כנסיות לאל

[002]

אלוהים שאנחנו קודים [002]

(מהדורה 1.1 19940312-19980613 )

יש הרבה ויכוחים בנוגע לאומה ישאלוהים בתנ'ך וברית חדשה. הסיבה אחת זה תירגום לא נכון לשמות או מילים יהודים אחרים, שקטראים אלוהים  (אל) למילה אחד אנגלית (God), שעקב מחסור בפרטים ומידע, מוביל לרבים תורות לא נכונות, כל-כך תורה לטריניתאריים, לביניתאריים וקודת מלאכים. העבודה הזאת דן הגדירות יצור, שיש אל אחד ואמיתי בתנ''ך ובברית החדשה וש יש אוביקט שקודה אנושות.

אלוהים שאנחנו קודים [002]

הסתירה העיקרי בין אנשים בחירים ונצרות כיוון ראשי ישמושג שהיה בהבנה הטבע את אלוהים, שאנחנו קודים. המדב לאל בראש – זה מבנה, שהשתפשטה על המועצה דיבר על המועצה בתהילים ובטקסטים אחרים. המועצה הזאת עם יסו מבית-לחם משמש וקודה לאלוהים.

יסו מבית-לחם שימש לאל ותתה חיימו כמו קורבן, כך כל כומר צריך לתת משהו לאל (ליהודים 8:3). אלוהים ישב על כוס המלכות מעל הזקנים, שגם ישבים על כסי המלכות. אבל, כחרים שלהם משתיף לאלוהים. הוא – אדון ליסו ולמועצה.

אדון עולם, אל-אב

מתוך ומי עבודה "הצבת הדת" [A1], אדון עולם – זה אלוהים. הוא יכול הכל, הוא בורא השמים ואת הארץ (בראשית 1:1, נאמיה 9:6, יסיא 40:26). קר לא אין מות (טימ. 6:16 ). הוא – אל שלנו  הוא אל ואב ליסו מבית-לחם (יונה 20:17). הוא אדון עולם (בראשית 14:18, במדבר 24:16, מרק 5:7) והוא לבד.

הוא – אל אמיתי (יונה 17:3, יונה 5:20 ).

יסו – הבן לאל

יסו הוא דומה לאל, הוא היצירה הרשאנה (proxtokos   (בו מתחילה יצירה לעולם לבורא. הוא הבן הלבד (monogene ) לאלוהים (מטפי 3:17,יונה 1:18,יונה 4:9), שהיה יצירה לרוח קודש ונלד למיריאם (לוקה 1:26-35). הוא משיח (מטפי 16:6, יונה 1:41) והוא שלח כדי להיות את הצלה שלנו (מטפי 14:33, יונה 8:42, אפרים 1:7, טיט 2:14).

הבנה הזאת, למי שאנחנו קודים תצוגה לשני סמלים, שיחד עם הבנה לטבע את אלוהים עשים חסודות לתותם את אנשים בחירים. הסמלים האלה:

שבת (שמות  20:8,10,11,דברים 5:12). שבת זה סמל בין אותנו ואלוהים, שעשה לנו אנשים קדושים (שמות 31:12-14),ו

פסחא. פסחא – זה סמל או תותם (שמות 13:9,16). פסחא יחד עם חג פרספור – זה סמל לחוק (דברים 6:8) אל ורחצה לישראל(דברים 6:10), שהברית החדשה צריך להחיל על כל שעם הצלב.

הסמלים לחוק מתרחשים מטבע לאל, וכך, הם צריכים להיות לנצח. אלוהים לעולם והוא מקור לחסד טובה.

במרק 10:18 יסו מדבר: "למה קראה לי טוב לב, רק אלוהים טוב לב. טוב לב לאלוהים מוביל כל לנו לצלב (לרומאים 2:4). הטבע לאל היה טוב לב מאוד. הכוחות קדושות מחקים את הטבע של אלוהים. כך גם היו בעולם בטוב לב ובטבע לאל. כך, יסו היה אותו אתמול, היום ומחר (aixnas ) (ליהודים 13:8). אנשים בחירים מחקלים טבע לאלוהים והיו חלק לכומרים קדושים לממלזיזדק שיש אי-שנוי במאות (axina) (ליהודים 7:24). יסו יכול להציל הכול, שמתקרב לו באמצעות אלוהים (ליהודים 7:25 ב Marshall`s Greek-English Interlinear) . אבל הוא לא אוביקט לקודה והוא לא אלוהים, שמצוה לרצונו.

חוק אלוהים צריך להמשך באמונה ולא בפעולה (לרומאים 9:32).

קודת אלוהים

העיקרון העיקרי והסמל הראשון לאנשים בחירים יש והיה תמיד אמות לאל אחד ודת בכפופה ליסו מבית-לחם. אנחנו לא צריכים לקוד לאלוהים אחר, כרט לאל, שיש אב (שמות 34:14), אבל יהיה לנו להשמיר אל תתה לנו בו מצוה ראשונה:

שמות 20:3 לא יהיה לך אלוהים

למילה לפני ישמשמעות תמורת או בלי פקודה לאל, שיש בישבילנו אל-אב (כדי להבין את המושג "אלוהים" להסתכל גם עבודה "אנשים בחירים כמו אלוהים " [001]).

