעל התקוונה להעברת זכות לשטח פרטי. תהלים 60:8 מזכירים את זה:

במקרה הזה אלוהים מדבר על העברת אדום. כנראה המנהג הזה היה נפוץ בין indeans וגרמנים ,ובמאה הקודמת עדיין השתמשו בו במזרח.

הכל זה אומר שבעז רצה והיה צריך לפני להתחתן לשלם עבור רות מוהר. אותו דבר עם ישוע. תהליך החזרה שלנו ־אל אלוהים דרך ישוע ־ התחיל עוד ממוות של משיח בפסח.

אבל תהליך הזה עוד לא הסתיים וימשך עד התחווה ראשונה ,כשגופות שלנו יהפכו לרוחות ויתקבלו למשפחת אל.

דבר אחד מענין במגילת רות זה עד קמה היתה חזקה השפעה של נעמי על רות. דווקא אחרי רות יכלה לעזוב כל מה שהיה חשוב לה: משפחה ,עם ,ארץ ואפילו דת שלה.

זה נעמי ראתה יד אלוהים בזה שרות הכירה את בעז. בלי רות היתה ממשיכה להתפלל לאלוהי מואב שלה. דווקה נעמי הביאה רות לחתונה.

בזה נעמי דומה לכנסיית אל : אך היא מביאה חברים שלה לישוע ולאלוהים.דווקא כנסייה מביאה אותנו לחתן שאמור לבוא. זאת הזכרה בשבילנו ,בשביל נוצרים ,שהתנהגות שלנו ויחס לקרובים מאד חשובים.אנחנו לא יודעים למי ישוע יקרא כבר במאה זה ,אבל אנחנו יודעים שהוא יקרא לכל הנשים וגברים בהתהוות שנייה. לכן אנחנו חיבים לשים לב על התנהגות שלנו ,להות דוגמה אישית לאחרים כי מתישהו אלוהים אצביע עליו ויביא "רות" אחרת לאלוהים.

13ויקח בעז את־רות ותהי־לו לאשה ויבא אליה ויתן יהוה לה הריון

14 ותאמרנה הנשים אל־נעמי ברוך יהוה אשר לא השבית לך גאל היום

15 והיה לך למשיב נפש ולכלכל את־שיבתך כי כלתך אשר־אהבתך ילדתו

16 ותקח נעמי את־הילד ותשתהו בחיקה ותהי־לו לאמנת.

17 ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד־בן לנעמי ותקראנה שמו עובד הוא

20 ועמינדב הוליד את־נחשון ונחשון הוליד את־שלמה.

הגילת רות קטנה בגודל אבל עמוקה בתוכן.הסיפור יפה ומרגש הזה זאת איגרת לנוצרים שמחכים לנשואין עם מורה ומלך שלנו ,משיח ישוע שצריך לבוא עד מאט.עתיד נפלא מחכה לנו ודוגמה של נעמי משריא אותנו לעבודה קשה יום־יום.

16 ותאמר רות אל־תפגעי־בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל־אשר תלכי אלך

17 באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יסיף כי המות