אנחנו צריכים לאהוב אדון שלנו ולעבוד לאל בכל הלב שלנו ובכל הנפש שלנו, בכל המהות שלנו ואנחנו נקבלים כמו גמול את גשם בזמן מתאמים, שתתה לנו יבול ועשבים בשביל בהמות שלנו. אחרת דיבר, אנחנו נקבלים הרבה מזון. אבל יש לנו הברית החדשה, באמצעות לה אל קבע את החוקו ברעיונות שלנו וכתב לו בלבים שלנו. הוא אדון שלנו משרתימו שקודים לו ומבצעים החוקומו בכל הטבע שלנו (ליהודים 8:10-13).

אנחנו צריכים לקוד לאדון שלנו. אבל עם אל ברד גופים ועם זה נכון לדבר שיסו מבית-לחם, בן לאלוהים, גם אלוהים. התשעובה – לא!     

הסטן בדיקה את יסו במתבר ובגללו התחילו משפט על סטן. סטן שהיה כוכב בוקר, לעוז'פר או מישנושא אור לכוכב לכת הזה (ישייהו 14:12), כש היה השומרו והמורו, באמת, אחד מיאלים או אלוהימים, שמרות אל-אב.

יסו היה כוכב, שרמה מי יעקוב במדבר 24:17. כך, בספרים למושה כתב ש אחד מכוכבי בוקר שמדכיר ביצירה את הכוכב לכת ביונה 38:7, אחד מי אלוהימים יהיה אדם מי דור יעקוב ודויד.

קוראים יסו אלוהים לישראל בתהילים 45:7 ומזכירים בני לויה שלו או חברים שלו. אבל יסו לא היה באמת כוכב בוקר והוא לא יהתחיב התחיבות הזאת עד הגעה שתי. תואר והחיבותות מחליקים בין יסו ואנשים בחירים, שחקלים את הטבע לכוכב בוקר שלו בלבים שלהם (תירגום כוכב יום בפיוטר 1:19). לאנשים בחירים מבטיחים שהם מלקים את הכוח הזה.

סטן כמו כוכב בוקר, התקומם נגד אדון עולם, אל-אב. הוא רצה למרות על אל ולשבת על כס המלכותו. זה הכס המלכות לאל, הכס המלכות על כוכבים לאל או על מועצת אלוהים.   

על מועצה לאלוהים מדבר בתהילים 82:1. אפשר להראות, יראני התלמיד הפוליקרפ, התלמיד ליונה חשב שהתפילה מדבר על Theoi או אלילים יחד עם אנשים בחירים, במופן מילולי, מי שקיבלו.

לפי יונה יש הרבה שני אלוהים (יונה 38:7, 2:1,6, 1:6 , תהילים 86:8-10, 95:3, 96:4, 135:5) שקוראים Bene Elyon   , בני אלוהים(להסתכל גם – Sabourin SJ, The Psalms Alba House, NY, p. 72 -74 ). בחירים מי אנשים גם בני אלוהים (לרומאים 8:14 ) 

לרומאים 8:14 : כל, שרמה ברוח קודש יש בני אלוהים.

יסו ובחירים בני אלוהים יש חלק לאל על – ידי רוח קודש. הם יחד עם אל, אבל זה לא הבנה לטריניתארים. עם אנחנו צריכים להבין שהם יצור אחד גדול, כאשר ש יש אל אחד. לא. יש שגעיה לטריניתארים, כאשר הם טוענים שיסו היה הבן הלבד לאל, על פי שבתורה כתוב שזה נכון.

עם יש משהו טוענה שבני אלוהים זה מלאכים, כך צריך לקרוא מלאך גם יסו. המלאך דיבר עם מושה על הר הצופים והמלאך הזה היה יסו. בספר גללים 4:14  פוול דיבר על אצמו כמו על מלאך לאל ואפילו על יסו. וגם אנחנו יהיו אלוהימים (מטפי 22:30 ) בספר או isaggelos, שהיה להראות בספר לוקה (לרומאים 8:17 , לגלליים 3:7, ליהודים 11:9, 6:17, 1:14, יעקוב 2:5 ).

בעודות "אנשים בחירים כמו אלוהים" [1] ו"מלאך יהוה" [24] הגדיר כמו בברית חדשה (להסתכל גם שמות 3:4-6, פה אל קורא אלוהים או מלאך).

בתהילים 89:6-8 מדברים ש ישמועצה לקדושים (המועצה הזאת כולל גם אנשים) ומחלק לטקסט ראה שיש מועצה פנימי ומועצה חוזוני.

אחרי מחלקה את טקסטים (מגילות ים המלך Ugritic, Nag Hammadi, Pseudoepigrapha  ) אפשר לדבר ש יש מועצה לצדק אלוהים או אלוהימים לצדק.

לעברית מילה צדק מבינים עם משמעות אחת. לכן הפדה לצדק מוציא אנשים בחירים מיקמה לתחיה ראשונה.

סטן נהפיל משמיים בחטאה התקוממות הוא הפנה את התקוממות הזאת על הציבות לכוח רצון גבוה יותר רצון את אל-אב. וזה ישעובדי אלילים. סטן רצה להיות שוה לאלוהים לאל-אב. מצד אחר, יסו לא התאמץ להיות שוה לאל, הוא נכנע לכוח רצון לאל.

כך, אלוהים הגביה יסו כיון שהוא לא חיפס שויון עם אל ולא התאמץ להיות שוה לאל, למרות שזה רצה חלק לאלוהימים וגם בני אלוהימים.

בלוקה 10:18 יסו מדבר שהוא ראה אך סטן ירד במהירות הבגם משמיים. סטן הוביל שלוש מלאכים או כוכבי שמיים. מלאכים האלה נהפילו עם סטן על אדמה.

סטן התאמץ לבדוק יסו בשיטון שונות בהתחילה סטן קורא יסו בן אל במטפי 4:6, 4:3 ובלוקה 4:3. גם שדים פנו ליסו כבן אל במטפי 8:29, לורה 4:41 ומקר 3:11. סטן התאמץ לבדוק יסו, כדי שהוא הוכיח השתיכותו לבני אל, כדי שוא הראה כוח שלו להביא אלוהים הבטיח שמלאכים יראגו לו (תהילים 91:11-2 ). סטן לא יכול להישאר ותמיד להיות מוכן. כך, דרך השינוי את התנ''ך והברית החדשה סטן התאמץ לקחת חיים ליסו.

אף אחד יסו לא סידר את סטן ושדים, שטענו שהוא לא בן אל, אל אצמו. ושדים לא התאמצו לטעון שיסו היה אל גבוה ביותר עד זמן המות שלו, כדי קבעה התורה, בהתאם לה יסו יהיה אלוהים כמו אל – אב, וכך, לאחר המותו ביטאה שקר, שיסו אפשר לשבור בחיימו.

מטרה לכל מבדיקות היה הפרה לציצנות את יסו לפני אלוהים וגם זה הפרה לתנ''ך והברית החדשה. סטן התאמץ לעשות כך, שיסו קודה לו. הוא הבטיח ליסו שימוש כוכב לכת והוא גם לא אישר עוברה שהוא היה הראש הכוכב לכת. במקום הוא ענה:

כתוב: קוד רק לאדוני ויעבד רק לו.

יסו לא דיבר על סטן שהוא צריך לקוד לו והוא שלך לו לחוק. אף אחד יסו דיבר שהוא אלוהים. הוא דיבר  רק שהוא בן אל. מפני זה הוא ינוכח למשפט. כמו שדיבר במטפי 27:43.

הוא מאמין לאל. אלוהים יצלב לו כאשר הוא דיבר "אני בן אל".

פה אפשר לקרוא שקורא יסו (תהילים 22:1): אדוני, למה עזבת לי?

יסו לא חשב שוא אלוהים. אבל אי-אפשר להניח שהוא היה חלק ליצור שהוא פנה.

רוח קודש מכיר בה, שיסו הלך אדם מיאל. מי שלא מכיר יסו לאל.

היסטוריריון סקרת דיבר (VII, 32, עמ'381) שהחלק הזה היה לשנות למי שרצה להפריד אנושות ליסו מיקדושות שלו.

גם כולם שאל ללוקה ב 22:70 עם אתה בן אל?

הוא היה להכיר בבן אלב.

מטפי 27:54, פה הם מדברים: דוקא הוא היה בן אל

מקר 1:1 מדבר שיסו בן אל.

לוקה מדבר שאיש קןדש שצריך להיולד צריך לקרוא בן אל.

אלוהים שלח לנו גילוי לב כדי שאנחנו מבינים שיסו – בן אל.

גם במטפי 16:16-17              

לוקה 7:27, 11:27

כך, אל-אב חושף דברים לאנשים מסוימים ושולח גילוי לב ליסו כדי שהוא מדבר עם אנשים אחרים.

למעלה, אל אחד והוא יכול לעשות הכול. אגדה 30:4-5 מדבר על שם אל ועל מה שיש לו בן.

אגדה 30:4-5  4 מי עלה לשמיים וירדה? מי כינס רוח בכפות ידימו? מי קשר מים ובגד? מי שם כל גבולות באדמה? מה השמו? ומה השם של בנו? עם יודע? 5 כל מילה לאל נכון, הוא – מגן למי שמאמין בו. 6 לא הוסף לדברים שלו, כדי שהוא הוקע אותה ואתה לא יהיה שקרו.

התנ''ך סביר את הטקסט שלה ושם לאלוהים מיחוץ, כאשר ברור שיצור הזה לא אב ובן, הוא, קרוב לוראי, לאב יש בן. הלאה ברית החדשה מדבר ברור, שצריך לקוד לאל. יסו מזהיר אישה מיסמריה ואיוב, שיהיה זמן שהיא לא יכולה לקוד לאב לא בהרים שלה ולא בירושלים. הוא מדבר על זה ברור באיוב 4:23.

יסו מדבר על אובקט לקידה והוא מדבר על אב ולא על אצמו. כאשר זה לא נכון לקוד ליסו שקמה לתחיה. המטרה למות על צלב היה אפשרות לתת לאדם חיים לנצח, אבל אי-הפיכה יסו לאובקט לקידה. זה היה טענות אי-נכונות לתלמיד יסו. אף על, ביגלל הטענות האלה חושבים שנוצרים קודים לגוף ולדם של יסו במשך מנהג. זה מנהג לעובדי אלילים.

רוח קודש

טריניטאריים חושבים שרוח קודש – זה חלק שלוש לראש אל. זה לא נכון.

רוח קודש יצור או כוח אל, שיסו הבטיח לשלוח לאנשים בחירים (יונה 16:7). זה לא אישיות, זה המשך לכוח אל. זה תודות למה אנחנו מחקלים הטבע לאל וממלאים רוח קודש במשך לא כל בני אל (איוב 38:7, לרומאים 8:14, יונה 3:12) נעשמים קרובים ליסו (לרומאים 8:17, טיט 3:17, ליהודים 1:14, 6:17, 11:9, יעקוב 2:5 ). אל תתה לו (לרוח קודש) למי שנכנע לו, למי שהיה חסיד לחוקים לאל (יונה 3:24). רוח קודש – זה גמול שמביא משרתים לאל לאמת (יונה 26, 17, 14:16). רוח קודש תתה זכות לעדות. הוא מחלק מתנות וישלו פרות. דוקא דרך לו אלוהים היה כול בכול (אפס 4:6, לקוריפינים 15:28).

רוח קודש פועל מגרע למנהג הצלב. רוח קודש מוביל אנשים לאל דרך יסו (ליהודים 7:25).

פירות ראשונות לרוח נתנו לאדם מזמן המנהג הצלב ובספר לרומאים מדבר ברור שהתחילות מתגשם אחרי הצלה לגוף.

ככה, אנחנו נלדים בשני, אבל אנחנו ממשיכים כל יום לגדול ברוח וביסו עוד שאנחנו יכולים לבוא לפרסום אל. רוח קודש – זה רוח צדק (1 יונה 5:6,4:6) ואנכנו גודלים ליסו, ראש שלנו, עם אנחנו מדברים תמיד אמת (אפס 4:15). רוח קודש זה רוח אל (לרומאים 8:14) ורוח דת (2 לקוריפינים 4:13 ), שפיחס ויודע על כול דברים (1 לקוריפינים 21:10-11, 12:3).

כך, רוח קודש זה לא רוח כמו חלק לאל. אבל דרך לו אנחנו נעשים אלוהימים. רוח מביטא לאל רעיונות שלנו וגם קיום שלנו. רוח קודש דרך יסו כמו מתוך שלנו ואלוהים שמאיחד, תתה אפשרות ליסו לשמור, ללמוד ו לעזוב לנו למלא את חובתו. רוח תתה כל בן איכותות, שאל רוצה לתת לתובה, כמו שדיבר בספר לקוריפינים 12:7-11.

אפשר לכבות רוח (1 יעקוב) דרך אי-אמת או עצב וכך, אפשר לאבד ולרכוש את אישיות.

פרי רוח קודש – זה אהבה. כך, עם אנחנו לא אוהבים זה את זה, רוח קודש נעדר.

דוקא דרך רוח קודש אנחנו קודים לאל, כמו שדיבר בספר לפיליפינים 3:3. הוא לא יכול להיות אל כמו אוביקט לקודה וכך להיות שוה לאל-אב. זה כוח שתתה כוח ליסו. הוא, כל כך, האב הנצחי (יסיה 9:6) שיש הרבה עובדים על שמיים ועל אדמה (אפס 3:15). יסו נעשה האב הנצחי לפי הסכם.  

כל הבתי אב האלה, או משפחות, קרוא לאל-אב (אפס 3:14-15).

יסו היה מחכל היצורים. בשבילו נוצר כל על שמיים ואדמה, כל שצריך לראות, הכול הכסי המלחות, הכול רכוש, הכול יתרון והכול שילטון, הכול דברים היה נוצר בשבילו ובדרכו. הוא לפני כל דברים. בו הכול אסף ביחד. אבל דוקא אל נוצר לו ורצה כדי הכול שהוא נוצר היה ביסו. לכן אין מות ושהיה בחלל נצחי.

ברית החדשה חושב אלוהים אל ואב ליסו (לרומאים 15:6 , 2 קורופינים 1:3, 11:31, אפס 1:3, 17, ליהודים 1:1, יונה 1:3) יסו מקבל חיים, כוח ושילטון מי אל-אב (יונה 10:17-18).

יסו נכנע את הרצונו לרצון לאל-אב (מטפי 21:31,26:39, מרק 14:36, יונה 3:16,4:34). אל תתה אנשים בחירים ליסו (יונה 10:29). לכן אל שלח הבנו (monogene  ) לעולם, כדי שהוא גרה בו (1 יונה 4:9). דוקא אל מצדיע כל הכבוד ליסו (יונה 8:54), אל שיותר גבוה ליסו.

אל – זה סלע לישראל, הסלע להצלה שלה (דברים 32:15) הסלע. הנשאהם (דברים 32:18, 28-31). בספר שמעויל 2:2 מדבר, שאל שלנו – זה סלע שלנו, הסלע נצחי (יסיה 26:4). מי סלע עשה הכול שהלכו באמונה אחרי אברהם (יסיה 51:1-2). משיח עשה מי סלע הזה (דנייל 2:34, 45), כדי להכניע ממשלות עולמי. אל – זה סלע או יסוד, על סלע הזה שם בסיס. יסו בנה הכנסיה על בסיס הזה. משיח – זה אבן ראשי במקדש לאל. כול אבן במקדש עשו מי סלע, הסלע הזה – אל.

יסו בנה מקדשים, כדי אל צריך להיות בכולם (אפס 4:6). אל תתה יסו כדי להיות בהכול (panta kai en pasin ). הוא עשה לו ראש על כל דברים, על הכלו ליסו, מדברים, שאל – זה מי שזוקר דברים לרגליים ליסו (1 קוריפיניים 15:27)

כאשר יסו יכנע הכול, הוא צריך להכניע לאל שתתה לו הכול כדי אל היה הכול בכולם (panta en pasin ). כך, תורות לפלתוניים שצריך לאחד אל ויסו בשלישיה, סותר את תנ''ך והברית החדשה. יסו יישב ימני לאל, לפי הפקודתו (ליהודים 8:1, 1:3, 13, 12:2, 10:12) וחילק כס המלחות כפי שאנשים בחירים נחלקים כס המלחות ליסו שיש כס המלכות לאל.

אל ששלח יתר גבוה למי שנשלח (יונה 13:16), משרת פחות יעקרי לאלוהים (יונה 15:20).

הטענה שיצור יכול לתת קורבן אצמו לא נכון. הפעולה הזאת – רצח או לפי טריניתאריים – נזק גופני חלקי. מכאן שתורה דוחה קמות לתחיה.

כך, הגדירות למות על קמות לתחיה צריך להיות בגוף, בתרגום – כמו חנודות שיבולים, ולא היה לקום לתחיה ולא להמשיך קציר. הכנה את יסו לעליה לאל, שיש אב שלנו (יונה 20:17), מתאים לאמת והיה קבע ברור ליסו היה הישג להיות אל. כך, תורה למנהג הצלה יש נכונה ומוחלטת.

אף על, יש אל אחד, אל אמיתי, אלוהח, וכול אלוהימים אחרים היו לפי רצנו והם נכנעים אותו והשילטון שלו. הכול כוחים והכול כס המלכות והכול בדרים בשמיים ועל אדמה יהיה בשלטון ליסו, לפי הצור לאל יש גבוה ביותר בעולם ושאוביקט אחד שאנחנו קודים.

לא צריך להפריד סימנים פיזיקים לקודאתם, כאלה שבת וימים קדושים, שמתחילים במשך לחג פסחא. עם בכנסיה הזאת, או כנסיה אחרת, מקבלים השקפות לטריניתאריים על מהות לאל ומוחים נגד הטולטון אחד לאל-אב, אדוני. השקפה הזאת לא נכונה ומתה ברוח. במשך הזמן הם הולכים לניקודה הוכן, לפי דתאתם, ישסתירות, הקואתם על חול, למרות שאתם קבר הבנתאם מצב לבדרים ומתאם ברוח. הלאה אתם תוציאו קו בחזרה.

עמדה אי-הגיונית לטריניתאריים

טריניתאריים מתאמים הציג תכון לתורה למצב משולש את אל דרך השתמשות מונחים hypostates  ו ousia . בהם יש משמעות לחיים.

מונח hypostates הולך לחלוטין בתורה קטוליק, שהיה סיבה להתבחשות קתדלות בקלחדון ובקונסטנטינופול II מבנה השפיע להתבחשוב מונרכיה וצירקומנצסון. הכרזה שראש לאל זה דבר מסוים אבל לא מחלק וזה, בעצם, טענה למונרכיה וצירקומנצסון. אי-התאמה פילוסופית הזאת מופיעה מי יהודים לאנגית. השתפות למונחות   hypostates ו ousia  פה משתדלים לכסות אי-רצופות. טריניתאריים חושבים שאל זה לא שלוש hypostates ב ousia אחד.

כמו טריניתאריים מתאמצים לחלוק שאל זה בראשית, הם מקוים כל כך להכניס אי-צדק העומד על הפרק, כדי שומרים מה אשמות באי-היוניון. הם משרתאם מהאשמות האלה וקראו כל הדבר – סוד. הכחשה למונח "בראשית" לפי אלוהים ויסו דוחה הקיום שלהם, אבל זה לא נכון. דיבורים על מה, שאל זה נפש אוניברסלי. הטענה הזאת שולל מציאוצ קיום את בן אל, עף מקרה שקיום לבו אל היה להכריז כמו אמת. מצד שני עם אנחנו עומדים על מציאות קיום את בן אל, אז כול התורה הזאת נראה כמו הפרה ברור לחוק ראשון.

לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני.

פה יצור אלוהים שמזכיר בתהילים 45:7-8  כמו אלוהים. במקרה עליה אלוהים – מתוך, אחד מי מועצה, עד רמה לאלוהים, אל-אב, אנחנו מפרים חוק ראשון. זה – חטאה לסטן שצורה להיות ראש (אל) למועצה לאלוהימים.

תורה שלישיה סידה על שורה להפניות אי-נכונות, מזויפתות, שיכול לשנות אמת. ודוקא מונח אלוהים במשמעות אל משתיך רק שני ציורים, נוסף על כך לא עשים הבדלים בין אלוהים ציורים רבים, כולל מועצה (דנייל 7:9).

שני ציורים האלה (ורוח) לא חלקים לאמיתו ותאורטי.

קיום את יסו עד הופעה לא היה בצורה למלאך יהווה.

יסו היה בן לבד לאל אל היוצרות לעולם (להסתכל איוב 1:6, 38:7) רק יסו היו כוכבי בוקר (להסתכל איוב 38:7, יסיה 14:12, אפוקליפסיס 2:28, 22:16).

יסו – זה במשמעות שהוא אל בעצמו, ולא מלאך שכפוך לאל (ליהודים 1:9) שהיה לשלוח לאדוני. מתוך הוא נעשה אוביקט לקידה ותפילה, על אף שמות 34:14 ומטפי 4:10.

יסו היה בן ולא אל ובן ביחד (monogenes theos&union) (יונה 1:18, 3:16, 1 יונה 4:9, להסתכל גם לוקה 9:38, 8:42, 7:12, ליהודים 11:17 בשביל השאה). הוא היה ראשון (proototokos) מיהכול שהיה יצר, אז, מתחילה ליצרות (אפוקליפסיס 3:14).

יסו היה בנפרד לקיומו,  אז הוא לא יכולה להתפלל עצמו כמו אל. הניחה הזאת דוחה חבדל בין אב ובן ותורה לקום לתחיה. זה – מי אי-יסו (1 יונה 2:22, 4:3, 2 יונה 7).

ליסו ואל היה רצון שוה. יסו לפעל לפי רצון לאל, הוא הכניע לו לפי הרצון עצמו על אף מטפי 21:31, 26:39, מרק 14:36 ויונה 4:34, 3:16.

טבע אלי לא פחת ולא גדל לנוצרים. לפי היגיון זה דוחה לקום לתחיה קדושים, כמו שדיבר בספר 1 קוריפיניים. תורה לשישיה מתאמץ להוכיח, שטבע אלי שיש לבחירים מבחין למה שיש ליסו.

רוח קודש היה לתת בחוץ מסוים, למרות יונה 3:34 ולרומאים 12:6.

יסו היה שוה לאל, אז הוא היה חזק ונצחי כמו אל בניגוד לפיליפיניים 2:6 שמדבר שרק לאל אין מות. נצחות ליסו או   aioonion (1 יונה 1:2) ונצחות כול יצורים יחד עם יסו תתה להם מי אל. יסו ובחירים יש מוצא אחד, לפי ספר ליהודים 2:11, ומקבלים חיים ונצחות בעד ציתות לאב (יונה 5:19-30), שעשה הכול. כמו לאב יש חיים בעצמו, כך הוא תתה חיים לבנו, כדי שיהיה חיים בו (יונה 5:26). אנחנו קרובים ויש לנו פקודה להיות חיים באתנו לפי אל

בחירים לא בני אלוהים בכל משמעות שיסו ומכאן הם קרובים ליסו למרות לרומאים 8:17, טיט 3:7, ליהודים 1:14, 6:17, 11:9, יעקוב 2:5, 1 פיוטר 3:7.

אדון עולם ירד על אדמה בגוף והתנחל בין אנשים. טענה שאל ירד על אדמה בגוף סותר את ברית החדשה ורוב הטקסטים אחרים, שמפריד יסו מי אל לבד (אלוהים או טאון – אל-אב), אל ליסו (יונה 17:3, 20:17, 1 קוריפיניים 8:6, 2 קוריפיניים 1:3) שסבל עינויים למען אל.

תאוריה אחדות אל הבנה לנכון לטריניתאריים. שמה (דברים 6:4) פרוטרוטה מאוד כדי לחוקר לה פה (להסתכל "יגושועה, משיח בן אל" [134]). ציור בדברים ישראל בתהילים 45:7. אחדות אל חכרחי לדת באל אחד, האחדות הזאת – אחדות לסדר, שיש באחדות, כאשר יש שאיפה משותף לתמימות דעים וקשר הדדי דרך רוח וכוח אל (1 קוריפיניים 2:4-14), שדרך יסו מוגיע לאל (2 קוריפיניים 3:3-4).

שלישיה דוחה אחדות נחוצה בישביל דת באל אחד ולמעשה – זה דת באלים אחדים. קרה כך, כיון שמנהגים שלהם לא מבינים, כיון שאין בהם רוח קודש.

שאלה לטרוניתאריים

עם אל זה ציור אחד בשלוש פנים, אב, אל ורוח קודש איך זה היה יתכון, איך זה היה בברית החשה?

איך יסו יכול לקבל גלוית לב מאל?

אפוקליפסיס 1:1 מדבר שזה גלוית לב מי יסו, שאל תתה לו, כדי להפין לילדימו מה שהיה בקרוב. והוא שלח והתאמת ליונה.

איך יכול יסו לשבת על כס המלכות לאבו? אפוקליפסיס 3:21 מנצח יהיה לשבת על כס המלכותי, כך ניצחי וישב עם אבי על כס המלכותו.

כדי ראש ליסו היה אל?

1 קוריפיניים 11:3 : יכול גם שאתם ידעתאם שלכול איש – ראש יסו, לכול יאשה – ראש יסו, וראש ליסו 9 אל.

כדי יסו קרא לאל?

מטפי 27:46 , מרק 15:34: אלוהי! למה עזבת לי?  

כדי יסו ירד לאל איך דיבר ליונה 20:17.

וכדי שישרוח קודש היו אלילים.

דברים תנ''ך וברית החדשה הנהיגו פה לנצחי כדי להיראות, שאנחנו צריכים להיות אלוהימים וש אי-אפשר לשנונ את הגורל שלנו איך יכול יסו להיות אל נפרד מי אחדים ונשלח לעולם, עם הוא אל ואין אלים אחרים.

כדי יסו היה ניצר לאב?

כדי הוא היה התחלה ( arche – זה לא ראש, כמו בNIV) ליציריה אל, דומה לאל, ראשון נלד מי כול שהיה נוצר.

טריניתאריים מתמאצים להוכיח, שמילים arche ו proototokos זה רק תארים, כדי להינצל מסקנות ברורות מי טקסט הזה, שנראה שרק לאל אין מות.

איך יכול יצור ילד עצמו?

יונה יכול יצור ילד עצמו?

יונה 3:16 : אל אוהב כך עולם שתתה הבנו לבד.

כדי אב היה גבוה ביותר?

אפיסינ''ם 4:6 : אל אחד ואב לכולנו, שמעל לכולם ודרך כולם ובכולם.

כך, הטקסט הזה חולק, שאב יש בבן ובן יש רק באב. הקשר הזה מתפשט גם לבחירים.

יסו – זה בן אלוהים (מרק 5:7), שיש אל ואב ביחד (יעקוב 2:16). יסו שונה מי אל. הוא דיבר שאל – זה אבו, אבל הדברים האלה לא עשו יסו שוה לאל, כמו חשבו פריסיים ביונה 5:18. כך, טריניתאריים משפנים לנו בשקר, שיסו היה נאשי להם.

איך זה היה?

עם יש שלוש ציורים איך יכול להיות שבע רוחים אל? או שבע עינים על שבע קרונים – זה לא שבע עוזרים או כוחים נשלחו בהנהגה מלאך – יסו, כדי לבקר את אדמה?

איך יכול יצור לתת כמו קטרבו עצמו?

רומאים 5:16 מדברים: הדת ואמונה שלנו באל ולא ביסו, אבל דרך יסו ודרך רוח קודש, שיש רוח לדת ואמונה.

איך יכול יצור מתפלל בעצמו לעצמו? לדוגמה:

לוקה 11:13) איך זמן רב עוד האב שלך בשמיים יהיה לתת רוח קודש להם מי שמתבקש לו.

יונה 17:4) השלימתי עבודה שהטילתה עלי.

יונה 17:9) אני מתפלל להם: לא על כול עולם, מתפלל, ורק עלוהם שאתה תתה לי.

איך יכול יצור גבוה על עצמו:

יונה 14:28) דיברתי: "הולך מי אתם ואחזור לאתם. דיברתי "הולך לאב הואיל שאבו יותר לי".

איך יכול לחלק אישיות לפי סמנים מה שהוא יודע?

מטפי 24:36) אף אחד לא יודע על זמן ויום, לא מלאכים על שמיים ורק האבו.

1 טומופי 2:5) אל אחד ורק הוא מתוך בין אל ואנשים, איש יסו מבית-לחם.

גלאטים 2:;1) אין מתוך, לאחד, ואל אחד.

1 יונה 2:1) יש לנו מגו לפני אב, המגו הזה יסו צודק.

1 יונה 2:22) מי שדוחה יסו, הוא שרקן. הוא נגד יסו. הוא דוחה אב ו אל.

איך יכול להכניע לעצמי?

(יונה 10:18) הפקודה הזה קיבלתי מי אב שלי.

איך יצור יכול להתכוח עם תורתו?

איך כוח לאיש אחד צריך להצטין ובאותו זמן יש לו יסוד יחד, איף יסו נכנע לאל, שגבוה ביותר?

מטפי 7:21: לא הכול שדיבר לי "אדוני! אדוני!" יהיה במחכות אל ורק מי שעשה רצון לאל.

מטפי 12:50: מי שיעשה רצון לאבי אח, אחות ואם שלי.

מטפי 26:39: וזוז הצידה, נפל על פני, התפלל ודיבר: אבי! עם זה יכול שלעקוף לי גורלי, אבל זה הרצון שלך ולא שלי.

מרק 3:35: מי שיהיה לעשות רצון לאל, הוא אחי, אחותי ואמי.

יונה 4:34 : יסו דיבר להם "המזון שלי לעשות רצון לאל, שנשח לי ולעשות הדברים שלו.

1 יעקןב 5:18: ... הודו להכול, כש רצון אל ביסו בשבילאם.

איך יסודות לציור אחד יכול להיכנע זה לזה ובאותו זמן להיות שוות כפופות שוות, והיה חלק למבנה שנרחיבה, ודוקא בגןף ליסו. בנוכחות זה הם לא הרחיבו בין עצמהם.

איך יצור יכול לקוד לעצמו בלי בעיות נפשיות רציניות?

אל – אוביקט לקידה. שהראה בספר יסיה ויסו הראה בספר מטפי 15:10. לשוא קודים לי, מפני שמלמד למדעים – לחוקים אנשים.

לוקה 4:8: ויסו  דיבר לו " הסוג לי סטן, כש כתוב:" קוד לאדוני ו רק לו אחד."

יונה 4::21-23 ... קודו לאב. אתם לא ידעים מה שאתם לא ידעים. אנחו ידעים למה אנחנו קודים, מפני שצלה יהיה מיהודים. אבל  הזמן הבאה, ו הוא הלך, כאשר צדקים יהיו לקוד לאב בדוח וצדק. מפני שאב רוצה הצדקים האלה.

איך ציור בכמה גופים יכול לבוא מי ולעצמו?

יונה 14:28: שמתאם מה דירתי: " הולך מי אותם ויבוא לאותם... מפני שאבי גבוה יותר בי.

יונה 16:27-28: ...ושהאמינו שהלכתי מי אל. הלכתי מי אל.... וחוזר את עולם ואבוא לאב.

איך ציור יכול גדול מי עצמו? או איך אפשר לראות אותו ודיבר שאף אחד לו ראה אותו?

יונה 6:46   יש אף אחד מי ראה אב, זה מי שמי אב: הוא ראה אב.

ינה 5:37: ואב ששחל לי תתה עדות לי. ואתם לא שמו קלו ולא ראו פנו.

איך אל יכול להיות עם צורה ובלי צורה?

איף יצור יכול לשמוע עצמו ולהיות איובקט לתפילתו?

יונה 11:41-42: ... אבי, אני מבקש ששמעתה לי. ואני יודעש אתה שמועה אותי תמיד, אבל אני מדבר זה למען אנשים, שעומדים פה, כדי יאמינו, שאתה שלח לי.

איך יצור יכול בלי כוח והיה תלוי בעצמו?

יונה 5:19: ... אני מדבר אמת: לא יכול בן לעשות מהשו מי עצמו ומה, איך הוא ראה, עשה אב: מפני שהוא עשה גם בן עשה. איך הוא יכול מחיקה אותו?

איך יצור יכול לתת שילטון עצמאי?

יונה 12:49-50: מפני שדיברתי מי אב, ששלח לי, הוא תתה לי מצוה מה דיבר ומה מדבר 50  ואני יודע, שמצוה לו זה חיים נצחי. ובכן, מה שאני מדבר, כך דיבר לי אב.

איך יצור יכול להיכנע לעצמו?

1 קוריפיניים 15:28 ... יהיה אל כל בכולם.

איך יצור יכול  לחלק את שילטונו?

יונה 5:30: אני לא יכול לעשות עצמו מיעצמו. איך שמעתי כך עשתי והשילטון שלי צדק, מפני שאני לא מחפס חופשי אבל חופש לאב, ששלח לי.

יונה 5:19: ...  אני מדבר אמת: לא יכול בן לעשות מהשו מי עצמו ומה, איך הוא ראה, עשה אב: מפני שהוא עשה גם                         

בן עשה. איך הוא יכול מחיקה אותו?

איך יכול יסו משתיך מלכות לאל לאל-אב, עם הוא – יצור אחד?

מטפי 26:29: מי זמן לא יהיה לשתות מי פרי הזה עד יום ש יהיה לשתות יחדתאם יין חדש במלכות לאבי.

מרק 10:15: אני מדבר אמיתי: מי לא יקבל את מלכות לאל, כמו ילד, לא ינכנס בו.

איך יצור שוה יכול לקבל מתנה מי אל, כדי לתת לו לכפוחימו?

לוקה 22:29-30: ואני תתה אתם צואה כמו קיבלתי צואה מי אבי, מלכות.

איך בחירים יכולים להיות קרובים ליסו, עם יסו יש קבר אל, שקיבל אלי נצחי. מה אפשר להיות פה כמו ירושה?

רומאים 8:27 ... עם הם ילדים שהם יורשים – ירושים לאל יחד עם יסו...                           

איך יצור יכול לאהוב או לשונות אותו אחרת במשמעות פסיכולוגי?

יונה 15:23 מדבר: מי ששונה אותי, שונה את אבי. עם כל זה לא שהם היצור יחד, כמו שאנחנו יכולים לראות ביונה 5:20: מפני שאב אוהב את בנו ומפגין לו כל, שהוא עשה עצמו: והוא יפגין לו יותר מי זה שאתם תהילים. כך, איף יכול יצור שיודע הכול להפגין מהשו ליצור אחר, שיודע הכול? איף, לפי דיבר, יסו יכול לדעת הכול?

אל – זה רוח. יונה 4:24 מדבר: אל – זה רוח, ומי שקודים לא, צריכים לעשות את זה ברוח וצדק. נוסיונים לקרוא הטקסט הזה כמו אל זה רוח לא תמך בתירגום אף אחד וגם במשמועת לטקסטים. המשמועת הזה נשתמש  לטאולוגים ותורגמנים אי-ניקיים. הפניה הזאת צריך לאשר טבע מיוחד לאל. אל נפיץ עד מבנה, שהתרחבותה. בעקבותיו של טרוניתאריים זה נכנים בתהליך טאולוגי.

לפי אפס 14:16 יש לאל משפחה. לכן אני מעריץ לפני אב של אגון שלנו יסו מבית-לחם, לפי שמו קרא כל המשפחתו בשמיים ועל אדמה.

טריניתאריים משתדלים לעשות יסו ואל יצור אחד או מוכיחים שיסו זה אל. הם פונים לטקסטים לא-נכונים, שנראו גבוה יותר, תירגום לא נכון את ספר יונה 1:1, שצריך להבין כך, בחתחילה היה מילה, ומילה היה עם אל (טאון), ומילה היה אל [שלנו] (טאוס).

הם פונים לטקסט יונה 2:19, והם חישבים, שיסו היה אל, מפני שהוא דיבר:

יונה 2:19: יסו שאל לו: שברו את המקדש הזה ואני אשע בשלוש ימים מקדש חדש.

ללא ספק, יסו כפוף וציתן, משרת נאמן לאל אחד ואמיתי. הוא האח שלנו ואנחנו יחד יורשים בהטחה למולכות לאל. עם כל זה, אנחנו לא קודים לו או לסמלים רוחי שלו. לפי הפקודה שלו אנחנו קודים לאל.